Aller au texte
LivresRechercheIndexÀ propos

אור השכל

Or ha-Sekhel
Sommaire
הקדמהp. 1–7חלק א' עניין א' סימן א' כולל גדר כל פרצה.p. 7–9חלק ב' עניין ב' סימן ב' כולל מהות תועלת הגדר.p. 9–10חלק ג' עניין ג' סימן ר' כולל הכרח מציאות התועלת.p. 10–12חלק ד' עניין ד' סימן ה' כולל טעם ההכרח המועיל.p. 12–13חלק ה' עניין ה' סימן מ' כולל הפסד העדר הגדר.p. 13–16חלק ו' עניין א' סימן ס' כולל כל המצות,p. 16–21חלק ז' עניין ב' סימן פ' כולל מהות תועלת המצות,p. 21חלק ח' עניין ג' סימן ר' כולל הכרח מציאות תועלת המצוה.p. 21–22חלק ט' עניין ד' סימן ד' כולל טעם הכרח המצוה ותועלתה בכלל.p. 22חלק י' עניין ה' סימן י' כולל הפסד העדר המצוה.p. 22–23חלק כ' עניין א' סימן ב' כולל סתרי הלשונות.p. 23–29חלק ל' עניין ב' סימן ן' כולל סוד הלשון המובחר שבכל הלשונות.p. 29–32חלק מ' עניין א' סימן ש' כולל עניין יצירת האדם.p. 32–39חלק נ' עניין ב' סימן מ' כולל כ"ב אותיות.p. 40–41חלק ס' עניין ג' סימן ו' כולל חילוקם.p. 42–43חלק ע' עניין ד' סימן א' כולל כל המספרים.p. 43–45חלק פ' עניין ה' סימן ל' כולל חלוק שווה.p. 45–49החלק ה'p. 49חלק צ' עניין א' סימן א' כולל סוד השמות.p. 49–53חלק ק' עניין ב' סימן ב' כולל עניין הפעולות.p. 53–58חלק ר' עניין ג' סימן ו' כולל דרכי המלות.p. 58–59חלק ו'p. 59חלק ש' עניין א' סימן א' כולל אותיות שם המיוחד.p. 60–64חלק ת' עניין ב' סימן ל' כולל עניין הוראת אותיות השם.p. 64–74חלק ת' עניין א' סימן ע' כולל צירוף האותיות.p. 74–76חלק ש' עניין ב' סימן פ' כולל תמורת האותיות.p. 76–77חלק ר' עניין ג' סימן י' כולל משקל האותיות.p. 77חלק ק' עניין ד' סימן א' כולל גימטריא וחבריו.p. 78–79החלק הח'p. 79חלק ה עניין א' סימן ז' כולל הזכרת השם בניקודיו.p. 79–83חלק ו', עניין ב', סימן כ', כולל סתרי הנקוד.p. 83–89חלק ה' עניין ג' סימן ר' כולל שיתוף האות עם הנקוד.p. 89–93החלק הי'p. 108חלק ו', עניין א', סימן ל', כולל השגת השכל.p. 108–110חלק י' עניין ב' סימן ב' כולל צורת השגת השכל.p. 110–111חלק ה' עניין ג' סימן ר' כולל תואר דבורו עם כל מי שדבר אתו.p. 111–112חלק י' עניין ד' סימן כ', כולל ההבדל אשר בין המשיגים והמתנבאים.p. 113–114חלק ה' עניין ה' סימן ה' כולל ציור הכרח השפע המביא לדבר ולחבר.p. 115–117אור                                השכלp. 117
Livres
Otsar Eden Ganuz · אוצר עדן גנוזOr ha-Sekhel · אור השכלIsh Adam · איש אדםImrei Shefer · אמרי שפרGet ha-Shemot · גט השמותGan Na'ul · גן נעולHa-Melammed · המלמדHotam ha-Haftarah · חותם ההפטרהHayyei ha-Nefesh · חיי הנפשHayyei ha-Olam ha-Ba · חיי העולם הבאMafteah ha-Hokhmot · מפתח החכמותMafteah ha-Sefirot · מפתח הספירותMafteah ha-Ra'ayon · מפתח הרעיוןMafteah ha-Shemot · מפתח השמותMafteah ha-Tokhahot · מפתח התוכחותMatsref ha-Sekhel · מצרף השכלNer Elohim · נר אלהיםSefer ha-Ot · ספר האותSefer ha-Berit · ספר הבריתSefer ha-Hayyim · ספר החייםSefer ha-Hesheq · ספר החשקSefer ha-Yashar · ספר הישרSefer ha-Melits · ספר המליץSefer ha-Edut · ספר העדותSitrei Torah · סתרי תורהShomer Mitsvah · שומר מצוה
אור השכל · חלק ו', עניין ב', סימן כ', כולל סתרי הנקוד. · p. 83–89 · aboulafia-writings.com/books/or-hasekhel/p/83

§16283חלק ו', עניין ב', סימן כ', כולל סתרי הנקוד.

