כִּסֵּא הַכָּבוֹד

10 הפניות ב־2 ספרים

אוצר עדן גנוז

עמ' יט§28

סימן חלקי כל מולד לאחור שהוא או"ר הליל"ה שהוא האור הסובב סבוב הדבור כ"ו ס"ה פ"ו. שנאמר "וכסופה מרכבותיו" (ישעיה סו' טו') והוא סימן שלשת שמותיו. והנה בם מולד גם פ"ה מיל"ה וסוד כסאו לבנ"ה. וכך אמרו חכמים צורת יעקב חקוקה בכסא הכבוד וחקוקה בלבנה, ונאמר "השמים כסאי [והארץ הדום רגלי]" (ישעיה סו' א') אצלנו הוא גלגל הלבנה. והנה פעם נראית מלאה ופעם חסרה ומהלכה כסדר לעולם כי עלייתה מן המזרח תמיד וירידתה במערב תמיד ונטיתה לדרום ולצפון תמיד בחזרת חלילה.

עמ' כו§37

נתלו בם שתי מדות כלומר שק"ר ואמ"ת ואמנם שלש מאות גם שקר ואמת בכח תלוי נלמוד בסוד ל' שהיא שלשי"ם במספרה ושמה ל'. וסוד צירופה ללמד ש"ם של י' שהוא משמ"ש ש"ם של אות או משלש"ה ג"כ שלשה אנשים שלש מאות והם גל"ש והוא שלג שתחת כסא הכבוד ושמם גימ"ל למ"ד שי"ן וצרופם גל"ם ש"ל יי"ן ד"ם. והנה שלשה שקר וכזב אבל שלשים שם שלש ששמו משמש והוא ממש"ש. גם בלא ספק יש לו כשפנים והם חמשה גם שמם כשפני"ם והם שתים עם חמשה הרי שבע"ה עיני"ם. והנה בחברך שנים

עמ' לט§53

ח"ם מקרקרי"ם, ומצד אחר ישאר חצי שם שם ממים. ואם כן הנה ישארו חצ"י שהם שלשי"ם מששים כשתקשור שני הצדדי"ם, שהם שני החצי"ם. שהנה חצי השם נ"י שהוא ששי"ם וסודו מים, וחציו א"ד הרי מאדי"ם והוא המי"ם והוא א"ש. ולפיכך רמז כסא הכבוד שהוא טב"ע הלב. ורמז אופני"ם שהם מלאכ"י אלהי"ם. ורמז שרפים שהם רשפים והם שדי"ם שסודם שעירי"ם. ורמז עוד 'חיות הקדש' שהם 'הזהרורי"ת' והם י' אותיות כוללות 'הרהור התאו"ה' שהיא 'חשקת הדי"ו' בסוד יו"ד, ואמנם מלאכי השר"ת הם

עמ' פג§132

נעלם והנעלם נגלה. ותשפל ותכנע מעלת הגוים והגויות, ותנשא ותתעלה מעלת היהודים והיהודיות. וינשאו הממונות הזהביות והאבנים שהם האותיות והלחות הסנפיריות והמרגליות המחשביות והחכמות האלהיות. לח"ת בא"ת ב"ש כס"א, וזהו שאמרו הלחות מכסא הכבוד נלקחו והם לוחות אבן, על דרך סוד דמות כסא שנאמר עליו "כמראה אבן ספיר דמות כסא". והנה כסו"ת אד"ם כגלגל"ת אד"ם והוא כגלג"ל התל"י והוא גל"ם לחת"ך. והנה הנגלה והנעלם מן אב"ן, אב"ן ותפלי"ן. והנעלם מן שמי דמיון והוא

אור השכל

עמ' לא§67

לנביאים בסוד השם המפורש, מה שלא נודע לזולתם מאישי מין האדם. והנה גם הטבע גוזר עוד שיהיה השם בוחר בדבר אחד מיוחד מכל פרטי העניינים, כמו שבחר בערבות מכל הגלגלים. באמרם שבעה רקיעים ברא הקב"ה בעולמו ומכולם לא בחר כסא כבוד למלכותו אלא ערבות, והוא השביעי אלא ששם ערבות משותף. והנה הנראה מכל כוכבי השמים שהשם בחר בשמש מכולם, והנראה מהיסודות שהאש המובחר מכולם ולמעלה מכולם, והנראה ממיני המתכות שהזהב המעולה מכולם, ומבעלי החיים השוחים שהלויתן המעולה

