וָ"ו

והיה שם האות הראשונה אל"ף ושם השניה ה"א ושם השלישית ו"ו ושם הרביעית יו"ד. והיה הנוסף הנעלם על הנגלה מן אהו"י ל"פ, א', ו', ו"ד. ועוד היה המספר אחד מצד אחד גם אלף מצד אחד. וחמש מאות וחמשים וחמשה אלפים ושש מאות וששים וששה. וכן עוד עשרת רבבות ורבבה שהיא עשרת אלפים …

… שצורתה כנקודה גם היא התחלה לכל הגופים וראשיתם. והנה היא הכל גם כן. וצורת האמצעית האחת מורה על כל הצורות הנקביות המקבלות העיבור כלומר על כל השרשים שענפיהם ופירותיהם בהם והם כל מקבלי שפע ואצילות מזולתם. וצורת האמצעית השנית מורה על כל הצורות הזכריות הנותנות העיבור כלומר נוטעי השרשים היולדים כי היא צורת המוליד. והראשונה מהם צורת ולד בבטנה על כן היא בעלת שתי צורות, אם ותולדת תוכה. והשנית צורת עמוד לה כי המשפיע מוריד שפעו דרך העמוד בצנור מוציא כחו כנצוץ השמש.

והנה ה' ברוב המקומות היא סימן נקבה. וגם ו' ברוב המקומות היא סימן זכר בסופי התיבות. כגון שמו שמה ודומיהם. ויש עוד בצורותיהם פרטים אחרים אין קץ להם ילאו הסופרים לכתבם וייגעו הלבבות בשמוע האזנים אריכותם ובראות העיניים רחבם ועמקם. כי יש בכל נקודה ונקודה מהם ואפי' בקוצו של יוד תלי תלים של הלכות. אבל זה הכלל המועט שזכרנו מהם היה בדמות התחלה לבוא בה אל מקדשי אל בצורות הקדושות הטהורות אשר האותיות מגידות ענייניהם. ואם לא יורונו אותיות ענייני הברית מי יורם לנו. ואמנם חוברו אלו הארבע הנזכרות לרמז מפני הידמותם אל כללי הבריות כולן.

ואו כדור מקיף סביבו ונקודה תוכו להודיע בו כח נפש אדם המקיפ סביב גופו מבית ומחוץ ועל הנקודה שוכנת רוח אלהים חיים המחיה כל הרוחות:

וו הא יוד הא שם מצורף הוא והוא די בוא לאדם בדעתו דרכיו להחיות עצ-מו בו כי ידיעתו היא סבת חיי עד לכולנו:

יוד מעיד על המרכבה דגבא זבא הא עד על גבא וו עדים על חלוק השווי אשר אליו נחלק ההווי חצי בחצי כחלוק זה אשר הוא ביחד:

… המספר בזוג שהוא יו"ד, לא יתכן להורות על תוכם באות אחת כי אם בשתים. על כן היה התוך משתי אותיות אמצעיות והם ה"ו שמורים על עיגול מספר ועל ציור גלגול. ובהיות השם יה"ו כאשר צוייר בספר היצירה, הנה ה"א תוך, והנה ו"ו סוף, והרי שבא החשבון הכללי בראש השם, וחציו בתוך השם, וסופו הוא החשבון הבא אחר חציו ובו עמידות כל חשבון עגול. והעד מציאות כל גוף שלו בעמידתו שש קצוות, מעלה ומטה פנים ואחור וימין ושמאל. ועל זה ציור השם בספר …

… ועומק. וכל גוף הוא העומק וצורתו בנקודה כי הנקודה היא המורה על עיקר עומק הגוף והיא הכל. וכן היו"ד בעצמה היא כנקודה והיא הגוף והיא הכלי שכל העומק תלוי בו. והה"א צורתה רחבה והיא מורה על השטח שבגוף שהוא הרוחב. והו"ו צורתה ארוכה והיא מורה על הקו שהוא האורך. ומן אלו השלש צורות נבנה כל העולם, נבנה ונחתם בהם. וסוד צירופם מעלה ומטה שהם רום ותחת, פנים ואחור שהם מזרח ומערב, ימין ושמאל שהם צפון ודרום. עתה צרף השם בצורותיו עם זה העניין הנקרא פיאות וצרף כנגדו עומק …

