כ"ב אוֹתִיּוֹת

14 הפניות ב־2 ספרים

אוצר עדן גנוז

עמ' א§4

ואלה הם עשרת חלקי אוצר א' יכלול י' ספירות בלימה. ב' כ"ב אותיות יסוד. ג' שלש אותיות אמ"ש. ד' שבע כפולות ב'ג'ד' כ'פ'ר'ת'. ה' י"ב פשוטות. ו' יכלול בו כל הממשלות המלחמות והנצחונות. ז' יכלול כללי המדות האנושיות הנחלקות לטבעיות ולנפשיות ולשכליות. ח' נדבר בו בענין  ההנהגות וההשגחות

עמ' כג§33

והצור"ה. ואמרו ז"ו סודו יגלהו שם בן מ"ב שהוא מצורף שש"ה ושבע"ה. וסודו שת"י וער"ב ת"ר השבוע"ה הת"ר שבוע"ה אשר בו קש"ר השע"ה והוא הקש"ר החשמ"ל אשר בידו קשר"י המשג"ל כלומר קשרי גלם היצר והוא יצי"ר ערבו"ת. שתים רוח מרוח חקק וחצב בה עשרים ושתים אותיות שלש אמות ושבע כפולות ושתים עשרה פשוטות ורוח אחת מהן.

עמ' לא§44

וכבר הודעתיך שהסבה הראשונה אינה נקראת ספירה כי אינו נופל תחת המספר בשום פנים, כי אם על דרך שמו לבד הנכלל עם כ"ב אותיות יחד, והנבדל מהם והוא עמהם ומניע את כולם. ואמנם מידיעת דרכיו ומדותיו ופעולותיו שנדעם מתוך שמו, נדע מציאותו המחוייבת. כמו שנכיר הפועל מתוך פעולותיו ואם לא נראהו, כי הן יורונו עליו. וכמו שנכיר בעל המדות מן המתנהגים מהם וכמו שנכיר בעל הדרכים כולן מן ההולכים בם. וזה כולו נדעהו מתוך כ"ב אותיות שהן שמו הכללי יתע' ומתוך ד' אותיות מהן שהן שמו הפרטי ית'. והנה כולם יח"ד הם אותיות ההעלמה והם יהו"א וחלוקם יתגלה לפנים במקומו בע"ה.

עמ' נא§73

דע כי האותיות שהם כ"ב שזכרם בעל הספר חלקם לשלשה חלקים, ואמר לנו שהם שלש אמות וז' כפולות ויב' פשוטות. ואף על פי כן תחלה דבר בכללם יחד ואח"כ פרט לנו פירושיהם. וכך הודעתיך אני בראש ספרי זה שאעשה, מפני שאמשך אחריו אחר שאני מפרש דבריו. והנה חזר ואמר, בכלל עשרים

עמ' פד§134

והנה תדע כי מספר עשרי"ם ושתי"ם אותיו"ת יסו"ד מגלה סתר"י התור"ה ב"ה. ותדע כי מש"ה ב"ן עמר"ם ויוכב"ד למדנו לשון הקדש. ובשתי הצורות האלו מיוחסות אליו ומתוך שתיהן ישוב הנכר"י קד"ש אשר היתה נשמתו נשמת הכל"ב. ועם היות הלוחות הנזכרים בצורת האדם מעשה השם, ומכתבם מכתב השם והארון

עמ' קה§163

ועתה אפסוק דברי כ"ב אותיות פה, ואומר שהוא רמז בסודו צופה וממיר עושה את כל היצור ואת כל הדבור שם אחד וסימן לדבר עשרים ושנים חפצים בגוף אחד. מורה על גלוי מה שבחננוהו וגילינוהו מכל דרך היצירה באותיות התלויה בצפיה ובהמרה בכ"ב אותיות של התורה, שבהם נבראו עשרים ושנים חפצים ונעשה מכללם גוף אחד שלם. ואני הארכתי הרבה בשני החלקים שהם הא' והב' במה

אור השכל

עמ' ה§11

והחלק הרביעי-כולל חמש אותיות והם מ'נ'ס'ע'פ', ואותם כוללים חמשה חלקים מסומנים באותיות ש'מ'ו'א'ל', ובהם אכלול חמשה עניינים. הא' אשר סימנו ש' יכלול עניין יצירת האדם, והב' אשר סימנו מ' יכלול כ"ב אותיות שבהם נוצר, והג' אשר סימנו ו' יכלול התחלקם לשלשה חלקים ראשונים, והד' אשר סימנו א' יכלול המספר הכולל את כולם, וקצת מנסתריו, והה' אשר סימנו ל' יכלול התחלקם לחלוק שווה, חציים לשרשים, וחציים לשרשים ושמושים. והנה ראוי שנקרא שם זה החלק הרביעי סוד אותיות היצירה.

