קִימִיָּא

2 הפניות ב־1 ספרים

אוצר עדן גנוז

עמ' רעה§448

התלמוד וכל שכן דרכי התוספות עם היותם דברים רודפים ענייני המקראות כפשוטם, מין חכמתם בתכלית הרוחק ממין חכמת הטבע. והנה אם כן מיני החכמות משונות, ומן חכמת הכשוף רחוק מאד ממין חכמת הלימודים ומין חכמת (.מאת) ומן חכמת הקימיא רחוקים מאד ממין חכמת האלהות לפי שתי הדעות שבהן. והנה תדע שאפילו מין חכמת האלהות לפי דעת חכמי הקבלה,  רחוק מאד בתכלית הרוחק ממין חכמת האלהות לפי דעת חכמי הפילוסופיאה. וכל שכן שהוא רחוק מאד לפי שנוי הדעות הרבות, כגון דיעות המשנים

עמ' שסט§575

אלהים את האדם עפר מן האדמה". ובא בענשו "כי עפר אתה ואל עפר תשוב". ובא באברהם "ואנכי עפר ואפר". ובא בסוד הנחש בקללתו "ועפר תאכל כל ימי חייך". וא"כ אנחנו אחר שעפר אנחנו, הננו מזון הנחש והוא אוכל אותנו. ומי שחושב להשליך נחשת באש להוציא ממנו זהב חי, צריך שידע מהות הנחשת וההבדל שביניהם, ר"ל בינו ובין הזהב. ואז אפשר שיוציא מן הזהב המת עגל זהב חי. אבל ראוי שידע שעם היות זה באמצאות האש שהוא סבת העמדת החיות והדבור הטבעיים, הא"ש אש"ה היא, והיא מצד אחר