§179אמר רזיאל רוח ה' צבאות העיר את רוחי ללכת בדרכיו ולדבקה בו, ואצאה מארצי וממולדתי זה לי עשרים שנה ואנכי בן ארבעים. בהיות רזיאל בעיר האופק נגלה אליו רוח ה' והעירו משנתו והודיעו מה שיקרה לו שם וברומי ברמזים. ויקרא שם העיר ההיא פונון היא קפואה והוא האופק הפוך, וקראה עיבל גם יבק מפני סבות רבות שהתחדשו עליו אז שם ואחר כן ברומי. ושם חיבר ההפטרה כמו שאגיד בה בע"ה על עניינים שקרו והתחדשו. וכן עשה כל מי שכתב ספר, לא כתבו בלתי התחדשות עניינים מורגשים או מדומים או מושכלים. ואמנם מה שהחל רזיאל בו בזה הפסוק הוא ששם כל אות שבו ראש פסוק מן רוח עד רוחי. ואחר כן החל מן תיבות ברמזים בראשי פסוקים והודיענו בם שמו ושם אביו ושם יחסו, מן אני עד הפיע, ומלת ויען רמז ראשי תיבות לתפלה קצרה צריכה למקריו. ואלה הם התיבות שרמז,

§2אנ"י מרו"ב בכ"ל שבע"ה וב"א א"ל הפי"ע ויע"ן.

§3NoteNote de l'éditeur: וזה פתרונם,

§4אני אברהם בן שמואל אבו אל עפיה י'חייני ו'ישמרני ע'ושה נ'פלאות.

§5וכן עשה עוד לפנים בהתחילו מעניין המעלות. החל ואמר בו כיוצא בראשון,

§6בשנ"ת הארבעי"ם הי"א השנ"ה העשירי"ת למציא"ת דב"ר יהו"ה ע"ל פ"י.

§780הוציא כל אות ואות בראש פסוק על פי ואחר כן גלגל עניין הכתבים ופתרונם כמו שנבאר במקומם לפנים בעשו"ל. ואחרי כן רמז בי"ו פסוקים ראשי הכתבים עם פתרונם שהם ארבע תיבות אלה,

§9ואחר כן לקח דרך אחרת והוציא אלפא ביתא מהופכת ומצורפת ראשי תיבות וישרה מצורפת גם כן. והתחיל מן תורת עד תודה בזו הדרך,

§11ואלה שתי אלפא ביתות הפכיות זו לזו והן מצורפות אחור ופנים בדמות רוח אופנים זו בגו זו. וכן עשה עוד לפנים החל מן א' עד י' ועוד הפך מן י' עד א' בראשי תיבות של הפסוקים בראשיהם מן ארירי עד אז, ובכל פסוק שם שמי חוץ מן הארבעה וסודם יהיה. ואחר כן צרף השמות ובסוף הספר חתם שמו ושם אביו ושם מלכותו מפורשים בראשי תיבות של הפסוקים, מן אות ומופת עד יהו"ה יהו"ה. וזהו חותמו אברה"ם ב"ן שמוא"ל אב"ו א"ל עפי"א ספרד"י. ונראה לי שכבר כללתי לך רוב סתרי ספר החיים לפי כוונת 81מחברו, ורציתי להודיעך בכל אלה הכוונות כוונת המחבר המיוחדת בכל ספריו, ושהיא כוונה אחת לבד והיא פרי מגדי מאמריו והיא ידיעת השם. רק בקש לגלות שאי אפשר להגיע אליה בלתי ידיעת דרכי צירוף האותיות שכולל סוד שבעים לשונות, בהכרח יובנו או לא יובנו. כי מערכיהם עדים ברורים אשר אי אפשר לשום חכם בעולם להכחיש אמתתם ואותותם ומופתיהם אתם למי שמכיר מחברתם. ועוד שהנה צורת מערכתם מגדת צורת הגלגלים והכוכבים וממשלתם וצורת ההרכבות התחתונות ומתכונתם וסוד מעלת ישראל ומשמרתם וכי זרע ברוכי ה' המה וצאצאיהם אתם.

§12ואחר שהדבר כן אשוב לדבר מעט בקצת ענייני הספר מהם בכלל ומהם בפרט, וממה שאומר יבין המשכיל מה שלא אומר ואקצר בכל כוחי. בני פונון הם בני מקום אחר ושמו קפואה. ושם התחברו אל רזיאל ארבעה תלמידים יודעי ספר רכי לבב ומתחילים לבוא בחדרי החכמה. ובראותם מעט מהפכי הדעות אשר היו בידם בתחילה לפי קבלתם והרגלם ומה שגודלו עליו תמהו והתתמהו וכמעט נשתוממו. ולא נפלא רזיאל מהם שאם זאת החכמה מבהלת זקני ישראל וחכמיהם ורבניהם שהנהגת חיי כל ישראל בעולם הזה ובעולם הבא תלויה בהם, איך לא תבהיל בני אדם נערים שדמם רותח באש התאוה השורפת את הגויות והנפשות שהנהגת חייהם תלויה במי שלמטה מהם במעלה ובמערכה, ואינם ברשות עצמם בשום פנים. ואע"פ שהאנוס רחמנא פטריה ממה פטרו מעונש אבל גם אינו ראוי לשכר, ועוד איזה אונס המוכרח שאין לו דבר מכל מה שחיוב 82עליו לעשותו או להזהר עליו ממנו בשום רשות מכל רשויותיו, לא רשות גוף ולא רשות ממון ולא רשות נפש ולא רשות שכל. שאלו הם ארבעה מנהיגיו להשלים עצמותיו, איך בהיות לו שום רשות מאלה ויכול להעזר בם ולהנצל ממה שנכשל בו ונאנס ואינו מתנצל ואינו פטור אדעתא דכולי עלמא. וכבר התבאר זה במקומות רבים עד שאין לנו צורך להשיבו כי בא פה אגב גררא. אבל הכוונה כולה להודיע כי התלמידים המתחילים קשה להם זו הדרך מאד. ועל כן הסתירה מי שהסתירה רק עתה תתגלה בהכרח שכבר הגיע העת שכל הנביאים יעדו על בואה ר"ל בוא מי שיגלה ידיעת השם. והוא בן כח גואל בן חיים בן חכם והוא אליהו הנביא בן הנביא ויהיה חנוך עומד בכסא הכבוד כי חנוך זה מטטרון. ועל כן חייב כל חכם לעורר ידיעת השם כי היא תכלית כל עבודה אלוהית והיא משלמת את כולן ושאר העבודות כנגד ערכה הן אצלה כשפחות אל ערך המלכה גברתן.

§13ועל זה העיר השם את רוח רזיאל ברוחו בדעתו זה הסוד באמתתו, וזה לא היה אפשר עד שיפרד מארצו וממולדתו כלומר פרידת עניינים ארציים וטבעיים לתולדת. ואחר זמן רב אמר, זה לי עשרים שנה הוא בן עשרים שנה בעניין ובמניין והנו בן ארבעים שנה אז הנה עשרים שנה אחרים. ודע כי העשר שנים הם יוד שנה והם עשרים שנה גם בן ששים נער והוא בן עשרים שנה. ויהושע בן נון נער והיה קרוב לששים עד על דבר. ועוד נו"ן הוא חמשים וי' שהוסיף לו משה על שמו כמו שנאמר "ויקרא משה להושע בן נון יהושע" (במדבר יג' טז') 83הרי ששים. וסודו אם כן הושע בן ינון והוא שבנה פונון שבנה בעיבל בבעלי הנפש ופעלו במחשבה. וכל המכירו השכל פועל בו ובקהלות יבונן הנושע יהושע בן נון. והוא שנאמר עליו אשר בלעו הנופש כלומר הוא בעל הנפש שר הדם חמר צורה רחמים מורה נהרג בפרט חור בן מרים אהרן הוצר ראה הרצון משה ראהו או יהושע בן נון הבורא בשם השם בבורא. ואלה כולם סודות עונים אל כוונתנו ובם העדות ורמזים רבים מצורפים. והנה חור הוא רוח והוא ראש הספר וסופו יהו"ה. הנה בעבור שנהרג חור אמר רזיאל שעתה שב וחיה, והוא רוח יהו"ה. וכך על זו הצורה המשיך כל דבריו ואמר שהמשיח עתה יבוא שכבר נולד. והמשיך זה כולו ואמר אני הגבר הלז. ובשבעה חלוני מאור רמז סוד שבעה שמות. והרץ הוא הערך הממיר והוא המדבר עם רזיאל. ואמר שהוא השביעי לנביאים והוא צוהו אז ללכת לרומה ולעשות כל מה שעשה ואם הוא נגלה נסתרו מבואר.

