עֲשֶׂרֶת הַקּוֹנִים

3 הפניות ב־1 ספרים

אור השכל

עמ' נב§102

יתכן שיהיו בתיבות שלמות כגון אני והוא ואנחנו ואתם והם. ויתכן שיהיו באותיות מחוברות אל שמות ואל פעולות, כגון חכמתי ומעשי, חכמתך ומעשיך, חכמתנו ומעשינו, וכן חכמתם ומעשיהם. גם בני ראשי בנך ראשך וכיוצא בהם. ויש שקרא אלה הכינויים בשם עשרת הקונים מפני השתתפם לעשרה. ואם תשים הבדל בין זכר ונקבה ויחיד ורבים כמו שתשמע יעלו לי"ב כינויים בהכרח שכן ראוי להשלים כל העניינים הנמצאים בדבור עד לי"ב חלקים כמו שנאמר בחלק ג' מזה החלק שאנו בו עתה. ויש שמות מורכבות

עמ' נה§105

היחידים. ואם כן היו הפרטים חמשה ועלה הכל תשעה ונעלמו שלשה ויש לשונות שחסרו יותר ויש שחסרו מעט ויש שחסרו בשווה בלשוננו, כלומר תשעה אבל להוסיף על י"ב לא יתכן, לפי הדבור הטבעי שאין הנמצאים לא יותר ולא פחות. ואלה הם הקונים בעצמם, הוא, היא, הם, הן, אנחנו, אני, אתה, את, אתם, אתן. והנה לפי זה הלשון עלו הכינויים עשרה, כי פעלו פעלו שהיו שווים לשנים, התייחד כל אחד ונבדל בין מ' לנ' בעניין הם והן, ולו היה אפשר להשלים כולם היה דבר מעולה, ויראה ממה שמצאנו

עמ' נו§106

ריקם מהסוד, שאיני בא להעתיק בחבור זה ספרי המדקדקים, אבל באו העניינים בו לעניין הערה אל דבר מוכרח, או מועיל לכוונת החבור. ומזה עוד שתאמר לנקבה בציווי שמרי זה הבית בזמן פלוני, וכן לרבים שמרו ולרבות שמרנה. והנה עשרת הקונים שהם הכינויים יוסיפו על שרשי השמות או הפעלות, עשרה אותיות בסופן להבדיל בין הקונים בשמות. כאמרך שמי, שמו, שמה, שמך, שמן, שמנו, שמם, שמו, שמכם, שמכן. ובפעלים כאמרך פעל פעלה כמו שרמזתי בם ובכינויים, אלא שהפעלים יחסרו