נְקֵבָה

… היתה בהזכירו אותן בלשון נקיבות. ולמה לא אמר עשרה ספרים או עשרה מספרים כמו שאמר (שלמה) [שלשה] ספרים ספר וספר וספור. גם לא מנה אותן על דרך צורת מנין שבעת ימי בראשית. והנה נאמר כי ספר זה כולו מעשה בראשית וכל מה שיזכיר דבר ממה שיורה על הבריות יורהו בלשון נקבה כגון רוח הקדש או השכינה עם היות זה בסודו אי"ש ואש"ה וזה בסודו זכ"ר ונקב"ה להורות על חולשת הנברא ועל גבורת הבורא, לא שיש שם זכרות או נקבות ומפני שהספירות בריות ואין הבורא ספירה ואפילו לדעת מאמיני המדות …

… רוח הקדש, וסודו איש ואישה. כמו שרמזנו למעלה וכמו שירמוז גם עוד לפנים באמרו ומתחלקין זכר ונקבה בדמות כף זכות וכף חובה. וכבר נגלה שם סוד מאמרו על ענין המלכות והקשר והצירוף והחותם. זכר באמ"ש ונקבה באש"ם, כי הזכר פתוח ועל כן הוא מקובל בקלות והנקבה סתומה ועל כן היא קשה לקבל החכמה. והזכר הנה הוא כח הדברי והנקבה היא החיה. וכזה זכר בכפולות רך וקשה תבנית גבור וחלש וכן בפשוטות אמר עשאן כמין מריבה וערכן כמין מלחמה ואמר בענין לב בנפש כמלך המלחמה בסוף הספר.

… נקבה. והוא רץ כחץ מהקשת ונטבע בקירות הרחם. והמניעו בתחלה הוא התאוה המתחייבת ממותר המזון והזמן והמקום שהם עולם שנה ונפש. והמתחיבת מחסרון השגתה, כי המותר בזכר שיש לו מותר אברים והם בולטים שהם כלי המשגל. והחסרון בנקבה שכליה שקועים והם כלי הקבלה. וקריאת שמו זה שכב"ת להורות שנשתתפו בו אביו ואמו בשכיבה יחד. ותבין סודו ממאמר "ויולד ב"דמותו כ"צלמו ויקרא את שמו ש"ת". ועוד תבינהו ממאמר "כי ש"ת לי אלהים זרע אח"ר תחת הבל כי הרגו קין". וכן אמרו בענין …

… מה שנגלה לכל חי מדבר ומעבר. והדבר הפועל בנפעל והבועל הנבעל מורה לנו לפי מציאותנו אנחנו, שמפני שיש לו אברים בולטים מושל ושולט על מי שאיבריו שוקעים. ויקרא בעל הבליטה בשם זכרות ובעל השקיעה יקרא בשם נקבות. ואם כן נמצאת אומר שכל הנקבות נבעלות ומתעברות ונושאות בבטנם עובריהם עד זמן קבוע הכל לפי מזג הבריה אשר הוטבעה בכיוצא בזה, וכל הזכרים בועלים ומעברים. ואתה יודע כי ענין הבעילה הזאת הנרמזת הוא ענין אחד שוה לכל, גם אתה יודע שמקום הזרע לבועל הוא בחלק שלישי משלשת חלקי הגוף ר"ל …

… המביאה לידי התולדת ג"כ מורגשת לכלנו, והיא הרכבה נקשרת משני אישים ממנו, שלהם שני אישי חותם מיניי טבעיי. אחד בולט שבעדו יקרא האחד משני הפרטים זכר, ואחד נשקע שבעדו יקרא השני מהם נקבה. ושם זכר הוא מלשון זכרון ושם נקבה עם היותו מלשון נקבים הוא ג"כ מלשון פירוש. מענין, נקבו השמות, ונקב שם יי. וסוד כרוז מכריז ומזכיר דברים לשומעים. וסוד זכר ברכה, וכן הזכר הרכבה. וסוד נקבה שכרך, פירש אגרך, והמפרש דבר מגלהו. והדבר הנזכר הוא מפורש והוא נגלה למי שזכר ממנו. והנה זכר …