§14ואמר כי בשנת הארבעים שב אליו הדבר והראהו דמות בן מלך משוח למלוכה והוא הידוע. וסודו דמות בק"ם דמות שד"י שהוא שם לכח המספיק וסודו בא"ל ב"ם יס"ש. וסוד בק"ם בי"ת קו"ף מ"ם ערבו"ת זה בלעם, "מחזה שד"י יחזה" (במדבר כד' ד'). והוא הקבל"ה. ארבעים שנה עשה ישראל בעננה. אור וחשך יום ולילה שנים ארבעה ענש האיברים רזיאל בן שמאואל מכיר הברכה והקללה, מכיר הממזר בן הנדה, מכיר ישו מחמד, שיעור הלבנה בגבול השמש ועליהם תיבנה ותרבע במשולש ותבין ממנו פלאות והדבש שהטעימו הוא חכמת 84השמות. והנה פתח ואמר שמעו נא אנשי פונון, והורה סוד כל עניין הצירוף בכלל בשני הכתבים וגם בפתרונם. ואני אודיעך צירופם תחילה ואחר כך אבאר לך סודם וזו היא צורתם:

§16לפי הדרך הזאת תקח ארבע אותיות בארך תמצא קימ"ו, ויבוא שני לו לשמ"ר, ואחריו כעמ"י, ואחריו מלת"ן וכן כולם. וכן עוד קח אות מן טור ראשון בצירוף השני והוא מ', ובטור שני ל', ובשלישי כ', וברביעי י', וחברם והיו מלכ"י, והשניים עמי"ם, השלישיים דבר"י, והרביעיים שמע"ו. ואינם בספר ישרים אבל הם שני דברים נקראים זה על גב זה וכן כולם. 85אבל פה ישרים יוצאים, אך הצירוף הראשון ישר הולך לכאן ולשם. וידוע כי סוד הצירוף הראשון הוא שמצוה לכל העולם לשמר ברית מילה, כי מלת"ן סודו מילתם אשר סתרו תלמודם. והוא סבת מילת לבבו והוא אשר מל את הדם. ועל זה אמר מפיל בשרא. כי כבר הודיע שהבשר והדם הם מונעי ההשגה ואע"פ שהם כלים קרובים נושאים כח ההשגה. אמר שאם יהיה נסים יהיה סימן טוב לבעל בשר ודם ששניהם מלאכי המות. גם מלתן מות וחיים והוא שכר עתים שהם כ' שמות הקדש. ואמרו כי בא יומי לשמש תורה על חדוש העולם ועל סודו ועל גלגול המשרתים ועל ממשלתם ועל כח האדם השפל העליון. ודע שעל זה אמר יושבי הארץ בידי נתנו, ואמרו אל מלכי עמים ואל חכמי עולם והעם ידוע וכל נגשו ניכר. ודע כי מן זה האחרון תוכל להוציא בשורה קימ"ו כולו אך יש בו קצת עיון והוא שצריך שתקח ק' של קראו וי' של חכמי ומ' של מלכי וו' של נגשו והנה קימ"ו. וכן לשמ"ר אחריו אבל כעמ"י עם מלת"נ יוצאים מן כתב"י ומן עמי"מ ומן עול"ם ומן מפנ"י בצורה זו:

§18ומראשי  ומפ"י  האר"ץ ויוצא ציי"מ מסופי האר"צ ומפ"י ומראשי ישב"י מלי"צ. ועוד דרך מערכה אחרת מופלגת שיוצא 86כיב"א מהאותיות השלישיות של מלכ"י עמי"ם כתב"י קרא"ו, ויוצא יומ"י מהרביעיות מהם בעצמם. ועוד מערכה אחרת שיוצא לשמ"ש מראשי שלחו שמעו מחצי התיבות בארבע אותיותם. ויוצא עברו ממה שעליהם והם שתי תיבות אחרות והם מראשי תיבות ועמ"י דבר"י מחצייהם הראשונים. ומסופי תיבות דבר"י שלח"ו יוצא רוח"י, ומסופי תיבות שמע"ו ועמ"י יוצא ועמ"י, שזה נכנס בתוך זה וזה בתוך זה. ואמנם כ"ח נ"ע מגו"ף לקחו סדר נטיה מעט עם היותה באמת מעולה וראויה, והוא שנקח ח"כ מן חכנ"י ונהפכו והנו כ"ח ונקח נ' מן נגשו וע' מן עול"ם ונעשה נ"ע, ונקח עוד מ' מן מפנ"י וג' מן נגש"ו ו' מן עול"ם ופ' מן מפנ"י ונעשה מגוף, והנה יוצא כ"ח נ"ע מגו"ף מארבע תיבות משתי אותיות ראשונות של כל אחת מהם לפי זו הצורה היפה.

