גִּימַטְרִיָּא

… יתנוה לבניהם ולתלמידיהם כדי לחיותם. והנה ברכת כהנים ידועה לכל, אלא שמספר אותיותיה מכוון לדבר גדול. וכן תיבותיה גם פסוקיה וסימנם, י"ה כ' כ"ה, י"ה, ג' (אותיות תיבות פסוקים) וכשתספרם יחד יהיו כשלשת השמות. וזהו סוד 'הגל"ם' אשר הוא 'מגל"ה' 'החכמה' 'למ"ח' ועדיו מגיע 'גבול הלב' אשר ממנו שפע הברכה באה לכל הגוף, עם היותו צריך גם הוא לקבל ברכה תחילה ואז נותן ממה שקבל ממנה לזולתו.

… עליך מה שאומרים מגלי הסוד המכוסה. וכל שכן בזכרך תמיד מקצת דבריו שאמר שם על כלל מה שיובן מכל החכמות, ממעשה בראשית וממעשה מרכבה, והמקובל בהם לחכמים, ומחמישים שערי בינה. שהכל נכתב בתורה בפירוש או ברמזים או בתיבות או בגימטריאות או בצורת האותיות כהלכתן או המשתנות בצורה כגון הלפופות והעקומות וזולתן או בקוצי האותיות ובכתריהם. כמו שאמרו (מנחות כט:) כשעלה משה למרום מצאו להקב"ה שהיה קושר כתרים לאותיות. אמר לו אלו למה, אמר לו עתיד אדם אחד לדרוש בהן תלי תלים …

ודע כי כל אות ואות שבדבור בכל לשון, וכל שכן כל תיבה ותיבה, וכל שכן שתים או שלש תיבות, ואין צריך לומר פסוקים שהוא קל וחומר, הוא דרכו לפי מה שהוא לקבל גימטריאות הרבה אין להם חקר. ואפילו אות אחת לבדה מפני הגלגול, שהרי א' עולה במספר סנדלפו"ן ש"ר האחו"ר שהם אלף וסימננום א' לבד. ראה כמה גימטריאות וכמה צירופין וכמה תמורות יקבל, והנה הם בלי חקר. ואם קרה גם כן מה יקרה לשאר המורכבים …

ודע כי גימטריא ונוטריקון וראשי תיבות ותוכי תיבות וסופי תיבות וכיוצא בם כולם דרכים נכללים תחת שם המשקל. ואמרו וצר בהן נפש כל היצור וכל העתיד לצור. הורה על היות התחלת כל דבר מן החומר השחור הדומה לחמר הדיו, ומן החמר הלבן הדומה לדם הצבוע. ואמנם כל גוף וגוף הוא אות …

… עם ענין הקושר והמתיר. ואמרו תרי קטרי בהדי הדדי שרי חד וקטר חד. ונאמר שם כי צדי חלזון קושרין ומתירין. וידוע שבדם חלזון צובעין פתיל תכלת של [ציצית], ותכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד. ומה שזכרו החכמים ז"ל באמרם תקופות וגימטריא פרפראות לחכמה הוא מפורסם לכל. אבל ראוי שתדע למה קראום שם חכמה ובינה ופה אמרו שהם פרפראות לחכמה. ודע כי כן הוא כי, בעת שישתתפו ענייני התקופות עם גימטריאות פרפראות לחכמה, ובעת שישתתפו עם המזלות הם חכמה ובינה. מפני שהתקופות …

ואלה קצת גימטריאות הם של מלת בראשי"ת: במצו"ת עש"ה, במצו"ת שע"ה, בעיו"ן השע"ה (חסר מלה), בקלו"ת השע"ה, בקהל"ת השמא"ל, במציאו"ת השט"ן, (בהברא"ם ברמ"ח בחמ"ר באברה"ם נ"ר) תתקי"ג, אשתבר"י, שת"י וער"ב, א"ב תשר"י, באחד בתשר"י, בתשר"י ראשון. וסוד …

