1את פי יהוה קדשתי מהז(מאז) מיום דעתי שמו עד היום הזה ועוד אתקדש בשמו ועל פי קדושתו אחיה באמת:
בשמו נשבעתי מהז כי בו אשבע בשנת שבע למלכות משי-אח אדוני המהפך בשמי גבבה לקש:
גרדליא בן שבלדליא קראני יהוני בשמי המחדש המתקדש בשמו המתחדש מקדש על פי מסגר:
דקרתי בחרבי לבות מכחישו וחנית לשו-ני היה שמו אשר בו הרגתי מכחישיו וא-מית אויביו במשפט צדק:
הפכתי דרכי עול לדרכי יושר בכח השם הנכבד וה-נורא המשגיח ביודעיו אשר בארץ:
ואתנבא בשמו מרבע ומשלש בהיותי בבית דרומ בעלית קיר קטנה ביד יוסף:
זכור זכרתי שם יהוה אלהינו מפרש בפי ומיוחד בלבי ולש-נים חלקתיו מרבע:
2חצי השם ביט שמו וחצי השם ביט שמו אלה מזה ואלה מזה וכלו חקוק על נס:
טיב אותיות היו חצי שם אחד וטיב אותיות היו חצי שם אחד ובם ארגון מנצח כשטן:
יב זב בזבי הורג ליגטו בא טילו בא טילו מגטו גיתלו מלך השדים והוא ואוב כשפם:
כל משל ברומי זעירתי כשל כחו וחלש תקפו מיום מתן תורה והלאה ואין בשבטיו מושל:
להרג באו שדים ושעירים נהרגו ולטבח נתנו כיום מגדולם עד צעירם על ידי מלך נער ורך:
מריבו מת ברומי במריו בכח שם אל חי וקיים כי י- הוה נלחם בו דרך יבשה ודרך ים פי:
נגד יהוה ונגד משיחו יהיה לכם לאות ולמופת ול-עדות נאמנה כי נצחנו על פי שמביט:
3שישו ושמחו משכילי עמי כי יהוה שוכן בקרבנו ולבי בקרבי היום הזה על זה שש ושמח:
עין רואה ולב שמח ואזן שמעת וכל הגוף מרקד ורגל תעכס וכל אדם מכרכר ומפזז:
פה מדבר בלשוננו ולב עונה ממעונו לב מלחש ברצוננו ומוח מקבל רעיונו אזנו ועינו דמיונו:
ציר נאמן זה שלח יהוה לכם ישבי אי גבורה להצילכם מיד שלוחי תועבה:
קץ השקץ הגיע וחורבן עובדי שתי וערב הנה בא כי יהוה בוחן ומנסה בשמו לב כל עובד:
ראה ראו אנשי אי הראי העזר האלהי היוצא מסינים נגבה וימה לשפך דם וגוי להרג:
שם יהוה צבאות הוא מעריך כלי מערכרת (ר' נוסף) מחנותיו והוא מסדר סדרי צבאותיו ונוקם מאיב:
4תו הוציא יהוה משביבי אישו ומ-חררי קצפו ואש הלבבות הוציאה מנרתקה ות-צא:
אויב חצי שם ה-שם שרש אחד הו ב-ראש חדש פעלו מתגלה עם היותו מתכסה בסופ:
כרת ברית לשמו לקדשו לעין כל חי ולעיני השמש ולעין הירח עד אשר יודע בארץ:
*
על כן כה אמר יהוה אלהי ישר-אל אל תיראו מ- אויב כי אני והו נלחמים בו להציל לכם מתחת ידו:
רק אל ירך לבבכם בקדשת שמו הנו-נקם (נ' כפולה) נקם בריתו:
שיתו לבכם אנש-י הא-י לדעת את יהוה אלהי ישראל בשמו והתעוררו בו להשכיל באמתו:
חיי כל חי מדבר הוא והו מחיה המתים ומושיע החיים בטל רצון (נון ארוכה) ובגשם נדבה:
5מי הגיד מראש לבני ישראל כי בשם יהוה יגאלו כי אם משה בן עמ-רם בן קהת בן לוי בן יעקב בן יצחק בן אברהם:
כאשר זכר בספרו שם אה-יה אשר אהיה ואמר להם אהיה שלחני אליכמ (מ' פתוחה):
יהוה אלהי צב-אות אות ישראל רחם על עם קדשך וק-בצם בעיר מקדש-ך למען שמ-מך"
למען קדש את שמו לעין רואיו ולמען הזכירו ב-קדשה ובטהרה אכתבנהו מפורש:
הנה השם הגדול והנורא מרבע ומשלש חקוק כאשר הר-אני יהוה אלהיו:
והו ילי סיט עלם מהש ללה אכא כהת הזי אלד לאו ההע:
יזל מבה הרי הקם לאו כלי לוו פהל נלכ ייי מלה חהו:
נתה האא ירת שאה ריי אומ לכב ושא יחו להח כוק מנד:
6אני חעמ רהע ייז ההה מיכ וול ילה סאל ערי עשל מיה:
והו דני החש עממ ננא נית מבה פוי נממ ייל הרח מצר:
ומב יהה ענו מחי דמב מנק איע חבו ראה יבמ היי מומ:
תג צבאי עקר שכנדי בגט שר-טן תג צעק לזפק בטן גוי חצי קשת:
גיד קטן חקק שכ-בת זרע שתי וערב גג שטן גלן בצ-פית איק טצץ:
גד גדוד יגודנו והוא יגוד עקב והו אגוד יעקב:
לי-ישועתכה קוינו יאהדונהי:
*
היום הבא יום הדין הוא ויום הזכרון נקרא ועת המשפט הגיעה וזמן ה-קץ תם ונשלם השמים יהיו ארץ והארץ תהיה ש-מימיית כי אלהי המשפט יהוה שמו ודינו דין אמ-תי ומשפטו ישר:
7ובתארי שמותיו יגלה פעלתיו וב-התיחד שמו יודי-ענו עצמו ושפע דברו ישמח לבבנו ובהכירנו רוח קדשו ואור מאורו נחיה חיי עד ולמה לנו חיי הבל בלעדיו הלא פרד ממזר חזק בגופו מאדם ובריא מבן אנוש:
היו היודעים שמו נאנחים על שכחתו ועתה למי גיל למי רון למי שמחה למי ששון למי ענג למי הוד כי אם ליודעיו המכירין באמת וב-תמים דרכיו על כן כל דורשיו החוקרים סתריו בואו ואודי-עם סגלות תעלומו-תיו בספר סגלה זה:
*
ימי התקוה
ותו התאוה
נפגשו
ימי השמחה
ותו התוכחה
נפרשו
ידי הנקודה
וכף המדה
נדרשו
כי הצפוני נגע בדרומו והדרומי פגע בצפונו:
8רוח אל רוח קורא בשם וכח אל כח מדבר ומלחש עד היות הכל נשמע אל החלק והחלק נמשך אחר הכל שוכן למעלה הוא הכל על כן ההא מתנועע מהנקודה המיוחדת הכוללת העליונה אשר אין שניה לה בנקודות:
שתי נקודות היו זו תחת זו משמ-שות הגולם הא-חרון הקטן בעל המרכבות כולנה אשר צורתו צורת סמ עגלה ומרב-עת בעלת ראש סתום וזנב פתוח וכתר תורה על הראש ועטרת מלכות על הזנב:
האות תאוה היא והשחק הוא החו-שק לדעת חפץ מניעו הנותן חסדו לרוחו ורחמיו לכחו למען ישר פעלו םלכות בראשה ותורה בזנבה לעת ותורה בראשה ומלכות בזנבה בעת והאות והנקוד והנ-גון מגלים סוד הדם:
כי החשמל יוד שמו ושמו כשם רבו המצירו כלו מלא עינים רואה ואינו נראה מנהיג כחות הנבראים והתנועה הממהרת כדכד שמה ולכל כד וכד מהם שתי נקודות אחד דרומי ואחד צפוני קשור זה בזה ובם איב אויב:
ואשמעה את דבר לב לבי וארוץ ל-עשות מצותו ול-קיים רצונו וא-עש את אשר חפץ ואכתוב שמות 9ואצרפם ואבחנם בכור המזמה וב-מצרפ המחשבה המיושר התהפך והמהפך התישר:
על אשר נהפכו בו לשונות שתים אשר באו לשמש הלשון היהודית והן יונית ולעזית לקשור כחם מטה ומעלה בשתי וערב:
כי כחם על שתי וערב היה תלוי מחבר וקשו-ר במסמרות ועתה כבר נתר ונפזר כי מסמרותיו האר-בעה כארבעת פ-טישי לשון הת-פוצצו ונשברו ויפלו שריהם מן השמים למטה לארץ על פי הראש הראשון:
ואני באתי ראשון לשום עטרת תפ-ארת על ראש ה-ראש הראשון וזה שמו הנקרא כתר תורה על פי יהוה:
כתר עליון שם המיוחד על שלש מאות חכמי עול כי שרש אחד הוא ושלשה ראשים משתלשלים ממנו:
ואו כדור מקיף סביבו ונקודה תוכו להודיע בו כח נפש אדם המקיפ סביב גופו מבית ומחוץ ועל הנקודה שוכנת רוח אלהים חיים המחיה כל הרוחות:
10ובצאת רוח האיש לקראת רוח יהוה על פי המסע השמיי הנוסע פנים ואחור יסע כל רוח אחריו לשרתו אשר הכל בעדו נברא:
וכל רוח מהרוחות עליונים או תחתונים ירוץ וישיש וישמח במ-רוצתו עם הכירו ה-מסע הראשון היו-צא ממצר למרחב ויר-חב כל כח בנסיעתו מן השנים עד השל-שים שהם השלשה:
כי משלשה ושל-שים לשלשה וש-לשים סובב גלגל השרשים המש-לשים יחד בשנים ועשרים אותיות:
מחבור מספר אחד עשר הרכב כל גלגל וגלגל והו עד אחד ואי עד אחד על כן האיר העולה ויורד בסולם הלבב:
הוא והיא דו הם אשר הכל תלוי עליהם ולפי הצורות הכל משתנה ומתחלף לפי דמות צירוף הדרכים האלה כולם:
*
11פצפם כמחמן זכי יצבך כצתל תלצא צע מתכק כתפצץ זמעכיש צצגם צדיכת פלכמך פפוץ כטך לממם יכץ סצפט אצצת תמג אבת צגממת פיכלש פב גמסף כצסל פדיטק:
תטמסזי גצזם מעצץ צימלף פכמכץ חתכזגם זבך ימצפץ פקטם צסבזי יטטת טמאיש צופמטי יממך צגסיהג פישמץ צוט פיסמקיש יטדתמז סשפג תץ משי צם מי פי:
מימהו עק ביוהב רחלם יהתאם שיוהל ילהלך הזעם ידקחור במיהת אהוהיך לויום יהלעוד יתא הש מטיו:
הלי להלכהז לאהז ברקאל והלי להת אראיו כשחהון נ עהיהי ולאר שיהנח מניבום ירצם הנח מניבא ביו:
מהיר חאמד מעיו מהינף מננע הדומ עע סיו מהיר חאמ כל יולאר שיהנח מינפל כלהה מיהל אהך אלמע סיו:
12איא מטט ויכ דאר שוי אנם נלש קאה ידא לוש וטו דים לטנ דשו יאש והו אאב ליר אטל נשמ דאר נדא טגם דלנ לפא:
נשר פנו וומ שני דאנ ויו דטא ליל ואמ שור אנק דלו יאנ ודב שני אמי אונ נלט דאו יאד דנב ידו דיי טיט רקו:
ששר אונ יפו ללפ ואו שבא אור מנט ולי דוט שפו קאד ושל רונ ויו אדא יאי נדט אוי דרא לשפ אוו נפש ורו בטא:
דנל לאמ נאר טשפ אוו ייר לצש ובק שאו אדא אופ שדר טשט יור דפו דרנ דטש טני דאל שדש ארא יטג לנו ואא שאש:
קיפנת ייטיל פאיטש ונאשא דווום פטקאי טואיא יטנינ נשמים אושקו נ פאון קוטאב לטונו ואפיר סשורי טי שיא ומטשש ת נואד יאטיי אנו קן וינוט אתאשו ולבלש פירתף דאיוא פק קטן:
טשויט וונפי נטקין אואאן ושיוי מיטטק רפונט ואנרן סוטיק אפ איי טאגכא וננני נייית פתפטק וסיהי 13שאקשט טיטמי וקאנן נששית טוקשל וטווש נסתלא ארופא זמשאי רוקיש אאפקא:
יוושק לפטטש יאיקי טישיר ופי נש נינשק קנטיי יגיטא פאשני רוניך פטילו טשכור יו טאי שלאנם ייקוט נצאטי אנווש פיק טן וטייט אפששא פריאא יומני שפ ווד וישטא טקיוט ושנטא:
אנשר יששן אדרל מפאל טנוא טוכם ווין יופא נמור דשלט אנלש דיפף שרוא ואאו ינוו אושי ניבי מואד נדאל לטוץ שארש קלמו אינב הלטק יווש:
דאלא אמיו לשדא וווד שרטא ואשא טנפו וקופ דרקש יאלד מודר ליוט טאשש נגלט דורי שדוו ובנר ישוד אניפ שיוו ואאד דמדר ויאן אאיד אואט:
בניש לננט ילדן רטטי אדאד טאוא לויל נידש שארכ מדאש דדלא אנשר רבפא ניאי דדוט אורג טדנל גיפן מישו דטוו לירא נטוא לרבש פקטא אואש:
פעפש אשדשר האב בעיא אעלת לתעך עץ שלאם אלפעע השצאבם מעעט שעחב אלפת אש אפ פועא 14גאותש ששיב אעק עף גכע עללשט כילע טששלפ באתמף יטש קפא עקתף חב גם:
לגשק הבטעה ששצעע עבש תפפא שאעד לאהטש היאבשע פעפם גשעקי הב בגגל גשך במעופ שגבב ששאעט קבזט פבם שע עהגפב קשסבם בגח לשהקם פטלע שמבוע שש בפב:
ומו יעד סעה עסא מין לון אמם כהף הין ארי לחה האם ימו מכי הלע הים לוד כלם לאא פרח נשר ייי מהה חנם:
ותה יאל ברי אאל ביה יוו נכל משא חחק נהר הוב מנז צנה רעא יהל מיז והה ביך יול נלה מאל חרי נשל היה:
והו ילי טיש מלם שהא הלת אכה תהי יזם דעל ומח עיר לדב הקה יחו מוי ורב יבק ומע ליו כהה יתם האי והם:
ווו מתה והו ייי עאל דלי סבט ערי היש עאם סאל עלם מבש ייה נהא ליה וול נות אנא מבך מלה כמת השה פאי:
15החי יחז נקם אנד רהע ירל להו חום הבח המע אני מזר יצל מנד והב מרה כעק יאה היי להח עלו המם ייו מזי:
לוו והר דהב כבי ליב מכק ליו אום אלע פנל רלי חהו נמך שאה רלה יחי ירת יים מנה השא הלי חהו ניה מהם:
וו הא יוד הא שם מצורף הוא והוא די בוא לאדם בדעתו דרכיו להחיות עצ-מו בו כי ידיעתו היא סבת חיי עד לכולנו:
על זאת אמר לב לבי ללבב לבבי לכתוב דרכי השם מצורפים בדרכים הפוכים וישרים ניכרים לחכמי הלשון:
אלה ואלה המה שמות מקדשים ומקדשים הרוחות ומעוררים הכחות להשכיל הנאצל ולהבין בשפע העליון הרץ להציל חכמי הארץ וחסידיה וצ-דקי תבל וישרי ח-לד משאול תחתית:
הנה השם הנכבד והנורא בו נבראו הנגלה כבד ומרכבו דם שמו זכר ונקבה שם אב ואם בשם הגדול בכח שינ-נחתמו יחד:
16יוד מעיד על המרכבה דגבא זבא הא עד על גבא וו עדים על חלוק השווי אשר אליו נחלק ההווי חצי בחצי כחלוק זה אשר הוא ביחד:
גבא מתגלגל גבא משתלשל פנים ואחור כי רוח או עולה ורוח או יורד:
על כן הא אחרונה שמה חותם שכינה ובה תלוים נבואות ותשועות לכל נפש מדברת משכלת:
על כן כל משכיל מבקש נבואה ותשועה יתבונן בכח ההא ויניענו ברוח היוד ויסיענו ממקומו ויתקענו יתד במ-קום נאמן והמנסה יבחן ויאמין ויבין:
והמתבונן בשם המפורש המצורף בשנים עשר דרכים בששה הפכים אשר חדש גדולה לישראל ישמח בו:
והשממה והששון והדיצה והחדוה התחברו בלב כל דרש את השם בשם יהאוהדיהנוהי יהוה אל שדי יהוה צבאות:
יהוה אלהי השמים שמע צעקת בני יעקב וישלח מבשר לעמו וזכריהו שמו:
17הן העם המך אשר כל גוי שסהו וכל עם בזהו הן היום הזה יום בשורה לו הוא:
וזכריהו המבשר רכב על ענן עב והעב עב טל והטל דק קל והענן ככד מאד:
הן רכבו רכב אש וסוסיו סוסי רוח ומשרתיו ח-יות אש ממללות:
אש וענן סביב הרי הררים סוב-בים ורוח המבשר מרע-יש כל הארץ בדחפו:
די-נים ודברים מחדש לבו בקרבו ובמכתב אש יכת-בם בעט שלהבת:
נורא ואיום כח העט והדיו דם שמו בקרבו וטפי טלו משקים הארץ ומלחל-חים יבשה:
ויבשת מצוי ממצוי והקשת חצים שנונים תורה עד אשר יבקיע חלוני הרקיע בחצי חציו:
רוח החצים מרחפת בלבבות ושורפת הכליות ומפזרת כל הרוחות ואין מרפא לגויות:
18והרוח החזק המניע לב המבשר נפח נשמת חיים באפי כל חי:
והרוח העליון רוח אל-הים חיים הוא והיא מעיר לב כל חכם לשמע בקו-ל יהוה ולהשכיל באמיתו ולדבקה בו ולהשבע בש-מו:
והמבשר הנה הובא ולא בא כי שנים עשר מנעוהו מבוא עם בואו:
ויהוה ערך על זאת מלומדי מלחמות לכלות את כל אויביו מפניו לפני הגלותו:
ואדני אמר לזכ-ריהו המבשר הרם קול-ך בעט לשונך וכתוב ב-שלשת אצבעותיך דבר-י ה-ספר הזה:
ואלהים היה עמו לעזרה ויכתב זכריהו את כל אשר צוהו אדני לכתוב:
ויבוא בא מהר ואחר מגיד ומספר דברי אלהים חיים ליהודים מולי בשר וערלי לב:
19והעניים אשר אליהם נשלח ובעדם נגלה לא נתנו אל לבם צורת בואו:
ויחלו לדבר עליו ועל אלהיו דברים אשר לא כן יתכן לדבר:
ויצוהו יהוה לדבר לגוים ערלי לב וערלי בשר בשמו ויעש כן וידבר להם ויאמינו בבשורת יהוה:
רק לא שבו אל יהוה כי בטחו בחרבם ובקשתם ויהוה הק-שה את ליבם הערל הטמא על כן חרה אף אדני בם לכלותם ויחמול על ישראל עמו:
ויבחר לו עת וזמן ליום בשורה ושמו יהוה עז"י ו-היה ביום ההוא יחפש יהוה בששון ובשמחה בנרות שבעה ובמאורי אור חמשה כל ראשי ה-הרים:
ומצא בין האריות והדבים שה פזורה ורועה אין לה ולא האריה טרפה ולא הדוב אכלה:
ויהוה מצא ימצא ראש הר גבוה ושמו הר נפל ועליו ישב רועה צאנו עשרים שנים:
20עד עבור עת זעם ורגע קצף אשר בו ישן הרועה החדש:
בעת ההיא יעורר יהוה אלהי ישראל לב הרועה וייקץ משנתו ויקיץ לבות ישיני עפר:
והמתים יחיו והצאן תבאנה אל נויהן ועוד לא תפזרנה:
והרועה ישבר מלתעות הכפירים ויקהה שני הדבים ויא-סור צוארונותיהם לבל ירעו ולא יוכלון השחית:
לולא גערת אדני יהוה אלהי אברהם אשר ה-גיד אל זכר-יהו ה-רועה איכה ישבר שני ה-אריות לא עזבו מהאיל-ים איש חי:
כי הלבאים מלמדי טרף המה ואם לא יטרפו די טרפם ימו-תו:
ועתה אחרי רצות יהוה להשיב את נדחיו אריה טלה ירעו יחדיו:
ועתה אתם חכמי הלבבות דרשו את יהוה בלבבכם יום וליל וחקרו אמתו ודבקו בו וזכרו שמו:
21כי בזכרון שמו חקוקה ומדברת רוח יהוה ובה נכרת תשועת עולמים:
והיא נעלמת מכל חכמי גויי הארץ ומגלה ערות כשוף מחשבותם:
ואתם עם יהוה סגולתו ונחלתו ישראל אחרי הבדילו אתכם מהם להיות-כם חלקו לבדכם ויחד שמו על שלו-שכם:
מדוע תבג-דו בחייכם ותפריחו רוח-כם מכם ולכם התפארת והנצח וההוד:
הכהן והלוי והישרא-לי שלש עדים נאמני רוח המה על שלשת מעלות המדות ראשי שלשת העו-למים:
ואתם חיים בשלשתם חיי רוח כחיי שמש וירח וכוכבים:
על כן שאו עיניכם למרומים והביטו בעיני ה-לבכם לשמי השמים וראו מערכות אלהים חיים כלן סדורות בסדרי תורת יהוה:
22ובהשכיל-כם בסדרי השמים תמצאום חקוקים על פי יהוה אלהי הצבאות אל-הי מערכות ישראל:
וכ-אשר נחקקו על פי השם כן נחקקו בכח המצייר דברי הספר הכולל חמ-שת ספרי התורה:
משה חקק צורות העולמים בתוך עץ החיים אשר המכתב החרות על הלוחות בדמותו בצלמו:
על פי יה-וה אלהי אברהם אלהי יצ-חק ואלהי יעקב דבר זכר-יהו ה-רועה את כל האלה-יות ההם בספר הזה וכתבם:
והיה כל הקורא בשם יהוה מיודעיו והדורש חכמתו ממשכיליו יקרא קדוש בקדשו שם אלהיו:
*
בשנת ארבעים שנה וחמש שנים וחמשת אלפים שנה בחדש השלישי בחשבון הירח בשנה ה-עשירית למחזורה בחדש כסלו:
23הוא החדש התשי-עי לחשבון השמש בש-נה החמישית למחזורו בירח כסלו:
ביום הששי הוא אחד לחדש למניין הנחשב לשנות יצירת ה האדם העיר יהוה את רוח זכריהו לשנות ולכפול ספרי נבואותיו ולהשלים חצי הספר:
כי בתוך ספריו כתב ספר אחד והוא חצי הספר לרמז לחצי השם ולחצי השם והיום האחד נשלם ובו השם האחד תם:
בעצם היום ההוא החל זכריהו הרועה לכתוב פל-אות חכמה ולחתום משכ-יות בינה על דרך אות-יות התורה:
מתוכם באר זכריהו השם המבואר ופרש השם המפורש ויחד השם המיוחד ושמהו בפי למדיו ולמדהו לדרשיו:
עד אשר גלה סתריו וקציו הודיע ודרכיו הורה לכל חכמי לב עד אמרם בו די:
*
24די הוא לכל ידעיו וכל מכיריו ישמחו בו שמחת ראשית ושמ-חת אחרית:
תוך לבם חקוק הוא ורוחם רוח אלהים חיים היא, הוא הרוח הסובב הלב והדם והכבד והמח והנפש:
והם כולם דן על פיהם רוח כל רוח הרוח עד הבקע לב כל שנאו מפניו כי רוח שנאו נקשר בשקר ורוח אהבו נמשך בחבלי אהבת אמת:
והנה האהב ודה והודה אל הרוח ונדבק בו והאויב בדה מלבו דברי רוח ונקשר בם:
על כן כל איש אשר ידבנו לבו לדעת שם קונו ויבקש סתרו על פי דמיונו יפקח לבו ויכיר רוחו ורעיון מחשבתו:
ויהוה שלח לעמו רופא לרפאת מחץ מכתם בהודי-עו לחכמיו שמו, וחכמי ישראל חלו והכו בכל חלי וכל מכה אשר לו כתוב בספר תורת משה אי-ש האלהים באלות:
25ויאמר יהוה אל זכריהו הבריא לכה ואשלחך אל עם מוכה לבב לרפאת חל-יו וצרי שמי וזכרי זה קחה אתך:
ויתן יהוה מ-תת חן ומנת חסד ביד ז-כריהו וילך בארצות הגוים אשר ישראל נפוצים:
ויחל לדבר ובאשר החל בו כלה כי קרא בשם יהוה אל עולם מראש ועד סופ בקו ישר ולא נטה ימין ושמאל:
רק מקצת אנשי חכמי ישראל רצו לשמוע מפיהו חכמת השם ומעלות מהלכותיה:
וירא יהוה אל הבריאים מהם ויבקשו מהם לרפאת חולי הנפשות על פי זכריהו:
ויקומו הקמים מכחישי החכמה העליונה החולים המוכים במכת המות:
וידברו דברים גבוהים על יהוה ועל משיחו ועל כל הבריאים ועל כל הנלוים אליהם המ-כירים חוזק חלים הרודפים אחר הרפאים:
26עד אשר נמס לב הנלוים ותחלש רוחם מרדוף אחרי יודעי שם ונמנעו:
*
על זאת ועל כזאת חרה אף יהוה במכעיסיו מכחישי שמו וישלח להם מוכיח ודבריו היו לחרפה לבזיון בעיניהם:
ויבריחוהו מעיר לעיר וממקום למקום עד בואו במדינת מסטינא באי קומטינא ושם ישב בלי חפצו ימים רבים:
ויהי בימים ההם ויאמר יהוה אל זכריהו כתב לך את הספר הזה החולק על מחשבות חכמי ישראל המתפארים כאשר לא חפצתי בדור הזה:
האומרים מדוע נחשוב שם יהוה ומה תוחלת לנו בו כי נזכרנהו ומה יועילנו חש-בונו כי נחשבנהו:
הלא טוב לנו חשבון מספרי מפקד כסף ומניני זהב כי בם נוכל להועיל לנו ולכל אהבינו:
27הלא יהוה הבטיחנו כי אם בעשר וכבוד ונכסי הון לרוב ונחלת שדות וירושת כרמים והרחבת בנים והרחבת בתים להשכינם בתוכם:
והיום הזה יהוה אהבנו אשר הרבה לנו הון עתק ומה נעבדנהו ובמה נזבחה לו כי אם בהון:
והאנשים הכסילים האלה הפכו כיום מחשבת שמי אשר כל נדרי ונדבותי אשר נדרתי לעשות להם ונדבתי להטיב להם למען שמי עשיתים:
והמה קבלו ממני הדרך הראשון בשמי והשני לא חפצו בו:
ואני זכריהו בשמ-עי זאת מפי יהוה ואכתוב את אשר צוני ואגלה בזה שמו:
פלאי פלאות הודיענו יהוה בשמו הגדול הגבור והנורא וגלה לנו דרכי סתריו וסתרי חשבוניו:
כי מנין שם יהוה מודיע נסתריו ואין חשבון לפניו ולאחריו כי כל פקוד בו נפקד וכל מנוי בו נמנה וכל 28חשבון ממנו יצא ועדיו הגיע ושב והתגלגל כל מספר בו מן אחד עד אחד:
וביום דרשו לכל איש ואיש מעמו בעד ידיעת שמו היודעו ישמח בו ואשר הרחיקו ידעהו יקרא ביום ההוא:
הוי הוי המכחישים את שם יהוה עניי מדע והשכל הלא ראיתם דברי יחזק-אל כי יהוה מחיה מתים ברוחו הוא:
ואם לא שמ-עתם שמעו ואם לא רא-יתם ראו כי רוח יהוה מח-יה לבות נקברות בגושי עפר כיום:
ואיכה תחשבו לבלתי חיות אחרי מות ומה תענו ליהוה המחיה אתכם עד היום הזה:
ביום דרש יהוה אמונת לבכם מה תשיבו לו ופיכם לריק יגע:
ומדע והשכל שנא לבכם והחכמה ובינה לא חפצתם ואם הן סבת התחיה איכה תחיו אחרי מות רוחכם בא-מת:
29על כן אתם האהבים יום המאמת התחיה פקחו עין לבכם וראו עת בואה:
כי כבר הגיע עת הקץ ל-התעורר ולהקיץ ישני עפר מתנומת המחשך ומתרדמת הסכלות:
ויהוה מניע לב כל חכם לב להביט בשמו ולראות אותו באורו המאיר לעין כל יהודי חכם חי:
וכן לא עשה לכל עם ולכל גוי כאשר עשה לישראל עבדו ולישראל עמו למען שמו:
וקץ התשועה ויום הגאולה בא ואין איש אשר ישים לבו היום לדעת זאת:
ואין תשועה כי אם בשם יה-וה וגאולתו איננה לאשר לא ידרשוהו על פי שמו:
*
על כן אנכי זכריהו ההורס הבנין הבונה החרבן, כתבתי ספר קטן זה בשם אדני הקטן לגלות בו סוד יהוה הגדול:
30ואומר בו כי אלהים קדשים הוא מעו-רר לבות ישנים ומחיה המ-תים בתתו בם רוח חדשה להחיותם:
ואשר לא יעור משנתו ולא תקיצהו נשמתו וישן שנת עולם ולא יחיה:
ושם אדני יהוה עליון נורא ונשגב הוא ומפתחי חותמו שלשתם קשורים באחד והוא מרבע ומשלש ומעקב בעמקו:
בשרשו ממעל יבש לב מכחישו והממיר אמונה בתמונה מבלתי הביט סתרי שמו יאשם ויאשם מן העולם:
יען היותו חושב בשם אדני מחשבות שוא ותמונתו לא ראה וציוריו ציורי שקר וחזיוניו חזיוני כזב:
לכן כל דורש יהוה ידרשנו בשמו זה וידע דרכיו ויכיר מפעליו וממנו יבין איכה יעבדנהו:
ואולם ישכיל בעבודתו ובה ידבק בו בחשק נורא ואיום מרוב שמחה וששון כי כל דרכי אהבתו ונתיבות 31תשוקתו מאמינים לב כל משכיל ומחזקים רוח כל מבין בעל מדע ואיש תבונה:
*
על כן אתם עם יהוה קדושי עליונים מביטי שמו הביטו או מקור שכלכם וראו תמונת יהוה תוך צורת לבבכם:
אמנם התמונה אל הראש מכונה כי בו חוזה כל חוזה הלבב החזיון:
כבד מרבע ורביע מרבע משלש ושלי-ש משלש ומחמש וחשו וכפל וחציו מגלים למבינים סתרי כבד:
לב ראש לבינה ומלך ללבנה אשר עליו שוכן כבוד יהוה על אחת ועשרים מעלות:
מח הר אשר חמר האש הוא והוא ראש חמה ומלך לבינה ועליו שוכן מקור החכמה על עשרים וששה דרכים:
דרכי יהוה יראום האברים בנראה אשר נחקקו על הנעלם וחלקי העולם יגלום ופרטי השנה יודיעום:
32וכל הכחות יגידום והרוחות יס-פרום לכל חוקריהם כאשר יחקרום:
והשם הנכבד והנורא חתום וסתום מצד ומפורש ופתוח מצד:
ומן הצד אשר יפורש בו ייוחד ומן הצד אשר ייוחד בו יפורש ויובן ויודע ויושכל ויושג למתנבאים:
רק מן הפאה הסתומה והנסתרת החתומה והנעלמת אין דרך ואין צד ואין פאה לעיין בו:
ועל כן כל חכם אוהב את יה-וה ידרוש שמו מן הצד האחד ולא יכין לבו להבין בשני כי לא יובן לכל חי כי הוא חיי כל חי וכל משכיל משיג יודה:
אמר לבי ללבי יום ראות עיני צרות עמי מדוע דרכו לא צלחה:
ויענני הדבר בי לאמר על כי השכיח עמי מלב עמי זכרו שמי:
33וילך בדרך לא צויתיו ללכת כה וכה לא חפצתי, ולא אבה עמי לשמוע בקולי לקדש את שמי בתוך הגוים אשר הפיצותיו שמה:
ולו אבה עמי לשמוע בקולי לקדשני בשמו לעיני העמים אשק נדחו בתוכם:
הפרתי עצת כל גוי מעליו והשברתי לב כל עם מפניו והקרבתי עמי אלי והביאו-תיהו אל ארצי ואשכינהו בבית מקדשי:
וכל עם הארץ שמתיהו למרמס לכף רגליו ומשרתי ירקדון לפניהם בגילה:
*
בעת ההיא אמר יהוה אל זכריהו האוהב שמו אהבת חשק להדבק בו על דרך כוסף ותשוקה ותאוה:
זכריהו אוהבי שים לבך בש-מי כי על פיהו תדבק בי ואל נא תהי מגלה סתריו כי אם על פי מכתביו:
34רק מבטאיו הודיעם לחכמי הלבב דורשי מסתריו באמת, והמכתב אשר תכתבנהו אל תתן לבך למביניו כי ה-מבין יבין ואשר לא יבין ילמד ויבין:
וכשמעי אני זכריהו בן מעלי מעלומיאל בן יהוה יהויהו המזכיר את שם יהוה את דברי יה-וה אלהי ואלהי אבותי אב-רהם ויצחק וישראל עבדיו, נפלתי על פני אפים ארצה ולבי ירא ושמח ויקמני יהוה על עמדי לשבח שם כבודו בלחש ובגלוי:
ויר-אני תמונת שמו חקוקה תוך לבבי ואביט ואראה בו צל-מי ודמותי מתנועע בשני דרכים במראה בתמונת תרי בו:
צלם אחד דמות אחד ראיתי ואחשבה להבדיל ביניהם ואראה קשורים שניהם זה בזה:
כאשר לא יוכל איש להבדיל בין אות לאות אשר האחת היא ה-אחרת הדומה לה מכל צד ושמה כשמה וספרה כספרה:
כן לא יוכל איש להבדיל בין שני הדברים המיוחדים אשר האחד הוא זה ה-אחד:
35ואמנם האלהים הוא הנבדל המבדיל בין הדברים כולם וקושר אחד עם אחד ויודע ומכיר כל אחד ואחד:
ואין דבר נעלם ממנו ואין נסתר מנגד עיניו ואיכה יסתר ממנו דבר ואנה יעלם מפניו ומתי נהיה הוה אשר הוא לא הוהו:
הלא כל אשר היה הוא הוהו וכל הוה הוא מהוהו וכל זה אשר יהיה הוא יהוהו וכל אשר יהוה על פי שמו יתהוה ועל פי דברו יצוה וכל אשר יהיה והיה והוה ממנו היה והוה ויהיה:
כי כל נמצא ומצוי וימצא וכל נברא וכראוי ויברא כל ימי עמדו:
והנה הראני יה יהוה וה יהוה וה יהוה יה יהוה שמו יהוה יהוה יהיה והיה והוה יהוה זכרו:
כי יהוה יהיה ויהוה הוה ויהוה היה ברוך שם כבוד מלכותו זה לעולם ועד:
וידבר יהוה אלי בעת ראותי שמו מפורש ומיוחד בדם לבי מבדיל בין דם לדיו ובין דיו לדם:
36ויאמר אלי יהוה הנה נפשך דם שמה ודיו שם רוחך והנה אביך ואמך כלים לשמי זה ולזכרי זה:
ואשמע ההבדל הגדול אשר בין נפשי ורוחי ואשמחה בו שמחה גדולה מאד ואדע כי נפשי שכנה על צבעה במראה האדומה כדם ורוחי שכנה על צבעה במראה השחורה כדיו:
והמלחמה היתה חזקה מאד בלב בין הדם ובין הדיו והדם היה מן הרוח והדיו מן העפר ונצח הדיו לדם והשבת גברה על כל ימי החול:
וינח לבי בקרבי על זה ואתן שבח בפי לשם יהוה ואהודה בלבי ליהוה לעד:
*
