נָחָשׁ

5 הפניות ב־1 ספרים

אוצר עדן גנוז

עמ' ו§10

ידיעה מצלת נפשו משאול תחתית אשר הוא דר בה, אין ראוי שיחשוב בלבו שיש הצלה מן המות כי אם באכילת פרי עץ החיים, שהוא השגת ידיעת השם. ועל כן ישתדל עם זה שישתדל לשלוח ידו בכח אשר בו, ולא ישקוט עד אכלו סם החיים, אחר שהאכילהו הנחש באמצעות חוה מפרי עץ הדעת שהוא סם המות. וישתדל בזה בחזקה כמו שהיה משתדל למצוא רופא אם השקוהו היום הסם המפורסם, עד שינצל מן המות ברגע, עם היותו יודע שסוף אדם למות. וכל שכן אם זה שראוי לעשות על הצלתו מן המות לעד.

עמ' קיט§174

לידיעתם תחלה כצרך הקדים המוסר לחכמה. שכן אמר שם "ראשית חכמה יראת יי" (תהלים קיא' י') "עקב ענוה יראת יי" (משלי כב' ד') והם חכמות מורות הנהגת החמר השפל בעולם והממשלה שראוי למשול עליו. כמו שנאמר במעשה בראשית על ענין האשה הזונה שפתה אותה הנחש ובא עליה והטיל בה זוהמא. וישראל שעמדו על הר סיני לא פסקה זוהמתן. וכדי לתת דרך להפסקת הזוהמא נכתבו הספרים כולם. ובא קהלת בדברים טבעיים מבוארים, ואין הצלחה על הדרך הטבעית בלבד, אבל ההצלחה היא במה שאחר הטבע בסוד השיר.

עמ' רמא§362

הם ז' שנה בכל י"ט שנות מחזור הלבנה והיו כנגד ז' כפולות  בג"ד כפר"ת. והממשלה נתנה בתחילה לז' שהוא סוד ז' כוכבי לכת, ואחריהם נתנה לי"ב מזלות כמו שנזכיר לפנים, וז' שנים אלה הם רמז לעיבור הנחש. ואמנם הם בסימן ג'ו'ח'א'ד'ז'ט', והנה ג' בראשם, ט' בסופם, הרי ג"ט. ואחריהן זה לפנים וזה למחזור ו"ז והנה חצי השם, ועוד בתוכם אח"ד שגם הוא חצי השם וסודם ט' זו"ג אח"ד. ומספרם י"ט י"ט ט"י ט"י "כ"י ב"ו ישמח

עמ' רפט§461

המינים נמשכים אחר פרטי התנועות הנמצאים משונים למיניהם. והקצים יהיו לפי קצה כל גלגל וגלגל, כי יש מי שיהיה קצו שהוא סוף תנועתו ראש תנועת גלגל אחר. ומזה יתחייבו בתולדת ג' מיני תשמיש, והם שמוש פנים אל פנים כמו אדם ודג ונחש שרמזו בו סוד מפני שדברה שכינה עמהם. ושמוש אחור אל אחור כמו הגמל והוא סוד הגלם. ושמוש פנים אל אחור כרוב בעלי חיים, שזה רודף אחר זה ומכוין להשיגו ולהתענג בחברתו ולא יוכל להשיגו עד שימתינהו ויחזק אחוריו כנגד פני רדפו. וזה נמצא בכוכבים ובנטיות

עמ' שסט§575

שם נגזר משם אדמה. והנה שם האדם שם אדמה שעם היותו מזרע הנהו זרע מן האדמה וחלק ממנו. כמו שבא עליו "וייצר יי אלהים את האדם עפר מן האדמה". ובא בענשו "כי עפר אתה ואל עפר תשוב". ובא באברהם "ואנכי עפר ואפר". ובא בסוד הנחש בקללתו "ועפר תאכל כל ימי חייך". וא"כ אנחנו אחר שעפר אנחנו, הננו מזון הנחש והוא אוכל אותנו. ומי שחושב להשליך נחשת באש להוציא ממנו זהב חי, צריך שידע מהות הנחשת וההבדל שביניהם, ר"ל בינו ובין הזהב. ואז אפשר שיוציא מן הזהב המת עגל זהב