43ההקדמה
| שלח יד ברואה | להשיג נבואה | אך ברוח נכאה | תחיה כמו רש |
| מרומים תעיין | מלב תם תזיין | ובשיר שתה יין | עסיסיו במדרש |
| היה שש בזקנה | בהוד זיו שכינה | וצורת לבנה | בגט זה תגורש |
| משול על יסודות | והגד עתידות | ודבר בחידות | כחכם וחרש |
| פרי לב בצלמו | בך יה בעצמו | ביוד הא חותמו | ונטע ונשרש |
| וגוף עוז מצורע | היצר שמו רע | מזוהם בזרע | ונקפא ונקרש |
| רצונו להמית | הויה מרומית | ויעץ בתהמית | ורצח וירש |
| שאל צור דתו | אשר על עצתו | מבקש המיתו | וחקר ודרש |
| יצוחצח לשון צח | בפיך שח ונצח | והרג ורצח | ושקט וחרש |
| המון עם תחיה | בשם י"ה תהיה | מדלג כאריה | בכל עיר ומגרש |
| והוד הבחירה | תגלה בתורה | וכח וגבורה | בחכמה יפורש |
| הרוג גוף מפולש | כאפר וחלש | ברכב ע"ב משולש | בשם המפורש |
פרוש השם המפורש ושמו חיי העולם הבא וסוד מספר אותיות ירושלם והוא פירוש שם בן מ"ב אותיות ושם בן מ"ב אותיות הוא 44פירוש שם בן י"ב אותיות ושם בן י"ב אותיות הוא פירוש שם ד' אותיות, אשר הוא השורש והעיקר ואשר כולם הם פירושים עליו להודיע סוד יחודו יתברך שמו. וזהו השם שהוא בן ד' אותיות הוא לבדו שם המיוחד ושאר השמות הם כולם פארותיו (ענפים-ראה רש"י על יחזקאל יז' ו'.) אשר כולם מתבארים עליו. וכל שם ושם מאלו השמות הוא קדוש ומקודש ונאמר על שם בן מ"ב אותיות שהוא קדוש ומקודש ואין מוסרין אותו אלא למי שהוא צנוע ועומד בחצי ימיו ואינו כועס ואינו משתכר ואינו מעמיד על מידותיו ודבורו בנחת עם הבריות וכל היודע וזהיר בו ומשמרו בטהרה הוא אהוב למעלה ונחמד למטה ואימתו מוטלת על הבריות ותלמודו מתקיים בידו ונוחל שני עולמות עוה"ז ועוה"ב (קידושין עא.). וכן משפט שאר השמות הקדושים כולם כי אין הכוונה בכולם אלא להשיג בם ג' 45עולמות הם המעלות הנקראים אצלנו "שלש סעודות" הנודעת מסוד שלש, היום היום היום שנאמר ויאמר משה אכלוהו היום, כי שבת היום לה', היום לא תמצאוהו בשדה וסוד המן הוא סוד כסא 46וסוד המים והטל יורד עליו והמן יורד עליו והוא שכבת הטל ובו עתיד הקב"ה להחיות המתים, כי החיים יודעים שימותו והמתים אינם יודעים מאומה (קהלת ט' ה'). וכל השמות הנזכרים יפורשו בספר הזה בעזה"י כל אחד כפי מה שהוא בקבלתנו האמיתית התוריית. ואמנם נפרש תחילה השם הארוך לפי רוב אותיותיו והסוד הכללי בו והפרטי הנולד ממנו, והוא שם בן ע"ב אותיות שנאמר עליו (שמות 47יט') הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם וכן נאמר על השם זה שמי לעלם וזה זכרי לדור דור (שמות ג'). והרמז על זה (שמות יט
(סליק ההקדמה)
Editor's note: נבחר שם מעשר רב מכסף ומזהב חן טוב (משלי כב' א').
Editor's note: מגדל ע"ז שם יהו"ה בו ירוץ צדיק ונשגב (משלי יח' י').
אמיתות האמונה הישראלית היא שהשי"ת ב"ה ברא הכל והוציא מאין ליש כשגזרה ידיעת חכמתו ית"ש ויתעלה ברצונו הקדום תמיד אשר לא ישתנה בשום פנים מאופני השינוי ולא יתרבה בשום ריבוי אבל בריותיו הרבה על כל פנים והוא לבדו 49בלתי ריבוי כלל. אמנם יחודו חזק (קשה) מאוד לציירו בשום ציור אצלנו כי אין בכל ברואיו בעליונים ובתחתונים מי שיוכל להשיג אמיתות יחודו, וק"ו שלא יוכל האדם לדעת מהות עצמו 50ית"ש. אבל תכלית השגת הנביאים והחכמים והפילוסופים להרחיק ממנו ית"ש כל המידות הגופניות המדומות הנחשבות בתחילת הדעת בכח הדמיון המתעה השכל האנושי והמבריחו מכל השגה אמיתית. והנה כל הנביאים והחכמים וגם הפילוסופים ביארו מהות ציור הדמיוני ותכלית השגתו ואמרו שהציור הדמיוני (ממנו) הוא גופני מאד. ומפני זה לא נוכל לצייר דבר מן הדברים המושכלים כי אם בשותפות עם השגה ציורית גשמית. וע"כ אפילו הנביא בעת שהשיג הדיבור הנבואי הנשפע מהשם י"ת ב"ה וב"ש באמצעות השכל הפועל באדם עפ"י צירוף האותיות הנחשבות בלבבות, אי אפשר שלא יצייר מה שהשיג בצורת גוף מדבר בדבור מן הנביא מפני מציאות הכח המדמה שבו. אבל הנביא יודע באמת שזה הגוף המתדמה לו בהשגתו בעת הנבואה אין לו מציאות גופנית כלל, אבל הוא דבר שכלי כולו והתגשם אז אצלו בעת השגתו מפני היות גוף הנביא משכיל האמת בשכלו הרוחני היוצא לפועל בעת ההיא.
51וידוע שאנחנו עדת ישראל קהל השם יודעים באמת שהשי"ת ב"ה וב"ש אינו גוף ולא כח בגוף וגם לא יתגשם לעולם אבל שפעו בורא אמצעי אחד גופני והוא מלאך בעת נבואת הנביא. גם מלאכי ה' העליונים שהם השכליים הנפרדים מכל חומר המיוחסים לרוחניות וגם נפשות חסידי האומות ונפשות צדיקי ישראל אינם גופים ולא כוחות בגופים, אבל הם כולם שכליים נפרדים לבד, ונפש כל איש ואיש ממנו הזוכה לחיי העולם הבא היא משגת עצמה ומשגת כל הנפשות כולן, כי היא דבר אחד עמו מצד העצם הויתה ומכרת השכל הפועל בה, אשר הוא הסיבה הראשונה הקרובה לקיומה ולמציאותה, ויודעת השכלים הנפרדים כולם במציאותם ומשכלת מציאות הבורא ית"ש וית' אשר ברא הכל לכבודו. אבל אינה משגת ומכרת ומציירת דבר גופני כלל וגם 52אינה יכולה להכיר בעצמה מהסיבה הראשונה העליונה כי אם מציאות לבד אבל מהות לא, וגם משאר שכליים שלמעלה ממנה אינה משגת מהם כי אם מציאות לבד. אבל משגת גם כן הבדל מעלות מציאות השכליים זה מזה ומשגת הבדל מעלות מציאות כל נפש זו מזו ויודעת שכל נפש שהשיגה יותר מחברתה נהנית מזיו השכינה יותר מחברתה ושמחה ג"כ שמחת הנאה שאין חברתה יכולה להשיג שמחת הנהתה ולא תענוגה. ולפיכך נאמר בקבלה שהקב"ה עושה לכל צדיק וצדיק חופה הראויה לו ונותן לו הגמול הראוי לו לפי מעשיו. והמעשה הגדול שבכל המעשים הוא לעשות נפשות כמו שנאמר בסוד (בראשית יב' ה') ואת הנפש אשר עשו בחרן כי כן השם עשה את האדם ישר בדמות אלהים עשה 53אותו (בראשית ה' א'). וזה המעשה רז הוא אצלנו ותכלית המעשים הטובים כולם.
