139ואלו הן עשר ספירות שבשנה הנבטאות.
"140שבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות". ואלה הם מ"ט יום אשר מפסח ועד שבועות ונקראו אלה נבטאים מפני שאנו מצווים עליהם על היותם נבטאים ונזכרים בפינו ולברך עליהם בכל יום ויום ספירת העומר. ובפירוש נאמר, "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמשים יום". ואמרו מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי. ואל תפלא בשלא ימנה יום החמשים מפני שהוא שליח ציבור לכולם. והוא יום טוב מקרא קדש, ובעדי נמנו השאר כולם. וכיון שהגיע אין צורך להודיע שהגיע כי הכל השיגוהו אחר כל הספירות. ושמא תאמר אלה י' ואלה י' ומה עניין זה אצל זה. דע כי נ' יום הם עיקר שם הקדש בסימן יד"א שהוא יחד אדנ"י והם רמז לחמשים שערי בינה. וכך סודו בינה, נ' חמשים נחשבים בי"ה. כיצד י' בה' או ה' בי' יצא לך חמשים ויחשבו כל חמשה לאחד בסימן ה' והוא הוא סוד שם אהי"ה כלומר כשתחשוב כל חמשה לאחד ותכה חמשה בעשרה יצא החשבון חמשים. ועל זה נכלל חשבון שרי עשרות ושרי מאות ושרי אלפים שכולם עשרות שלמים. ונכלל עמהם חשבון חמשים להורות על החלוק הנקרא חצי מאה. והנה הוי בם אחד אחוז מן החמשים וכבר רמזנוהו. ועוד ה"ה מרובעים הם כ"ה עם כ"ה והם נ' ועל זה בא ברמז דברי אברהם לשם על אנשי סדום מנ' ועד י', והחסרון היה חמשה ועוד חמשה אחדים ועוד עשרה ועוד עשרה ועוד עשרה. שהיו נ' עם מ"ה ועם מ' ועם ל' ועם כ' ועם י' ולא פחת מי' כי כך היא המדה, והוא סוד 141הנבלמים כנגד הנמלמים. והיו אותם השמות אדנ"י להורות על סוד החמשים הנזכרים. וידוע כי חמשה כהנים בנושאם את כפיהם שהם חצי מניין תהיינה לכולם עשר ידות שהן חמשים אצבעות נשואות שהן כדמות תגין מסתכלין למעלה. כי בשבח שם המקדש עולה מן הלבבות אל הראשים ונזכר השמות פתוח בפיות לא סתום מיד הברכות והטובות והחיים, יורדים מלמעלה מכלל העליונים כולן ושוכנים במוחים ומשמיעים ללבבות אור בהיר וזוהר וזיו ונגה גדול ושכל וחכמה ובינה ומדע ועצה וגבורה וכוללים כל הטובות ואשרי המקבלים זה מהם. ודע כי השמיטין והיובלות נכללין תחת זה הכלל.