סְפִירוֹת
23 הפניות ב־2 ספרים
אוצר עדן גנוז
ואלה הם עשרת חלקי אוצר א' יכלול י' ספירות בלימה. ב' כ"ב אותיות יסוד. ג' שלש אותיות אמ"ש. ד' שבע כפולות ב'ג'ד' כ'פ'ר'ת'. ה' י"ב פשוטות. ו' יכלול בו כל הממשלות המלחמות והנצחונות. ז' יכלול כללי המדות האנושיות הנחלקות לטבעיות ולנפשיות ולשכליות. ח' נדבר …
והנה הספירות הן המחשבות והחשבונות והמספרים המושכלים ונחלקים לשני חלקים. חמש מהם נפרדים באחדים ואלה הם א'ג'ה'ז'ט'. וחמש מהם זוגות והם ב'ד'ו'ח'י'. והנפרדים מספרם כ"ה והוא סוד הברכה, והזוגות מספרם כ"י. ושניהם רמז מאמרי הנביאים שחלקום באמרם "כ"י כ"ה אמר יהו"ה". …
ואמרי זה בספירות שיעיין בם וידע כי הראוי למנות אותם במנין שלם קיים והוא בהיותם עשר ספירות ולא תשע גם עשר ולא אחת עשרה. מפני שתשע ספירות נמנות ג'ג'ג' וכולם מתדמים ונמנות ב'ג'ד' ואין זו דומה לזו. ונמנות א'ד'ד' והשתים מתדמות, ונמנות א'ב'ו' והם בלתי דומות. וכן א'ג'ה' בלתי דומות, אבל ב'ב'ה' הן דומות כמו …
כבר יעדנוך לפנים במה שעבר שאנחנו נדבר בכ"ב אותיות בחלק השני של אוצר. ועל כן לא אדבר בסתריהם עד שאגיע למקומם. רק אומר פה כוונת המחבר הספירות במספרם מה היתה בהזכירו אותן בלשון נקיבות. ולמה לא אמר עשרה ספרים או עשרה מספרים כמו שאמר (שלמה) [שלשה] ספרים ספר וספר וספור. גם לא מנה אותן על דרך צורת מנין שבעת ימי בראשית. והנה נאמר כי ספר זה כולו מעשה בראשית וכל מה שיזכיר דבר ממה שיורה על …
וכבר יוודע מהרה כי המנין של הספירות אין ראוי ללקחם על דרך מנין ימי בראשית. ועל כן אמר בם המחבר, אחת שתים שלישית רביעית חמשית ששית שביעית שמינית תשיעית עשירית. כמו שאמרו בשבעת ימי בראשית יום אחד יום שני יום שלישי יום רביעי יום חמישי יום הששי יום השביעי. ומפני שיתגלה לך מאלה …
… ספר יצירה הודיענו אמתת כל המציאות בדברים קלים מאד להשיגם. וזכר לנו שרשי ההשגה ואמר לנו שהנתיבות שבהם תתגלה לנו החכמה הם ל"ב, והם יודיעונו איך חקק יה יהוה צבאות שמו בהן בשלשה ספרים שהם ספר וספר וספור. ואמנם ל"ב נתיבות הם י' ספירות וכ"ב אותיות. ואמר על הספירות שהם מספרים נחלקים בשווי וברית יחיד באמצע. והורה עוד שאין ראוי להוסיף עליהם ולא לגרוע מהם, ובעיון שלם יוודע מהם במבוקש. וזכר להם עשר מדות בי' מיני עמקות ראש וסוף וגמול ועונש וו' קצות, …
… כמו שנאמר "וסלחת לעונינו ולחטאתינו ונחלתנו". וזכר בשני לשון זכר כי אי אפשר לזכות בלי תשובה שהיא מדת התבונה הנולדת ממדת החכמה ומשתוה לה ודבקה עמה והיא היא. והיא גם היא נולדת מן המחשבה הנקראת כתר עליון, וקראוה ספירה ראשונה והחכמה שניה לה והיא היא, והבינה שלישית לה ושלשתן שלש ספירות והן שלש מדות הראשונות שסודן יְהֹוָה יְהֹוָה הַהֲוַיָה, כלומר המחשבה מחכמת הבינה כלומר שהמחשבה השכלית מביאה את הנפש המשכלת להיותה חכמה עד שתבין בעצמה צורך התשובה, …
אור השכל
… היו הנבראים עדים עליו, והיה ראוי שלא יהיה נדון ביום מן הימים, והיה ניצול במקום ממקומות המציאות. והיו לו עתים לחטוא בהם והיה ניצול בם מעונש. ולו היה אחר ח' ימים גם כן היה צריך להיות עוד ביום ט"ו ללידה. והמציאות גלגלו מז לז' בסוד ז' ספירות המתגלגלות במדות השם שבם דן עולמו. והיו הז' והז' נחלקים אלה לעניין ואלה לבטלה. וטעמי הרב במילה ידועים במורה בחלק השלישי וע"כ היה בשמיני ודעם משם כי הם על צורה אחרת, וגם היא מעולה ונכבדת. ואמנם על זה אמר השם "ואעידה בם את השמים ואת …
והנה אלה הג' עבירות באו להורות על ג' ספירות הידועות בקבלה, שהם מחשב"ה חכמ"ה בינ"ה. והם הם החכמה והבינה והדעת ושלשתם מורות על מה שראוי להאמין בשם ית'. כי החכמה גוזרת לבלתי עבוד ע"ז. והבינה גוזרת לבלתי שפוך דמים ממי שנברא בצלם אלהים. והדעת גוזרת לבלתי גלות ערוה …
… מהתנועע. וכן ח"ש שותק סימן חשבון ומחשבה, מ"ל מדבר סימן מלות, חבר סופיהן תמצא בונות, רמז שתי אבנים בונות שני בתים וכן כולן. ושם נאמר אשר ברוח השני הנברא מהראשון חקק וחצב כ"ב אותיות. והנה הורה בדבריו כולם שהספירות העשר הם העיקר הראשון, והקרוב אליהם במציאות הם כ"ב אותיות. ושני העניינים שקראן ל"ב נתיבות פלאות חכמה, ואמר שבהם חקק י"ה יהו"ה צבאות שמו.
