נֶפֶשׁ
19 הפניות ב־2 ספרים
אוצר עדן גנוז
… ברוח הקדש, בין בכתבו בין בפיהו, נאמר עליו שזה באמת מלך מלכי בשר ודם. כמו שנאמר זה באנושות על מלך מלכים מיוחד, שזה לבדו והדומים לו עברו גבול האנושות ונדבקו בחייהם באלהיהם. וכל שכן במות חמרם הטבעי והמקרי. ושם נפש משותף, והוא ידוע מן המורה, ושם יצור הוא שם החמר. ולא די שלא אמר וצר בהן כל היצור, אבל אמנם הוצרך להוסיף ולבאר הסוד הגדול הזה, וצר בהן נפש כל יצור, ואם באותיות ברא נפש כל יצור עם היותו שם כללי, קל וחמר היצור עם היותו כללי. ואמרו …
… ענין ב"ג ב"ד ב"ה וכולן עם אל"ף הוא התהפכות ב"א ג"א ד"א ה"א וכן כולן עם בי"ת הוא ההפך ג"ב ד"ב ה"ב ו"ב וכו'. נמצאו יוצאות ברל"א שערים כמו שנאמר לפנים במה שתראה ונמצא כל הדבור ליצור והוא שקראו נפש כל יצור. כי הוא נאמר על נפש המדברת המשכלת שהוא תכלית כל הנפשות של יצור.
… ומדמה ומצייר סבות מולדתו ועל כן מכבד סבותיו והם אביו ואמו הנמשכים עליהם בלידתו ועם זה נותן לכל דבר חקו הראוי לו. והעב בו חמשה דברים והם חמשת החושים. שהם כנגד לא תרצח לא תנאף לא תגנוב לא תענה לא תחמד. ואמנם חמשתם עונים אל ענין הנפש שהיא המשכלת באדם, ונמצאת עם הגוף כדי שתשמש ממנו, עד שיעזרה לצאת מן הכח אל הפעל, והיו לה החושים לשמשים לזה. ולפיכך באו המצות על אלה השמשים שנבראו בעבורה שלא תהיה כונתם בפעלתם, כי אם לעזרה לא למנעה ולא לעמוד כנגדה. כי אז …
… שהחמדה והתאוה של חוש המשוש גדולות מכל חמדה ותאוה מפני רבוי התענוג של המשגל והדומה לו, נאמר כנגדו לא תחמוד, ונזכרה בו האשה. וכבר ידעת כי אלו החמשה, השניים הם כדמות החמשה הראשונים. שהנה תרצח ממעט את הדמות. ומציאות הנפש בגוף האדם כמציאות השם בגוף העולם, לא שהוא יתעלה כח בגוף העולם, אלא על דרך הנהגה. שכמו שאם יעדר זה עם כחותיו אשר כולם בו ונותנם בגוף הזה האנושי הפרטי שהוא כלל אחד בפני עצמו, מיד ימשך אחר העדרו הפסד כל זה הגוף בכללו ובפרטיו. כן אם היה …
… והנה זה אחיו וזה חמיו ומשל על תחבולותיהם כי יעקב האחד הוא מלאך האלהים אבל השנים עולים השטן והוא פעמים מלאך. גם זה מכלל ראש"י הפרקי"ם שהם ראש"י המספרי"ם להודיע בם סוד הרקיעי"ם אשר הם שמי"ם ומהם הנפ"ש. כי הנפ"ש היא מהשמי"ם ונבראת לנשימ"ה מנשמ"ת מלשינ"ה בזכו"ת. ולפעמים הנפ"ש כוזב"ת בזכו"ת מפני שהיא הוי"ה אח"ת ב"ת הכ"ח, וסימן "אל יסף פרעה הת"ל" (שמות ח' כה').