וע"כ חייב כל משכיל לעשות נפשות יותר ממה שהוא חייב לעשות גופים, שגם חיוב עשיית הגופים אין תכליתו כי אם לעשות נשמות. ובכך ידמה האדם לעושהו, שכן אמר הנביא ע"ה על עניין מעשה השם, כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי (ישעיה נז' טז'). וע"כ חייב כל משכיל אשר השיג דבר מהשגות השכליות למסור מהם קבלות אמיתיות כפי מה שהשיג וכפי כוחו למי שמראה לו שהוא הכין עצמו בהכנה הראויה להבין בזה, ולא יהיה מקנא במקבלים אם הם ראויים לקבל. שכן אמרו רז"ל "בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו" (סנהדרין קה:). וגם ראוי למשכיל לשמור עצמו במסירת הקבלות האלוהיות שימסרם מעט מעט כדי שלא יתבלבל השומע בהם, כי סתרי עריות וסתרי בראשית וסתרי מרכבה שהם חכמת האלוהות הם עניינים עליונים מאד. ואמנם סתרי בראשית שהם חכמת הטבע וסתרי מרכבה שהם חכמות אלהיות הם מעשים 54אלוהיים ואין כל דעת ודעת מן הדעת האנושית שיכולה להשיגם, וע"כ ראוי להסתירם מן ההמון הנמשך אחר מחשכי הזמן, כי אי אפשר להשיגם אלא אחר לימוד רב והשתדלות חזקה בחכמה ועיון גדול בספרים והתבודדות רבה עם אנשי האמת והיפרדות מאנשי התאוות השקריות. וכשימצא איש דורש החכמה ראוי גם כן למוסרה לו ולא יעזבנה האדם למות עמו במותו אבל ישפיענה על זולתו כפי יכולתו בכתב או בעל פה. ואמנם סתרי עריות הם ענייניים תוריים, והפילוסופים לא השיגום כלל באשר הם וגם לא קראום בשם זה, אבל התורה האמיתית המשלמת כל חסר הודיעתנו דבר זה ואעפ"י שגם הם דברים כוללים ראשית ומרכבה, הנה נודע לנו סודם בפרט בתורה מסוד אדם וחוה שהם בכל אדם כדמיון החומר והצורה, שהם ראשית והתחלה לכל מעשה בראשית. וכן אדם הראשון כדמיון הצורה וחוה אשתו הברואה 55מצלעו כדמיון החומר, שהוא אמר עליה, עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת (בראשית ב' כג'). ולא אמר כי ממני לוקחה זאת, אבל באומרו מאיש, הורה עליו שאדם נקרא איש. וע"כ נאמר על קין הנולד משני הנמצאים הראשונים שבמין האנושי קניתי איש את יהוה (בראשית ד' א'). וכן כתוב גם בני אדם גם בני איש. ועוד נקראו בני אדם בני אנוש, גם כל אחד ממנו נקרא אדם ונקרא איש ונקרא אנוש כמו שנאמר מה אדם ותדעהו בן אנוש ותחשבהו (תהילים קמד'). ונאמר
וסתרי עריות הם ביאת נחש על חוה שהוא הנואף והוא המטיל בה זוהמא. וישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן, גויים שלא עמדו 56על הר סיני לא פסקה זוהמתן. וזהו העניין הגדול הנכבד אינו צריך פירוש כי הוא מבואר למשכילים כי התורה היא סיבת חיי העולם הבא כאומרנו על ברכת התורה "וחיי עולם נטע בתוכנו". וגם מזה יתבאר סוד ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם (בראשית ב' ח'), וגם סוד עץ החיים ועץ הדעת הנטועים בגן והתורה האמיתית היא סיבת הפסקת זוהמת הנחש מבינינו ממש. והוא שנאמר במדרש "כיון שנבראת אשה נברא שט"ן עמה" (ב"ר יז' ו'). ונאמר עוד שסמא"ל הוא השט"ן הוא הרוכב על הנחש והוא המסית את האשה ושיעורו כשיעור גלם שהוא גמל נושא משא כבד והוא דבר מפתה הכח השכלי האנושי טרם צאתו לפועל ומונעו מהשגת האמת, עד שיהיה האדם נמשך אחרי ההבל ויהבל וישוב לתוהו ובוהו שהוא החושך וההבל כי בהבל בא ובחשך ילך ובחשך שמו יכֻסה (קהלת ו' ד').
אמנם המשכיל האמת אשר הוא האדם באמת לא יתפתה אחרי דעת האשה המפותת מהנחש הנושך והורג בסם המות שבפיהו, אבל ימשיך תמיד אחרי מצות השם ית' ב"ה המשפיע עליו השכל ויאכל מה שמחיהו, ולא יאכל מה שימיתהו, ויכיר עץ החיים הנטוע בתוך הגן הנטוע בעדן על פי ה' אלהי"ם מקדם. והנה 'עץ החיים' הוא 'חיי העצם' הקדמון' והוא 'חיי מעלה ומטה' וסודו 'כח דן העולם' והמשל ידוע. אבל גימ' שלו אותיות הקודש. וכן נאמר על התורה 57עץ חיים הוא למחזיקים בה ותומכיה מאֻשר (משלי ג' יח') בגימ' ישראל, שאין אומה מחזקת בתורה כמונו שבח לאל. וסוד 'ישרא"ל' 'שכ"ל הפוע"ל' והוא בגימ' 'רוא"ה ואינ"ו נרא"ה', אבל 'מאש"ר' בגימ' המצו"ת' כלומר שהם תומכי התורה והמצוה וכן כתיב: והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם (שמות כד' יב'), כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחת מוסר (משלי ו' כג').
וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים (בראשית ג' כד'). ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם (שם). ומן הגן תכיר ארבעת הנהרות היוצאים מהנהר המיוחד היוצא מעדן להשקות את הגן ומשם ייפרד והיה לארבעה ראשים (בראשית ב' י'). והנה אתה רואה כי סוד הגן הוא דבר שיש בו צמחים כל מיני צמח, וסוד צמח תדעהו מן צמח צדיק (ירמיה כג' ה') ומן מצמיח ישועה. והצמח מורה על חידוש עניין חדש מתגלגל בחידושיו כאילנות המצמיחות, שתולדותיהן הן פירות חדשים וחידושן בכל שנה ושנה כן שכלי בני אדם הם כצמח המתחדש בעולם והגוף כגן שהוא בעל הצמחים והנפש עדן שהיא בעלת התענוגים והגוף נטוע בה. והסוד ג"ן עד"ן, ע"ד גנ"ן גם ע"ד נג"ן, שהנבואה שורה על פי עד נגן שנאמר והיה כנגן המנגן (מלכים ב' ג' טו') באלישע. ואמנם ג"ן בעד"ן מקד"ם סודו יורה לך אמיתות השם המפורש הזה.
58זה השם המפורש הוא ראשית לכל השמות והתחלה לכל הנבראים בשם העליונים והתחתונים וסוד "זכר ונקבה בראם" אדם וחוה. שם בן ארבעה אותיות יהו"ה. זה השם הנכבד והנורא הוא מורה לנו מציאות העצם הנקרא סיבה ראשונה לכל נמצא אשר הוא מחוייב המציאות בבחינת עצמו ומאמיתת חיוב מציאותו נמצא כל נברא בחכמתו וברצונו כשגזרה חכמת ורצונו יתעלה וממנו נגזר ג"כ שם בן י"ב אותיות (שם של י"ב הם י"ב פעמים כ"ו זהו בגי' יש"ב וזהו "יהוה למבול ישב") ר"ל י"ב תיבות. וזהו צירופם
אלו השמות התחייבו לפי צירופם מן השם המיוחד ושרש ידיעת הוראתם מתבאר מן השמות אשר נכתוב אחר זה.
וזהו שם של מ"ב אותיות וזהו צירופו,
| אנא | בכח | גדלת | ימינך | תתיר | צרורה | |
| קבל | רנת | עמך | שגבנו | טהרנו | נורא | |
| נא | גבור | דורשי | יחודך | כבבת | שמרם | |
| ברכם | טהרם | רחמי | צדקתך | תמיד | גמלם | |
| חסין | קדוש | ברוב | ט |
זה השם קדוש ומקודש והוא נודע מצירופו ויוצא מן פסוק ראשון שבתורה והוא מן ב' של בראשית עד ב' של ובהו, וידוע שכל התורה כולה שמותיו של הקב"ה וזהו מופת תוריי מושכל למקובלים.