§20מעד"ש בתוכו כ"ד טורים בארכם. ואמנם לפי הצורה הכתובה בספר חיים תחילה שהיא קלכ"ם צריך אתה למנות י"ח י"ח אותיות וימצאו הנשארים בארבעה ראשים שיצא מהם קימ"ו. והסוד הגדול הוא לקחת ק' מן קלכ"ם ולחשוב ממנו עד י"ח אותיות ואז תצטרך לחשוב נ"ב י"ש ולחלקו לשני חלקים חצי התיבה מזה וחציה מזה. ואז יהיה ח"י מפה וח"י מפה. וסימניך "87ח"י ח"י הוא יודך כמוני היום" (ישעיה לח' יט'). ואחר כן תקח י' מן י"ש ויהיה לך ק"י עם ק' של קימ"ו שהיה בידך. ודע כי סוד חי הוא סימן ה'ו'ז' בעבור חכם שסודו חיי"ם ח"י ח"י והוא ו"ו ה"א, וג'ד'ה' כפשוט חכ"ם שסודם גם ח"י ח"י שהם חיי"ם שנים לפחות, גם ד' ואם תמנה חיים עם ד' תעשה חסד ותמצא ח"י ח"י ח"י ח"י להורות שכל יסוד ויסוד מד' יסודות שבך חי לעזרך לחיות חיי עד. ואחר כך תקח אות ראשונה של מממ"ת וחבר עם ק"י ויהיה קי"מ ועוד תקח ו' מן ו"ר וחבר עם קי"ם ויהיה קימ"ו כן לכולם. והנה כשתקח ב' אותיות אחר י"ו בהתחילך מן ק' של קלכ"ם תמצא נ"ב, ומן ת"ג ת"י תקח ת"י, ומן ו"ר ו"ר קח ו"ר, ומן ע"פ נ"י תקח נ"י, וחברם ותמצא נ"ת ו"נ ב"י ד"י. וסודם ב' שמות הקדש ו"ך כ"ו או ו"ך ו"ך או כ"ו כ"ו.

§21והנה סודם תלי גלגל בידי מתגלגל בידי הראש האחד בדד הראש בידי ראש אחד היה אחד היה המלכות האחדות המליכה אחד היתה מלוכה המלוכה האחת די, ואם תעיין בו תבי"ן דינ"ו. ותדע למה נאמר נתון בידי ואיך תנין בידו ישר חוזה מראה הנבואה חוזר שכב רוחו כבש רוחו בשרו כחו חוזה הראש החוזר הצורה. והנה הצורה חזורה, חוזר איש, חוזר האשה, חוזר הציור, רום מרום, סור סור, וסרסור, סוס אתה, נכון לשונך, שר לב, ראש אל, לבשר.

§22ואמנם מעד"ש חעי"ה יוצא מפורש ישר מן ראשי תיבות מקריאת מ'לכי ע'מים ד'ברי ש'מעו ח'כמי ע'ולם וכן כולם. וכן 88יוצא קלכ"ם מבי"צ מן ק'ימו ל'שמר כ'עמי מ'לתן וכן כולם. והסוד בזה שארבעת הצירופים האלה בכל אחד מהם ע"ב אותיות והמצורפים הם קמ"ד והמפורשים הם קמ"ד וכולם יחד הם באמת.

