גַּלְגַּל

… ברחם ובהיותה נבראת מסוד הקשת אשר היא בעלת הצבעים כולם, ובאמצעות עב הענן המימיי הלח והחצים אשר תורה על הארץ בהראותה הכל. י' ידבר בתולדות הנולדים מן התנועות ומן הזמנים לפי המקומות ולפי הזמנים והקצים תמיד, באמצעות נטיות הגלגלין ועלייתן וירידתן אחר הראש והזנב במזלות הגלגל וכוכביו עם ז' כוכבי לכת המחייבים כחות השפלים באמצעות האור והחשך.

… וכולם י"ה. וצריך שתדע שכן דרך הכפל י"ק גם כן והם י"כ מ'פ' והם ק"נ ורמזם שכח פכי"ם קטנים. וסודם "שאל אביך ויגדך" "אשרי אדם מפחד תמיד". שתי וערב תקחם ותמצא בהקף א'פ'ח'י' ובאמצע ב'ד'מ'כ' זה סגו"ל וזה גלג"ל. והנה גלגל הוא כדו"ר והוא סוד קמץ אשר זכרנו שעליו ק"ץ מוסג"ל. כי י"ה פעמים ו"ה הם קס"ה בסוד הנקוד. ועל כן נו"ן זנ"ב כענין מני"ן י"ה ואלה לאלה הפכי"ם. חבר קמ"ץ עם סגו"ל ותמצא עליהם חתום מעש"ה בראשי"ת על ש"ם שת"י וער"ב. ומהם תבין מה שאמרתי …

… מזה, מפני שאלו כולם הובאו בדמות התחלות ושרשים למה שיבואו אחריהם. כי הענפים נולדים מן השרשים עם העלים שלהם ורוב השרשים אינן ראויים לאכילה ולא הענפים והעלים. וברבעך ענפי"ם עלי"ם וענפי"ם תמצא שרש המוקף מכל. ואמנם מציאות הכוכבים ברקיעים השבעה ובגלגל השמיני כבד מאד לדעת חיוב מציאותם על האמת. ואמנם היות הרקיעים כולם, העליון המקיף מעולה מן המוקף ופשוט ממנו, כבר התבאר שהוא כן. ואמנם שני העולמים הנזכרים האלה, כל מה שנמצא בראשון העליון מהשכל הראשון עד האחרון, אשר עולמם …

… עצמה תחלה. ואולי אחר כן תביא אל תועלת אחר שאינו נמנע מהיות במצוה תועלות רבות לפי כוונת המצוה אותה ית', ותהיה התועלת המעלה שבכל תועלותיה, היא המכוונת האחרונה מהשם ית'. וכבר רמז החכם בעל המורה (הרמב"ם) עניין זה בעצמו במציאות הגלגל, כמו שנודע בחלק השלישי ודעהו משם. ואחר שהמצות נקשרות זו בזו, כבר התבארה מהות תועלתם בכלל בעבור הקשר אשר ביניהן ובין ידיעת השם ית'. ועל זה יזהירו חכמינו ז"ל על המצוות באמרם "הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה …

… ולא עוד אלא שקיום הדבר שהוא כל, אצלנו סבתו הקרובה הוא מציאות החלק העליון, והחלק העליון מקיים את כל התחתון. ואע"פ שמציאות החלק בכל, והכל בחלקים שאין בעליונים דבר משתנה לעולם בעצמותו ולא בכל מקריו, כי אם בחלקי התנועה המקומית הסבובית המוטבעת בגלגלים. שכל תנועה שנוי ואין כל שנוי תנועה. והנה חיוב מציאות הבדל האומות היה תחלה משנוי המקומות העליונים והתחתונים, שכל העולם הוא במקום במקרה והחלקים צריכים אל מקום ואל זמן. ומן האדם הוא כל, וחלקיו רבים מתפשטים …

והנה מפני היות פעלו אחרון התייחס שמו אל המספר האחרון ומפני היותו ראשון במעלה התייחס אל המספר הראשון. ומפני היות פעלו בדמות הגלגל מתגלגל בסבוב עגול שהוא פועל באשר הוא הוה והיה ויהיה, כלומר חלקי מן האדם שהם אישיהם הפרטים המיוחדים, התייחס שמו אל המספר האמצעי העגול. והמספר הראשון הוא הקצה הראשון בדמות אדם הראשון. והקצה האחרון יורה עליו המספר האחרון …

… הכל מודים שמבחר כל הלשונות מאז היא לשון הקדש. ועל כן נודע מה שנודע בה לנביאים בסוד השם המפורש, מה שלא נודע לזולתם מאישי מין האדם. והנה גם הטבע גוזר עוד שיהיה השם בוחר בדבר אחד מיוחד מכל פרטי העניינים, כמו שבחר בערבות מכל הגלגלים. באמרם שבעה רקיעים ברא הקב"ה בעולמו ומכולם לא בחר כסא כבוד למלכותו אלא ערבות, והוא השביעי אלא ששם ערבות משותף. והנה הנראה מכל כוכבי השמים שהשם בחר בשמש מכולם, והנראה מהיסודות שהאש המובחר מכולם ולמעלה …