וזה שם בן ע"ב תיבות ויוצא מן הפסוק ויסע ישר, ומן פסוק ויבא הפוך, ומן פסוק ויט ישר, וסימנך יה"י אור וסודו 'אור' בגימ' 'העולם כֻלו'. וזה צרופו הראשון:
| והו | ילי | סיט | עלמ | מהש | ללה | אכא | כהת | |
| הזי | אלד | לאו | ההע | יזל | מבה | הרי | הקמ | |
| לאו | כלי | לוו | פהל | נלכ | ייי | מלה | חהו | |
| נתה | האא | ירת | שאה | ריי | אומ | לכב | ושר | |
| יחו | להח | כוק | מנד | אני | חעמ | רהע | ייז | |
| ההה | מיכ | וול | ילה | סאל | ערי | עשל | מיה | |
| והו | דני | החש | עממ | ננא | נית | מבה | פוי | |
| נממ |
הנה לך זה השם המפורש כתוב מפורש ומצורף כראוי, והוא הצירוף הראשון. וממנו יוצא בד' זוויותיו שם המתחיל מן מדת"ו ואחריו מהו"ה ואחריו המי"ן ומגלגוליו יוצאים נפלאות תמים דעים. והיודע לגלגלו כשורה על כל פנים רוח הקודש לובשתו או שפע חכמה נשפע עליו להורות לשכלו אמיתות המציאות. אבל צריך שיהיה המגלגל חכם ומבין מדעתו מפני שאם מוסרים לו ראשי פרקים מן השמים שיבין הוא הכוונה וירגיש במעט רמז כי טבע האדם נגזר שיבין מה שישכילהו במשלים ובשיתוף שמות ובצירוף אותיות בנוטריקון ובגימטריאות האלה. וזהו הצירוף היוצא מארבע זויות, הוא נ"ד שמות.
61א. מדתו יוצא מ"ם של מומ ד' של דמב ת' של כהת ו של והו
ב. מהוה יוצא מ' של דמב ה' של כהת ו' של מום הא של והו
ד. המין יוצא ה' של הזי מ' של הקם יוד של מחי נון של נממ
ה. מחזק יוצא מם של נממ ח' של מחי ז' של הזי ק' של הקמ
ו. המים יוצא ה' של הקמ מ' של מחי יוד של הזי מם של נממ
ג. בכמו יוצא בית של דמב כ' של כהת מם של מום ו' של והו
ז. איים יוצא א' של אכא יוד של ילי יוד של היי מם של מנק
ח. ילוו יוצא יוד של פוי למד של לאו ו"ו של והו ו"ו של חהו
ט. אהוה יוצא אלף של לאו הא של חהו וו של פוי הא של והו
י. וחפו יוצא וו של לאו חית של חהו פא של פוי וו של והו
כו. וחיי יוצא וו של לוו חית של החש יוד של נית יוד של ייי
כא. לעטי יוצא ל' של ללה ע' של איע ט' של סיט י' של יבמ
כד. ימחו יוצא יוד של יהה מ' של מבה ח' של הרח ו' של לאו
כז. שנוי יוצא שין של החש נון של נית וו של לוו יוד של ייי
לא. מהלב יוצא מ' של מיכ ה' של האא ל של עשל ב' של לכב
לב. שכרו יוצא ש' של עשל כ' של לכב ר' של ירת ו' של וול
לה. אורי יוצא א' של האא ו' של אומ ריש של ערי י' של מיכ
לג. אעלכ יוצא א' של האא ע' של עשל ל' של לכב כ' של מיכ
לד. יומי יוצא יוד של ערי ו' של וול מם של אום יוד של ירת
לו. אתעל יוצא א' של אומ ת' של ירת ע' של ערי למד של וול
יג. אייו יוצא אלף של אלד יוד של ייל יוד של הרי וו של ענו
יא. כלני יוצא כ' של אכא למד של ילי נון של מנק יוד של היי
יד. לנרי יוצא ל' של אלד נון של ענו ריש של הרי יוד של ייל
טז. הכדה יוצא ה' של מלה כ' של כלי ד' של דני ה' של מבה
62טז. ללבן יוצא ל' של כלי ל' של מלה בית של מבה נון של דני
יב. הקיא יוצא הא של היי ק' של מנק יוד של ילי א' של אכא
טו. לדעה יוצא ל' של ייל ד' של אלד עין של ענו ה' של הרי
יח. מימי יוצא מ' של מלה י' של דני מם של מבה יוד של כלי
כח. הנהר יוצא ה' של מיה נ' של נתה ה' של ההה ר' של ושר
כט. ישתה יוצא י' של מיה ש' של ושר ת' של נתה ה של ההה
יט. מסאה יוצא מ' של יבמ ס' של סיט א' של איע ה' של ללה
ל. מהוה יוצא מ' של מיה ה' של נתה ו' של ושר ה' של ההה
כ. יבלי יוצא יוד של איע בית של יבמ ל' של ללה י' של סיט
כב. ההלה יוצא ה' של מבה ה' של יהה ל' של לאו ה' של הרח
כג. הבאר יוצא ה' של יהה ב' של מבה א' של לאו ר' של הרח
כה. התלי יוצא הא של החש ת' של נית למד של לוו י' של ייי
מט. ואדע יוצא ו' של כוק אלף של אני ד' של מנד ע' של חעמ
לז. שישע יוצא ש' של שאה י של ריי ש של מהש ע של עלמ
מ. החיל יוצא הא של ראה ח' של חבו ייו של ילה ל' של סאל
מו. אפעכ יוצא א' של ננא פ' של פהל ע' של עממ כ' של נלכ
מג. מהלב יוצא מ' של מצר ה' של ההע ל' של יזל ב' של ומב
לח. אלהי יוצא א' של שאה ל' של עלם ה' של מהש י' של ריי
מז. נאלם יוצא נון של ננא א' של סאל ל' של ילה מ' של עממ
מא. הלזה יוצא ה' של פהל למד של נלכ ז' של יזל ה' של ההע
מד. מצבא יוצא מ של ומב צ' של מצר ב' של חבו א' של ראה
לט. מרום יוצא מ' של עלם ר' של ראה ו' של חבו מ של מהש
מה. רמנו יוצא ר' של מצר מם של עממ נ' של ננא וו של ומב
מח. לעין יוצא ל' של פהל ע' של ההע יוד של יזל נון של נלכ
63מב. הסהר יוצא ה' של שאה ס' של סאל ה' של ילה ר' של ריי
נ. מעכל יוצא מ' של חעמ ע' של רהע כ' של כוק ל' של להח
נב. חנקן יוצא ח' של חעמ נון של אני ק' של כוק נון של מנד
נג. החיה יוצא ה' של רהמ ח' של יחו יוד של ייז הא של להח
נא. חמרי יוצא ח' של להח מ' של מנד ר' של רהמ י' של אני
נד. זיוי יוצא זין של ייז יוד של ייז וו של יחו יוד של יחו
דע כי אלה השמות כולם אשר מצורפים פה בפירוש הסודות של ע"ב אותיות אלה, מהם יושג למתנבאים חיי עולם הבא ועל כן נקרא ספר הזה חיי עולם הבא.
והנה נודע בקבלה נבואית אלוהית תוריית שבעת שהחכם המשכיל מצרפם תשפע עליו רוח הקודש. וזה לך האות בעיונך באותיות הקדושות האלה באמת ובאמונה ובצרפך אותם מה שבראש עם הסוף והסוף עם הראש, ראש עם תוך והתוך עם ראש, והסוף עם התוך והתוך עם הסוף. וכן תְּעַיֵּן כולו, ולפי זה הדרך יגלגל כל אותיותיו פנים ואחור בניגונים רבים (פי' עם הנקודות). ויתחיל בנחת וימהר עוד וירגיל עצמו עד שיהיה בקיא מאוד בחילופי הצירופים זה בזה. וצריך לו ג"כ שיהיה בקיא מאוד בסתרי תורה ובחכמה כדי שיכיר מה שיבוא לו בגלגלי הצירוף ויתעורר לבו בחושבו הציור השכלי האלוהי הנבואי. ובתחילה ממה שיעלה לו מן הצירוף בהתבודדותו תתחדש עליו פחד ורעדה ויעמדו שערות ראשו ויזדעזעו אבריו, אח"כ אם יזכה תעבור עליו רוח אלהים חיים ונחה עליו רוח יהוה רוח 64חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה (ישעיה י' ב'). וידמה לו כאילו משחו כל גופו מראשו ועד רגליו בשמן המשחה ויהיה משיח ה' ושלוחו ויקרא מלאך האלהי"ם ויכונה שמו כשם רבו והוא שד"י אשר כינוהו מטטרו"ן שר הפנים.
Editor's note: נשלמה המערכה הזאת של זה השם המפורש והזכרת אותיותיו תבוא אחריה מערכה זאת.
זאת המערכה מתגלגלת בעיגול ומתולדות פירותיה נשרשים שורשים של אילני גן עדן ונצמח בתוכם עץ החיים. ועל כן תדע כי המערכה המובנת אכתבנה עגולה בהזכרתם סת"ר והוא ס'וף ת'וך ר'אש, וממערכת ה' הנכבד הזו תדע עיקר השפע הרוחני והשכלי הנבואי האלוהי הנשפע עלינו.