… כדי להשלים השם, תמצא החותם בו י"ב גבולי אלכסון. כי שלשה אבנים בונות ששה בתים וארבע אבנים שאחת כפל כמו שני ההי"ן שבשם בונות י"ב בתים. ועתה אצרף לך סוד השם באמת. ואומר כי יו"ד סודו עומק, וה"א סודו רוחב, ו"ו סודו אורך. אם כן סוד השם הראשון שהוא יה"ו והוא רום למעלה והוא עומק ורוחב ואורך, והוא גוף ושטח וקו. וסוד השם השני שהוא יו"ה והוא חותם תחת למטה הוא עומק ואורך ורוחב והוא גוף וקו ושטח. הנה לך כי ההבדל שבין מעלה ומטה …

… דימית הה"א לרוחב שיש לה בצורתה רוחב למעלה ואורך דבק אל סוף רוחבה כשיעור רוחבה, ואורך נפרד מרחבה מעט תחת ראשה ולה שני פתחים אחד מלמטה בלי צורת רחב ואחד מלמעלה קטן ממה של מטה, ואתה קראת כל צורת הה"א רוחב. ואיך דימית הוא"ו לאורך שהוא קו ישר, הוא"ו כמסמר שראשו מביט לצד אחד והוא עב מלמעלה ודק מלמטה כצורת נחש שיש לו ראש וזנב, ואתה קראת צורתה אורך סתם.

… אחד והה"א אינו מדובק אך הוא מעל שני ציורים נפרדים, מה שאין כן ציור שום אות אחד. כי אין שום אות בעל שני ציורים נפרדים כי אם ה"א לבדו, וזה לעניין גדול. גם כן כ' וחי"ת ציורם אחד בעצמו ושנויים תשמעהו לפנים. ובין ו' לזיי"ן שהזיי"ן בעל שני צדדים בראשו והו"ו בעל צד אחד בראשו והוא צדו של פניו. ובין ל' לק' הפוך כהפוך ג' לדלת. ובין ע' לצ' שהצדי יותר מיושבת על תחתיתה אך העין יותר מעוגלת מעט מלמטה, אך לזאת שני ראשים ולזאת שני ראשים. ובין ח' לתי"ו רגל אחד תוספת בתי"ו. וכבר הודעתיך …

ו שמו ו"ו ומספרו ששה. זה הציור כבר רמזנו סודו והודענו היותו מורה על צורת קו ארוך והיותו חותם שלישי אלוהיי. והוא להורות שהשם ית' שמו, אינו גוף ולא כח בגוף, והוא מקום ואינו נגבל ולא נגדר ואין עצמו חוץ מתאריו ולא תאריו חוץ מעצמו …

… מבקש לו מקום לנוח בו. אך העומד במנוחה יש לו ב' דרכי עיון יום ו' ויום א', שניהם ימי עמל, ומחשב ביום ז' לעשות ביום א' מה שעשה ביום ו' כלומר לשוב חלילה אל חרפתו ויגיעו. ועל כן המשכיל יבין ההבדל שבין זה לזה. והיות שמו ו' הוא מפני שעומד זקוף שהוא מלשון ווי העמודים, ואין ראוי לציור האותיות ציור הצורה המתדמה לו בתולדת בלא תוספת ובלא מגרעת. שהנה כל מה שהציור מורה עליו עמידה די לו בזקיפה לבד. ואם הציור מורה עליו ישיבה די לו ברחב תחת לבד. ואם הציור מורה עליו תנועה די …

… בהרגל ובטבע לבד. על כן המשכיל מהות עצמו השיג לדעת אמיתת האדם ונתעלה מזולתו. וזה כולו אינו כי אם בציורים הנזכרים והדומה להם. על כן הוצרכתי להודיעך על סודות הציורים והתחלתי מן השרש לאדם שהוא ציור האותיות ובהגיעו אל השם נשלם בו"ו, זכרתי כל זה העניין בו"ו. ועוד כי מספר ששה הוא עגול והוא מעולה מאד כי הוא שומר עצמו מחבריו שהם אי"ה. והנה ששים ששה עשרות ושש מאות שש פעמים מאה. והנה אין חשבון מעולה מששים בכל מה שקדם לו כלומר מאחד ועד …

… עמהם גם שמות הציורים אחד אחד, עתה אכלול לך את כולם ואקשור עניין שמותם מן אלף ועד תיו. והשתכל בהם בטוב לפי משלם. אלף עצמך לבנות לך בית שתקבל ממנו תועלת וגמול כדלת וסגרהו. והיו לך על דרך שתוכל לעמוד חזק כעמוד ו"ו ישר. ושים בתוך הבית כלי זיין לחתת ולשבר בהם הטטים מן הדרך והמשטים דעתך מהודאת האמת. והרם כפך וכתוב ספרים ולמד בהם ושתה חכמתם כמים. והיה שט כדג במים עד שתתברך כדגים מרוב למודך. ותעשה פרי הוא נו"ן והסמך אל …