עֲבוֹדַת הַשֵּׁם
5 הפניות ב־1 ספרים
אור השכל
… פינה, ואין לך עליו לא אמונה מקובלת ולא מושכלת הנה אז אתה כמי שאין לו אלוה, ומי שאין לו אלוה אינו אדם. וכמו כן אם יש לך עליו אמונה מקובלת בלתי מושכלת, אתה תלוי בין האמת והשקר שאינך יודע אם קבלת אמת או שקר. ואם היא אמת ואתה עובד אלוה לפי קבלתך אתה עובד את השם באמת, אבל במקרה לא בעצם, וכמו שעבודתך מקרית כן גמולך מקרי. ואם היא שקר ואתה עובד מה שאין לו מציאות לשם אלוה, נמצא שאתה עובד ע"ז במקרה ואתה חושב לעבוד אלוה. על כן ענשך גדול מגמולך וכמו שאתה חושב ליגמל בעבור …
… כנגד אבריך צוה השם לעשות בם מצות. כלומר לרמוז שלא נברא בך שום אבר כי אם לעבוד בו את הבורא לא לזולת זה, שהרי הם כמספר מצות עשה. ואם תעבוד בם לזולתו בעצם אתה עובד אלהים אחרים, ואם הוא מקרה הנה אלהים אחרים. ועל כן ראוי שתעבוד את השם, שהוא אל שדי שהוא כנגד אלהים אחרים, בכל אבריך במצות עשה. ואם תשכיל את השם הנה עבודתך שלמה שכל אבריך יתנועעו בכל תנועתם, אחר כוונת תשלום התכלית ההיא המיוחדת בכל תכליותיך. ואפילו בשעת משאך ומתנך ומאכלך …
ידוע שאחר שתועלת המצוה היא להמשיך דעת האדם לעבודת השם ולהגיע להשגתו ית', ואם לא היה מציאותה הכרחית לפי טבע האנושות לא היה השם מקדימה להשגה. ואחר שהתועלת היא תכלית המצוה הנה מציאות התועלת הכרחית יותר ממציאות המצוה. והתועלת נחלקת לחלקים ידועים קצתם בעולם הזה וקצתם בעולם הבא. ואם כן הנה התבאר לך שזה הקשר דבוק, ר"ל קשר הכרח מציאות המצוה וקשר הכרח מציאות תועלתה. וזה מבואר ואין צריך להאריך בו ביאור.
… הדברי אשר התייחס אל הראש, כמו שרמזו באמרם "ומגדל וראשו בשמים". והורה שאם נפל בלבול בין הכוונות לא יתכן לעולם להשלים החפץ. ומפני שהמשיג אין ראוי שיחשוב בהשגתו לעשות לו שם, ולא לבקש ההשגה כדי לקבל ממנה גמול שזו היא עבודה שלא לשמה, גוזר השכל לבלתי השיג כלל ומעניש הכוחות על זה לבלתי שמוע זה לזה ובלתי התקבץ יחד. ועל זה נאמר בענשם "הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו", ומיד הענישם באמרו "ויפץ יהוה אותם על פני כל הארץ". …
ומפני שהאדם בעל חומר מחליף צורותיו הפרטיות, התחייב הפרד נפשו מגופו, כדי שתדבק בשכלה הנשפע לה, אשר בו השיגה עצמה וכל העצמים שלמטה ממנה, והשיגה גם כן מציאות מה שלמעלה ממנה אבל לא עצמותם. מפני שכל משיג עניין מושג בהשגה, ההשגה משתפת את שניהם בהיותה בפועל, להיותם דבר אחד מהשכל האנושי הנשפע מהשכל הפועל הנבדל, והיא מדבקת את הנפש באלהיה. והדבור ההוא הוא סבת חיי הנפש הנצחיים בחיי אלהיה, כמו שנאמר על זה "ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כולכם היום" ונאמר "את יהוה אלהיך תירא ואותו תעבוד ובו תדבק ובשמו תשבע", וזו היא השגת השכל.