חוֹלָם

10 הפניות ב־2 ספרים

אוצר עדן גנוז

עמ' שלג§506

בָּ בָּ. ואלה אינם מניעים אבל מגידים על הקושי והרכות. וכבר ידעת מאמר חכמינו ז"ל שאמרו דמיאן נקודתא באתותיא כנשמתא דחיי בגופיה דאיניש. וא"כ הנקודות מורות על הרוחות ועל הכחות המניעות את הגופים המתנועעים. ואלה שמות הנקוד הנכתב, חוֹלֵם חִרֵק שֻורֵק אלה הם השלשה. קָמֵץ צֵרֶי פַּתַח סֶגוֹל שְרוּק אלה הם החמשה. חֲטֵף קֳמֵץ חֲטֵף פֲּתַח חֲטֵף סֶגוֹל גם אלה שלשה. ואלה הם מספריהם ע"ח ש"ח ת"ר, ועוד ר"ל ש' תפ"ח צ"ט תר"ו, ועוד החתופים שכ"ז תקפ"ה קצ"ו, והשנים ש"ז ורפ"ה,

אור השכל

עמ' מד§87

כלל מספרו ומצאתו שט"ן והוא הוא בעצמו, והרווחת בזה ריווח גדול, שאם לא היית מכיר מהות השטן הכתוב באיוב (א' ז') או בשאר מקומות, יתגלה לך סודו ונסתרו מכח השמות. וזה כי פירוש דיאבולוש באמת לפי הלשון אבולו"ש הוא בחולם יהיה עניינו שטן אחד, ואם הוא בשורק יהיה עניינו רבים והם השדי"ם. והנה היחיד במספרו שווה אל הרבים בין בלשוננו בין בלשונם. ועוד נתגלה לך מזה אם ידעת לשונם שזה השם נופל על בעל שתי עצמות, כי השתים בלשונם דיא"ו והעצמות בולו"ש,

עמ' סד§123

וידוע שכל ההברות הן חמשה מינים במציאות הדבור. אחת למעלה ושמה חולם וציורה נקודה אחת על סוף האות. ואחת למטה ושמה חירק וציורה נקודה אחת למטה מהאות. ואחת תלויה בין מעלה ובין מטה באמצע אחר גוף האות ושמה שורק. ואחת למטה מושכת ישרה ושמה קמץ וציורה קו ישר מסוף האות עד ראשו ונקודה אחת תחת הקו באמצעיתו.

עמ' פ§159

בנקוד לבד וסודו י' שמות שלמים נזכרים בשתי צורות, ובכולן האות הראשון עומד ומתגלגל בנקודן. וחשוב שהנקוד הוא בדמות אותיות והוא בכללו חמשה נקודים. והתיבה בת שלש אותיות נזכרת פעמים בלשון זכר ופעמים בלשון נקבה, ואמנם חולם של ה' ראשונה אינו זז ממקומו כלל, ר"ל שלא ישתנה בה כלל בכל ההזכרה, גם ו' מנוקדת פעם אחת בקמץ ופעם אחת בסגול והרמז הוה על הוה. ואתה הוה להם למלך, ויהיה לפי מציאות י' שמות ה' כנגד ה' זכר ונקבה. והנה חמש אותיות מתחלפות מתגלגלות בצירוף ק"כ

עמ' פד§164

(שם כו'). והנה חמשה והנקוד עולה כ"ה, חשוב ה' פעמים ה' ותמצאם כ"ה, חברם הרי שע"ח והם חשמ"ל. וכך ש' היא רו"ח אלהי"ם, והיא חלם. ועוד ח"ת למ"ד מ"ם הרי מדת"ם חל"ם, והנוסף תפ"ד והכל החכמ"ה דע"ת י' ראשונ"ה, ובעבור היות חולם מלא הוא הראשו"ן, והוא סוד החכמה אשר היא ראשונה לכ"ל, היה ראוי להיות הוא הראשון בכל הנקוד של שם. והוא שם השם הוא שר הפנים כמו שהקבלה מעידה בסוד השלשים המורים על היות הם השלשה בעצמם, וממנו התחייב מציאות היות הנפש בחומר.