§23א' ב' ג' ד'   א' ר' ב' ע' ה'  וסימנם "ויעב"ר יהוה על פניו ויקרא" (שמות לד' ו'). שסודו ויעבר יהו"ה על פיו וקראני, ויעבר יהו"ה ופעל ויקראני. והסוד ויעב"ר יקר יהו"ה על אופניו והנה חלקו חלקו גם חלקו לקוח ולקח חלקו חלול חקוק חק לו לו חק חלקו לחציו חציו לו חלק. ועל כן זכר י"ג מדות ג"ם ידות. זה חצי כ"ו זה חצי פ"ו ושניהם פ"ו כ"ו, נו נו, יום יום, וו ימים, יום כלו, ויכל בדם, הוד לב והוד דם, בכח לב ודם, כח במובדל, למובדל, בדמיון, בימין, זה מין, הוא מין, והאמין, בדמיון, כל דם חי, הוא מין, ונון, וכף הא, כ"ף ו"ו, מאה וי"ב בעלי זנב. ויעב"ר, מכריחי, יכריחם, חיים ורוח, גזרה חכמה, ועבר האד, מרזיאל, מחמר, מרחם, במרום, בפור, בפארה, בלי מראה, בלי פוסק, מראה לזה, לבי מדבר, דמי היה רוח, רוחי היה דם, חמר היהודי, גואל רזיאל, מרדכי די, מדריך די, זה בדרך בכוכב, דרך כוכב גבוה, דרך כוכב וגבה, וכוכבי דרך, דרך נבואה, דרך הזנב, רכב הבטן, בטן זכר, עבורי, חי מדבר וחי, ובדברו חכם, וחכם בדבור, אבר מילה, ברא פה, ברא הלמוד, באר הלמוד, מאיר הלב, הזכרון, והזכרים, הזכירום, והזכירם, והמזכיר, בסוד גבורה, והזכרן, לב אהרן, לבאר הכל, אני זכר, זוכר הכל, סר כח, מכריח, יום הזכר, יום 89הברכה, י"ו המרכבה, אהיה מרכבה, מברך יהו"ה, מברך חוזה, ברוך מחזה, ברך אלהי"ך, לברך אלה.

§24ודע כל אלה הצירופים כולם יש בם כוונות רבות כי אלה רבים. ואמנם כבר נראה לי שגיליתי לך כוונת כל ספר החיים, ובעבור חי חי נקרא ספר חיים שסודו שם מיוחד והוא סם חיים סם יפריח באמת פרי מסיח. אבל אדלג עוד אל שאר השמות ואגלה לך קצת עניין מהם ושמח בו מאד. תחלה מה שצריך שתדעהו כי סוד "רדו שמה" (בראשית מב' ב') מצורף הוא שם המפורש וסודו חמר וצורה מצורף הוא שם המפורש והנו רוח מרוצה, אחר שמו, בורא נוצר, בורא רצון, וברא שמו, רבבה שמו, דרש נא. וצריך שתדע אחר זה כי צורת י' מורה על נקדה ועל חצי עגולה, וה' מעידה עליה שהיא חצי רבוע ונקודה בתוכה, והיא מרבעת והיא מעברת. כולה אם כן ב' קוים אחד ברוחב ואחד באורך והנקודה שהיא מורה על העומק הרי ה' גוף שלם. וזה ידוע כי צורת ו' צורת אורך לבד והוא קו ישר ראשו הולך לפנים. וידוע שאין באותיות השם אות מן אד"ט שהם המרובעים הראשונים, גם אין בו ב"ג ז"ח. וידוע שהשם הוא י"ה באמת. ואם כן גם ו' להורות על שמוש נוסף כדרך ו'. כי אחר שיש לנו כל הצורות בשם עם שתי אותיות די כי חציו בכולו, והעד שדי בחציו אמרו "כי בי"ה יהוה צור עולמים" (ישעיה כו' ד'). ואע"פ שסודו באזג"י ואט"ד וסתרו עוד באלף בית גימל דלת. והעלמתו בשם מיוחד ומפורש וכסוי בקשר תלי. וכן הסוד בי"ה המתפרש צור עולמים. וכבר נאמר שהעולם הבא נברא ביו"ד והעולם הזה נברא בה"א. והעניין הזה הוא כי צורת 90י' עגול כעולם הבא שמקיף כל דבר וכוללו תחתיו ונהיה חצי להודיע שלא יושלם לאדם בלתי חצי אחר.

