קֶשֶׁר

6 הפניות ב־1 ספרים

אור השכל

עמ' ו§16

והחלק התשיעי-כולל ארבע אותיות והם ו'ה'י'ה', והם כוללים ארבע חלקים מסומנים באותיות צ'ד'י'ק', ובהם אכלול ארבע עניינים. הא' אשר סימנו צ' יכלול קשר הכוחות העליונות והתחתונות בשם, והב' אשר סימנו ד' יכלול דמות השמות שבהם קושרים ומתירים, והג' אשר סימנו י' יכלול איכות הקשר וההיתר, והד' אשר סימנו ק' יכלול תועלת הקשירה וההתרה. ונקרא שם זה החלק התשיעי בכללו סוד איסור והיתר.

עמ' כא§47

באמרי שכל מצוה קשורה בחברתה והעולם כולו לעד, שכולו נקשר קצתו בקצתו. והוא כולו איש אחד כאברהם ונתן באישות וגוף האדם לעד שני, שכל איבריו נקשרים קצתם עם קצתם. ופסוקי התורה לעדים שלישיים שאלה נקשרים באלה. ייוודע מזה סוד מהות תועלת כל

עמ' כב§49

ידוע שאחר שתועלת המצוה היא להמשיך דעת האדם לעבודת השם ולהגיע להשגתו ית', ואם לא היה מציאותה הכרחית לפי טבע האנושות לא היה השם מקדימה להשגה. ואחר שהתועלת היא תכלית המצוה הנה מציאות התועלת הכרחית יותר ממציאות המצוה. והתועלת נחלקת לחלקים ידועים קצתם בעולם הזה וקצתם בעולם הבא. ואם כן הנה התבאר לך שזה הקשר דבוק, ר"ל קשר הכרח מציאות המצוה וקשר הכרח מציאות תועלתה. וזה מבואר ואין צריך להאריך בו ביאור.

עמ' נח§111

כל לשון כוללת שלשה דברים אלה שמות פעולות ומלות. וכבר ביארנו השנים מהם בקצור כפי עניין כוונת החבור, ונשארו לבאר המלות, שהם דבר השלישי מהם. ונאמר בהם שהמלות הם הדיבורים הנקראים קשר לעניינים המכוונים, והם מקרים ואע"פ שהם הכרחיים בדבור. וזה כי באמרך שם כגון יעקב לא תובן ממנו כוונה לעולם, ואע"פ ששם העצם הוא שרש שהוא מורה על מהות הנמצא ועל עצמותו. ואפילו אם תרכיב כמה שמות העצם יחד לא תובן מהם כוונת עניין,

עמ' עה§142

מזג מורכב מד' יסודות. וזהו סוד השם שהוא יו"ד ה"א, כי אהו"י מורה על כ"ב אותיות, וד' מורה על ד' יסודות. ואם כן נמצא כל הדבור וכל היצור יוצא בשם אחד והוא כ"ו שסודו עשרים וששה, ומורה על היותו כת"ר תור"ה, וממנו הקשר מפורש. על כן הורה על היות השם המפורש באיברים. והוא בעצמו דבר יהו"ה, אשר ממנו כל הרכבה וממנו באה הברכה, גם לו משפט הבכורה בברור, והם הם אותיות הברכה והקללה.

עמ' פח§171

רוח אופנים, שמוש רוחני מהבלים, וכל העולם עומד על הבל פיהם של תינוקות של בית רבן. והסוד הגדול צורות השם שמות הצור והנה ראש השכל הפועל. ועל כן תדע אשר השכל הפועל הראש שהוא עצם הצורה, ועל כן נברא ראש מהראש והתחייב להיות בינם קשר שהוא שקר ואמת. ואם כן הנה כל קושר אמת. ועל כן היתה התורה לאות והיתה התרה לאות גם הקשרה לאות, כי גלגלי התורה היצרים גם גלגלי היצרים התורה, ואין היצרים כי אם מחשבה, וכל מחשבה ספירה בסוד חשבון ומספר, והכל תלוי במספר וחשבון,