רֹאשׁ הַשָּׁנָה

7 הפניות ב־2 ספרים

אוצר עדן גנוז

עמ' פט§138

אחריהם יהיה מה שיהיה ממנו. ואלה הם כחותיו המורים על מהותו. השכל שלו הוא המלאך, והנפש שלו הוא האדם, והגוף שלו הוא השטן. ושכלו מעולם השכלים ונפשו מעולם הגשמים השממיים וגופו מעולם הגופים הארציים שהם היסודיים. והם כדמות צדיקים גמורים שנכתבים ונחתמים לאלתר לחיים, הם השכליים. וכדמות הבינוניים שהם תלויים ועומדים ומצפצפים ועולין, זכו נכתבים ונחתמים לחיים לא זכו נכתבין ונחתמין למיתה, והם הנפשיים העוסקים במצות. וכדמות רשעים גמורים שנכתבין ונחתמין לאלתר למיתה והם הגופיים

עמ' קצו§260

ודע כי יום הכפורים שהוא יום אחד בשנה לא נכפול בעבור הספקות, כמו שנכפול ראש השנה שהוא ב' ימים עם היותו ראש לכל המולדות ולכל היסודות, בם נכפלו ב' ימי סכות וב' יום שמחת תורה וב' ימי הפסח הראשונים והאחרונים וב' ימי עצרת. ואלו הם ו"ו ימים פשוטים וכפולים. ובהשימך יום הכפורים תוכם ישוב סודם וא"ו והנו אח"ד. כי תשימהו ראשון והיו

עמ' ריג§292

המולדות הירחיות כולם וחזירתם חלילה כאשר בתחלה. כי זו הידיעה מועלת מאד בידיעת אמונת החדוש הנזכרת, ומועלת גם כן לידיעת סתרי התורה. שעל כן צונו השם על ענין קדוש החדש לדעת יום ראש החדש שהוא יום השנה בעצמו. הנקרא יום הזכרון שבו אנו אומרים מלכיות זכרונות ושופרות שסימנם מז"ש וסודם נודע בא"ל שד"י. ומיום ראש החדש הראשון שהוא ראש חדש תשרי שמזלו מאזנים יודעו הראשים האחרים כולם. כי אתה מונה למולדות מתשרי ולתקופות מניסן שמזלו טלה, והוא פלא שסודו ענן ומזלו דם והוא מיוחס

עמ' רמז§376

תחנונים לפני המקום. ועל סוכה אמרו צא מדירת קבע ושב בדירת ארעי. והתעורר אל מה שראוי שתתעורר עליו באלו המאמרים הקדושים הרומזים סוד הקביעה והדחיה האמתיים לקבוע יום ולדחות יום. כלומר לקבע יום שכולו שבת ליי והוא יום תרועה יום תעודה יום הזכרון יום ראש חדש ויום ראש השנה, ויום הדין נקרא מפני ענין שדוחין בו את כל הרשעים מעולם החיים. כמו שנאמר "כל פעל יי למענהו וגם רשע ליום רעה זה יום הדין" (משלי טז' ד'). וגם יקרא כן מפני שקובעין חיים על הצדיקים בו ביום. כי דין הוא נופל

עמ' רמח§377

שרש הארבעה הוא לאחד והוא יום ראש השנה. ועל כן נדבר בו ונניח השאר עליו כי הוא יום הדין וממנו שאר דיני השנה כולם. ונתחיל ונאמר שחכמינו ז"ל כבר אמרו מבואר יום פסול דחייתו יום אחד, יום כשר דחייתו שני ימים. והיות ראש השנה שני ימים הוא מדברי סופרים ואע"פ שכבר אמרו שני ימים טובים של ראש השנה כיומא אריכתא דמין וזהו הסדר הנכון הקל. כבר הודענו כי לא אד"ו ראש השנה כי אם בגה"ז. אם כן איך נדע יום הקביעה  מאלו הארבעה עם היות בו יודעים כי ימי אד"ו נדחו.

עמ' רנג§380

יתרונו על י"ב שבטים, והוא שאין לו מזל ויש לו שבט רק הוא נחלה לשם. כלומר חדוש ענין שנתעברה השנ"ה ממנו ונתעברה המחשב"ה, שעליה נתלו כל המולדות. ואמנם יוודע זה מרא"ש השנ"ה, כלומר מרא"ש המחשב"ה. כמו שאמרנו שבכל ראש השנה היו אומרים: היום הרת עולם והיום יעמיד במשפט כל יצורי עולם אם כבנים אם כעבדים אם כבנים רחמינו כרחם אב על הבנים ואם כעבדים עינינו לך תלויות עד שתחננו ותוציא לאור משפטנו קדוש.ויש שמוסיפין על זה אך לא יחסרו מזה. וידוע כי המשפט הוא

אור השכל

עמ' עב§133

והנה די"ן תשר"י דין ששת ימי בראשית ועל כן יום ראש השנה הוא יום הדין, ומתגלגלין כף זכות וכף חובה שסודם ע"ת ק"ץ, והיה שד"י מכריע ביניהם. ועוד הסוד מטטרון שד"י שמ"ו, כי יהיה סוד פירושו שדי שמו שדי, והמוכרח תתקע"ד, גם שם מטטרון נער והכל כתר שדי לי. ועל זה תדע שגלגול ה' מעיד