139ואלו עשר ספירות שבשנה הנכתבות.
י' ימי תשובה שמראש השנה ועד יום הכפורים. ונקראו גם אלו נכתבים מפני שאמרו חכמים שהם הימים שכל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון והם ימי הדין לכל. ויום הכפורים הוא יום חתימה לכל מכל. השאר הם ימי הכתיבה ומאז נגזרין כל הגזירות לכל השנה. ואמ' חכמים שלשה ספרים נפתחין בראש השנה כנגד ספר ספור וספר וחלקום לשלש כתות של בני אדם. ואמרו צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים. רשעים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה. בינוניים מצפצפין ועולים, זכו נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים, לא זכו נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה. ושם נאמר עוד לעניין יחשוב אדם עצמו חציו חייב וחציו זכאי עשה מצוה אחת הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף עבר עבירה אחת הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה. מכלל שהעולם כן תמיד הוא נחשב כאילו הוא חצי זכאי וחצי חייב כקטן כגדול והוא בלא ספק סוד גדול. אבל אין זה מקום ביאורו כי היינו מאריכים עליו לבארו, והיינו מעבירים הכוונה הראשונה, גם אינו ממין מה שאנחנו בו.