… מיד וזכרהו לסמנו בכללו מגומטר הכרחי, אע"פ שבכללו לא יורה על דברי. ודע כי הוא יהיה לך למפתח לפתוח בו חמשים שערי בינה. וזהו רמז המעשה, קח אותיות וכתבם כך "אותיות" וחלקם אות יות תאויות. ועוד והפכם תוי אות, וקח כללם מוכרח מגומטר והוא תתכ"ג, ועשה מהם שלש"ה חלקי"ם, אי תו תו, (ד') [א'] אתה י' אתה, ראשון אתה אחרון אתה, אתה הוא ראשון אתה הוא אחרון. ועוד אני יהו"ה אני ראשון ואני אחרון, וחשוב כי זולתך מדבר אתך ואשר הוא אומר לך כל מה שאתה חושב …

והחלק השביעי-כולל ארבע אותיות והם ת'ש'ר'ק', ואותם כוללים ארבע חלקים מסומנים באותיות ע'פ'י'א', ובהם אכלול ארבעה עניינים. הא' אשר סימנו ע' יכלול צירוף האותיות, והב' אשר סימנו פ' יכלול תמורת האותיות, והג' אשר סימנו י' יכלול משקל האותיות, והד' אשר סימנו א' יכלול גימטריא ונוטריקון וראשי תיבות ותוכי תיבות וסופי תיבות. ולכן נקרא שם זה החלק השביעי בכללו הפוך האותיות.

… עזוב דבר מכולו. כי כולו סובב מכל צדדיו בסיבובים רבים מופלאים בפאות. אבל התמורה אין לה הכרח קבוע מתהפך ומתגלגל אלא לפי הרצון. והנה תמורת האותיות קרובה מן גימטריא, כי היא דומה לה מצד התמורה שזו וזו תמורה. ועל כן אנו אומרים כל גימטריא תמורה, ולא כל תמורה גימטריא. והנה נבדלה התמורה מגימטריא מצד שהתמורה היא על דבר קבוע מצד אחד, ובלתי קבוע מצד אחר. והקבוע הוא שיתהפך באלפ"א בית"א אחת תחלה הכרחית, ובלתי קבוע שיתהפך אחר כן כמה שירצה המהפך להפכו באלפ"א בית"א שנית או …

המשקל הוא שיהיה מספר האותיות שווה בשני עניינים. האחד בחשבון לבד לפי מציאותו, כגון אבגד"ה שהן ה' אותיות כנגד ה' אחדים. והמספר של שני העניינים בהיותו שווה משני הצדדים יקרא עניין שני, כגון השווי הנמצא בין אברה"ם ובין רזיא"ל זה וכיוצא בו יקרא משקל. והנה זה הדרך שווה לגימטריא מצד אחד והיא מצד שמירת המספר השוה בחשבון לבד. ואינו דומה לו מצד שזה שומר חשבון מספר האותיות בעצמם, ואין גימטריא שומר זה. על כן בהחליפך ש' בק"ר יקרא זה גימטריא, והחליפך ת"ק בש"ר יקרא זה משקל. וכן כל הדומה לזה הוא ההבדל הנמצא בין גימטריא ובין משקל, הנה כבר התבאר זה.

… והמירן. ובאמת כבר רמז באמרו כיצד שקלן והמירן, א' עם כולן וכולן עם א', ב' עם כולן וכולן עם ב' חוזרת חלילה. וידוע שזו הדרך שזכר היא דרך הצירוף ואינה לא דרך שקול ולא דרך המרה, ואעפ"כ יחס להן עניין הצירוף. והנה גימטריא הוא עניין חשבון שווה במספר שעליו נבנה, כאמרו ארב"ע בגימטריא והוא רג"ע, וכהנה רבות כולן בזו הדרך, כמו אליעז"ר בגמטריא שי"ח, וכן כולן ואין להם חקר. ואמנם נוטריקון יוחס אל גמטריא ואל ראשי תיבות, כגון "י'בוא ה'מלך ו'המן ה'יום" פעם יקראו זה נוטריקון …