§25והסוד חצ'י חצ'י  גם י'צר י'צר חברם חצ'י י'צר הנה חץ רץ. וסודו ציצ ירח, חצי ציר, דק דק יצ יצ, הרי צדיק צדיק, והוא סוד י י צדק צדק תרדף למען תחיה נפש כל חי צדיק נעלמת חיה וירשת את הארץ ואצרת ראשיתה. דר דר חתם בתלוי. וצורת ה' כוללת חצי רבוע, חצי עבור, והנה בה ארך ורחב ועמק, והנה העולם הזה שהוא גוף ועל זה קדם י' לה' ונעשה השם י"ה להודיע כי י' נושא ה' ומקיפו והוא צורה לו על כל פנים כי כפלו של הדבר מקיפו מכל צד. ואם עתה הוא שנים כמוהו במרובעו חוזר ארבעה במרובעו ועשרים כמוהו חברם ותמצאם כ"ו. ואם תמלא ה"א ותרבע שתי אותיותיו יעלו כ"ו, כז"ה ראה וקדש, דיו הוא, הזכר אקדשהו הקדש אזכרהו. והנה על זה היה סוד אה יה וה. והנה נקוד י' קמץ ונקוד ה' מפיק, והסוד זה מקיף וזה מפיק, והנסתר המוצאים כח, מכניסים, כדור, כרחב, כעמק, או ברחב, ודרך, דרכו, בכרוב, "יהו"ה צדי"ק קצץ עבות רשעים" (תהלים קכט' ד'), זה נפעל וזה נפעל, הרי הסוד כולו מבואר. ואם כן חסרו גו"ח אדז"ט שהם ז' שנות עבור, על כן עשר"ה שהוא בשר החיים ואם הוא יצר הרע, יחיה מלאך המות, ויחיה המתים בטל. ואמנם חמש"ה שהוא השליח והוא גשמי הלבישן השם בהא והוא שם אחד שם האהב, הוא סוד העבור עסה ודבור, וסודם יחד שעה שר חמה, חמה שר שעה, חמר היצר שעה, חמר השעה יצר, יצר רקיע חמר. ואחר זה תדע כי היודים מקיפים בברכה ומספרם סימן, 91צלם, עץ. ובתוך ה' וסביבה ד' ההי"ן לד' ראשי זויות שהם כ"ה. וסביבם ברבוע התוכי ד' ווי"ן והם כ"ד. כלול הכל ותמצא צלם דמה עץ מדה סימן הדם הצדיק רבבה באור בורא רבוא אחר רבוא הדר. ועל אלה בנה כי אין חקר לתבונה ונשוב אל השם השלם.

§26ואגיד לך סתרי הנקוד תחילה משמותיהם וממספריהם, והוא כי שם חלם הוא מלשון בריאות "ותחלימני והחיני" (תהלים לח' טז'). "בחלום אדבר בו" (במדבר יב' ו'), בבריאות אדבר בו, בבריא ודעהו. ומספרו החכמה וכולל שלשה שמות. ושם קמץ מן "מלא קמצו" (ויקרא ב' ב'). ונקרא החלם גם כן מלא פום, ומספרו כמלאך אלהים, כגן עדן, כאל עולם, והנו טעם חלם. ורמז ואם יש טעם בריר חלמות והנו מעט לחם, טעם מלח, מטעם לח, גלם מטעה, טעם מגלה. ועל כן הוא אלהי העולם, ענן זך, מעיין ביה, פעל טוב, הלב נקי, נקי הלב, כלי הקבלה. וצירוף נק"י הל"ב ידוע משני אחים כולל זמן ימים, הוא ממעלה, והיא למעלה, לב ונקדה, לב הנקוד, מלא פום. ואין בלעדיו שום נקוד יחיד קטון ועל כן נקרא אל עליון אלהי העולם יהו"ה יהיה והוה והוא יהיה והוה והיה. זה חלם, לחם הוא, מן, מחל הוא, מלך, פי, ידוע, מזל אהבה, מזל אחד, המזל בו. ושם צרי מלשון צר והוא ציר יצר בעל ב' נקודות שהוא אחד ושנים. ומספר קמץ, מקיף, כדור, נפעל, פועל דם, מקום דם, כל פעל, פעל האדם, פנים ודם, עינים ודם. ומספר צרי מצפץ, רוח אלהים, ברחמים ב', חמרים, קנ קן, מינים מינים, מימין מימין, מנין מנין, בפסח במאזנים, ב' בעולם ב' בעולם, לעמוד למועד, קדום קדום, מנין 92קדום, מינים קדמו, המציאה קדמה, עולמי קדם, עולמי חלוק, בעלי חלקים, ככדורים, כמקיפים, יוד כדורים, יוד מקיפים, מלך חבר, פי גזר, גוף גבור, גוף ארגז, יצר, ציר, הפריה, מגלה הבריה, מבלה הבריאה, המזל הבריא, בן אברהם, יהואל רזיאל, אברים באדם. והבן כל אלה או קצתם כי הם פליאות. ושם חרק שיניו חרק מפני היותו תחתון, ואם מספרו קרוב הוא רחק, שח, ושב, ורפא לו, וו רפאל, איש הוא, אלף רי"ב, סימן ימי הגולה שהם שנים ה' אלפים ומ', ויצר טוב, ציור טוב. "ושב יהוה אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך" (דברים ל' ג'). ושם שרק מתלוצץ ושורק ואם הוא שקר הוא קשר, שש, סודו שש מאות, שקר ואמת. וסימניך "קדם מפעליו מא"ז" (משלי ח' כב) קדם חלוק פעולים שקר ואמת "שש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף" (שמות יב' לז') לבד מטף גופם לבד ודעם כולם.

