שִׂמְחָה

2 הפניות ב־1 ספרים

אוצר עדן גנוז

עמ' צ–צא§147
הראותהשמעהריחהטעםהמשוש
הגאוההאהבההכעסהשמחההנדיבות
הענוההשנאההרצוןהדאגההציקנות
הבשתהרחמיםהקנאההשלוההגבורה
הגהותהאכזריותהחריצותהחרטההמרך
עמ' קכא§176

ישר הוא שיר. ואמרו "דברי אמת" זהו אמרם עד שעמד על דברי תורה שהם דברי אמת לבדם. והעד שהשיר מורה על מעלת הנבואה, שדרך השיר לשמח את הלב בניגונים, כאמרו "והיה כנגן המנגן ותהי עליו שם יד יי" (מל"ב ג' טו). כי אין הנבואה שורה אלא מתוך שמחה. וכבר רמז זה בשתי תיבות בסוף קהלת באמרו "סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם". חבר ירא עם שמר ותמצא שיר אמר, והרמז "ושמו א"ת שמ"י על בני ישראל ואני אברכם" (במדבר ו' כז'). יר"א