צוּרָה
24 הפניות ב־2 ספרים
אוצר עדן גנוז
… השביעי. ומפני שיתגלה לך מאלה המספרים של הימים ומהספירות דרך אחד מופלא ומכוסה והוא ענין אלוהי בלי ספק רמזתי לך כל המנינים שלימים. ואמנם הספירות שנמנו אחת שתים ולא נמנו אחת שנית הורו שאין השנית שניה לראשונה אבל באמת היא מורכבת משתי צורות ועל כן היא שתים ואינה אחת והשלישית בעלת שלש צורות וכן כולם עד שהעשירית בעלת עשר צורות וראה גם ראה שיתחייב ממספר שתי הספירות הראשונות שם א"ב והנה האחת שהיא הראשונה אמר עליה שהיא רוח הקדש גם קראה רוח אלהים חיים והכל ענין אחד אלא …
… ביתות מן כ"ב תיבות לשני חלקים והם יא' יא', ותהיה כל תיבה בעלת ב' אותיות. אם כן הכל מתגלגל מן א"ב אל א"ב, כלומר התיבה היא א' והאותיות הם ב' הרי א"ב. והרמז על הגוף שהתיבה היא הגוף האחד והרכבתו משני סימנים, כלומר משני דברים והם החמר והצורה, שהם שני עצמים, שמהרכבת שניהם נהיה הגוף אחד. ובסוף הספרות של כ"ב אותיות המצורפות גלה זה המחבר באמרו, וסימן לדבר עשרים ושנים חפצים בגוף אחד. וזה בארו בחלוק כ"ב אותיות. וכאלה הנרמזים יש דרכים אין להם חקר …
… הראש, בלבשו צורת ההרכבה. אבל העור שהוא סוף מלבושיו פושטים אותו מן הרגל ומוליכין ההפשטה עד שפושטין הראש מכל עורו. ואע"פ שהיה אפשר לעשותו להפך כי הלבישה בו טבעית וההפשטה מקרית, ואמנם זכרנוהו לרמז בעלמא. אבל ענין היות החמר שתרכב בלבושו צורה ופשטו צורה אין זה רמז ולא משל וחידה, אבל הוא ענין אמיתות המציאות. ואמנם ענין היותו מורכב על דרך הרכבת האותיות, אין בזה ספיקה למשכילי דתינו המקובלים מן האמתיות. אבל יוודע מהרה שהרכבות הגלם כולן הן הרכבות האותיות …
… והספירות ידענום מפני שסמננום לפי האותיות. והאותיות ידענום מצד הטבע כנמצאות במבטא וידענום מצד הקבלה המוסכמת כנמצאות במכתב. ואלה היו לנו עדים ברורים על היות כל הנמצאים דומים להם וכל שכן שהורונו האותיות שבלחות על מציאות שלשת מיני הצורות, שהן צורה שוקעת וצורה בולטת וצורה חלקית. וזה שבח לאל בעל הצורות כולן, כבר ידענוהו מן הקבלה ומן השכל. אחר שהיו הלחות כתובים משני עבריהם ונקראים פנים ואחור ומובנים בשבעים לשונות, והנה צירוף האותיות לעד.
