וה"ו

13 הפניות ב־4 ספרים

אמרי שפר

עמ' פ§201

ואחר כך אדבר בעניין שכבת זרע החתומה בשם המפורש זכר שבעת ימי בראשית שגם הם חקוקים שתי וערב גם כן כמוה כמו שהתבאר משם וה"ו אשר ממנו שת"י וממנו ער"ב והוא שיתערב בה על צורת עירוב שלשה פסוקים שלו בדמות שלשה המקורים שהם ג"כ שלשה מיני עבים. עב חזק, עב בנוני, עב רפה. כדמות קבוץ שלש נקודות הנקראים סגו"ל או סגול"ה. ודע כי שכבת זרע היא שתערב כ"ז מינים משתנים והיא שתעזר ב"כ עם כ"ב אותיות הדיו שכן עמה כ"ב כ"ז אותיות הדם ז"ב כ"ך בזכ"ך המחשבה שבה המח מחשב ה"ה שהם י' ספירות כי הם ט' והיא העשירית והיא אחת דומים מעשיה בעצמה עמהם כמעשה החזן עם ט' נפשות שהוא מנהיגם בדבריו.

ספר האות

עמ' ד§26

על כן כה אמר יהוה אלהי ישר-אל אל תיראו מ- אויב כי אני והו נלחמים בו להציל לכם מתחת ידו:

עמ' ד§29

חיי כל חי מדבר הוא והו מחיה המתים ומושיע החיים בטל רצון (נון ארוכה) ובגשם נדבה:

עמ' ה§35

והו ילי סיט עלם מהש ללה אכא כהת הזי אלד לאו ההע:

עמ' ו§39

והו דני החש עממ ננא נית מבה פוי נממ ייל הרח מצר:

עמ' ו§43

גד גדוד יגודנו והוא יגוד עקב והו אגוד יעקב:

עמ' י§73

מחבור מספר אחד עשר הרכב כל גלגל וגלגל והו עד אחד ואי עד אחד על כן האיר העולה ויורד בסולם הלבב:

עמ' יד§95

והו ילי טיש מלם שהא הלת אכה תהי יזם דעל ומח עיר לדב הקה יחו מוי ורב יבק ומע ליו כהה יתם האי והם:

עמ' יד§96

ווו מתה והו ייי עאל דלי סבט ערי היש עאם סאל עלם מבש ייה נהא ליה וול נות אנא מבך מלה כמת השה פאי:

נר אלהים

עמ' ס§81

עולמים, ולרמזו בב' של בי"ה כלומר העליונים והתחתונים כולם. והיה השורות ט' מפני עגול ההתגלגלות על אב"ג הרי י"ה שהם ט"ו. ובעבור היותם ב' עולמים הושם ב' על ט"ו והיה טו"ב, וזהו חותם היצירה "וירא אלהים כי טוב". ומפני שהגלגול של ע"ב הוא גלגו"ל קד"ם היה ראשיתו וה"ו והוא טוב, חבר בי"ה עם וה"ו ותמצא בו הויה בל"ב, שהוא ר"ל כחו בלב. ועל כן נאמר ולא במרכבה ביח"י ד' אלא וכו'. והנה מספר אב"ג בכולם כפל מזה לזה, כי הא' כללה י"ה, והב' י"ה הרי יהיה, והג' י"ה הרי י"ה יהיה,

עמ' צ§114

ראשו בכח ראשי שמו יזרעאל בחלוף ש"ז. אור הוא נהר אינו נהר הוא אור אינו האור אינו נהורא ונהורא עמיא שרא מקטר חרצין ושרי קטרין מפשר חלמין וגלי רזין דרזא דנא גלי לי. ואמרו יסוד י' יסו"ד בכח ילי והוא כלל לכל. וה"ו יל"י סי"ט על"ם שלש אמות שלש מאות הרי ש', תשאל שמו מ"צ פ"צ סוד מ"צ ו"ה צ"פ י"ה להשתכל בצפיי"ת מרכבה בהוי"ת המרכבה צופה וממיר משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים. על כן מציצה במילה, כי י' ספירות במילה י' ספירות בפה י' ספירות ביסודה בסבוביה סתרי

עמ' צג§118

אליהו הנביא הוא משבט לוי, כי הכהן הוא לוי, וישראל הוא תחת הכהן והלוי, שהכהן, כהן לוי ישראל. תוך התיבות ש"ר הו"א, ראשי תיבות כל"י והוא שם מן ע"ב, סופי תיבות נל"י, שלשתם שר הוא יכללני. כהן ולוי וישראל, וה"ו יל"י סודו נודע לכן ראשו וה"ו יל"י. והלוי הוא לוי וישראל. והישראל הוא ישראל לבד. אם כן הכהן הוא אחד והוא שלשתם, והסוד כי ישראל הוא כלל אומה נבחרת מבין כל האומות ונבדלת לעבוד את השם בעבודה מיוחדת מובחרת ונבדלת מכל עבודות האומות. ומהכלל

איש אדם

עמ' נ§20

הנה משפט הפוך בראשי תיבות בד' פסוקים שכולם ד' ד' אותיות בכל תיבה אבל בסוף ה' לגלות ג"ל הכח ורבים בדרכים האלה בם תבינם עם זו ההערה. ועגולות ארבע בתוך, ובתוכם עוד חתום ד' פעמים  ואהי"ה  מ"ה  וי"ה,     והיו לי לעם  ושכנתי בתוכ"ם,     עולם היולי,     מושך בנתיבתו,     בתיבתו משכנו,     והו     ילי     עלם     כתבתיו ונמשך      משכתיו    ונכתב     כתב כנוי שמות     ימשכו תבונתך      יכתבו   בנשמות      נשמות בתוכך     שנמות כתבוך.