עמ' לג§71

והנה ראשית מציאות האדם הוא מקרה, והוא קרי שהוא שם שכבת זרע והוא זרע לבן. ובהיותו זרע נשתתף בשם עם כל זרע, והלובן מקרה והוא סוד השלג הלבן, והרמז כמעשה לבנת הספיר, ובעליונים כמראה אבן ספיר דמות כסא. אלא שזה מיוחס בשם אבן וזה בשם לבנה, ומי שנתבלבל דבורו היה לו הלבנה לאבן. ויחס הלבנה יחס חלש שהוא חומר קל להתפעל ולהתהוות וקל להשתנות ולהפסד. והוא דבר מחובר בפעולה מלאכותית, והיא הנפעלת בידי אדם, והוא

עמ' מג§85

והוא רמז לשלש מעלות, אחדים ועשרות ומאות. שהנה ג' מרובע ט', ועוד ג' מרובע עם ל', הוא ש' על דרך שתוף י', ועל דרך עצמו הוא צ' הרי ט"ץ, ועוד מרובע עם ש' על שרשו הוא ץ', הרי טצ"ץ, והנו יוצא מן גל"ש שסודו של"ג ורמז שלג שתחת כסא הכבוד שממנו מתהוה העפר הנקרא ארץ, שנאמר "כי לשלג יאמר הוא ארץ" (איוב לז' ו'), וסוד טצ"ץ שכב"ת זר"ע והנו כת"ר שבמז"ל, וכל ש' יצ"ר ועל זה היה מכת"ב ש"ר הל"ב, גם כת"ב שמ"ר הל"ב, והסוד שהוא א"ש מתגל"ה ביר"ח, ירח

עמ' סג§119

ומפני שהעצם הראשון עיקר לכל עצם, ימשך כסא העצם אחר העצם היושב עליו. ואם היה היושב על הכסא גוף, היה צריך אל כסא שהוא גוף לשבת עליו. אבל השם יתברך שהוא אינו גוף ולא כח בגוף, אינו צריך אל כסא שישב עליו, אבל אם יוחס לו שם כסא יהיה הכסא עניין בלתי גוף. מזה תבין שהכסא ההוא הוא עניין מעולה, ואעפ"כ הנה השם עליו בדמות, "והנה יהוה נצב עליו" (בראשית כח' יג'). על הסולם על דרך משל.

עמ' פב§161

שהגיעה השכחה אל התכלית האחרונה, וסוף השכחה הוא ראש ההזכרה, וסוף ויס"ע הוא סוף. ואם הוא רא"ש והסוף שהוא סוף המלאכים, ועם כל זה הוא ראש, והוא לבדו נקרא מלא"ך בשם האלהים וסוד אל קנא, וכולל ז' ספירות השם. ועל כן צורת יעק"ב חקוקה בכסא הכבוד הכולל ז' ספירות. וזהו סוד גדול וממנו תבין מהו סוד שתי וערב ותכיר בו גם כן הפכו, על כן יעקב סודו עקבי. וסוד ישראל לראש"י זכור מן הנחש ומן מעשהו ומן קללתו התלויה בראש גם עקב, ותמצא השם השני נוסף. על כן

עמ' פד§164

כבודו, כבודו מחול. והנה חשמ"ל כולל לחמש נקודות כאחד, כי למטה ממנו ד' חיות הנקראות בשם אדם לפי צורת פניהם. שנאמר "ודמות פניהם פני אדם" (יחזקאל א' ז'). וגם חשמ"ל הנו גם הוא יש לו עניין כולל בדבר, שנאמר "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה" (שם כו'). והנה חמשה והנקוד עולה כ"ה, חשוב ה' פעמים ה' ותמצאם כ"ה, חברם הרי שע"ח והם חשמ"ל. וכך ש' היא רו"ח אלהי"ם, והיא חלם. ועוד ח"ת למ"ד מ"ם הרי מדת"ם חל"ם, והנוסף תפ"ד והכל החכמ"ה דע"ת י' ראשונ"ה,