עמ' ו§18

ואחר שהשלמנו הי' חלקים לפי סדוריהם נכלול שמותיהם בסדר שווה יחד ואלה הם: הא' גודר פרצות, והב' כולל המצות, והג' סוד לשון הקודש, והד' סוד אותיות היצירה, והה' שלוש הדבור, והו' יחוד ה', והז' הפוך האותיות, והח' סוד מבטא השם, והט' סוד איסור והיתר, והי' צורת הנבואה. ואחר שזכרנום בכלל נשוב לפרשם בפרט כל חלק וחלק כפי מה שסובל מהפירוש, כאשר תשיג קצור יד שכלינו אחר היותנו בטוחים בכח העליון המעורר דעתינו לזאת ואם לא היינו ראויים לכך.

עמ' כח§63

התהפכותם קשה במקומם, מפני שביניהן תכלית הרוחק וקל בהמצאם בקירוב. וזה התחייב מן היות החומר של ארבע היסודות חומר אחד ראשון לארבעתם בכלל. וכן קרה ללשונות בעצמן בדומה לזה מפני היותן גם כן כולן בעלי חומר אחד, והוא הדבור בכלל שחלקיו כ"ב אותיות. וכבר גרם הפיזור שקרה לאומה מיוחדת שנפוצה על פני כל הארץ לשכוח לשונה ולדבר לפי הלשון שהיא קרובה לה בשכנותה, עד שיהיה זה סיבה אלהית כדי שתשוב באחרונה מעלת הדבור ליושנה כשתתקבץ האומה המיוחדת במקום מיוחד.

עמ' לב§70

ספר היצירה העיד ששלשה דברים נבראו עם כ"ב אותיות. האחד עולם והשני שנה והשלישי נפש. והעולם הוא אש ומים ורוח ונבראו באמ"ש, וז' כוכבי לכת נבראו בבג"ד כפר"ת, וי"ב מזלות נבראו בה'ו'ז'ח' ט'י'ל'נ' ס'ע'צ'ק', הרי זה כלל העולם ופרטיו סתם. והשנה נבראת מן העולם

עמ' מא§78

כתוב בספר יצירה (פרק ב') כ"ב אותיות יסוד ג' אמות אותיות אמ"ש וז' כפולות בג"ד כפר"ת, וי"ב פשוטות ה'ו'ז' ח'ט'י' ל'נ'ס' ע'צ'ק'. ושם כתוב שאלה כ"ב אותיות הן הן שבהן נברא הכל. באמרו כ"ב אותיות חקקן חצבן שקלן המירן צרפן וצר בהן נפש כל יצור וכל העתיד

עמ' מא§83

ואם תמצא כוח שכלי בקדקדך בקלות תבין סודותיהם מפורשים, ומסוד זכרים ונקבות תתעורר אל עניינים נרמזים בם וממה שרמזנו לך, וגם ממה שתשמע אחרי זה, תדע שהכל תלוי בי' ספירות בלימה ובכ"ב אותיות הקדש.

עמ' מב§85

ספירות, והם ו' פעמים א"י וסימנם וא"י זה מקום בינה, וכן תעשה לז' ויעלו קנ"ד, חבר קנ"ד עם ס"ו ויעלו ר"כ, והם כ' פעמים י"א, ועוד תעשה כן לי"ב ויעלו רס"ד, חברם עם ר"כ ותמצא דעת"י, וסודו במכתב"ך, סד"ר עצמ"ך, וזהו המספר המתגלל על כ"ב אותיות, שהם מרובעים בעצמם על עצמם שהוא שרשם כ"ב פעמים כ"ב, ויצאו מן אהו"י פעמים אהו"י, והם תפ"ד וסימן "ושמתי פד"ת בין עמי ובין עמך" (שמות ח' יט'), כי הוא חסר ו' והם ג"כ בסודו, נסד"ר הזמ"ן בגלג"ל, או אמור סד"ר

עמ' סג§120

ההבדל מעצם זולתו. וגם הבדל ענייני עצמו מענייני עצם זולתו תכלית ההבדל אשר אין הבדל גדול ממנו, כמו שנאמר בחלק הקטן הבא אחר זה. ואמנם בזה אודיע בו איזה אותיות הם שנתייחדו להיותם שם לו ית' שמו. והוא שנאמר שהאותיות כולן כ"ב, ובחר השם מהן כשהודיע זה לבעלי הלשון ד' אותיות, ובא להורות בם מציאותו. וראה שלא היה אפשר להורות על מציאותו המיוחד כי אם בשם מיוחד, וצוה את משרתיו הכהנים לברך בו את עמו המיוחד המובחר משאר אומות, כמו שנבחר