ואם תמצא כוח שכלי בקדקדך בקלות תבין סודותיהם מפורשים, ומסוד זכרים ונקבות תתעורר אל עניינים נרמזים בם וממה שרמזנו לך, וגם ממה שתשמע אחרי זה, תדע שהכל תלוי בי' ספירות בלימה ובכ"ב אותיות הקדש.
… המספרים האלה על ג' תמצא סוד התחלקם. כיצד, ג' פעמים ג' הרי ט', וג' פעמים ז' הרי כ"א, חבר ט' עם כ"א הרי ל'. ועוד ג' פעמים יב' הרי ל"ו, חבר ל' עם ל"ו הרי לו"ל, חלקו לג' ג' הרי גלג"ל. וסודו הי"ה הו"ה יהי"ה, בסוד עשר אותיות שהם י' ספירות, והם ו' פעמים א"י וסימנם וא"י זה מקום בינה, וכן תעשה לז' ויעלו קנ"ד, חבר קנ"ד עם ס"ו ויעלו ר"כ, והם כ' פעמים י"א, ועוד תעשה כן לי"ב ויעלו רס"ד, חברם עם ר"כ ותמצא דעת"י, וסודו במכתב"ך, סד"ר עצמ"ך, וזהו …
… הם כצורות, והשרשים הם כחומר. ועל כן היו אותיות השם מהשמשים ועלה מספר הכל האחד, והאחד אחד, וסודם זוג אחד, אחד אחד. ואם תכיר זה הסוד תכיר שכבר בא אליהו והשיב לב האב על בן ולב בן על אב, על כן הוליד דומה, והתייחד הלב האחד בסוד האחדים שהם י' ספירות. הנה נשארו עוד בעשרות שמונה וסודם ח', ובמאות ד', חברם כאחד שלשת המעלות ותמצאם יח"ד, וסימניך ברזל בברזל יח"ד, ואיש יח"ד פני רעהו, כי האותיות מורות על כל המרכבות. ועתה תקח עוד ד' מן העשרות הראשונים והם …
… ראשית מציאות הדבור. ועל כן נרמז שהלשונות כולן ע' וכן מספר האומות ע' ומספר הכתב ע' ומספר השמות ע' ומספר הזקנים ע'. הנה שם האות זה עי"ן ופי' עי"ן מקור מים חיים. וגם הוא מלשון עיון והשגחה, וסוד מספרו שבעים, וכל שבעים הם שבעה והוא רמז לז' ספירות. וסוד עין הבינ"ה שמשם מתחלת כל תנועה והוא סל"ם והוא סינ"י, והוא כולל י' פעמים אח"ד שהם ה' שמות הקדש וסודותיו רבים. והאותיות הנמצאות בשפתיים נחלקים גם כן אל ד' חלקים, והנה ב' יש לה ב' הברות דגש ורפה, ובדגש …
… שהוא הכל. ומפני שמן א' עד י' שהם י' אותיות, וכולם מיוחסים אל הראשון שנקראו בשמם הכללי אחדים על שם הראשון ששמו אחד, הוצרך להודיע בראש האחדים ובסוף האחדים, שאין לפניהם ראש ואין אחריהם סוף אחדות, ששניהם צריכים להעיד על אחדות השם על פי עשר ספירות בלימה שהם אמיתת האחדות. ולא היה אפשר אם כן שיהיה שמו בלתי שתי אותיות אלו בשום פנים. והנה היו שניהם במספרם כוללים חצי האותיות, ועל כן היו אותיות נקראים עליהם בסימן עצמם. שהנה בחלקך שם אותיו"ת לשני חלקים או"ת יו"ת, ותשים …
ואמנם הנה באו בשם הראשון פנים ואחור והיה ו' בינתיים מכריע הגלגול של י' ספירות ה' כנגד ה'. ועניין ו' שהוא בינתיים יורה על קיום דבר תמידי ונצחי עומד, כעניין עמוד שעליו הבית נשען. והוא בדמות סלם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו, ומתנועעים סביבו תנועה ישרה …
… סוד ששת ימי בראשית, והוא סוד "שש כנפים, בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף" (ישעיה ו' ב'), שהם הפנים שהם בראש והרגלים שהם למטה והכנפים אשר ידי אדם תחתיהם שהם באמצע פנים שתים, ולהם ז' שערים, ידים שתים ולהם י' ספירות כנגד י' אצבעות הידים, רגלים שתים ולהם גם כן י' ספירות כנגד י' אצבעות הרגלים, ומהם התחייבו כ"ז מיני אדם וכ"ז אותיות.
