גָּדֵר

… היותו פתח קטן כלומר פתח קטון לבא בו אל בית המלך. אבל הקמץ נקרא קמץ גדול והוא מלשון קומץ וכל הקומץ מקבץ תוך ידו דבר שמקיף בו כי כן סודו מקי"ף גם כדו"ר שמקבץ בתוכו כל העולם. והנה כדור צריך להחליף כ"ף בג' ויהיה מלשון גדר שמקיף מה שבתוכו. או להחליף כף בקו"ף שהן אותיות גיכ"ק ויהיה בשני ענינים מובן אם מלשון קדרה מפני שמקפת כל מה שבתוכה והיא קרובה לצורת כדור או מלשון ערבי אל קדרה שהוא מלשון יכלת שמקיף כל מה שתחתיו. ואל יקשה זה הפירוש בעיניך …

… ובהיות הרוח זך ומבין כח אור השכל, ומשיג עם כוחו מציאותו והעדרו. והנה ישתדל לתקן כל העניינים הראויים לתקנם בעת מציאות אור השכל, כי כבר ישיג עניין היות מציאותו עם הגוף לעתים מצדו, והעדרו לעתים מצד מונעיו. והמעשים הטובים הם הגודרים הפרצות, ואם לא יגדרו המקומות הפרוצים בכח השכל, יתכן שיבואו מזיקים ויזיקו כל צרכם, ולא ימצאו מונע מהזיק. שהנה נשארה הפרצה בלתי גדר ופרצה קוראת לגנב. ומפני שאור השכל היא הסיבה הראשונה הגודרת כל הפרצות, חברתי אני …

החלק הראשון-כולל חמש אותיות והם א'ב'ג'ד'ה' ואותם כוללים חמשה חלקים מסומנים באותיות א'ב'ר'ה'ם', ובהם אכלול חמשה עניינים. הא' אשר סימנו א' יכלול עניין גדר כל פרצה. והב' אשר סימנו ב' יכלול מהות תועלת הגדר. והג' אשר סימנו ר' יכלול הכרח מציאות התועלת. והד' אשר סימנו ה' יכלול טעם הכרח המועיל, והה' אשר סימנו מ' יכלול עניין הפסד העדר הגדר. ונמצא שראוי לקרא שם זה החלק הראשון בכללו גודר פרצות.

מדרגת כל מבקש ה' לכבודו הוא שלא יפרוץ גדר פן ישכנו נחש, הרגיל לבוא בפרצות לנשוך. שעל זה רמז שלמה החכם באמרו "חופר גומץ בו יפל ופורץ גדר ישכנו נחש" (קהלת י' ח'). ומפני שזה החיבור כולל עניינים זרים מאד מאומתינו היום בדורינו זה התחלנו בו בעניין גדר הפרצות אשר …

ועל כן כשיגלה אדם האמונה האמיתית למשכיל ישיג דעתו אם סובל אם לא. וזה לך האות אם ישמח בה ולא ייבהל בשומעו סודה ולא יפרוץ גדריה, אשר הם לה כמפתחות למנעול. שבשניהם ישמור הגן מליכנוס בו חיות רעות. תבין מיד שזה המקבל האמונה המשכלת הוא החכם ומבין מדעתו, "ותן לחכם ויחכם עוד הודע לצדיק ויוסף לקח" (משלי ט' ט') "ואל תמנע טוב מבעליו בהיות לאל ידיך לעשות" (שם ג' …

והסוד הראשון אשר תגלה לו יהיה מן הקלים שבפיך, לא מאשר בלבך אשר לבא לפומא לא גלי. ובעשותך כן תתן לכל אדם חוקו, ותמשך אחר דרכי ה' יתברך אשר נותן לחם לכל בשר ומשביע לכל חי רצון, כלומר משביע לכל חי מרצונו כאשר ירצה כפי מה שהכיר בו. ותשתדל בעניין זה לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו. ואם יצאו מפיך דברים מורים אשר פרצת הגדר אצלו רוץ מהר וגדור מה שפרצת עד שתיהפך כוונתו אל אשר היה בו מתחלה, ועשה בתחבולה עד אשר לא ירגיש בך ולא ישיג כוונתך בשום פנים, ובזה תקרא גודר פרצות.

כבר זכרנו שכל גדר הוא מכוון מהגודר וכאשר הוא מכוון אל תועלתו, והתועלת מגיע בשמירת הגדר ובהיותו מכוון כראוי. כן הנזק מגיע בהעדר תועלתו המכוונת. וכאשר תהיה תועלת הגדר גדולה לפי עצמותה ומהותה או קטנה, תהיה גם כן העדרת התועלת ההיא כשיעורה …

… כתובות בשום מקום שכלם הטבעי החזק גוזר שהיו מחדשים אותם מדעתם, שהרי גדר הפרצה דומה אל נתינת המצוה, אלא שזה בשכל אנושי וזה בשיתוף שכל אלהי עם אנושי. ואחר שזה כך, כל שכן שזה המקבל השלם לא יפרוץ שום גדר, אבל ישתדל בכל כוחו לגדור פרצות במקום הצורך לפי הדור והזמן.