… בש"ם. כי ב' משמ"ש והנה הוא שמה"ר המעכ"ב והוא שעכ"ב הממה"ר. וזהו באמת סוד מעש"ה מרכב"ה, והיא הרכבת החמר עם הצורה. כי הצורה ממהרת והחמר מעכב, והמרכיבם הוא שהפך תנועתם. כי החמר נח תמיד בעצם ומתנועע במקרה והצורה מתנועעת תמיד בעצם ונחה במקרה, ועם הרכבתם מתהפכים ושב הנח נע והנע נח. והסוד יתגלה לך מטבע השמים המתנועע תמיד ומטבע הארץ הנח תמיד. והסוד אל אמ"ש הוא שתוף הד"ם והאפ"ר ושתופם בשיתוף האדם והעור או בשתוף גנ"ה וזר"ע ושלשתן ג"ן עד"ן וגיהנ"ם …
… הורונו שכל חמר עליון או תחתון יגיע מחמר פרטי אחרון אל חמר כללי ראשון. שכל מי שנמצא, בעל החמר ההוא קבל ממנו חמרו על ידי גלגול. וכן אמרו בצורה בעל החמר וכן בפעל עד הגיע הדבר מזו הצורה הפרטית האחרונה האנושית אל הצורה הראשונה שקראוה צורת הצורות כולן. וכן קראוהו פועל כל פועל ונפעל לעד. ואמרו שהוא יתע' תכלית התכליות כולן. ואם כן הנה נשאר הדבר תלוי בסבה הראשונה לכל שהוא השם יתעלה והוא פועל החמר שהוא סבה ראשונה לכל החמרים כולם. ועל כן היתה אצלנו מדת …
והנולד ממנה הנה הוא בולט בהכרח כפי הצורה
אור השכל
והחלק העשירי-כולל חמש אותיות והם ו'י'ה'י'ה', ואותם כוללים חמשה חלקים מסומנים באותיות ל'ב'ר'כ'ה', ובהם אכלול חמשה עניינים. הא' אשר סימנו ל' יכלול השגת השכל, והב' אשר סימנו ב' יכלול צורת השגתו, והג' אשר סימנו ר' יכלול תואר דברו עם הנביאים בכלל, והד' אשר סימנו כ' יכלול ההבדל אשר בין המשיגים והמתנבאים, והה' אשר סימנו ה' יכלול ציור הכרח השפע המביא לדבר ולחבר. והנה ראוי שנקרא שם זה החלק העשירי שהוא התכלית האחרון צורת הנבואה.
… ארץ" (איוב לז' ו'), וסוד טצ"ץ שכב"ת זר"ע והנו כת"ר שבמז"ל, וכל ש' יצ"ר ועל זה היה מכת"ב ש"ר הל"ב, גם כת"ב שמ"ר הל"ב, והסוד שהוא א"ש מתגל"ה ביר"ח, ירח מתגלה באש. הנה נתגלו לך מן האותיות סודות פנימיות, וזה רמז הכל חומר התחלה בצורה צורה התחלה בחומר ודע זה, ומזה תדע כי מטטרון שר הפנים אשר הוא שר צבאות בתנועת הגלגל ברא את השמים, והוא אשר חתם חומר בצורה כאשר חתם צורה בחומר ועל אלה תבנה בנין גדול מהדומים להם, עד שיתגלו לך מהם סתרי התורה וסודות המציאות, …
… לעתים ונקראו מקריים. ואולם המעשים המלאכותיים הם הנעשים ע"י אדם לבד, וכל באי עולם לא יבראון חומר אחד לא קטן ולא גדול לא רב ולא מעט וגם לא יעדירוהו מהמציאות המוטבע. אבל המלאכה היא דומה בקצת עניין לטבע, שהיא נתינת צורה בחומר בעל מזג. והנה על זה יוחסו הפועלים אל פעוליהם והפעולים אל פועליהם. ויחס הפעולה הוא המשותף לשניהם להתייחס אליה וליחסה אליהם. ומפני שאין פועל בלתי זמן ובלתי מקום יוחסו גם כן הפועל והפעול והפעל אל זמן ואל מקום. ומפני …
ואם כן אם לא היה מורה בשם בעצמו זה כולו איך היה מורה עליו בשלמות האחרונה. ועל כן בא השם הנקרא שם העצם בכל התורה כלה בעניין מורה על גלגל חוזר חלילה תמיד, וזה סודו י' הו"ה והמשכיל יבין. ובא עוד במקום אחד מיוחד בצורה שנית מגולגלת והיא זו א' הי"ה. והחכם יכיר שהנה זו הצורה השניה לא באה כי אם שלש פעמים בכל התורה בשם ראוי להיותו בלתי נמחק. גם לא באה בנביאים ולא בכתובים בגזרת שם השם אפילו פעם אחת. ואמנם המקום שבא בו בתורה גם כן לא בא אלא להורות …
… גם ה' הנקודים משונים זה מזה עולה לחשבון ו' מאות, ואם תגלגלם ה' נקודות עם ה' אותיות בכל מה שיוכלו לקבל מן הגלגול יעלה לחשבון גדול מאד. ואמנם ההזכרה של שם אין גלגולה הראשון הנקרא גלגול השם כי אם הזכרת א' עם כל אות ואות מהשם פנים ואחור כפי הצורה הזאת שציירתיה בעבור חושבי שמו.