… אחתום זה החלק בסוד שם בן י"ב ובהוראתו, וממנו התעורר לידיעת שם בן מ"ב ולסוד שם בן ע"ב. כי הכל יצא ממקום אחד והכל הולך אל מקום אחד. ודע כי שם בן י"ב היה הכהן מזכירו י' פעמים ביום הכפורים, כנגד י' ימי התשובה וי' ספירות וי' מאמרות וי' דברות, שהכל עונה אל רמז אחד מתפשט ממציאות למציאות וגם ממעלה אל מעלה מעניין לעניין ומסבה לסבה עד הגיע הכל לידי שליחא דציבורא. שהנה שליחא דציבורא יו"ד הוא כלומר עשירי הוא ו"העשירי יהיה קדש ליהוה" (ויקרא …
… מהם מה שתהיה התמורה על צד החילוף אות באות באלפא ביתא, כגון יהו"ה שמתחלף בא"ת ב"ש אל מצפ"ץ, וכללו ש'. ועל כן ש' של שלשה ראשים חקוקה בתפילין, ובעבור שהשם ד' אותיות יורו עוד על כל מציאותו בש' של ד' ראשים. ורמז להם ז' ספירות אשר בראש, כנגד ז' שערים וכנגד ג' אבות צורה זו, ש וכנגד ד' אמות צורה זו ש והרי סוד שניהם ש"ת, והוא רמז מיוחד ומפורש בחבור שכ"ל עם עפ"ר. והנה התמורות והחילופים יתכן היותם בכל אלפ"א בית"א, כמו שקבלנו על שם יהו"ה …
… גם לבנה. ורמז "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" (ישעיה א' יח'), ונשארו שלש ספירות יורו על ראשות של שם, והוא ראשות משלש, מחשבה חכמה ובינה. אלה הם סוד הייחוד והראשון כולל השבעה שמות וזה כולל השלשה שמות. ואמנם סוד עשר ספירות כולל העשרה שמות יחד שהם גרזי"ם והם דרכ"י יהו"ה, והנה סוד ההזכרה בכלל האותיות מספרו עולה השמות אשר לו ד' אלפי"ן הרי רא"ש, והוא סוד אהי"ה אשר אהי"ה, ונרמז בסוד "בכל המקום אשר אזכיר את שמי" (שמות כ' כא'). והנה "רא"ש דברך אמת" …
ודע שמפני שהחל"ם הוא כולל במספרו החכמ"ה, וסודו כולל ג' ספירות שהם ג' שמות מיוחדים בשלוש יסודות של שלש אמות שהם שלש מאות שהוא ש', ועמו נשלם חשמ"ל. לפיכך היה עליון על האות. וזכור כי מי שמחל על כבודו, כבודו מחול. והנה חשמ"ל כולל לחמש נקודות כאחד, כי למטה ממנו ד' חיות הנקראות בשם אדם לפי צורת …
… נברא ראש מהראש והתחייב להיות בינם קשר שהוא שקר ואמת. ואם כן הנה כל קושר אמת. ועל כן היתה התורה לאות והיתה התרה לאות גם הקשרה לאות, כי גלגלי התורה היצרים גם גלגלי היצרים התורה, ואין היצרים כי אם מחשבה, וכל מחשבה ספירה בסוד חשבון ומספר, והכל תלוי במספר וחשבון, והעד השכל הכולל היצרים. ואם הם שנים יצר הרע ויצר הטוב הרי שר"ק. ואם תאמר הם שנים קדומים הרי זה שק"ר שאינם כי אם קש"ר, ושמם תדעהו מן פ"ר ורי"ש הכוללים באמת י"ד אותיות שהם ז"ז. …
… בין הדבור האלהי ובין האנושי, ואפילו בינו ובין הקרוב לו יותר שהוא הבין ומדע שבלב, מפני שזה מקבל וזה נותן. ועוד שזה קבלתו תלויה בחשבו באותיות, וזה בלי אותיות נותן שפעו, ר"ל מבלי שיחשוב באותיות מה שנותן. כי מחשבתו בספירות בלתי מוגשמות, כמו שהוא בלתי בעל גשם, אלא שהלבבות אצלו כקלף אצלנו שהוא חומר נושא צורות האותיות המצויירות בדיו שהוא חומריהן הקרוב. וכן ה' יתברך הלבבות אצלו כלוחות והנפשות כדיו. והדבור הבא להם מאתו שהוא ההשגה בצורות …