גְּאֻלָּה

… גם כן האלפא ביתא של ר' יצחק ז"ל. ואמנם אשלים לך עניינה פה, ואומר שעניין היותו כותב שם וחצי בכל צד יעלה זה ב"כ י"א והנה אבי"ך והוא ג"ל. ואם כן ד' מהטורים שהם שם וחצי שם וחצי הרי הוא גלג"ל במספר האותיות, ועל זה יורה שהוא מצוה לגלות נסתריו מפני היותם סבת הגאולה, שהיודעם יגא"ל ד"ם כי הוא הגא"ל הד"ם, בדי"ו ד"ם בדי"ו גלה"ו, די"ו בד"ם יגא"ל ד"ם מכב"ד כב"ד מד"ם דמיו"ן גלג"ל, 'ד"ם ומי"ן נ"כ' 'פ"ל ק"י' 'ק"ל פ"י' 'עי"ן הפ"ה' 'מעיני"ם' 'ורו"ח' 'ברי"ח' 'ירח"ב' 'ביר"ח' …

… המולד ובאי זה יום שלשבוע, ותמצא שתהיה מולד תשרי לז"ה תקל"ח. ויהיה מולד ניסן הבא בשנת המ"ו שהיא שנת עבור יג"ו תרפ"ט. ותהיה תקופת ניסן בשנת המ"ו שסימנם "המ"ו גוים מטו ממלכות" (תהלים מו' ז') בסימן ולג"ו. והוא סימן הגוא"ל, וסימן זה "גאלה תהיה לו" (ויקרא כח' מח') להגא"ו לגאו"ה בכ"ח צרפ"ת. ובזו הדרך תוציא זה מזה אחר שתדע זה וזה בהתחלה אחת שוה לזה ולזה.

… התחלות המחזורים השנים, ובמה שאנו בו היום מהם, וזמן היצירה בכמה שנים אנו ממנו היום, והתחלת זמן השטרות וכמה יש לנו משנותם, וכן זמן החרבן, במהרה בימינו יבנה בית המקדש חדש ונתחיל מאז למנות מעת הבנין, מנין חדש, וגם יהיה לנו שם חדש ולב חדש ורוח חדשה כי יתן יי את רוחו עלינו במהרה יהיה בימינו אמן.

… והוא הדבור בכלל שחלקיו כ"ב אותיות. וכבר גרם הפיזור שקרה לאומה מיוחדת שנפוצה על פני כל הארץ לשכוח לשונה ולדבר לפי הלשון שהיא קרובה לה בשכנותה, עד שיהיה זה סיבה אלהית כדי שתשוב באחרונה מעלת הדבור ליושנה כשתתקבץ האומה המיוחדת במקום מיוחד. שכבר יהיה הקבוץ ההוא כולל כל הלשונות אשר בארץ, ותהיה סבה שכולם ידברו בלשון מוסכם ביניהם, ותהינה כל הלשונות מורכבות בהרכבה אחת. אחר שהלשון תכלית הכוונה בה להעתיק הכוונות מנפש לנפש. עד שכשיארך הזמן לא …

… על פניהם ובושו משקריהם לפני הבן, והיה להם הרבה לעשות עמו עד שימחול להם הכעס שהכעיסוהו ברוב פיוסים. כן קרה לנו עם האומרים שהשם החליפנו בם, שאין לנו פה להשיב כל זמן שאנו בלתי מרצים את השם כאשר חטאנו לו. ואולם בשובינו ובהשיבו גם הוא את שבותינו, ייבושו מביישנו מפנינו בראותם אשר שב ה' את שבותינו, ואשר שברו וקבלו דמיון היה, ואנו לקינו בעוונותינו ונמרקו עד כלותם.

… ותסור הקנאה והשנאה ותבטלנה המחשבות המדומות מהלבבות, ויראה כל איש ואיש את כל אחד ואחד מאישי המין כאלו הוא חברו, וחברו הוא עצמו כמו שהאדם רואה כל אבר ואבר מאיבריו שהאחד הוא זולתו, וכל חלק מהם אצלו הוא הכל. ואז ישוטטו רבים ותרבה הדעת, ולא ילמדו עוד איש את רעהו לאמר דעו את ה', כי כלם ידעו את ה' למקטנם ועד גדולם כמי"ם לי"ם, "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" (ישעיה יא' ט'). ואחר שהדבר הוא כן, הכל מודים שמבחר כל הלשונות מאז היא …

… "וכל ערל לא יאכל בו" (שמות יב' מח'). ובקרבן "והזר הקרב יומת" (במדבר יח' ז') והערל כזר הוא אצל השם. והסוד כל לב אטום מלקבל הוא זר אצלו, ועל כן צוה מבואר "ומלתם את ערלת לבבכם" (דברים י' טז'). ובא בעניין התשובה שהיא סבת הגאולה וסוד הקבוץ. "ומל יהוה אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את יי אלהיך בכל לבבך בכל נפשך למען חייך" (דברים ל' ו'), ואמר למען חייך יורה על היות המילה הנגלית סבת מילת הלב, ומילת הלב סבת חיי העולם הבא ללב ולנפש האוהבים …

… מגולגלת והיא זו א' הי"ה. והחכם יכיר שהנה זו הצורה השניה לא באה כי אם שלש פעמים בכל התורה בשם ראוי להיותו בלתי נמחק. גם לא באה בנביאים ולא בכתובים בגזרת שם השם אפילו פעם אחת. ואמנם המקום שבא בו בתורה גם כן לא בא אלא להורות על היותו סבת הגאולה הכללית. והא' ה' אלפים וי' פעמים ה' והבן זה. והוא בעצמו מה שהורה עליו השם הראשון בשני דרכים האחד י' פעמים ה' וה' אלפים שהם ה' לבד שהאלפים אחדים הם. והשני יציאה מן ה' וביאה אל ו' בזמן ה' פעמים י', וכן השם השני …