מחזה חדש הראני אלהי בשם מחדש על רוח מתחדש יום רביעי לחדש השבי-עי אשר הוא הירח הראשון לראשית שמנה עשרה שנה למראותי: חוזה הייתי והנה איש בא מן 39המערב בחיל כבד מאד ומספר גבורי מחנהו שנים ועשרים אלף איש: הוד האיש ההוא והדרו וכח גבורת לבו מרעיש כל הארץ ומגעיש לבות אנשי חיל ועמו בעלי זרוע פרשים ורגלים אין קץ בלתי גבוריו: ובמצחו אות חתום בדם ובדיו לפאות השתים וד-מות אות בדמות מקל מכריע בנתים והוא אות נעלם מאד: צבע הדם שחור היה ונהפך לאדום וצבע הדיו היה אדום והנה הוא שחור ומראה האות המכריע בין שתי המראות לבן: פלאות הוא מגלה החותם המפותח תוך מצח הבא על פיהו מתגלגל ונוסע כל צבא חיל: ואני בראותי פניו במראה נבהלתי ונרתע לבי בקרבי ונתר ממקו-מו ואחפצה לדבר לקרא בשם אלהי לעזרני וינס הדיבר מרוחי: ויהי בעת ראות האיש עוצם פחדי וחזק יראתי פתח פיו וידבר ויפתח את פי לדבר ואען לו כדברו: וכדברי התעצמתי והתהפכה לאיש אחר ואפקחה עיני ואביט וארא והנה מעין עין לשונות נובע מבין אות מצחו: אות מצחו סם המות קראו האיש ואני קראתיו סם החיים כי הפכתיו ממת לחי: וירא האיש ההפכה אשר הפכתי לכבוד אלהי ישראל וישמח בי מאד 40ויברכני ברכת עולם ויפתח פיו עלי ויאמר קול רם: אשרי צמח צדיק ואשרי הוריו ומוריו ואשרי העם הבא אתו ואשרי האנ-שים הסרים אל משמעתו וברוך יהוה אלהים אלהי ישראל אלהיו אשר ברכו: ברכת עולם ברכתו כי ממנה הכל נהיה וחן וחסד סביבה וצדקה ומשפט תוכה וחצי רחמים קשתה מורה ועל דם הלבבות חרבה מניע: גבור לבך פרח נטוע בעדן ציץ צומח ממרומי מרום אשר מלחמתי נצחת ודמי מצחי וטבעם וצבעם הפכת ועל כל נסיוני מחשבותי עמד-ת: דיו גדלת ועל דיו תתגלגל אות קדשת ועל יד אות ומופת תתקדש בשם גדול וקדוש זה הנקרא יהוא יהוה יאוה מחדש מחודש: השם הנכבד והנורא הזה יהיה בעזרך ואות המצח יודיעך וממקור הלב יכלכל רוחך ויושיט לך את שרביט הזהב אשר ביד הכבוד להחיותך חיי העולם: ותהי זאת לך לאות ביום הלחמי ביושבי הארץ אשר אגלה לאזניך ותראה בעיניך ותבין בלבבך האות הנעלם החתום במצחי מפורש: זאת תורת האות וחוקתיה מקץ לקצים מתחלפת ומדור דורים מתהפכת ומלחמת מערכות מרומים לוחמת ובלק 41ח-בלי שלח לוקח שלל המהפכה ממות לחיים: חי הוא ממירה מאות מחייבת אל אות מזכה ומחיה עמו כל אנשי סודו יודעי דרכיו ואהבי נתיבות נסתריו נפלאות: טוט-פות נחקקו על מרומי הראש עם כח דיו שחור על פי דם אדום לבן והכח הוא עולה ויורד ממדה אל מדה: יוד הא נחתמו על כל מדה ומדה נגלה ונעלם בכלם מקור מיוחד ועל פי מדות המקור יתעלמו כחות האות ועל פיהם יתגלו: כבד לב מח כלם בדברו יורו חצי תורה בקשת דעת מורה בינה אל מטרת חכמה כי כח דם בלב סתום וחתום: לב כל חכם לב שלם הוא המבין אשר דמו חי וטיטו מת ועל כן חתומים בלבו טיט ודם: מר ממות הוא טיטו ובו נטבע כחו ומתוק מדבש הוא דמו ובו שכנה רוחו במשכן הלבב: נפש כל חי משכיל נסעת מאהל הטיט אל אהל הדם וממשכן הדם נסעת אל משכן לב הש-מים נשמה שוכנת כל ימי חייה: סוד חייה וסתר נשימותיה תלוים על פור אפיה עת לזה ועת לזה ואות מצחי מכריע בנ-תים: עד הגיע אחד מהם אל ממשלת מלכות לא יפרדו מהלחם איש באחיהו וביום מלוך האחד אומה נופלת ביד אומה: כי הגבורה גוזר
להושיעם:
ושלח הספר לספרד ואל תירא מאיש ואל תבוש מאדם כי הנה יהוה אלהיך אשר בטחת בו לבדו מחזיק זרועך למען יסופר שמו
הנורא באפסי ארץ: ואעש ככל אשר צוני הזקן על פי יהוה ואכתבה הספר הזה: והנה שלחתיהו לכם היום למושיע לאמר יהוה עמכם בשובכם אליו בשנת המח זה בלב שלם:
*
תם ונשלם ת"ל עולם.
Note de l'éditeur: האות
מא