עמ' פה§165

אחד מהם זה שהוא מצווה לך לעשות ממנו צורות ואלה הם, ישר ההפוך ותדעהו, הפוך הישר ותדעהו. והצורה השנית של כל קמץ ממהר שישוב מתדמה לחולם בעת בא שוא גם כן אחר הקמץ בסוד חכמ"ה. ואם אין תנועתו ממהרת אבל מאחרת אינו שב כדמות חלם, אבל עומד כמו שהוא. ורמז עניין חלם פועל, וסימניך "ופרעה חולם", וכל פעל שהוא עומד תחילתו חלם, אבל כל פועל שהוא עשוי ועומד קיים תחילתו קמץ. והנה בא אחר חלם צרי להשלים סוד חשמ"ל הנרמז, וגם בא אחר קמץ כלומר

עמ' פח§170

וכלל חבור האורך הוא הכ"ל וכלל חבור הרוחב שכינ"ה, וכלל חיבור העומק בסימן ב"א כ"ה שהם ג"א וכ"ה. הנה סימן הראשונים לכ"ה, והשניים שלכ"ה, והשלישיים גכ"ה, וסימן כלם המשי"ח כה"ן. ורמז "כי לשלג יאמר הוה ארץ" (איוב לז' ו') והוא סוד בחכמה, כלומר הסובב בחכמה. כאמרו "יהוה בחכמה יסד ארץ" (משלי ג' יט'), וסוד בחכמה הסובב בחלילה והכולל את כולן שלשתן יחד לח"ת, וסימן "לדר דר", ועל סוד דר שהוא בחולם, וסודו צדיק ורמזו "וצדיק יסוד עולם".

עמ' פח§171

החכמה. והוא א"ב הנפ"ש וסודו בנפשו, ורמזו "נשבע יהוה בנפשו" (ירמיה נא' יד'). וכן דר שלם תזכור על שלשת נקודים הנזכרים. ונשארו עוד שנים לגלות סודם והם חרק עם שורק. והנה הם ב' נקודות אחת בין העליונה והתחתונה, כלומר אחת מכרעת בין חולם שהוא למעלה ובין חרק שהיא למטה. ועל כן ציור השורק בג' נקודות למטה להורות על קשר המציאות. ואם תאמר אין לקשר קושר זה שקר, ומהו קשר הוא שש מאות שכולל שק"ר ואמ"ת. הסוד אות שמש שמוש מלאך ושד, הוא שמוש פנים ואחור, והוא שמוש רוח אופנים,

עמ' פח§172

והנה כל הנקוד השרשיי היא חולם, קמץ, צרי, חיריק, שורק. והם כוללים ח' נקודים שהם גוף שלם וכדור מקיף בכל והוא אח"ד. ובא ד' להורות על הרכבת ד' זוגות בעזרת ד' יסודות, גם ד' מהנקודים אין להם קו ויש לחמישי שהוא קו נקודה ועלה מספרם בסודם

עמ' צב§176

תכוון פניך אל פני המזרח לא למטה ולא למעלה. ואתה יושב מעוטף בבגדים לבנים מכובסים טהורים או חדשים על כל בגדיך או טליתך וראשך מוכתר בתפילין ופניך למזרח שמשם האור יוצא לעולם. ולך חמש קצוות להניע בם ראשך. ובחלם תתחיל מאמצע המזרח, וזכך רעיונך ותעלה ראשך עם הנשימה מעט מעט עד שתשלים וראשך למעלה. ואחר שתשלים תשתחוה עד הארץ פעם אחת, ולא תבדיל בין נשימת האלף לנשימת האות הדבק בו כי אם נשימה אחת קצרה או ארוכה. אך בין האות של השם ובין