עָתִיד

הנה זה אשר זכרנוהו הוא לפועל שעבר ואמרנו שסובל י"ב לפי חלקי הנמצאים מצד הדבור. ואמנם מפני שהזמן עוד נחלק לעומד ולעתיד, בא הפעל מורה על שניהם, ונחלק העתיד לשני חלקים ולח' דבורים. ד' מהם צווי ומורה פעל עתיד להפעל, וד' מהם עתיד על ד' פועלים. והצווי מפני שהמקבלים אותם אינם כי אם ארבעה והם יחיד נחלק לזכר או לנקבה. ורבים נחלקים לזכרים או לנקבות, כאמרך בצוותך להם מצוות ראובן שמור זה …

… ודעהו, וכבר ימצא שם העצם נגזר. והנה שם הפעל נחלק לשני חלקים, אחד מהם הוא שם יחיד ורבים, והשני שם יחידה ורבות. כאמרך קדש קדשים או קדושה קדושות בדגשות השי"ן. כי הרפויים מורים על תואר המתואר באלה וכיוצא בם. ומקור הפעל הוא כולל שלשת חלקי הזמן, והם היה והוה ויהיה. והוא לבדו כמו שמור או זכור, ויש לו דרכים רבים בכל הבניינים. ואין אדם יכול לפרש עניינו בטוב כי מפני היותו מקור היה עניינו נעלם. וכבר יתחברו לפניו ד' אותיות בכל"ם, ולא יתחבר אליו אות אחרת לשמשו, אבל כבר …

והנה העתיד כולל ד' עניינים על ד' נמצאים, והסימן שיורה עליהם הוא אותיות אית"ן. וזה עניינם ראובן מדבר על עצמו ואומר אשמח, ובדברו על חברו הנסתר אומר עליו לוי ישמח, ובדברו לפניו אומר לו תשמח, ובהיותו כולל אחרים עם עצמו אומר לו נשמח. ואע"פ שימצא …