§27ועתה אשוב לדבר במה שאמרתי מהשם. דע כי השם המנוקד מעלה ומטה הוא העצם הקדמון ועליו נתלו המינים הקדומים וגם כל המינים וכן כל המנין. והוא שראוי שתחשוב ה' שהוא חצי י' על דרך מאזנ"י י"ה שהוא שלש חמישיות וגם חמש שלישיות. שניהם שניהם, השנים שניהם, חמר הראשון, נשימה מהשני, קשתי, תתי, ה"ה שש כנפים, י' שרש, י"ה לשון הקדש, ה"י לשון הקדש, שדי נשתמש, ששי נשתמד, והסוד דם רע נשתמש, שם רע נשתמד. ודע כי ה"א שהוא שני או רביעי לשם המיוחד הוא נחלק לשנים בראש שם אדנ"י. וסודו ה"א נו"ן יו"ד, והנו בכפל, והנו אדני, וסודו אדני באדני, סו סו, קבל, עונו, בעדנו, ונעבד, בכלל ים, מגלה יגלהו, "יגלו שמים עונו 93וארץ מתקוממה לו" (איוב כ' כז'). ודע כי השם המפורש הוא שם המתקומם, והוא נפש ישראל, ראש לתלי, ראש לנפשי, והוא שכינת המקום, וסודו נשיקות פיהו, נשיקות פי י"ה, הא סמך, סוס, סמוך, נכון, כסא מה, כסוס, כמוס. וכן אתה רואה כי הא אחרונה של שם נחלקת ל א"ד ונשאר ממנו יה"ו, והנה יוד הא. וכן צריך שתחלק עוד י' אל אל"ף ט"ת ויהיה סודו עם זה מות וחיים, ויעלו יו"ד שמות י' ספירות והנה י"ו חתומים, יום חי ומת, גלגל חתום, סו חתום, בזה סתום, ראש היד, ראש הזהב, נותן יד, נתן ידו, ימות הזנב, א' ראש חי, היו"ד זנב מת, כל ה94זנבות, עתים, חוה ראש, ה' זנב ימות, ה' רוח אש, איש אחר, ה' אש רוח, יצר ורוח, "ויצר רוח אדם בקרבו" (זכריה יב' א').

§28ודע כל אלה אם תוכל, ומפני שכוונתי לפרש השמות אחר כל דברי בסוף חותם ההפטרה לא אאריך בם יותר. וגם שם אפרש שם בן י"ב עם זה בעצמו שאשלימהו לך שם בע"ה. ואחר שהוא כן אפסוק פה בזה הספר כי אין צורך גם כן שאדבר בו אחר מה שכתבתי כי היה כפל דברים לבד. וידוע שכל הספרים יובנו ממה שקדם ולא אלה לבד אלא רבים עמם ממינם. ועל כן אתחיל בספר הישר בעזרת הבורא.

§29מצרף           ספר החיים             השכל

§30NoteNote de l'éditeur: צד