פְּשָׁט

… בחזק ידיעה. ואם יחשוב המחשב דבריו שכבר השיג כוונתו מבלתי הידיעה הנוספת, מחשבתו חולה נוטה למות וצריכה רופאים ורפואות להבריאה עם רפואת חלאיה הגדולים. ואחר שידע הלומד דרכי המכתב והלשון שבם למד בכל מקום, אך זה שיבין יהיה כולו לפי הוראת פשטי הספר. וזה כי ידיעת הלשון אשר זכרנו עם המכתב אינה מוקדמת כי אם להבין הפשט תחילה. ואמנם לפי מה שצריך לדעת בחכמות, צריך אדם אל ידיעה אחרת בלשון. והיא דרך שניה ראויה לקדימה גם כן, כדי להגיע בה אל הבנת פירושי העניינים …

… כחפצך, וזו היא דרך שאתה מחויב לקחת אותה בכל ארבעה ועשרים ספרים אשר בידנו היום, ואחריהם בכל דברי רבותינו ז"ל, ואחרי כן תעשה כן בכל ספרי החכמה. כי בזה תתעלה ותשיג מה שראוי להשיגו מכל דבר ודבר על בוריו. ואמנם מה שיורה זה הפסוק לפי פשוטו, הוא הענין שנאמר על עניינו "יי ילחם לכם ואתם תחרישון", וזו הדרך טובה ונאה. והוא שבא על מלחמת עם המצריים, והיו מפחדים מהם אחר צאתם מתחת סבלתם. ובראותם מנהיגם ככה הודיענו השם שפחדם זה הוא התכלית האחרון. …

… שלא ייפרדו מן האדם כל ימי חייו שני היצרים, הנה אם לא ישמור המצות התהפך בו כוונת השם, ואולי ישלוט טבעו על שכלו עת מן העתים, ויפסיד כל מה שהרויח כל ימי חייו. ועוד אתה רואה מהשם יתברך שאע"פ שברא את עולמו, לפי פשט התורה בששת ימי בראשית והשלימו לא עזבו בלתי השגחה, אבל שומרו תמיד עוד, כן התורה והמצוה, אע"פ שאתה מגיע אל תכלית אחת מהן, צריך לך לשמור פרטן וכללן בהשגחה גמורה תמיד. והעד שאם לא תלמוד תמיד תשכח מה שלמדת כן אם לא תעשה המצות תמיד ייחלש כח …

… ומעניש הכוחות על זה לבלתי שמוע זה לזה ובלתי התקבץ יחד. ועל זה נאמר בענשם "הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו", ומיד הענישם באמרו "ויפץ יהוה אותם על פני כל הארץ". וזה כולו אע"פ שרמזנו נסתרו אין המקראות יוצאים מידי פשוטן.

והנה אחר שאין הדבר מכריח אותנו להאמין שזה משל, ואינו כפשוטן בשום פנים, נאמין תחילה הפשט כפשוטו כשאין מונע שכלי מכחישו, ואחר זה נדרוש עליו מה שסובל על דרך הנסתר. שכל מה שנדרש על דרך הנסתר מורה על חכמה יותר עמוקה ויותר מועלת לאיש המיוחד מהוראת הנגלה. שהנגלה נכתב להועיל לכלל העם שאין להם שקול דעת להבדיל בין האמת והשקר. …