כִּנּוּי (כִּנּוּי הַשֵּׁם)

3 הפניות ב־2 ספרים

אוצר עדן גנוז

עמ' נח§80

וכך הוא חקוק בעולם והוא ד"ן לכל. ניסן עם תשרי כללו שע"ה, וסודם שת"י של"ם, וחצים ער"ב חס"ר. ואם תכפול ער"ב חס"ר ישוב שת"י של"ם. ומכאן תבין שיש לש"ם שנ"י צירי"ם לעשות שליחות, והם הנלחמים תמיד זה [בזה]. זה אומר לזה די בכנויו כי אין הדור זכאי להזכירו ככתבו, ויזכר שם תארו לבד, וזה יצר הרע. ואם יגבר כחו מלאך טוב עונה אמן בעל כרחו, ומתקיימים שלשת עניניו כחו ורצונו ודעתו. וזה אומר לזה אין די בכנויו כי הנה יש בדור זכאי שראוי להזכירו ככתבו, ויזכר שם עצמו וזה

אור השכל

עמ' ז§22

"ולברר וללבן" (שם) וכל הנמשך לזה, עד שאמר כי באחרית הימים "ישוטטו רבים ותרבה הדעת" (שם יב' ד'), מפני שאמר (עמוס ח' יב') "ישוטטו לבקש את דבר יי ולא ימצאו". כי משרבו הפרצים מנעו מהכהנים מלברך בשם ככתבו, אבל הסכימו שיברכו את העם בשם במקדש ככתבו ובמדינה בכינויו. והנה הפריצים בדעתם סוד השם היו פורצים גדר התורה והמצוה, והיו מפסידים האמונה כשהיו מגיעים לדעת שהאמונה האמיתית היתה הפך מחשבתם השקרית ומדמיונם הרע. וזה שהאדם המאמין דבר אחד ואין בידו מאזני שכל לשקול בם

עמ' עב§133

י"ה מלא יהו"ה אלהים, והוא הוראת הפוך המדות, כי יהו"ה מדת רחמים, אבל אלהי"ם מדת הדין, כי אלהים הוא דיין. והנה הי"ו אדנ"י גם הנה יו"ד ה"א, ה"א יודי"ן שהם ס' והם יו"ד ההי"ן שהם ימ"ן הרי הכל סימן ניסי"ם. ועל כן היה השם מיוחד וכנוי, ורמזם נקו"ד, ועניינם "חסד ואמת יקדמ"ו פני"ך" (תהלים פט' טו'). והנה רמז יו"ם הדי"ן יצא מן דמיו"ן י"ה. כיצד, י' פעמים י' הרי מי"ן, וה' פעמים ה' הרי היו"ד, והנה הכל מן יו"ד ה"י, הוא הסוד הנקרא כח הדמיוני.