אלה הם המערכות השם המפורש ודרכיו ומהלכיו ומהלך אותיותיו לפי סוד צירופיו ולפי עניין הזכרת כל אות ואות מכל בית ובית מט' אותיות הבית, ואלה הם דרכי הבנת העניינים ר"ל העגולים עם השמות שבהם הנולדים ממנו לכל פועל הנפעל מכוחו בשינוי חלקי טבעי הדברים הנבראים בו וזה דרך הזכרתו בניקוד אותיותיו ובניגונם כל דבר ודבר על בוריו.
דע בני שכל בר ישראל הירא את השם חייב להזכירו לכבודו, וכל היודע זה השם המפורש ומשמרו בקדושה ובטהרה לכבוד השי"ת ב"ה לבדו זה אהוב למעלה ונחמד למטה ותלמודו מתקיים בידו ונוחל שני עולמות העולם הזה והעולם הבא, ועליו נאמר וראו כל 65עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך (דברים כח' י'). אבל צריך להיזהר מאוד בעת ההזכרה שלא תשנה אות או נקודה ממקומה כי ישתנה האבר הנברא באות ההיא ממקום בריאתה מגווייתך כפי מה שתשמע.
דע כי יש באדם ג' עניינים נבראים בג' אותיות אמ"ש מצורפות עם יה"ו והם מלאכי אש ורוח ומים. והנה ראש נברא מאש בג' צורות של אש כנגד טא"ק (טלה אריה קשת) אש. ובטן נברא ממים בג' צורות מים כנגד סע"ד (סרטן עקרב דגים) מים. וגויה מרוח כנגד תמ"ד (תאומים מאזנים דלי) רוח. והאש כף חובה והמים כף זכות והרוח מכריע בינתיים. ומידה של מעלה קשה ושל מטה רפה וכן הפכי המידות כפי הקבלה ויודעך לגלגל חכמת מידות השם.
הזהר בני מאוד מאד כאשר הזהירוך אבותיך מן האש שלא תשרף, ומן המים שלא תטבע בהם, ומן הרוח שלא תזיקך שלא תשתמש בתגא וכל המשתמש בשם המפורש לצורך מצרכי עצמו עובר על מצות ה'. כי ראוי לשמש לכבודו ית"ש לבד כמו שנאמר כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתי אף עשיתיו (ישעיה מג' ז') ועל זה הודיע השם ית' לנביאיו עניין שמו בשלשה דרכי בריאת השמים והארץ והאדם. ודע כי הנכבד במין האדם הוא איש הישראלי כי חלק יהוה עמו (דברים לב' ט'). והנכבד בישראל הוא הלוי. והנכבד שבלויים הוא הכהן והנכבד בכהנים הוא המשיח. והמשיח הוא הכהן הגדול 66מאחיו והוא היודע את השם ומברך בו את ישראל בשם המפורש ככתבו במקדש ובכינויו במדינה, על פי הקבלה והדרך האלוהית הזאת של השם הכתובה מצורפת בעשרה צירופים חמש כנגד חמש, וכל דרך ודרך מורה על שם המפורש כולו. ואמנם הדרכים החמשה יוצאים מן החמשה וחמשה מהם מובנים (הכונה אותיות שיוצרות מלים בעלי מובנות). אבל הם נזכרים בניקוד אחד בלתי מובן כפי מה שהם מנוקדים. וצריך הרוצה להזכירו לשמור פיו מטעות בשום אות מאותיותיו פן יבא ח"ו לידי סכנה מתוך טעותו כפי מה שאכתוב בעיגולים על דרך פירוש.
דע בני שהשם הנכבד והנורא הזה הוא שם ע"ב אותיות כלומר בכל פסוק ופסוק מן הג' פסוקים שבו ע"ב אותיות, הנה א"כ עולים כולם יחד רי"ו אותיות וסודם הוא בהר יהוה יראה (בראשית כב' יד'). וזו פירוש העניין הסוד הגדול הזה, הר יה וה, ה' פעמים ריש, ה' פעמים יוד, ה' פעמים ויו, עולה הכל אנכי, פירוש אֶלֶף נכ"י=אנכ"י כך כתוב בגיליון. והנה הכל ה' פעמים יר"ו שלם. 67ואלה הם ה' מובנים ושאר החמשה אחרים בלתי מובנים (אותיות ללא משמעות) הרי אנכי אנכי כפול שהם עשר מערכות לשם יר"ו. ועל כן נקראת עיר הקודש ירושלם רמז ליו"ד הנחסר מן השם יר"ו של"ם בעבור י' מערכות אלו שהם מתגלגלים פה. והנה יוד פעמים רי"ו סודם בצל"ם. וסופי תיבות של סת"ר אשר בגלגל הסובב שסודם סו"ף תו"ך רא"ש לפי צירופם הם שפ"ך, ועל זה רמזה התורה באמרה (בראשית ט') שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האד"ם מ"ה א"ד. וזה כולו הוא מפני שנדע באמת שאם אדם מזכיר השם באות החקוקה בכל אבר ואבר באבריו הנחלקים בגופו תענהו האות. ואם היה מזכיר את האות וטועה ח"ו בקריאת האות המולך על האבר ההוא אשר בראש האדם הקורא ח"ו היה האבר ההוא מחליף מקומו ומשנה טבעו מיד והיה נתק בצורה אחרת והיה האדם בעדו בעל מום, ועל כן נחתם שם וה"ו במלת 68מו"ם כדי להזהיר על זוכרו. וגם סודו אלהי"ם אשר הוא דיין על זה עניין האלהו"ת הנכבד והנורא. ועל כן המשכיל יזהר מן הטעות ולא יזכרהו אלא אחר היותו בקי בהם מאוד מאד בצירוף האותיות ובכל דרכיו האלוהיים. וזאת הדרך המעולה היא בתחילתה מעוטה בשפעה ואח"כ עוד מתגברת ועולה ומשפיעה באיש רוח הקודש ופועלת באיש שפע נכבד מעולה מן הראשון ועולה ומתעלה עוד ומביאה באיש רוח נבואה. ואמנם מי שתיפרד נשמתו ממנו בעת ההזכרה ימות בנשיקה ועל זה אמרו, רבי עקיבא יצא נשמתו באחד, כמו נפשי יצאה בדברו (שה"ש ה' ו'). ועל זה נאמר אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה מגן עזריך ואשר חרב גאותך ויכחשו אויבך לך ואתה על במותימו תדרך (דברים לג' כט').
השם השני הוא המתפרש מן המערכה השנית אשר כתבנו בעגולים וכבר הוצאנו וצרפנו מן הפסוקים ויסע ויבא ויט, שם והו ילי ומן והו ילי מצורף יצא האלוה, וצרפהו שם האלוה ויצא מתוך צירופו היו אומ, וממנו יצא עוד שם הוד מהל ליו וממנו יוצא עוד שם הול ויב וממנו יצא עוד שם סלה"ו וזכה"ו וממנו יוצא עוד שם סמ"א לע"פ וממנו יצא עוד שם סמ"ר א"ל יהו"ה שסודו אמס"ר ליהו"ה וכל מי שהוא מקובל מכח השפע ידע כי זאת הקבלה אליה"ו מסר"ה לנו. והנה תדע באמת כי יציאת הצירופים האלה מן השם הנכבד והנורא נקראת אצלנו קבלה נבואית שממנה תדבק הנפש בשם, וקבלת היציאה היא להיותה נשפעת זו מזו, והנשפע ממנה 69נקרא רוח הקודש כשהוא חזק ועוד עולה למעלת הנבואה. והצירוף יוצא כך מן ויסע יוצא וה"ו, ומן והו יוצא הא"ל, ומן האל יוצא הי"ו, ומן היו יוצא הו"ד, ומן הוד יוצא הו"ל, ומן הול יוצא סל"ה, ומן סלה יוצא סמ"א, ומן סמא יוצא סמ"ר. ודע אותם בדעתך אלה כולם וקל עליך לדעת שאר הקבלה כולה.
והנה תדע כי זו הדרך בעצמה היא אשר אכתבנה בעיגולה וממנה תבין גלגול כולה לפי כוונת זה הפירוש. זאת הדרך היא סובבה בגלגול השלוש בצירופה והיא הדרך הנבחרת המודיעה סוד בעולם והאדם.
ומכאן צריך שתשים לבך לצירופים האלה שמהם תבין סודות כל השמות וסוד זיו הנשפע מהשכל העליון האלוהי עלינו שבו נשיג השכל הפועל בנו הנקרא זיו השכינה.
