§139106נטעים

§140ט ח ז

§141פ מ כ

§142ה ה ה

§143107העליונים הפוכים בסדרם והאמצעיים כמוהם בצורה שנית. וזה שבעלי הטור הראשון כשהולכים לפנים כמו שנכתבו הולכים וחסרים, ולאחור הולכים ונוספים. וזה וזה לפי התוספת והחסרון הראשוני אשר הם במעלה הראשונה אחד אחד אחד. ובעלי הטור השני סדרם סדר כפול והם במעלה השנית אך הדרך להם שוה בתוספת ובחסרון, אמנם אלה אחדים ואלה כפולים. ובעלי הטור השלישי יורו על חותם השם לפי מציאות הזכר וכמוהו נקבתו. ובהם נשלם המציאות כסוד צירוף כל השם הנרמז בפסוקי תורת יי' תמימה כאלה:

§145נכון יהיה הר בית יי' סימן בהר ציון לא ימוט אחר זה צריך שתעיין כך בכל דבר ודע כי החבור הוא כזה לעתים:

§146ב       ראשית             חות"ם שר"ש ענ"ף

§147ישראל             בחצ"י הש"ם השפ"ע

§148חותם פתוח סתום, פתוח סתום חתום, פ'ס'ח' לב נסתר בנסתר, מסתיר נסתר בלב, נסתר מסתיר כחו. וסוד נסת"ר שי"ת כולל 108שנ"י יצרי"ם והם מציר"י המחשב"ה ספר"י הספיר"ה מחשב"י מחש"ב. והנה מחשב נחשב ובהם שלט החשבון עד תכלה.

§149ראה והבן פלאות תמים דעים היוצאים זה אחר זה מתוך צירוף האותיות. ולפיכך אחר שהשלמתי זה הספר החמישי ש"ל (שבח לאל) שהוא מפתח התוכחות ונשלם כל החומש ב"ה אני רוצה לחתום הכל ולמסור ביד החברים השבעה אשר זכרתים שהם היו סבת החבור פתי"ל שיתלו עליו המפתחות החמשה כלם יח"ד. וחומש זה יהיה לכם שכ"ר טוב מהשם בו עם היות סודו כולל מו"ת וחיי"ם. ועל כן קראתיו פתי"ל כי הוא לפת"י ממית"ו וח"י והוא משביע לחכם. ואם הוא שכ"ר למתי"ם הוא כענש לחיים לפי מנהי"ג האו"ת. וזה סוד פתי"ל שסימנו "פתיל תכלת והיה לכם לציצית וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אותם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם למען תזכרו".

§150פ " ה           דעו בני חמודי

§151אשר אתם עדי

§152ת " ו            כי סוד הפתיל

§153הזה לא אצרפנו

§154י " ו ד        לכם אבל אניחנו

§155בידכם לצרפו

§156ל "מ ד        ולגלגלו כרצונכם

§157לבחון דעתכם בו.

§158109ואומר ששמתיו משל לדברי אלה. דעו באמת שכל מי שעלה בדעתו לבוא אל חדר השם עד שיכירהו מעצמו הכרה אמתית כפי כח האנושות. צריך שישים נפשו בכפו ויעיין בנשמת רוח חיים הנפוחה באפו. וישתכל בה בצאתה ובבואה משלשת החורים העונים אל הגרון ושהם ענפים ממנו. והרוח האוירי הנושם היוצא והבא בתוכו הוא מתגלגל ומתהפך ומתחלף. פעם נכנס בריבוי ופעם במיעוט, ופעם יוצא רב ופעם מעט. ופעם תמשך הנשימה ותצא הרבה וכשתשוב אחר צאתה תהיה מעט. ופעם תבא מחוץ הרבה במשיכה ארוכה וכשתצא אחר בואה תהיה מעט. ראו עתה צירוף צאת הנשימה וצירוף בואה ורבויה ומעוטה ושוויה ונטיתה תמיד בהתחלפות רגעיה כל עוד שהגוף חי בבואן זו אחר זו בצאתן. וידוע שאין שם ביאה אחר ביאה אם אין יציאה בינתיים ולא יציאה אחר יציאה אם אין ביאה בינתיים. ואם כן סוד י"ב מתגלגל מן י"ב אל י"ב תמיד או מן ב"י אל ב"י או מן י"ב אל ב"י או מן ב"י אל י"ב בשני גופים כדמות זכר ונקבה שמנשימים ז"ה עם ז"ה. והנה הרוח בנחירים יצא ובא יוצא ובא מצורפת בין שניהם. והטבע מוציאה ומביאה בטבע לפי תנועות הגוף. וזה כי התנועה הממהרת בגוף מאחרת הנשימה ועוצרת אותה וכשינוח הגוף מתנועתו הממהרת תמהר הנשימה ותבקש להשוות כחה מפני שנעצרה. גם יש לרצון כח לעצור הנשימה רגע קטון ולא ימות החי בעדו לבד אם ירצה להמית האדם עצמו יכול לעשותו ברגע לעצור נשימתו בעת הראוי ליציאה ומיד ימות. מפני שבנשימה תלויה רוח החיים והוא המשכן שלה. ודומה נפש החייה בזה על דרך משל בהיותה קשורה ועצורה באויר הפנימי הנקרא פתיל תכלת 110בלשון התורה לעוף פורח בעל כנפים שנאסר בתוך הכלוב שאם יפתח לו פתח שיוכל לצאת ממנו, מיד הוא יוצא ופורח ובורח לו. וקשר הנפש הזאת באויר כקשר האות בנקוד בעת ההזכרה שלא יתכן שיפרדו זה מזה. ועל זה נרמז בספר יצירה המליך את אלף ברוח וקשר לו כתר וצרפן זה עם זה וצר בהם כך וכך. וכן מם וכן שין

