תְּקוּפָה
10 הפניות ב־1 ספרים
אוצר עדן גנוז
ועשרה חלקי עדן הם, א' דרכי המולדות. ב' דרכי התקופות. ג' דרכי השנים הפשוטות. ד' דרכי השנים המעוברות. ה' הקביעות והדחיה. ו' סדרי החדשים השלמים והסדורין כסדרן והחסרין. ז' סדרי הפרשיות של כל שנה ושנה. ח' סדרי ראשי חדשים והמועדים והצומות וימיהם כמו שסודרו מימים …
… אד"ם. כי אדם, אדם מוליד וזה ידוע. וכשאמר עשר ולא תשע מפני שתשע ספירות מחוברות כפי סדרם מספרם אדם. והנם ט' פעמים ה' גם ג' פעמים י"ה והם שוים לאמרך ה' פעמים ט' גם י"ה פעמים ג' וסימנם "הי"ה הי"ה דבר יי" אימתי בתקופת תמוז כאמרו "ברביע"י בחמש"ה לחדש" וסימנם ד"ה והיינו ט' ואמרו "בשלשים שנה" סודו י"ה י"ה. והנה תקופת תשרי עושה תמיד בסימן ג"ט והנה הוא סימן ספר כריתות ג"ט פיטורין ונקרא אגרת.
… ונקרא בשם שד"י ונאמר עליו שהוא יושב בשער המלך ודרכי"ו דרכ"י יהודי"ם ה"ם. והשער ההוא הוא הכללי. והנה אסתר המלכה סת"ר המלאכ"ה ועל כן נצחה את המן בן המדתא האגגי אשר סביבו אהי"ה ובתוכו מדת ג'ג'א' שסודם א'ו'. והם סימני תקופת ניסן בד' זמנם ראש היום וראש הלילה חצי היום וחצי הלילה. והנה סופי הראשונים בסוד השמ"ש והשאר ידוע מזה וסימן א"ם הוא לארבעתם. והנה אחשורוש אחיו של ראש וסודו חו"ש ורא"ש ושם אסתר כשם כוכב כי הוא לשון יון ושניהם יחד א"ם סת"ר כתר"י ואני אסדר …
… ועבור זה ו' שעות בכל שנה. ומפני שאין מונין לשנה שעות כי אם למהלך השמש על דרך החדש שהולך ל"י תק"ס (ל' יום י' שעות תק"ס חלקים, בשעה תתר"פ חלקים) בכל חדש שלו. או לירח שמונין למהלכו על דרך חדשו כ"ט י"ב תשצ"ג. לפיכך מחברים בכל ד' שנים יום אחד כמו שתשמע בדרכי התקופות. ואמנם המולדות הם ענין שאנו צריכין לדבר בם בזה המקום שהוא מקומו הראוי לו. וצריך שתשים לבך להבין סודו, תחלת מה שצריך שתדע מענין המולדות הוא שם מולד. וידוע שמצאנו שורשו ילד והנה הנער שמו אחר שנולד ילד או …
… האדם שהוא שטן (.) ושמו קיטור. והוא מגלה סוד הקטרת שהוא מכפר על העם. והנה יעקב בצאתו מבאר שבע, שהוא מבאר סוד השביעיות הלך חרנה ונצטוה ללכת פדנה ארם כמו שאמר לו אביו, "קום לך פדנה ארם" וסודו הפר"ד מאדו"ם כלומר מעשו והוא כח התקופה. שכן כתב שם "ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש" (שם כח' י'). ולפיכך הוצרך לקחת מאבני המקום עד שידע מה שלא ידעו לפנים. כי הם היו סבת בריאותו וחלומותיו ומן היציאה וממקומה ומן ההליכה ומקומה ומן הפגיעה במקום …
ובזה המקום אין צריך להעירך על מה שבא בקבלה במסכת שבת בפרק כלל גדול אמרו בשבת. עד שתתעורר לדעת החיוב שעלינו בלמוד העניינים אלו ובידיעתם שהחכמים יודעים מעלת ידיעת דבר זה. ושם נאמר על זה היודע לחשב בתקופות ובמזלות ואינו מחשב אסור לספר הימנו. ועוד נאמר שם אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא כל היודע לחשב בתקופות ובמזלות ואינו חושב עליו הכתוב אומר "ואת פועל יי לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו" (ישעיה ה' יב'). ואמר רבי שמואל בר …
ואלה המולדות שזכרנו הם סימנים למצוא בהם כל מולד ומולד שבכל ראש חדש וראש חדש. ודע כי המולדות מיוחסות אל הירח והתקופות מיוחסות אל השמש. ועם היות זה ידוע שהחדשים מתחדשים ומשתנים על פי מהלך הירח והשנים משתנים ומתחדשים על פי מהלך השמש. הנה היום מיוחס לשמש והלילה לירח. והנה מנו ימים ושנים וחדשים ושבועות לשניהם, וגם עתים ורגעים ועונות ושעות …
דע כי דרכי התקופות משותפין עם דרכי המולדות כמו שאמרתי למעלה בדרכי המולדות. וזה כי השמש פועל בפעל הירח פעל ידוע לפי חלקו והירח פועל בפעל השמש פעל ידוע לפי חלקו. ואם כן לזה מיוחס בדבר פעל שלם מצד אחד וחצי פעל מצד אחר. ומיוחס לזה חצי פעל מצד אחד …
ואלה הן דרכי התקופות לשנים לפנים יכ"א ר"ד לפשוטות ט"ח תצ"א למעוברות לאחור מפני שלא יחסר לך דבר בזה מכל מה שאתה צריך אליו פנים ואחור בעזרת הבורא.
וזו הדרך הישרה ושתיהן דבר אחד. אלא שאתה לוקח ב' תקופות האחרונות ומחזירם ראשונות ובדרך זו תשים עם כל אות ואות כ'. כי אלה הסימנים הם אחר עשרים יום ועל כן הם כ"ד כ"ד כ"ו כ"ה. וכן השאר לפי הסימנים ש'ד'מ'י' בין לראשונים בין לשניים. וכשתדע מהם חדש אחד באיזה יום נפל בו ראש חדש שלהם תבנה עליו כל הזמנים וזה בר כתבתיהו לך למעלה בראשי חדשיהם חלילה, וכבר ידעת שאין בין כל תקופה ותקופה אלא צ"א יום וז' שעות ומחצה.