הנה תדע שהנביאים כולם לא יתכן להם שיתנבאו בלתי מחשבה שכליות ודרך הנבואה היא הדרך המעולה מכל המעלות האנושיות ומזה הספר תבין כל דרכי הנבואה איכותם ומהותם ואמיתות מציאותם ועל זה צריך שאביא לך הפירוש הנכבד של שם המפורש כאשר הוא מיוחד ומבואר ומפורש עד שלא תתהפך בדבר מאמיתותו וגם צריך שאפרש לך ג"כ העניינים הנולדים מידיעת עניינו והם ידיעת השם בכל מה שאפשר לנו לדעת ולפרשם בכתב והשגחתו בבני אדם איך הוא בעולם הזה ומה הוא בעולם הבא:
70ואמנם דרך יציאת אלה צירופים הוא שצריך לקחת תחילה שלשה פסוקים ולהפוך האמצעי לאחור והשנים ישרים. וזו היא דרכם קח ו' של ויסע, ה' של הלילה שהוא סוף פסוק של ויבא, ו' של ויט ותעשה משלשתן שם וה"ו, וכן כולם עד שיצא לך בסוף כל השמות שם מו"ם. ודע כי שם השני הוא יוצא מתוך שלשה שמות מצורפים והם הראשון וה"ו והתשיעי הז"י והשבעה עשר שהוא לא"ו, ואז יהיה שלשתן בצירוף האלו"ה זיו"ו וכן כולם בסדר הזה הם יוצאים שלשתן תמיד בצירוף. ודרכינו זו הידועה היא שהרוצה להוציא השמות האלה צריך שיכתוב השם הראשון, שהוא וה"ו יל"י סי"ט על"מ מה"ש לל"ה אכ"א כה"ת, שהם שמונה שמות בשורה אחת בכתב אחד מרובע, ויבדיל בין שם לשם הבדל כשיעור שני שמות או שם אחד, וכן בשורה השנית וכן בשלישית. ואח"כ עוד יבדיל בין השלש שורות הראשונות לשלש שורות השניות כשיעור שורה אחת או יותר, וכן יעשה מן השלש שורות השניות עד השלש השלישית עד שיהיה ברוחב שמונה שמות בכל שורה ושורה ממנו. וכן תעשה בדרך השנית שאתה רוצה להוציא, כי תיקח השם השני שיצא לך מצורף מן וה"ו הז"י לא"ו שהוא ידוע מצירופי האלו"ה זיו"ו כמו שנכתוב בעיגול ותחלקהו ג"כ לשלשה חלקים וכתבהו בשורה הראשונה בתחילתה הא"ל ובשנית ג"כ בתחילתה תתחיל מן וה"ז והשלישית תתחיל מן יו"ו. ואח"כ יבא לך השם השני לשם הא"ל אשר תכתוב אחריו ברוחב שם כל"ל, ואחריו יבא שם וט"ל, ואחריו יבא מע"ל, ועוד לה"ז ועוד לל"ב ועוד המ"ל ועוד הכ"ח והתשיעי הוא שם וה"ז. וכל הדרכים המתגלגלים לפי זו הדרך הנזכרת מתגלגלים משלשה שמות 71לשלשה שמות וכן כולם מראש עד סוף בגלגול, ומפני שעתיד אני לכתוב בעזהי"ת כל הדרכים בעיגול איני צריך להגיד לך מכללי הצירוף יותר מזה הדרך. שהנה אם מבין אתה מדעתך 72ויש לך שום קבלה בעולם מזו הדרך ומן הדומה לה מיד תבין דרכי הקבלה כולן לעומקן בהיותך משתדל להשיג השם.
הנה תדע שהנביאים כולם לא יתכן להם שיהיו מתנבאים בלתי מח73שבה שכלית. ודרך הנבואה היא הדרך המעולה מכל המעלות האנושיות, ומזה הספר תבין כל דרכי הנבואה ואיכותם ומהותם ואמיתת מציאותם. וגם צריך שאפרש לך בו ג"כ העניינים 74הנולדים מידיעת ענייניו והם ידיעת השם בכל מה שאפשר לנו לדעת ממנה ולפרשה בכתב והשגחתו בבני אדם איך היא בעולם הזה ומה הוא בעולם הבא. וצריך להודיעך ג"כ באיזה דרך מהדרכים תמצא אמיתות העניין כולו כאשר הוא, ותכיר ממנו התכלית האחרון שבעבורו נבראת. והדרך העליונה מהדרכים כולם היא דרך הצירוף להגיע למדרגת הנביאים. ואם אתה מכלל אוהבי החכמה התוריית באמת צריך אתה להשתדל בחכמה עד שתכיר ממנה אמיתת מציאות האדם ומהותו מתוך ספרי החכמה הטבעית, כגון ספר היצירה וספר התמורה או מספרי הפילוסופים האמיתיים שהם ישראלים ומקובלים מהאמת שהם מדברי רז"ל, וצריך אח"כ שתעיין בסודות המרכבה ובסתרי תורה.
75אין ספק כי החכמה האלוהית גזרה בחיוב אמיתת מציאות האדם מפני שנחתם בו כל המציאות להיותו נמצא בשלוש צורות חלוקות זו מזו באמיתת מציאותם, כאשר המציאות כולה נחלקת לשלשה חלקים הנקראים שלש עולמות. והם עולם האדם השפל הנברא מחמר תחתון והוא מהזך שבו, והזך הוא שכבת זרע אדם והורכב מד' יסודות כאחד. והנה הוא גולם בלי שום צורה חיה, והוצרך לתת בו צורה נפשית ונתנה לו מעולם האמצעי. ואחר זה תדע מהות הנפש ומהות הגוף. והוצרך עוד האדם הזה לפי החכמה האלוהית לתת שפע שכלי אלוהי על הנפש לגומלה ולהענישה על כל מעשה הגוף המתנהג ממנה, וגם על הבנתה בעניינים המושכלים כולם. שאם הבינה מה שאפשר לה להבינו לפי טבעה 76אחרי רדפה ההשגה בבחירה, תגמול גמול עליון אלוהי עליה, ואם בהיפך תהפוך עליה הכוונה. והגוף שמש לנשמה העליונה והנשמה נבראת לעבוד את קונה ולהכירו. ואם לא היה השם נותן הבחירה בידה ודעת תורה לא הייתה ראוייה לעונש ולגמול, על כן נתן לנו השם ית' ברחמיו תורה ומצוות חוקים ומשפטים צדיקים להורות לנו תכלית האנושות ומהותנו בכלל ובפרט. והודיענו הדרך אשר נלך בה לטוב לנו כל הימים לחיותינו כהיום הזה. וזה הגמול הגדול יבוא לנו בעבור היותנו יראי ה' אלהים ויודעי שמו וחושקין בו תמיד. והשפע השכלי הנשפע עלינו הוא נאצל מהשכל הפועל בנו והוא המלאך אשר מביא דביקות בין נשמותינו ובין הבורא ית"ש ויתעלה, וזה יהיה באמצעות התורה והמצוה המחיה הנפשות המושכלות האלוהיות. והנה א"כ האדם הוא משלש עצמיים הנקראים בלשוננו גופים ונפשות ודעות. וזה סוד גן עדן בנוטריקון לפי סוד קבלתינו, ג' הוא הגוף, נ' הוא סימן נפש, הרי ג"ן והוא הנטוע בעד"ן. ע' הוא סימן עצם, ד' הוא סימן דעת, נ' הוא סימן נצחי. והנה שלשה, ג'וף אחד, נ'פש שנים, ע'צם ד'עת נ'צחי 77שהוא אחד מיוחד הרי שלשה. ואמנם עצ"ם בגימ' קדמו"ן וא"כ הרי לך דעת קדמון נצחי, וע"כ נאמר שם מקדם. וסוד קד"ם ב' פעמים ע"ב, כמו קדם מפעליו מאז (משלי ח' כב'), והוא מפני היות השם קדמון נצחי והוא דעת ולא דבר אחר, כי הוא דעת יודע וידוע שכל משכיל מושכל. ובהשתלשלות השם תדע כל מה שזכרתי לך על כל זה ובידיעת השם ית' תדע כל דבר ואמנם אתה צריך להשים דעתך הזכה להבין מה שאומר לך בחכמות האלו מעניין ידיעת השם הנכבד והנורא לעבדו באמת ובתמים.