§159א' דם'       אלף סודו אדם.

§160מ' ל'א'ך'   מם סודו מלאך והוא הוא.

§161ש' ט'ן'      שין סודו שטן והוא הוא.

§162ושלשתם ה"ם מדו"ת והם דמו"ת אד"ם בסוד החיות שנאמר בהם דמות אדם להנה. ועל דרך האדם מדו"ת אד"ם כשפים הם ועליהם אד"ם שופ"ך ד"ם. וכאשר רמזתי סוד הכל יוצא ונשימה באה. ככה ארמוז לך היות מציאות פרטי העולם הכללים הקיים זה בא בו בעתו וזה בא בו בעתו זה יוצא ממנו בעתו כי את הכל עשה יפה בעתו ודבר בעתו מה טוב אדם טוב טוב מאד עם היותו יוצא ובא עד הגיעו אל התכלית האחרונה. והנה בתחלה כמו שגופו יוצא מבטן אביו ובא במעי אמו כן נפשו יוצאת ממקור השכינה ובאה בגופו. שכן כתיב ויפח באפיו נשמת חיים נפח בו נשמה נושמת ושואבת חיים ממקורה. ומשם יונקת כתינוק המושך החלב משדי אמו ויונק וניזון מדמה על דרך משל שהוא מקור החיים לה. ואחר שמתגדל שם די סיפוקו עד שיוכל להשתתף עם הבריות שכבר באו לעולם זה אחר זה ונמצאים עתה יחד בזמן אחד. מיד יוצא מן החדר שבא בו ובא בחדר אחר חדש לו ונולד בעולם הזה. ובהגיע עתו 111למות יוצא מעולם זה ובא באחר שהוא נעלם היום ממנו באמתת מהותו. ומתוך גלגולו זה ישיג המשכיל שבעת שנפרד זה, מזה העולם ונפרדה נפשו מגופו מיד הלכה לה אל עולם קרוב לעצמה. ואחר כן עוד עולה מעולם לעולם עד הגיעה אל עולם עליון העליונים שאין עולם אחריו. ושם מקום מנוחתה ואז נוחלת חיי העולם הבא לנצח נצחים ולעולמי עולמים. וכך צריך שתעיין עוד בחלוף אויר הנשימה ותמצאה מתחלף חם ולח קר ויבש וזה סוד נסת"ר כולל שנ"י יצרי"ם הפכיים וזה סוד צירופם:

§163חם ולח     רו"ח       קר ויבש     עפ"ר

§164חם ויבש   א"ש        קר ולח       מי"ם

§165ואם הם הפכי"ם סודם קללה בנ"י הפכיי"ם ברכ"ה וזה דומה לסוד ל'נ'ו' ו'ל'ב'נ'י'נ'ו' המנוקדים שזכרנו למעלה אלהי"ם ובנ"י אלהי"ם. ואלה כן בסודם הפכיי"ם ובנ"י הפכיי"ם קללה וברכ"ה לב ומח ובני לב ומח גו"ף העול"ם עד עולם חם קר הפכים נלחמים הגבור נוצח. ל"ח יב"ש הפכים נלחמים והגבור נוצח. הא לך בהם שני מינים נלחמים בחזקה ומצטרפים לבדם כ"ד פעמים וזה סימן: