תְּנוּעָה (נִקּוּד)

4 הפניות ב־1 ספרים

אור השכל

עמ' פד§163

ישרה. ועל כן יספיק לך ברמז שאעוררך אל הקריאה כשורה והיא שסודה בצורת נוטריקו"ן כזה אֹ אָ אֵ אִ אֻ  וזו היא צורת הקריאה הישרה, וסוד ההזכרה, והיא התחלתה באלף לפי טורה וגם ביו"ד בעצמה לפי טורה כן הזכרתה כמוה. וזו היא צורת דרכה בתנועתה כזו יֹ יָ יֵ יִ יֻ והנה א' כוללת תחלה על פי התנועה הישרה א"י. ואחר שתשלים כל תנועת האלף בהיותה בראש התיבות, אחר כן חשוב ותתחיל מן י"א ותוליך י' בראש כל תיבה עד תשלום טור י"ה, ובדרך ה"י כן דרך טורי ה'

עמ' פד§164

להיות הוא הראשון בכל הנקוד של שם. והוא שם השם הוא שר הפנים כמו שהקבלה מעידה בסוד השלשים המורים על היות הם השלשה בעצמם, וממנו התחייב מציאות היות הנפש בחומר. אם כן דין הוא להיות מה שכולל השלשה שמות הראשונה הוא המניע התנועה הראשונה אשר היא למעלה מהכל. וזהו סוד כל, ומפני שחצי השם מנוקד ונזכר בכל מקום באות הראשונה בקמץ, דין הוא להיות השני קמץ בסוד ד' י"ה. שהרי כל קמץ כדור הוא, ומורכב הוא מן פתח וחרק, וצורת קמץ הוא צורת קו ונקודה, מפני שכל כדור תנועתו

עמ' פו§165

מ' של קמץ, כי ח' לבדו יורה על כולו. וכן ק' לבדו יורה על כולו, והנה בא לבדו פועל צרי עם חלם, וכן שם סודו צרי, ורמז חלם עם קמץ משותפים לעולם, ורמז קרבות צרי אל קמץ, קמץ בעצמו, רק סודו ועד, הרי עולם ועד. כלומר עקר התנועות הוא כך, חלם לפני קמץ  וקמץ לפני צרי, כלומר החכמה קדמה לכדור והכדור קדם ליצר, אשר הוא החומר באמת, שהוא משותף בכל חומר. וכל יצר מורכב משני עניינים שווים תחתונים, כלומר שמתנהגים תחת הקדמונים שקדמו לו, והם כדור ונקודה עליונה

עמ' פז§166

יתקרבו ויתרחקו, יתקרבו לנקודה ויהיו כדמותה, ויתרחקו מהסובב, או יתקרבו לסובב ויתרחקו מהנקודה. והנה היו נזכרים ו' נקודות וב' עגולים, וסימן "כי רוח עברה ב"ו" (תהלים קג' טז'). והנה כל שמנה יורו על גוף שלם, וכל תנועה היא דילוג נקודות מנקודה לנקודה, עד שהיו ב' נקודות או יותר מורכבים ונקראת הרכבתם קו, ונחלק הקוים למינים רבים ולסוגים. והנה הקו והשטח והגוף בעלי כמות, והנקודה אינה בעלת כמות, כמו האחד האמיתי במספר שאינו בעל כמות. והקו יורה על אורך וכן