אור השכל
… בלילה מהבית עד שגנז בו מה שראוי לגנזו, ועד שגלה בו מה שראוי לגלותו ועוד שגדר פרצותיו כדי שלא יזיקוהו גנבים ובסורו אורו. כן גוף האדם הוא בדמות הבית, וחפצי הבית הם המעשים אשר לא יתכן לעשותם מבלעדי האיברים, ובעל הבית הוא הרוח הנפשי המתקן ענייני הגוף. ובהשפיע אור השכל על המוח ועל הלב ועל הכליות ועל שאר המקומות אשר אור השכל שוכן עליהם, ובהיות הרוח זך ומבין כח אור השכל, ומשיג עם כוחו מציאותו והעדרו. והנה ישתדל לתקן כל העניינים הראויים לתקנם בעת מציאות …
… מכוון בפעולותיו לסדר אנשי דורו, ומתקן תקנות וגוזר גזירות כדי לגדור פרצות הדור, ומעלה סדריו ממעלה אל מעלה. עד שיגיע אל תועלת ריווח הממון לעם, ומשם אל תועלת היותם שלווים ושקטים ובריאים בגופם, ומשם אל תועלת היותם נוחלים חכמה המביאה לידי חיי הנפשות הנצחיים. הנה זה האיש בעשותו כן הגיע הוא וכל השומעים לדבריו והנמשכין אחריו אל תכלית התכליות בתועלת, שאם מהות כל תועלת בכלל הוא טוב, בהכרח זאת התועלת היא שהגיע אל מה שהיתה בעבורה יצירת האדם בעולם השפל. ואם כן מהות …
… התלי בדמות בריח כשראשו במזל אחד, זנבו בשביעי לו חלק כחלק מן ק"פ לק"פ מעלות מש"ס מעלות שהגלגל נחלק בהם. ראשו זכות זנבו חובה לבו מכריע ביניהם. והנה הגלגל כדמות עיגול בעל שתי קצוות והאמצעי מכריע בינתיים. והנפש הוא כח אחד נוסף על מהות הגוף, ומניע את הגוף בעצם ומתנועע עמו במקרה. והכח ההוא משכנו בלב, והוא צורת הלב, ועל כן נקרא לב. והנפש גם כן שמה דם. והלב הוא עומד בכח הדם. והדם הוא הדבר הראשון אשר נתהווה באדם, ועל כן אדם עם דם קרובים בעניין …
… הבאים מהשם בהשגחה על הכלל לפי מעשיהם ולפי דבריהם ולפי מחשבתם, ששלשתם נכללים פה. ואמנם התועלת הפרטי למיוחד בזה הוא להשיג הנסתר הרמוז אליו בהשגות, אשר שם גמולו ועונשו ושאר הגמול והעונש אצלו פחותים כנגד אלו. שאלו נפשיים ואלו גופניים, ולא כללנו זה העניין בתוך דברינו אלה, אלא לעורר דעות המשכילים אל אמיתת הדברים. שזה החיבור לא חובר כי אם לבעלי שכל, שקבלו הקדמות כלליות בקבלה התוריית המיוחסת אל השם יתברך בפועל. ומפני שדברינו היו בעניין …
… עצמם ומחוייבי המציאות בבחינת סיבתם, והוא מחוייב המציאות בבחינת עצמו לבדו. ומפני זה היה ראוי שהוא יתברך ישגיח באדם בשני הצדדים בהכרח, ויהיה הוא המכריע בין צדדיו השנים. והנו האחד מצד הדבר הפשוט אשר באדם, והוא הכח הדברי הנקרא נפש. והצד השני מצד הדבר המורכב אשר באדם, הוא החומרי הנקרא גוף. והמכריע ביניהם הוא השכל המשפיע עליהם, והוא נבדל מהם. מפני שהדבור משותף בשניהם בגוף ומשותף בשניהם בנפש. וכן המחשבה נחלקת לשתים בשניהם, אחת רוחנית …
… לפי האלפא ביתא והם ג'ד' ז'ח'ט' ס'ע'פ' צ'ק'ר', והשמשים נלקחים גם כן לפי הסדר והם א'ב'ה'ו'י' כ'ל'מ'נ' ש'ת'. וסימן השרשים ח'ט' ספ"ר גז"ע צד"ק וסימן המשרתים שמלאכת"ו בינ"ה. וסימנם בכלל מספרם של השרשים תדל"א וסודם המפורש נפ"ש כ"ל העול"ם של אש וסימן כלל מספר השמשים תתס"ד וסודם ברי"ת המאו"ר חמ"ר התור"ה צל"ם ודמו"ת בצל"ם אלהי"ם. והנה היה החלוק כך שנלקחו א"ב לשמשים ג"ד לשרשים ה"ו לשמשים ז"ח לשרשים ט' לשרש י' לשמש. והנה היו חמשה מהן מן האחדים שרשים וחמשה מהם שמשים, …
… בדמיון. ואנחנו דברנו בנמצאים, אלא שהשיתוף בין אלה הנקראים בשם אחד אינו מצד הדבר המקיים עצם כל אחד מהם, אבל מצד מקרה שקרה להם, והוא צורת התואר כלומר תבנית הגוף. וידוע שאין התבנית מקיים עצם האריה האמיתי, כי אם צורתו הטבעית הפנימית שהיא הנפש החיה הזנה והמרגשת. ולא נשתתף בזה האריה החי עם המת, ולא עם המצויר כי אם בשם אריה לבד.
… יש לו עלים ובם יעלים פירותיו, וכשתשלשהו יעלה לשם בן י"ב יהיה סודו כל"ל לכ"ל כל"ל. כי השם יתברך שמו ויתברך זכרו לעד, וחצי המספר ר"ם וסודו רו"ח יהו"ה. והנה זה הוא עץ חיים כפול ר"ם ותמצא רו"ח מרו"ח הוא, והינו נפש אדם הכוללת כל נפש. והנה הורו ה"ו בהתהפכם בשם שהם גלגל מתהפך פנים ואחור, והרמז "אחור וקדם צרתני" (תהלים קלט' ה').