… על כסאו, וגלגל בשנה כמלך במדינה, ולב בנפש כמלך במלחמה. והנה התלי בדמות בריח כשראשו במזל אחד, זנבו בשביעי לו חלק כחלק מן ק"פ לק"פ מעלות מש"ס מעלות שהגלגל נחלק בהם. ראשו זכות זנבו חובה לבו מכריע ביניהם. והנה הגלגל כדמות עיגול בעל שתי קצוות והאמצעי מכריע בינתיים. והנפש הוא כח אחד נוסף על מהות הגוף, ומניע את הגוף בעצם ומתנועע עמו במקרה. והכח ההוא משכנו בלב, והוא צורת הלב, ועל כן נקרא לב. והנפש גם כן שמה דם. והלב הוא עומד בכח הדם. והדם הוא …

… ובשמותיהם ובמספריהם ובחלקיהם ובחלקי חלקיהם, ובהרכבתם הראשונה ובמוכפלת פעמים רבות, "ואז תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא" (משלי ב' ה'). ואי אפשר להאריך בסוד יצירת האדם, כי אין קץ לחכמה, אבל הרמזים מספיקים. והוא שראשו בדמות הגלגלים ומה שלמעלה מהם, ומבטנו ולמטה הוא בדמות עולם התחתון אשר ממנו נברא ובו נוצר בסתרי גלוי עריות, ובסוד שפיכות דמים ובעבודת ע"ז. ועל כן בזכר המושל והרוכב שהוא פועל זה הפועל בנפעל בא סוד ברית מילה, שכולל שלשתם ע"ז ושפיכות …

… מהן לפי מציאותן. ואמר שהן קבועות בגלגל ברל"א שערים, וכל מה שנמשך לזה ומשם תבין השאר. הנה בא המחבר ספר יצירה יהיה מי שתרצה ז"ל, להודיע ליראי יי' ולחושבי שמו שכ"ב אותיות הם יסוד הדבור והוא גלגל עשירי, ר"ל גלגל האותיות והוא הגלגל המעולה שבגלגלים והוא גלגל ראשון במעלה, וקדם לכל גלגל במציאות, והוא גלגל התורה והמצוה, וכל העליונים והתחתונים מתנהגים על פיו. ועליו נאמר "בדבר יי שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם" (תהלים לג' ו'). וכבר קראו בעל ספר יצירה ספירה …

… ויש שמות נאמרים בכלל ובפרט, והם כשיקרא מין מהמינים בשם סוגו, בשם כוכב האמור על כל כוכב וכוכב מכוכבי השמים בדרך כלל. והוא גם כן אמור בשם משותף מיוחד פרטי לכוכב אחד מיוחד, והוא כוכב חמה הנקרא כוכב השכל. אשר גלגלו הוא השני אשר על גלגל הירח, והוא כדמות סופר לחמה. ועל כן נקרא כוכב חמה. ועל החציר גם כן והדומים לו נאמר שיש לו שם כללי ופרטי. כללי מפני שכל העשבים לפי מיניהם שמם חציר ויש מהם אחד מיוחד ששמו ג"כ חציר, והוא שתרגומו כרתי. ויש …

… ענייני קירוב וריחוק עוד בין הקרוב ובין הרחוק, כאמרך חומר האדם הרחוק הם היסודות, והקרוב הוא שכבת זרע הנקרא קרי והאמצעיים הם מה שביניהם. ואמנם הפעולה הטבעית היא כאמרך האדם כותב בשעת הכתיבה שאז הוא פועל בפעל, והגלגל מתגלגל בפעל תמיד. ואמור שאין הפעולה לא עצם ולא מקרה כי אם יחס מתייחס אל הפועל שפועל אותה ואל הנפעל הנושא אותה. והיא אינה עצם שאינה גוף וגם אינה כח בגוף, שאם היא כח אינה פועל. ואם תאמר שהיא כח פעול ועומד עם כן היא עצם. …

… שום שפע לזולתו, שאין לו אלא צרכו ההכרחי לחיות בו. ולפי זה המציאות המצויר במשל העושר קרה לכל נמצא מהשם על האדם. והשפע המושכל נשלם בשכל האדם, ר"ל בשכלו אשר קבל הבא מן הנפרד שהוא סוף הנפרדים. והשפע המוגשם התחיל מן הגלגל המקיף בכל, ונשלם בשמימיים בגלגל הירח, ובארציים באדם. ועל זה היה העולם נחלק לג' חלקים. למושכל כולו נפרד, ולמושכל בלתי נפרד לעולם, ולמושכל אמצעי ביניהם קצתו נפרד וקצתו בלתי נפרד. ומפני שכל מי שנמצא השפע אתו, טבעו …