שְׂפָתַיִם

מפני שהאותיות מתחלקות י"א מהם שרשים לפי לשון הקדש תמיד, וי"א מהם שרשים ושמשים. והשרשים הם ח"ע מן הגרון, ו"פ מן השפה, ג"ק מן החך, ד"ט מן הלשון, זסצ"ר מן תוך השינים. והשמשים הם א"ה מן הגרון, ב"מ מן השפה, י"כ מן החך, לנ"ת מן הלשון, ש' מן השינים. והנה נחלקו בתחלה דד"ד ה"ה ואחרי כן נחלקו ב"א בב"ד לשרשים. ונחלקו עוד גם כן ב"ג בג"א לשרשים …

… סוד שנ"י מלכי"ם המשרתים את המלך אדנ"י צבאו"ת, אשר רמזו ישעיה הנביא ע"ה באמרו "שרפים עומדים ממעל לו" וגו'. ומהנזכר תתעורר אל מציאות אותיות הא"ב במבטא שנחלקו לחמשה חלקים בחמשה מקומות הפה. והם אהח"ע בגרון, בומ"ף בשפתים, גיכ"ק בחיך, דטלנ"ת בלשון המכה על מקום שרש השנים שבמערכה העליונה, זסצר"ש בשינים המכה במקום ההוא בעצמו, אלא שההבדל אשר ביניהם הוא קטן מאד והוא מצד היות האחרונים נזכרים בקצת שריקה והראשונים בלתי שריקה. …

… חיים. וגם הוא מלשון עיון והשגחה, וסוד מספרו שבעים, וכל שבעים הם שבעה והוא רמז לז' ספירות. וסוד עין הבינ"ה שמשם מתחלת כל תנועה והוא סל"ם והוא סינ"י, והוא כולל י' פעמים אח"ד שהם ה' שמות הקדש וסודותיו רבים. והאותיות הנמצאות בשפתיים נחלקים גם כן אל ד' חלקים, והנה ב' יש לה ב' הברות דגש ורפה, ובדגש לא ניכר הבדלו כי אם ברפה. והרפה אשר בב' הוא אשר הבדילו מחבוריו במבטא, שהנה מ' דומה לב' ולע' הרבה ולו' מעט, כי אם הו' הוא נזכר בשום השפה התחתונה תחת מערכת השיניים …

… מן החיך ד' מן הלשון, הרי אבג"ד אמורים מד' מקומות, ועוד חוזר חלילה הדבור להאמר ה' מן הגרון ו' מן השפה ז' מהלשון ממקומו השני, ח' מהגרון ט' מהלשון ממקומו הראשון, י' מן החיך. והנה היו בגרון שלשה, והם אה"ח, ושתים בשפה והם ב"ו, ושתים בחיך והם ג"י, ושתים בלשון והם ד"ט, ואחד בלשון ממקומו השני והוא ז'. ואם כן הנה בלשון שלש שהן דא"ט כנגד השלש שבגרון שהם אה"ח. ועוד הנשארים כ' בחיך, ל' בלשון, מ' בשפה, נ' בלשון. עוד ס' בלשון במקום …