הנה נודע לכל מי שקבל דבר מן הקבלות האלוהיות האלה שהשם הנכבד הנכתב בד' אותיות הקודש (יהו"ה) ונקרא בכינויו בד' אותיות הקודש (אדנ"י) שהאות האחרונה מהן היא הראשונה, כלומר הראשונה היא הרביעית בעצמה. וכן על דרך זה ג"כ בשם השני (אלהי"ם) הנקרא גם כן כינוי והוא בן ה' אותיות, הנה הרביעית שווה לראשונה של השם. וג' שמות אלה הקדושים (יהו"ה אדנ"י אלהי"ם) מספר אותיותיהם כמספר אותיות שלשת האבות הקדושים שהם י"ג 78אותיות כנגד י"ג מידות. והנה השם הראשון הוא אברה"ם אבינו ושם שני הוא יצח"ק אבינו והשלישי הוא יעק"ב אבינו. ואמנם שם אברהם בצורת אלהי"ם ובראש וסוף שניהם שווים וסוד תוכם בר"ה לה"י. ואמנם שם יצחק בצורת שם יהו"ה שלא נשתנה הוא לזיכרון זה שמ"י וזה זכר"י שבו סוד כל ההזכרות בצורת יהו"ה, עשר הזכרות ידועות. והראשים לשניהם שווים והנשאר צח"ק הו"ה. ושם יעק"ב בצורת שם אדנ"י וראשו של זה שווה לסופו של זה והנשאר עק"ב אד"נ. ובחברך הנשארים ותצרפם תשיג סודם כלומר בר"ה צח"ק עק"ב, עם לה"י הו"ה אד"נ וגם הם לבדם תמצא בצירופם נפלאות השם.
ועליך שתחבר תחילה כל שלשה בכלל תחילה, והתחל לחבר ג' שמות הרוחניים האלוהיים ואח"כ תחבר ג' שמות הגשמיים של האבות. ותדע שהאבות ייחדו את השם באמת, והשי"ת ב"ה ייחד ג"כ שמו עליהם כמו שכתוב אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב. זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר (שמות ג' טו'). והנה מספר שלשה שמות השם עולה קע"ז וסודם ג"ן עד"ן הנזכר למעלה בסוד שלש מעלות שהן רמז לשלשה עולמות שההשגחה בהן כללית ופרטית להעמיד מה שראוי להעמידו בתמידות. והסוד שהשם א"ל 79עול"ם ושמו תענוג לצדיקים ולנביאים. ושני השמות לבדם סודם העול"ם וסוד העול"ם קנ"א וגם קומ"ה, וכוללים עשרה עשרה בהחזרת החשבון האֶלֶף לחשבון אחד ששמו אָלֶף, כאמרם א' אחד ב' שנים ג' שלשה ד' ארבעה ה' חמשה ו' ששה ז' שבעה ח' שמונה ט' תשעה יו"ד עשרה. ובזאת הדרך של המספרים כולם תמצא סודות נפלאים. אמנם ב' שמות כ"ו ס"ה סודם מלא"ך האלהי"ם ושמו א"ל קנ"א וסודו יעק"ב ונסתרו כסה"ו. ודע כי מהם תכיר אלה המלאכי"ם כי מלאכי האלהים גם אל"ה ה"ם מלאכ"י, כי לנפש ה"א מלאכים לה' והם יו"ד, חמשה פנימיים כנגד ה' חושים וחמשה חיצונים נגד ה' כוחות הדמיון. ועל כן י' ספירות בכל אדם.
והנה תדע באמת כי סופי תיבות של שמות האבות למפרע הוא בק"ם והם בא"ת ב"ש שד"י, וזהו מה שאמר השם וארא אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב באל שד"י ושמי יהו"ה לא נודעתי 80להם (שמות ו' ג'). וזהו ג"כ סוד בא"ל שד"י בי"ד שא"ל ד"י בשא"ל כמו שד"י בא"ל, ומפני מה לא נראה לאבות בזה השם הקדוש והטהור, וזהו הטעם מפני שהאבות לא היו כי אם ג' אנשים וכנגדם נראה לאברהם בשי"ן שצורתו משולש בסוד והנה שלשה אנשים (בראשית יח' ב'). וליצחק בד' בסוד המאכלת והאש והעצים והשה, בעקידתו. וליעקב בי' בסוד לי עשר אעשרנו לך (בראשית כב' כח). והסוד ל"י ל"ך שהוא הדבר הנקרא כלל"י שהוא ג' פעמים ל'ל'ל' והם ג' פעמים יוד יוד יוד והם כנגד שי"ן של אברהם והרי לך א"כ שד"י גם אם תחברם בק"ם עם שד"י תדע שסודם דבק"י ש"ם כמו שהיו האבות דבק"י ש"ם וכן הוא בגימטריא דב"ק ב"ו בש"ם. והסוד שדבק"ו באלו"ה, והבן זה מאוד מאד כי הדבק בשם ההוא הדבק בא"ל ועל זה נאמר בא"ל שהוא תואר למראה הנבואה וסודו שד"י. ואמנם סוד א"ל שד"י מלא כזה אל"ף למ"ד שי"ן יו"ד דל"ת עולה בגימ' מטטרו"ן ש"ר הפני"ם, והוא יפיפ"ה שר התורה והוא שרו של עולם והוא גליצו"ר גלי"א רזי"א והוא רזיא"ל בלא ספק ושמו אנכ"י והבינהו. ואמנם הוא אשר שמו שד"י כמו ששם רבו שד"י וסוד שי"ן בגימ' מצפ"ץ והוא רו"ח אלהי"ם באמת. 81ובחברך מ"צ עם ו"ה הוא חצי השם האחרון תמצא מצו"ה, וכן תעשה ג"כ מן פ"צ עם י"ה שהוא חצי השם הראשון ואז יהיה צפי"ה, וזה עם זה כ"ח רחמי"ם וסודו הו"א שד"י. והנה מצפ"ץ יוצא מן יהו"ה בחילוף א"ת ב"ש.
דע כי "בראשית ברא אלהים" סודם בא"ת ב"ש יאר"ר אלהי"ם את השמים ואת הארץ וסוד יאר"ר, י"ש מאי"ן והסוד (ישעיה מב' ח') אנ"י יהוה הוא שמ"י כלומר יהו"ה הוא יש מאין, כיצד יהו"ה מורה על הוי"ה וכל הוי"ה היא מציא"ה וכל מצו"י עול"ם וכל עול"ם מצו"י ואין מצו"י אלא חכמ"ה ובינ"ה כמו חמ"ה ולבנ"ה. 82ועל כן כתוב והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה (איוב כח' יב'). וסוד מאי"ן מ"ן א"י מן אל"ף עד יו"ד, וא"י לעדות כלומר וא"י זה מקו"ם בינ"ה, וסוד מקו"ם בינ"ה בצירוף הוא מִבֵּי"ן קומ"ה כל83ומר מִבֵּי"ן העול"ם בֵּי"ן המקו"ם, והם בגימ' זי"ן מ"ם נו"ן שיורה על הזמן נבר"א אשר הוא החמ"ר לכל נבר"א ונקרא החמ"ר ההוא י"ש מאי"ן. ובהשיגך שני דברים הללו שהם הזמ"ן והמקו"ם באמת תשיג עמם מציאות החמ"ר הראשון השפל. ודע כי החכמה הישרה הנכונה האמיתית נמסרה מאת השם ית' לידי יפיפ"ה שר התורה והוא לימד כל התורה למשה רבינו ע"ה במ' יום ובמ' לילה, אשר הוא כנגד יצירת הולד במעי אמו להבדילו בין זכר לנקבה. ועל כן יתכן לאדם הנהנה מזיו השכינה בעולם הזה לחיות בלי מזון מ' יום ומ' לילה כמשה וכאליהו. וסוד שמות שניהם ידוע לנו והוא מצורף זה עם זה תחילה מש"ה אליה"ו ויוצא מצירופם ש"ם האלוה"י והוא בסודו ש"ם הב"ן שהוא ב"ן הש"ם ונסתרו בנשמ"ה.
ואמנם העלמת שם משה הוא מאי"ן מודיע לאמור אנ"י מהש"ם והוא האמ"ת. ואמנם העלמת שם אליהו הוא ל"פ מ"ד ו"ד א' ו' 84ונסתרו אד"ם ומלמד"ו, כי הפ' הוא מ"ם כי אליה"ו הוא אלוה"י ועליו נאמר לי הוא. בפרשת קדש לי כל בכור (שמות יג' ב'). וגימ' אליהו הוא ב"ן הרי לך סודו שהוא ב"ן אד"ם ומלמד"ו וכולו אבר"ך וסודו היר"ח והוא שם יפיפיה בעצמו. והראשון הוא האמ"ת והשתתף עם היר"ח שהוא השני, ועתה חבר האמ"ת שיצא משם מש"ה עם היר"ח שיצא משם אליה"ו ותמצא סוד שניהם 'היר"ח האמ"ת' שהם 'השני"ם האחרי"ם' שבהם 'אחרי"ת האד"ם', ותמצא סודו 'עשרי"ם מד"ה' והם 'עשר"ה דמי"ם'. ואמנם 'כת"ר הד"ם' 'שמ"ו ארבעי"ם' 'ושכינ"ה ארבע"ה' כלומר ארבעה מחנות שכינה הם. וכן סוד 'דם ארבעים יום' 'צ"ר מציו"ר' 'ארבעים ע"ב' 'מור"ה נוצ"ר' כי 'הרצו"ן מעור"ב' גם מרוב"ע הסוד כולו 'הש"ם י"ב מרב"ע' וכך זה השם מרב"ע. והנה מאלה הנפלאות שהורתיך פה תוכל להבין כוונת נתיבות כל התורה, ואיך נתנה ואנה נתנה ומי נתנה ועל מה נתנה ומי קבלה ואיך הקבלה ומתי קבלה. והתכלית והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה.
אלה הדברים הנפלאים כולם אשר כתבתי בעיגולים היוצאים מהשם הנכבד והנורא להודות לשבח לפאר שמו יתברך בהשגחה 85שכלית ובהשגחה אלוהית ובצורה נבואית, קל עליך מאד מאד אם תעיין בהם בעיון שלם להשיג מהם השפע העליון עם המפתחות שמסרתי לך בידך, בעשותך מה שראוי לך לעשות בידיעת השם בהשגחתו, לעשות מעניין צירוף האותיות וגלגולם וצירוף תיבותיהם והתהפכותם וחשבון גימטריאותיהם ונוטריקון שלהם ועיון הפלגת סתריהם, כי נסתריהם רבים אין קץ להם. רק השפע הנבואי נשפע מהם למי שיודע דרכיו העליונים. ומפני שאוכל להדריך שכלך להשגת האמת, אם תחפצנה וכשתחפצנה ותחפשנה ותעשה מה שתשמע ממנה אכתוב לך כל הדרכים אשר אתה צריך אליהם על כל פנים. והנני מגלה לך שלא תוכל לקבל השפע מבלעדיהם בשום עניין. ועתה אחל לגלות לך כל העניינים באמיתת ביאור מפורש לכל משכיל ירא אלהים שלם בשלמות האנושית ובשכל האלוהי, ומהם תדע כי אני הוא המבאר הנני.
בני תורתי אל תשכח ומצוותי תצפון אתך. דע והבן והשכל כי התורה כולה היא נכללת בכ"ב אותיות אלה אב גד הו זח טי כל מנ סע פצ קר שת. והיפוכם הראשון הוא הישר והוא תש רק צפ עס נמ לך יט חז וה דג בא. והפוכם השני הוא לקחת אות הראשון חבורו עם האות האחרון ולהקריב הרחוקים עד שיגיע החיבור להשוות ב' 86אותיות האמצעיות בצורה זו, את בש גר דק הצ ופ זע חס טנ ימ כל. והנה מלת כ"ל שהיתה באמצע החיבור הראשון שבה עתה בתנועתה להיותה בסוף וכן יקרה לכל שאר ההפוכים המתהפכים. וידוע לכל בעל דעת התורה שהתורה היא באמת לבדה ע"ץ החיי"ם כלומר אותיו"ת הקד"ש וכך הוא שווה בגימטריא מגולגלת. ואמנם כ"ב אותיו"ת הקד"ש בגימ' נה"ר וזהו ונהר יוצא מעד"ן להשקות א"ת הג"ן. כלומר האמ"ת ג"ן עד"ן שהוא סוד מְעַדֵּ"ן א"ת הג"ן שהוא בגימ' רו"ח הקד"ש. ועתה קראוהו כך, כ"ב אותיות הקדש יצא להשקות רוח הקדש. ואמנם יצא להשקות כי הנהר היוצא להשקות את הגן בכל מקום הוא יוצא לתת חיים ובריאות לצמחים לפי טבעם ומטיל בהם כח מצייר יצירה בצורתם ובאותו הכח הטבעי שמטיל בם יש בהם כח ג"כ לפרות ולרבות בחיבור ופירוד
87ובתחילה הנהר הוא מחובר ואחר כך מתפרד לחלקים והנהר הטבעי היה מחובר תחילה והוא כלו דבר אחד מחובר יחד אינו נפרד באמיתת עצמו והוא באמת דמיון לחומר הראשון. ויחזקאל קראו אופן אחד, וחכמים אומרים שהוא 'סנדלפו"ן' והוא 'יסו"ד קדמו"ן' ובאמת הוא 'מקו"ם הגו"ף'. וע"כ אמרו רז"ל שראשו בשמים ורגליו בארץ וקושר כתרים לקונ"ו כי קונ"ו הוא קיומ"ו והוא קושר כתרים לקיומו, שאילו לא היה קושר הכתרים ההם הוא היה נפסד אבל עם הכתרים קיומו עומד תמיד. ומפני שהוא הכל לא נפסד כאשר גופו לא יפסד כי סנדלפו"ן בגימ' גו"ף ול"א יפס"ד, ואינ"ו גו"ף בגימ' קונ"ו. וסוד 'לקונ"ו' הוא 'הא"ל אינ"ו גו"ף', 'ול"א הא"ל כ"ח בגו"ף'. ואמנם סנדלפו"ן פוע"ל הגו"ף גם הוא ע"ל פני"ם נפעלי"ם בסוד לא יהיה לך 'אלהי"ם אחרי"ם ע"ל פנ"י' שסודו 'אלהי"ם נפעלי"ם אחר"י' כלומר שאינם קדמונים לקדמונים כמוני כי אנכי קדמו"ן לכ"ל והאותיות המתגלגלות לעדי"ם עלי. וכן עד"ן עדי"ם והפרידה של הנהר ומשם יפרד והי"ה לארבעה ראשים והם ד' יסודות שמהם ד' יסודות ובתוכם 88נפש מחברת ומפרדת הכל לפי כל גוף וגוף בצורת השם הנכתב (פ"א) פ"ה מן אנכ"י.
זה השם נכבד ונורא מאוד והוא יוצא מן אל"ף של אנכ"י עד ה' של לא יהיה לך הראשונה, והם מ"ה אותיות כמנין אד"ם וסימנך מה אדם ותדעהו (תהלים קמד' ג'). והאמנם השם השני יוצא מן שמע ישראל עד אחד ובו כ"ה אותיות וכמנין וחו"ה הרי שניהם מספרם אד"ם וחו"ה. וכולם ע' כנגד ע' אומות וע' לשונות, ואולם הדרך הראשון מצירופם אינו בא ישר ומתגלגלת מן ה"ה אותיות בצורת מחנות שכינה. ואולם הדרך האחרת מצורפת בצירוף אחר והולך הכל מצורף בצירוף מובן מורה סוד המדבר אשר נתן התורה למשה רבינו עליו השלום ושמו אלהי"ם כי אלהי"ם הוא י"ה מלא. ואמנם י"ה מל"א הוא יו"ד ה"א והוא יהו"ה וסוד א"ד והו"ד או אמור הו"ד וא"ד. ואמנם אלהי"ם הו"ד מל"א הו"א ד"ם בכ"ח כי כן שם יו"ד ה"א ו"ו ה"א הוא ד"ם, והנשאר ד"ם לב"י והוא ד"ן ל"ב וסודו נבדל גם מבדי"ל בל"י ד"ם ד"ם לב"י, כי בד"ם ובל"ב תמצא אלהי"ם והנסתר ל"ב ומ"ח שניהם אלהי"ם, מפני שאין לאדם אברים אחרים קרובים למציאות הנשמה ומעולים אצלה כמו אלו שנים. וכמו שבהם הנשמה שורה כן השכינה שורה עליהם 89והם שני עדים לשי"ת ב"ה שהוא נמצא ושהו"א אלו"ה קדמו"ן אחד בראש הנקרא גולגולת מלשון גלגל ומלשון גלגול. וגם המו"ח עגול ככדור מלא מכל צד כמו גלגל העליון, והלב דומה לגלגל התחתון. ועל כן ההשגחה בשניהם בכלל ובפרט, ולכן שניהם מכירים את בוראם לבדם ושאר כל האברים מהגוף אינם מכירים אלוה כלל. ומשניהם יחד נשפע כח פריה ורביה על הכליות באמצעות חוט השדרה, כי הוא חוט משזר. והעצה מתחיל מן המוח והמחשבה באה מציור המוח בדמיון מחבר ומבדיל על הלב והלב מוליד רוח חיים מתנועע ומניע כח התאוה ומקבץ בתנועותיו כל רוחות הגוף וכל כוחותיו ומתחברים אליהם הליחות הארבעה עם רוחותיהם וכוחותיהם ונעשים כמו כסף (כספית) נתך באש כמצורף ורצים הליחות בחוט בקיבוץ אחד ומגיעים עד הביצים שהם כלי התולדה והרוח הוא דוחה כל הליחות עד צאתם מכל הגוף בצינור האמה רק הצנו"ר הוא ממשיך הרצו"ן עד שיתוקן הנוצ"ר בתכלית התיקון ויושלם מציאותו אח"כ בגוף השני.