… בכלל האותיות מספרו עולה השמות אשר לו ד' אלפי"ן הרי רא"ש, והוא סוד אהי"ה אשר אהי"ה, ונרמז בסוד "בכל המקום אשר אזכיר את שמי" (שמות כ' כא'). והנה "רא"ש דברך אמת" (תהלים קיט' קס'), לרמז מופלא וכן רבים מאד. וסוד הצורה הראשונה ראשי"ם והו"א רא"ש האד"ם אשר כולל כל ראש, והוא רמז על עולם השכלי"ם שהוא קיו"ם השמי"ם, ונקרא או"ר לבוש"ו שממנו האו"ר והחש"ך. והעולם השני שסודו של"ג ממנו החש"ך שעניינו שכח"ה. וסוד זכר"י הזכרה, וסוד שמי הו"א …
… הראשונה הוא המניע התנועה הראשונה אשר היא למעלה מהכל. וזהו סוד כל, ומפני שחצי השם מנוקד ונזכר בכל מקום באות הראשונה בקמץ, דין הוא להיות השני קמץ בסוד ד' י"ה. שהרי כל קמץ כדור הוא, ומורכב הוא מן פתח וחרק, וצורת קמץ הוא צורת קו ונקודה, מפני שכל כדור תנועתו סביב נקודתו בצורה זו ◉ וזהו מה שיורה עליו ציור קמץ, ומכאן אתה למד כי הפתח ראוי להורות על עגול, מפני היותו קו ישר, כי ציור כך מפני שלא יתקלקל ציור האות בנקודו. והנה הדבר המקיף בכל …
… "והדלת תסוב על צירה" (משלי כו' יד'), כי צירה הוא הצרי, ועל כן היה שם הפתח פתח גדול, מפני שהוא משרת לקמץ גדול. והסגול היה משרת קטן שהוא פתח קטן לצרי שהוא קמץ קטן כלומר כדור קטן. וכן כל חומר קטן כל צורה, שכל צורה היא כדור גדול כנגד החומר שהוא כדור קטן.
… סגולין. וזה כולו הוא מפני שההבדל בין שני הגדולים תוספת נקודה לגדול על משרתו הגדול, ותוספת נקודה אחת גם כן היא הבדל שבין הקטנים, והיא נוספת לקטן שבשניהם, וזה הפך ממה שקרא לגדולים. וסוד ארבעתם באמת ב' כדורים שהם מורים על ב' מיני צורות, וב' כדורים מורים על ב' מיני יצרים שהם החומרים. ומפני השתתפותם ידמה זה לזה בדבר וייבדל זה מזה בדבר. וכל כדור קטן מוקף הוא כחומר לכדור הגדול אשר מקיף בו מכל צד. ועל כן הנקודה כדמות חומר לסובב העליון המקיף, …
… אין לקשר קושר זה שקר, ומהו קשר הוא שש מאות שכולל שק"ר ואמ"ת. הסוד אות שמש שמוש מלאך ושד, הוא שמוש פנים ואחור, והוא שמוש רוח אופנים, שמוש רוחני מהבלים, וכל העולם עומד על הבל פיהם של תינוקות של בית רבן. והסוד הגדול צורות השם שמות הצור והנה ראש השכל הפועל. ועל כן תדע אשר השכל הפועל הראש שהוא עצם הצורה, ועל כן נברא ראש מהראש והתחייב להיות בינם קשר שהוא שקר ואמת. ואם כן הנה כל קושר אמת. ועל כן היתה התורה לאות והיתה התרה לאות גם הקשרה לאות, כי גלגלי …
… בשכל והוא הפועל ברוח ובחומר. והתענוג שמקבל המשיג במה שהשיג היא התכלית. ואלו הן ארבע סבות הנמצאות לכל פעל נמצא בפעל. והנה החומר הוא הסבה הפחותה מארבעתן, והתכלית היא הסבה המעולה מהן, והפועל קרוב אל התכלית, והצורה קרובה אל החומר. וזו הדרך כבר התבארה במופתים מושכלים בספרי החכמות המופתיות ועליהם נסמוך. ועל כן לא נאריך בעניינם פה, אבל נבאר פה כוונתנו באותיות ובניקודם בכלל לפי קצור זה החבור. ונאמר כי האות באמיתת מציאותו הוא פועל …
