יִחוּד הַשֵּׁם

… "יראי יי וחשבי שמו", הנקראים פרושים יחידים מתבודדים לדעת את השם ברוך ומבורך שמו, וכובשים את עצמם מלהמשך אחר תאות העולם ונשמרים מלהקשר בו ככלב עם זוגתו. ועל כן כשירגיל על הפרישות יוסיף הפרדות והתיחדות וידע ליחד את השם האח"ד היחי"ד המיוחד יהו"ה אחד. ואז יאמר באמת שמע ישראל יהו"ה אלהינו יהו"ה אחד. ויענה הוא בעצמו אחריו ויאמר בלחש לחשב לבו בכוונה, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. אשר סופי תיבותיו דמ"ו דמ"ך, וראשי תיבותיו לפנים בשכמל"ו. וסודם בכ"ל שמ"ו, …

… ושנוי הסוגים כשנוי חי וצומח ודומם ודומיהן זה מזה וכאלה שנויים לכל הבריות. ושנוי האומות כשנוי יהודים ונוצרים וישמעאלים אלה מאלה. ושנוי הדתות כשנוי דת מש"ה ודת יש"ו ודת מחמ"ד, שבשלשתן ש"ם הש"ם מיוח"ד בהכרח. שאין לך דת מורה כי אם אמתת הייחוד. אבל בני אדם מרוע לבבם לא ירצו לעורר זה לזה עד שידעו מה אומרת כל דת ודת על הייחוד. והנה הנוצרים עם היותם משלשים בעל כרחם חוזרים עמנו ומודים לתורתינו ואומרים שהוא אחד. והישמעאלים גם כן מייחדים את השם בעל …

… וזביחת הבכורות נתינת טעם, שנאמר "על כן אני זובח ליי". וידוע כי מי שלא יצא ממצרים הוא עובד לפרעה ולמצרים ועדיין הוא עושה חמר ולבנים ונטבע בם. והנה רחם תחת חמר ובנים תחת לבנים ובכור תחת בכור והוא כרוב. ואמנם בפרשת שמע, מצות ידיעת סוד הייחוד בכל מקום הראוי ובכל זמן הראוי. ועליו נאמר הקשירה והכתיבה והלמוד (התמות) [התמידי]. ובפרשת והיה אם שמוע מצות האהבה והעבודה בכל לב ובכל נפש. והייעוד הטוב עליהן נתינת המטר בעתו כל זה לעושי רצונו, והפכו לעוברי רצונו. והשיב …

והוסיף עוד דברים ואמר עניינים מעולים מאד צריכין לנו מאד גם מועילים להקדימם למה שאנו בו, מענין הייחוד אשר יורו עליו השמות או הייחוד אשר יורו על השמות, על דרך סוד האחד והמעט והרוב, ועל דרך ידיעת כל המצוי שיאמר עליו הוא הוא או הוא זולתו, ועל דרך הגדול והקטן, ועל דרך ההצטרפות שיפול בעניינים ואלה דבריו.

והחלק הששי-כולל שתי אותיות והם ש'ת' ואותם כוללים שני חלקים מסומנים באותיות א'ל', ובהם אכלול שני עניינים. הא' אשר סימנו א' יכלול אותיות השם המיוחד, והב' אשר סימנו ל' יכלול עניין הוראתם. ולפיכך נקרא שם זה החלק הששי יחוד השם.

ואחר שהשלמנו הי' חלקים לפי סדוריהם נכלול שמותיהם בסדר שווה יחד ואלה הם: הא' גודר פרצות, והב' כולל המצות, והג' סוד לשון הקודש, והד' סוד אותיות היצירה, והה' שלוש הדבור, והו' יחוד ה', והז' הפוך האותיות, והח' סוד מבטא השם, והט' סוד איסור והיתר, והי' צורת הנבואה. ואחר שזכרנום בכלל נשוב לפרשם בפרט כל חלק וחלק כפי מה שסובל מהפירוש, כאשר תשיג קצור יד שכלינו אחר היותנו בטוחים בכח העליון המעורר דעתינו לזאת ואם לא היינו ראויים לכך.

… כן ענשך גדול מגמולך וכמו שאתה חושב ליגמל בעבור עבודתו, כן ראוי שתחשוב שאם לא תעבדנו באמת אתה חייב ליענש על היפוך עבודתו אשר אין לו חפץ בה. ואם כן אין השלמות העליון המבוקש ממך שתגיע אליו בעניין האמונה, כי אם בציירך מציאות השם וייחודו והיותו בלתי גוף ובלתי כח בגוף, באמונה מקובלת ומושכלת. ואם האמונה הראשונה שלימה עמך כל מעשיך יהיו לשם שמים, ואם היא חסרה ממך כל מעשיך יהיו לשם הפכם.

… ונאמר עוד בגלוי הסוד "מלכותך מלכות כל עלמים וממשלתך בכל דור ודר" (שם קמה' יג'). ונגלה יותר באמרו "אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדר ודור" (איכה ה' יט'), הורה במלכות ובשם ובמהות סוד לעולם באמרו מלכותך ושמך ואתה, כי הם שלש מעלות לייחוד הוא ושמו ומלכותו.

בעבור שהשם נמצא חייב מציאות יורו עליו האותיות, אשר מכללם במספרם התחייב מציאות כולם בהכרח והם כולם יח"ד. ומה שהוא ראשית כל מה שנמצא אחריו, והתחייב מרצונו הוא האלוה יתע'. ועל כן צריך שיורה עליו אות שיורה שכן עניינו עם הבאים אחריו, וזהו אות א'. כי א' הוא אות נמצא ראשון לכל האותיות במדרגה, ולא יתכן להזכיר …

… המציאות לעדות שהוא הכל. ומפני שמן א' עד י' שהם י' אותיות, וכולם מיוחסים אל הראשון שנקראו בשמם הכללי אחדים על שם הראשון ששמו אחד, הוצרך להודיע בראש האחדים ובסוף האחדים, שאין לפניהם ראש ואין אחריהם סוף אחדות, ששניהם צריכים להעיד על אחדות השם על פי עשר ספירות בלימה שהם אמיתת האחדות. ולא היה אפשר אם כן שיהיה שמו בלתי שתי אותיות אלו בשום פנים. והנה היו שניהם במספרם כוללים חצי האותיות, ועל כן היו אותיות נקראים עליהם בסימן עצמם. שהנה בחלקך שם …

… מספר ת"ו עולה את"ה. וכאילו הם שני עדים על השם שהם מעידים עליו ואומרים לו אתה א' אתה י', כלומר אתה ראשון ואתה אחרון. והנה אתה בלשון לעז ו"ת שניהם שווים גם כן במספר. ואחר שהיו אלו ב' האותיות מורים על השם, והם ראש וסוף לייחוד הוכרחו להשתתף אליהם עוד ב' אחרים אמצעיים, כי מפני שהם זוג אי אפשר להימצא אות אחד לבד אמצעי ביניהם כי אם ב'. ועל כן היו האמצעים ראויים להיותם שם לשם, והם ה"ו ונקרא חשבונם חשבון עגול ונקרא חשבון א' שרש ראשון לכל חשבון וחשבון י' …

… שד"י שמ"ו, כי יהיה סוד פירושו שדי שמו שדי, והמוכרח תתקע"ד, גם שם מטטרון נער והכל כתר שדי לי. ועל זה תדע שגלגול ה' מעיד על יום הדין, ה' פעמים ה' כ"ה, ה' פעמים כ"ה קכ"ה וסודם יו"ם הדי"ן. והדיני"ם כהני"ם א' אלף אחד צורה ושם ויחוד. והסוד שם יחוד מציאה סופי תיבות מד"ה כנגד מציאות הד"ם ודעם. ודע כי חובר אל אות הראשון של שם ו"ד מפני שני עניינים ראשונים, אחד מפני היותם גם הם שניהם במספר י' בעצמו. ושני מפני הוראת ממשלת יו"ד על כל המציאות …

אלה הארבע הזכרות הכלליות הם משתתפות בשם המיוחד עם אות הייחוד אשר לא נזכרה בו בתחילה שהיא מכלל השם ולא בחצי השם, כדי שלא יהיה הסוד נגלה לעם. גם חצי השם הנרמז בשם "הללוהו" שסודו הלל"ו ה"ו שהוא בסודו גלג"ל הו"ה. וכל גלגל הוה היה יהיה בסוד "הללויה" שסודו הלל"ו י"ה, שהוא בסודו גלג"ל הי"ה. …

… מש"ה מורה על נטיה, וסופו ע"ל המי"ם. והנה פעל הירח על כן סודם חסד גם לבנה. ורמז "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" (ישעיה א' יח'), ונשארו שלש ספירות יורו על ראשות של שם, והוא ראשות משלש, מחשבה חכמה ובינה. אלה הם סוד הייחוד והראשון כולל השבעה שמות וזה כולל השלשה שמות. ואמנם סוד עשר ספירות כולל העשרה שמות יחד שהם גרזי"ם והם דרכ"י יהו"ה, והנה סוד ההזכרה בכלל האותיות מספרו עולה השמות אשר לו ד' אלפי"ן הרי רא"ש, והוא סוד אהי"ה …

… בדעתו הנותנת בך דעת, צריכה דעתך להסיר מעליה עול כל הדעות הזרות, זולת דעתו המשתפים בינך ובינו על פי שמו הנכבד והנורא. על כן אתה צריך לדעת דמות מבטאו. וזהו ציורו, כשתתחיל להזכיר אות א' באיזה נקוד שתזכירהו, מפני שהוא מורה על סוד הייחוד, אל תאריך בו כי אם לפי שיעור נשימה אחת. ולא תפסיק בנשימה ההיא שום הפסק בעולם עד שתשלים ביטויו. ותאריך בנשימה ההיא המיוחדת כפי שיעור כח אריכות נשימתך האחת בכל מה שתוכל להאריך בה. ונגן בא' וגם בכל אות שתזכיר …