שְׁכִינָה

11 הפניות ב־2 ספרים

אוצר עדן גנוז

עמ' יז§26

ראיה על צפית המרכבה ועוד יושלם ענין זה במקומו. והנביא נקרא צופה שנאמר "בן אדם צפה נתתיך" (יחזקאל ג' יז') וכך אמר צפה ברוח הקדש. וכשתחבר המצוי מן השם אם המצוי של השם היוצא ממנו תמצא שהשם מצוה וצופה ומצפצף ומצמצם לשכינתו ומשרה זיוה על ישראל עמו כשהם צדיקים. ומפני שאין לזיו השכינה סוף אבל יש לה התחלה מהשם, והאדם מתחיל ליהנות ממנו ורואה מה שרואה ומתגברת צפיתו בכל יום ובכל לילה כשהוא מוסיף צפיה על צפיה ושונה ומשלש בה, נאמר על זה ותכליתן אין להם סוף כלומר אל

עמ' כד§34

לא אמר עשרה ספרים או עשרה מספרים כמו שאמר (שלמה) [שלשה] ספרים ספר וספר וספור. גם לא מנה אותן על דרך צורת מנין שבעת ימי בראשית. והנה נאמר כי ספר זה כולו מעשה בראשית וכל מה שיזכיר דבר ממה שיורה על הבריות יורהו בלשון נקבה כגון רוח הקדש או השכינה עם היות זה בסודו אי"ש ואש"ה וזה בסודו זכ"ר ונקב"ה להורות על חולשת הנברא ועל גבורת הבורא, לא שיש שם זכרות או נקבות ומפני שהספירות בריות ואין הבורא ספירה ואפילו לדעת מאמיני המדות השלמים בחכמה ובקבלה, זכרם

עמ' נה§78

הנזכר בספר ואלה שמות מתולדות המושיע את ישראל ממצרים ומיד פרעה. ושקיעת שונאיהם בים אשר עברו בו הם ביבשה. ומציאות מי מרה לפני נתינת התורה. והיות הכונה כולה בחפשיות הגופים להוציא הנפשות לחירות עם מתן תורה. והיות צורך לעשות ארון ומשכן וכלים כדי שתלך שכינה עמהם במדבר ותפרנסם מן המ"ן, אש"ר הו"א הלח"ם אשר אמר יי לא כשאר הלחם היוצא מן האדמה והוא פרי האדמה. אבל פרי השמים שטוחנים אותו השחקים לצדיקים, וממנו צנצנת במשמרת לדורות. והיות שבעה ענני כבוד עמהם בזכות אהרן. כמו

עמ' צח§156

שמתגד"ל, דג"ל שמתרכ"ב גם גד"ל שמתבר"ך, דג"ל שמתכב"ד. והנה כל הרכבותיו הם אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף אל"ף, והנה הם ט' אלפי"ם תשע ספירות. על כן ראה יחזקאל ט' מראות, והמראה העשירית היא קדש ליי. ולא ירדה שכינה למטה מעשרה ולא עלה משה למעלה מעשרה. והעשירית היא אספקלריאה המאירה והתשע אספקלריאות הן בלתי מאירות להשאר וכולו יובן מזה. שהרי נשאר אי"ק הנ"א שסודו אלף יום אלופים ופמליא ואלפים ו' אלפים שהם ה"א י' מאה אל"ף י' נקב"ה. והוא סוד שכינה שכך המרובע

עמ' קמב§200

והנה מעשה"ו יש"ר י"ש יש"ר הפו"ך י"ש הפו"ך יש"ר עיו"ן לשו"ן הקד"ש מפרש"ו היצ"ר, חבר אל שלשתם אשם ותמצא ש"ם המפור"ש א"ש. וכן ש"ם המפור"ש צור"ה שמ"ו מפר"ש הצור"ה והארץ מפרשת השם. הנה כבר תוכל לדעת הנשאר מזה עם היות סוד השכינה זכר ונקבה. וידוע שהשלשה כתרים הם אותיות יה"ו וכתר א' על גביהן שממנו התחיבו כולם. ואלה הדרכים ראוי שתדע שאין להם תכלית, שכל מה שתחייב לדבר אחד מהם בכל צד תוכל לעשותו, ואם תרצה להוסיף תוסיף עד אין קץ.