… שתאמרהו כראוי. ובדמות החלם הנמשך למעלה נגן בחרק הנמשך למטה ומושך כח העליון להדביקו בך. ובשרק לא למעלה ולא למטה אלא משיכה אמצעית כנגד הפנים האמצעיים. ובצרי תמשיך ראשך מהשמאל אל הימין, ובקמץ מהימין אל השמאל, ובכולם אחר שתשלים אם תראה צורה לפניך תשתחוה מיד כנגדה. ואם תשמע קול קטן או גדול ותרצה להבין מה שאומר ענהו מיד ואמור דבר אדוני כי שומע עבדך, ואתה לא תדבר כלל הט אזניך לשמוע מה שיאמר לך. ואם תפחד פחד גדול שלא תוכל לסובלו ואפילו באמצע האזכרה תשתחוה מיד …
השכל הוא שם לדבר המנהיג הכל שהוא הסבה הראשונה לכל. והוא שם לדבר הנפרד מכל חומר. והוא הנשפע מהסבה הראשונה, אשר באמצעות השפע ההוא מנהיג הדבר הראשון את השמים המתנועעים. והשמים הם בעלי חומר בלתי משיג ובעלי צורה מושכלת בלתי משכלת ובעלי נפש משכלת ומושכלת. והשכל שמקבל הוא שפע מהנפרד ויקרא שכל דבק בהיולי בעל הצורה והנפש, והוא אשר בו תשכיל נפש השמים עצמה וכל מה שלמטה ממנה. ותשכיל שכלה בעצמו שהוא הנותן לה צורת ההשגה. ותשכיל ממה שלמעלה ממנה במציאות …
… זולתו ולא ידע מה הוא כי אם הוא. וכל מה שאין לו אצל שכלינו תכלית, יש לו אצלו תכלית ידועה בו ומקיף בו מכל צד. ומפני היות כל מקיף כדמות צורה למוקף והוא מקיף הכל ואינו מוקף מדבר שכבר אמרנו שאין לו תכלית, יקרא צורה לכל נמצא. ומפני היות הכל בריותיו והוא בלתי נברא ובלתי נמצא מזולתו. כי הוא לבדו סבה לכל ודבר מחויב המציאות בבחינת עצמו, וכל נמצא זולתו הוא מחויב המציאות בבחינת סבתו, ואפשר המציאות בבחינת עצמו ונמנע המציאות בבחינת …
וכאשר התבאר שהכל פעלו יאמרו עליו שהכל אצלו כחומר ביד היוצר. וזו היא הצורה הנקראת צורת השכל אשר שכל האדם יכול לציירה עם שאר הצורות המושכלות המושגות ממנו, כלומר מענייניו וממעשיו ושפעיו בדרכי השלילות הידועות. ואשר השתכל ב"מורה הנבוכים" אם היתה נפשו במבוכה הוא יסיר מבוכתה ממנה, כי הוא רופא הנפשות החולות, ושומר בריאות הבריות, אשר הדבר על פי יי' ביד משה. והוא רופא מומחה ורופא חנם ופירושו משה גלה תורת משה על פי השם שהוא צורת השכל.
… ההבדל בעניין עצמותם. וכן עד שני גם כן היות הדבור המחשבי שולח דבור לכל מכתב באמצעות החמרים והכלים. והוא נותן צורות אותיות לחומר שהוא הדיו, ועל פי היד והעט ושאר האמצעים. ועם כל זה ידענו רוב ההבדל שביניהם, וכן בתתו צורה לכל חומר ידמה בזה לסופר על דרך משל בצד מן הצדדים. ואם כן הדבור הבא ממנו לנפש שהלב חומדה, אם יקרא דבור בשם משותף, אינו רק השגה שכלית על דרך האמת.
… יותר ראוי להסמך עליו מהמושג במדומה המשותף עם המושכל, הוצרכו הכתובים להעיד שהנבואות כולן מורגשות. והנה יהיה הדבר המושכל באמת מעולה מכל מושג. אבל אי אפשר לאמת דבר בלתי שתוף ולפי טבע כל אדם, כי שלשת ההשגות דומות בענייניהם לעניין החומר והצורה. כי ההרגש חומר לדמיון והדמיון חומר לשכל. וכבר יעבור הדבר הנשפע למורגש בקצת העתים. ולפי ריבוי השפע יכריח השכל אדם המדבר הסופר לדבר ולחבר, לפי הזמן ולפי המקום ולפי הדור ולפי הנביא המתענג בהשגת צורת הנבואה.