והנה זה הציור כולו מבואר לכל, שכן הוא יצירת הולד ר"ל בקיבוץ רוחות וכוחות וליחות שהיו מפוזרים בגוף אחד ובפרידתם מהגוף האחד והתחברם אל גוף אחר עד שיושלמו עוד וייפרדו כולם מהגוף השני גם כן וישובו להיותם כולם יחד גוף אחד עומד בפני עצמו בריה שלימה. אבל תמיד צריך בהעמדת הגוף ההוא לחבר אליו רוחות וכוחות וליחות ולהפרידם ממנו בחלקים עד שובו כולו 90חלקים אל אשר ממנו נוצר האדם הראשון שבמין. וכיוצא בצורה הזאת אשר כתבתי לא פחות ולא יותר היתה צורת האותיות בעצמה כמו שאגיד לך. וזה כי האותיות כולם שהם כ"ב צורות בלשוננו שהיא לשון הקודש, הם כולם כמו אב אחד ראשון לכל היצורים. כמו שהם כולם אב ראשון מחובר מאברים רבים לכל הדיבור, כי בם נברא הדיבור והיצור יחד בשם אחד. והנה כ"ב אותיות הראש שלהם א"ב כי הם שנים יחד שאין דיבור בלתי שתי אותיות ואין היפוך בלתי ב' אותיות. כי א"ב ישר מתהפך לב"א ורחמנא לבא בעי, כלומר בהפוך האותיות מבקש השם מן האדם שמהם יכירוהו חכמי עולמו, וידעו דרכ"ו על פי סוד כדו"ר. שכן שד"י כדו"ר סוב"ב ד"י, שהוא כדורי"ו חיי"ם כאמרו י'הוה ק'נני ר'אשית ד'רכו (משלי ח' כ"ב) ראשי תיבות יקר"ד הוא סוד שד"י. וכן חנו"ך לנער על פי דרכ"ו (משלי כב' ו'), כי חנו"ך הוא מטטרו"ן בהבינך דרכ"ו עמו והוא בגימ'. נער ושמו 'ישרא"ל' והוא 'מאש"ר' ושמו 'שכ"ל הפוע"ל' מפני שגוף הנע"ר הוא 'מקו"ם השכ"ל' והוא 'ממציא 91המחשבה' שבאה 'מרא"ש' וסודו 'ש"ם האד"ם העול"ם'. כי 'הש"ם עול"ם האד"ם', 'והשכינ"ה ע"ל אד"ם'. 'והשכינ"ה ע"ל אד"ם' סודה 'ישרא"ל'. ועל כן חובר שם אנכי עם שם שמע ישראל. ובגימ' אנכ"י יהו"ה אלהי"ך שהוא עיקר כל התורה כולה והחכמה והנבואה, הד"ם מעי"ד כי יסו"ד הד"ם ד"ם, והנה ד"ם ד"ם מיל"ה. כאומרם דם פסח ודם מילה שבעדם נאמר "ולא יתן המשחית לבא אל בתיהם לנגוף" (שמות יב' כח'). שכל נגיפה בעון הגוף וכל גוף נגוף. וע"כ חצי 'השק"ל' לכפר על 'הנפ"ש' בחצי יו"ד כי הגוף הרכבתו מן דם. ודם הזכר הוא מעולה בסוד פ"ה ס"ח ודם הנקבה שהוא כדמות דם מילה שאמר מי לה יחשוב חיבור פסח עם 92מילה ותמצא פ"י המ"ל ס"ח. כי פי ערל לב וערל בשר הוא ערל וטמא ואינו סח. והסוד ס"ח הוא חכ"ם, על כן כל מי שמל פיו ר"ל לשונו ושפתיו ופותח אותם לדבר באותיות כמו שנאמר למען תהיה תורת יהוה בפיך
ועל כן תבין כי היפוך האותיות הוא אמיתת כל היצור וכל הדיבור, כיצד חשוב כי א"ב ג"ד יורו עניין אחד והם פועלים בלב האדם ציור אחד ראשון מובן. והוא כי א"ב ג"ד הוא יעקב ועוד מדלגין מצורות יעקב לפי שינוי האותיות והמובן מהם ומודיעים כי שם יעקב הוא שם ישראל. ועוד מודיעים בדילוג מחשבה ציורית כי שם ישראל הוא שם יחס לאנשי ישראל כולם. תראה עתה איך דלגו העניינים במרוצה בשיתוף המחשבה הדברית בדילוג הרוחות והכוחות והליחות. וכמו שאלו ציירו בריה גופנית כן אלו ציירו בריה רוחנית, והרוחנית ג"כ יש לה כוחות ורוחות רבים לצייר בם צורות נחשבות בכל עת. ואם נתבארו במופתים הציורים ההם השכליים הנה נשארו עולמים שלא נשתכחו ולא יסורו מהלב אבל אם חסרו ולא נשלמו ישתכחו בלי ספק והיו כלא היו כצורות פרטי הגופים ההווים הנפסדים. ואמיתות כולן קיימות בעצמן בין יושכלו בין לא יושכלו כן האותיות באמיתת מציאותן ובהויות 93חיבורן עם הבריות והספרים הנושאים אותם הן מושכלות לעולם בכללם בצורות הנושאות על החמרים השפלים שקיומן תמידי בכלל.
ועל כן אתה בן אדם היזהר בך מאוד פן תשכח תורתך אשר גלגלת אותה לקיימה בנפשך בפרטה. אבל הפוך בה והפוך בה עד שיקוים בידך מה שראוי לקיימו ממנה, ועשה מה שאני מצווה עליך בה כי היא חייך ואורך ימיך וממנה תכיר כל מה שאין ראוי למשכיל לחיות בלעדיו, ואז תצליח את דרכיך ואז תשכיל. והדרך אשר תחזק בה ותדבק בה כל ימיך תהיה דרך הפוך אותיות וצירופם, והמובן הבן ושמח בהבנתך אותו שמחת עולם. והשמחה תעיר עוד לבבך להוסיף הפוך והבנה ושמחה ותענוג רב ותמהר להפוך כמי שמהפך להט החרב המתהפכת לכל צד לעשות מלחמה עם האויבים הסובבים. כי הדמיונות וציור המחשבות הבטלות הנולדות מרוח יצר הרע הם היוצאות לקראת החשבון תחילה ומקיפים אותה כמו רוצחים ומבלבלים דעת בני אדם השפל העכור הזה, בעוון אדם וחוה שחטאו ובחטאם לבוראם חסר מעלתם מהמעלה הראויה להם לפי מציאותם. ואעפ"כ יש לאדם תקנה לבדו בשובו לאכול הפרי המחייהו לעולם היוצא מעץ הנקרא חיים, כי אין ספק כי החיי"ם הם חכמ"ה, וכל 'פר"י ע"ץ' 'שפ"ע' 'צירו"ף נבוא"ה' 'משמ"ע' 'מקוד"ש'. ועל האדם נאמר "ועתה פן ישלח ידו" ולא נאמר על חוה פן תשלח ידה. ואמנם יד"ו היא יו"ד של השם שהוא השליח הנאמן המחייהו.
94ועל כן הרוצה לגלגל האותיות ולהפכם פנים ואחור כצורת גלגל ולקבל מהם ענ"ג ולא נג"ע, יהפכם תחילה לפי המזדמן וירגיל עצמו מאוד בהתהפכותם עד שיהיה בקיא בהם הרבה מאד. ואח"כ ישים עצמו להזכיר את השם הנכבד והנורא כאשר נפרש לפנים, ובהגיעך להזכרת השם לפי צירופו והיפוכו וגלגולו יגלגלהו יו"ד פעמים ואז יחפוץ הוא בחכמה והחכמה תחפוץ בו. ותרצהו רצון אמיתי ותגמלהו טוב ולא רע, חיים ולא מוות, אבל אם הוא בא להפך טבע השם, השם והטבע מוכנים להפוך טבעו, כי סוד המציאה האמיתית הוא נכלל בג' דברים הראשונים ומציאותם כאחת.