עמ' קמו§202

שמ"ו, את"ה שמ"ע ספר"ו על דרך ספור, וסוד מספרם החקים וגם מחנה הלוים בדגלים יורה על היכל זה ועל מהותו, וסודו אדנ"י הקד"ש והוא הכנוי הנזכר הנבחר והוא המחז"ה גם הוא חז"ן כלומר שליח צבור. וההיכל מקום הוא, ועם היות שכינה בכל מקום ייחסוה אל המערב, ואמרו שכינה במערב. ויורה על זה סוד קשר של תפילין של ראש שהוא במערבו של ראש, כי השתים הארבעה על המח שהוא מזרחו של ראש, והוא מקום שמוחו של תינוק רופ"ס. וידוע שכח חוש המשוש מתפשט בכל הגוף על העור והדם והבשר ועם כל זה הוא

עמ' שס§530

כי אין ספק שכבר נגעת עם כל זה הפעל המופלא אל שער מחמשים שערי בינה והוא השער האחרון, ובפתחך זה השער פתיחה שתוכל בעבורה להנצל מיד השוער ששמו א"ז, כמו שנאמר "קדם מפעליו מא"ז". על סוד "יי קנני ראשית דרכו". דע שמיד תשרה עליך שכינה ותפתח בלבך חמשים שערי בינה. ומאז תדע מי עמך ומי על ראשך ומי תוך לבך, ותכיר הפעל האמתי ותבין ממנו מ"י א' ט"ם דמ"ו של אד"ם עד שישב ט"מ א' על פי מד"ה אח"ת ראשונה שהיא אחרונה. כסוד או"ר יה"י אחרו"ן והו"א ראשו"ן ויה"י אחרו"ן והוא ראשון.

אור השכל

עמ' מג§87

דע שהמספר הכולל מועיל מאד בכל מה שתרצה להשיגו, והמשל בו שאם אתה רוצה למצוא בו סוד מהות השכינה, אתה צריך לכלול מספרו תחילה בכלל המוכרח, כאמרך שמספר השכינ"ה בכלל הוא ש"ץ. ואחר שעלה בידך הכלל שמרהו תמיד. ואם הוא דבור מובן או בלתי מובן אל תשכחהו, אבל חקקהו וכתבהו על לוח לבך, כי הוא יגיד לך תעלומות

עמ' פז–פח§170

וכלל חבור האורך הוא הכ"ל וכלל חבור הרוחב שכינ"ה, וכלל חיבור העומק בסימן ב"א כ"ה שהם ג"א וכ"ה. הנה סימן הראשונים לכ"ה, והשניים שלכ"ה, והשלישיים גכ"ה, וסימן כלם המשי"ח כה"ן. ורמז "כי לשלג יאמר הוה ארץ" (איוב לז' ו') והוא סוד בחכמה, כלומר הסובב בחכמה. כאמרו "יהוה בחכמה יסד ארץ" (משלי ג' יט'), וסוד בחכמה הסובב בחלילה והכולל את כולן שלשתן יחד לח"ת, וסימן "לדר דר", ועל סוד דר שהוא בחולם, וסודו צדיק ורמזו "וצדיק יסוד עולם".

עמ' פט§172

ולהודיעך שמה שאמרתי אינו כטפה מן הים מן הראוי לאמר בו ואפילו בקיצור. ומאשר רמזתי בסימן חמש הנקודות תבין כי שם היסוד הוא היא, וכמו שתמצא שם היסוד בהויה, כן תמצא שם הויה ביסודה, וגם תמצא כח שם פה כח פה שם והכל מתנועע מכח השכינה ומכח הרקיע ומכח המספר. וזה כלו סודו חצ"י הש"ם. ואמנם חצי השם ככ"ל הש"ם והוא סו"ד הש"ם, תבין כל זה מסוד מעש"ה המשכ"ן.

עמ' קט§184

וזו הסבה שמה אצלנו שכינה, גם רוח הקדש או רוח אלהים חיים. וכדומה לאלה השמות. ופעם יקרא מלאך ופעם יקרא אלהי"ם, גם יהו"ה או אדנ"י או שד"י גם צבאו"ת וכן מלאך האלהי"ם ומלאך יהו"ה. וכבר נודע במופת שהוא השכל הפועל בנפש האדם שכל. והם