וסוד שם בן ד' אותיות הוא שמי"ם, לפי דרך הכפלת חציו הראשון על עצמו והוא בעצמו עוד על חציו האחרון. ואמנם חציו על חציו, וחציו על חציו, כלומר זה על עצמו וזה על עצמו יהו"ה שמ"ו. וכשתשים אותו מלא במבטאו על שמ"ו ויעלה ד"ם, תמצא סוד זכ"ר ונקב"ה בראם, והוא עולה י"ה שמות מיוחדים, ז' מהם סימנם יעק"ב, וח' מהם סימנם יצח"ק. והם ב' מדות אמת ופחד, האחת כוללת ידיעת השם שהיא מדת האמת, והשנית כוללת יראת השם שהיא מדת הפחד.

ואם תמצא כוח שכלי בקדקדך בקלות תבין סודותיהם מפורשים, ומסוד זכרים ונקבות תתעורר אל עניינים נרמזים בם וממה שרמזנו לך, וגם ממה שתשמע אחרי זה, תדע שהכל תלוי בי' ספירות בלימה ובכ"ב אותיות הקדש.

… מובן או בלתי מובן אל תשכחהו, אבל חקקהו וכתבהו על לוח לבך, כי הוא יגיד לך תעלומות חכמה על כל פנים. והטעם שכל הדברים הנמצאים בלשון שהוא ממספרו בשווי יוליכו דעתך עדיו והם הם יהיו עדיו, כמו שתאמר שעלה בידך עניין זכר ונקבה ורצית למנות כלל מספר שניהם ועלו ג"כ ש"ץ, ותזכור מיד על איזה דבר היה מניין ש"ץ ואם רצית למנות כלל כך וכך ראה אם עונים זה לזה ומיד תדע מהו המבוקש, ובלבד שתשמור דעתך מהדמיון שלא תמיר הכוונה האלוהית בעניינים הנעלמים. כיצד, הנה רצית …

… שיורו על עניין אצל העם והוא מפורסם אצלם. ואחר כך הועתקו אצל החכמים אל דברים שאין הכוונה בהם שווה עם כוונת העם, כשם תפילה שהוא שם בקשה אצל העם,והועתק אל עניין אחד מיוחד בצורה מיוחדת אצל החכמים והנביאים. ותן שם זכר ונקבה ובנים ובנות וכיוצא בהם רבים.

ואולם אנחנו נזכיר פה עניין יחס הפועל אל הזמן לבד עם הפועל והפעול, והשאר יבוקש במקומו וימצא ויובן משם בעיון המשכיל. ונאמר על זה שהפועל הנה יהיה יחיד או רבים. והיחיד נחלק לשני חלקים זכר או נקבה, והרבים גם כן נחלקו לשני חלקים זכרים או נקבות. והמדברים המורים על הפועל יחלקו לשלשה חלקים, והם הנמצא המדבר עם הנמצא השומע על שלישי בלתי נמצא לפניהם, והמדבר על עצמו, והמדבר על חברו פנים אל פנים על עצמו …

… מקיף בכל והוא אח"ד. ובא ד' להורות על הרכבת ד' זוגות בעזרת ד' יסודות, גם ד' מהנקודים אין להם קו ויש לחמישי שהוא קו נקודה ועלה מספרם בסודם חצי חמישים שהם כ"ה נקודים, שהם מגלגלי שמים כאשר הם מגלגלי ספרים, גם הם מגלגלי זכר ונקבה. ומהם תבין אשר כל גלגל זכר ונקבה. וכללם הראש אשר גם הוא מתגלגל והוא גלגל מת, גם הוא גלגל תלי אשר הוא מכשף גם הוא כוסף שם, וממנו תכיר מעשה האלהים אשר הוא משכן המלאך. והבן כל מה שנזכר שכבר רחקתי העניין …