בשעה שתרצה להזכיר את השם הנכבד הזה החקוק למעלה בנקודו, קשט עצמך והתבודד במקום מיוחד, שלא ישמע קולך לזולתך, וטהר לבך ונפשך מכל מחשבות העולם הזה, וחשוב שבאותה שעה תפרד נפשך מגופך ותמות מן העולם הזה ותחיה לעולם הבא, אשר הוא מקור החיים הנמצאים המפוזרים בכל חי, והוא השכל שהוא מקור כל חכמה ובינה ודעת, והוא בדמות מלך מלכים אשר הכל יראים ממנו יראה גדולה מאד. והנה יראת המשיג היא כפולה …
… הכל שהוא הסבה הראשונה לכל. והוא שם לדבר הנפרד מכל חומר. והוא הנשפע מהסבה הראשונה, אשר באמצעות השפע ההוא מנהיג הדבר הראשון את השמים המתנועעים. והשמים הם בעלי חומר בלתי משיג ובעלי צורה מושכלת בלתי משכלת ובעלי נפש משכלת ומושכלת. והשכל שמקבל הוא שפע מהנפרד ויקרא שכל דבק בהיולי בעל הצורה והנפש, והוא אשר בו תשכיל נפש השמים עצמה וכל מה שלמטה ממנה. ותשכיל שכלה בעצמו שהוא הנותן לה צורת ההשגה. ותשכיל ממה שלמעלה ממנה במציאות ושהיא סבת …
… אלהי"ם, גם יהו"ה או אדנ"י או שד"י גם צבאו"ת וכן מלאך האלהי"ם ומלאך יהו"ה. וכבר נודע במופת שהוא השכל הפועל בנפש האדם שכל. והם אם כן שלש מדרגות, ושלשתם עצמות אחת, והם השם ית' ושפעו הנבדל ושפע שפעו הדבק בנפש. והנפש דבקה בו דבוק אמיץ עד היות שניהם גם כן עצמות אחת. והנה לאדם העליון ד' מדרגות והם נפש ושכל נשפע ושכל נבדל וסבה ראשונה לכל. וכן לאדם התחתון ד' והם גם כן נפש ושכל נשפע ושכל נבדל וסבה ראשונה לכל, והסבה הראשונה כוללת הכל והיא …
ומפני שהאדם בעל חומר מחליף צורותיו הפרטיות, התחייב הפרד נפשו מגופו, כדי שתדבק בשכלה הנשפע לה, אשר בו השיגה עצמה וכל העצמים שלמטה ממנה, והשיגה גם כן מציאות מה שלמעלה ממנה אבל לא עצמותם. מפני שכל משיג עניין מושג בהשגה, ההשגה משתפת את שניהם בהיותה בפועל, להיותם דבר אחד מהשכל האנושי הנשפע מהשכל הפועל הנבדל, והיא מדבקת את הנפש באלהיה. והדבור ההוא הוא סבת חיי הנפש הנצחיים בחיי אלהיה, כמו שנאמר על זה "ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כולכם היום" ונאמר "את יהוה אלהיך תירא ואותו תעבוד ובו תדבק ובשמו תשבע", וזו היא השגת השכל.
… צורת יופי אור השמש מעיני העטלף ומי שעיניו כואבות. ואע"פ שאור השמש הוא הנותן בו ראות לראות בם, כל מה שיגבר אז אורם תכהינה עיניו יותר מפני חולשת עצמם. ואין המונע מצד האור, כי אם מצד חומרם וצורתם חלשים. כן גם הנפש האנושית החכמה, ברצותה לעיין במי שנותן בה אור השכל יחלש כוחה מהשיגו. לא מפני שהוא מעלים אורו ממנה, אלא מפני היותה בעלת חומר. ואם לחכמה כך כל שכן לזולתה. וכאשר יקרה לעטלף עם אור השמש, ולנפש עם אור השכל, על דרך משל יקרה …
… שיחשוב באותיות מה שנותן. כי מחשבתו בספירות בלתי מוגשמות, כמו שהוא בלתי בעל גשם, אלא שהלבבות אצלו כקלף אצלנו שהוא חומר נושא צורות האותיות המצויירות בדיו שהוא חומריהן הקרוב. וכן ה' יתברך הלבבות אצלו כלוחות והנפשות כדיו. והדבור הבא להם מאתו שהוא ההשגה בצורות האותיות הנכתבות בלוחות הברית, אשר הם כתובים משני עבריהם מזה ומזה הם כתובים. ומכל צד נקראים פנים ואחור, כדמות ההשגה המעיינת פנים ואחור. והרמז על זה "אחור וקדם צרתני" …