§163ידוע שסתרי האותיות הם עניינים עמוקים מאד, וכבר נכתבו עליהם סודות הרבה מפורשים בדרכי אותיות דר' עקיבא, ובפרקי היכלות דר' ישמעאל, ובספר הבהיר, ובספר יצירה ובספרים אחרים רבים ממיניהם, וגם קצת מדרכי הנקוד נרמז בספר הבהיר. אך מה שנרמז בספר צחות ובמאזנים, ובספר השם לבן עזרא, שכתב בם ענייני הנקוד לפי הדקדוק. גם רמז קצת מהסודות ואין לנו צורך להשיבו פה, וגם לא לשנות מה שאמרו אחרים, וכבר חודשו גם כן ספרים רבים על עניין זה מזמן קרוב מאד על פי אנשים חכמים מחוכמים בסתרי קבלת ידיעת השם. ובסומכי על מה שנאמר באלה הספרים והדומים להם על עניין הנקוד לא אאריך בו, אבל אגלה לך סתרי הנקוד הנרמז בשם הנכתב בחלק שלפני זה בלבד, ואודיעך עניין גלגולו. שאני כתבתי השם בצורה שלא ידע כל אדם לקראה, שאין קריאתה כמו שהיא כתובה בצורת שירה אבל קריאתה בצורה ישרה. ועל כן יספיק לך ברמז שאעוררך אל 84הקריאה כשורה והיא שסודה בצורת נוטריקו"ן כזה אֹ אָ אֵ אִ אֻ  וזו היא צורת הקריאה הישרה, וסוד ההזכרה, והיא התחלתה באלף לפי טורה וגם ביו"ד בעצמה לפי טורה כן הזכרתה כמוה. וזו היא צורת דרכה בתנועתה כזו יֹ יָ יֵ יִ יֻ והנה א' כוללת תחלה על פי התנועה הישרה א"י. ואחר שתשלים כל תנועת האלף בהיותה בראש התיבות, אחר כן חשוב ותתחיל מן י"א ותוליך י' בראש כל תיבה עד תשלום טור י"ה, ובדרך ה"י כן דרך טורי ה' וטורי ו' וטורי ה' עד סופם.

§164ודע שמפני שהחל"ם הוא כולל במספרו החכמ"ה, וסודו כולל ג' ספירות שהם ג' שמות מיוחדים בשלוש יסודות של שלש אמות שהם שלש מאות שהוא ש', ועמו נשלם חשמ"ל. לפיכך היה עליון על האות. וזכור כי מי שמחל על כבודו, כבודו מחול. והנה חשמ"ל כולל לחמש נקודות כאחד, כי למטה ממנו ד' חיות הנקראות בשם אדם לפי צורת פניהם. שנאמר "ודמות פניהם פני אדם" (יחזקאל א' ז'). וגם חשמ"ל הנו גם הוא יש לו עניין כולל בדבר, שנאמר "ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה" (שם כו'). והנה חמשה והנקוד עולה כ"ה, חשוב ה' פעמים ה' ותמצאם כ"ה, חברם הרי שע"ח והם חשמ"ל. וכך ש' היא רו"ח אלהי"ם, והיא חלם. ועוד ח"ת למ"ד מ"ם הרי מדת"ם חל"ם, והנוסף תפ"ד והכל החכמ"ה דע"ת י' ראשונ"ה, ובעבור היות חולם מלא הוא הראשו"ן, והוא סוד החכמה אשר היא ראשונה לכ"ל, היה ראוי להיות הוא הראשון בכל הנקוד של שם. והוא שם השם הוא שר הפנים כמו שהקבלה מעידה בסוד השלשים המורים על היות הם השלשה בעצמם, וממנו התחייב מציאות היות הנפש בחומר. אם כן דין הוא להיות מה שכולל השלשה שמות הראשונה הוא המניע התנועה הראשונה אשר היא למעלה מהכל. וזהו סוד כל, ומפני שחצי השם מנוקד ונזכר בכל מקום באות הראשונה בקמץ, דין הוא להיות השני קמץ בסוד ד' י"ה. שהרי כל קמץ כדור הוא, ומורכב הוא מן פתח וחרק, וצורת קמץ הוא צורת קו ונקודה, מפני 85שכל כדור תנועתו סביב נקודתו בצורה זו ◉  וזהו מה שיורה עליו ציור קמץ, ומכאן אתה למד כי הפתח ראוי להורות על עגול, מפני היותו קו ישר, כי ציור כך מפני שלא יתקלקל ציור האות בנקודו. והנה הדבר המקיף בכל סודו קמ"ץ והוא כדור מפי"ק מקי"ף, מפיק רצון כל. ועל זה היה מפיק בה"א של י"ה לעורר על מה שאמרתי על פי שנים עדים, ועל זה היה ראוי לבוא קמץ אחר חלם, כלומר שיתנועע הדבר אחר החכמה. ועל המצא שהחולם מיוחס אל הקמץ לבד מכל הנקוד, וישוב הקמץ בשתי צורות מתדמה אל החולם, והוא בהשתתף אל הקמץ שוא באות אחת, ונקרא בשם חטף קמץ או קמץ חטף, כלומר שמתנועע בתנועה מהרה בתכלית המהירות. ואין בכל כדור מי שימהר כמקיף ותנועתו מן כ"ד אל כ"ד ולו ו' קצוות והוא מנוקד. שהוא בעצמו דק והוא קדמונו בכח, והוא דבוק בכרוב, וכל כרוב עץ חיים. והרמז עליו "קנה חכמה מה טוב מחרוץ". "קנה חכמה קנה בינה". ודע כי התנועה המהירה הסבובית היא העצמית, והיא הקודמת שבתנועות בטבע, והנכבדת שבכל התנועות היא תנועת כדור ערבות. וסימניך "סלו לרוכב בערבות ביה שמו ועלצו לפניו" (תהלים סח' ה'), ורמז השתתפות חלם עם קמץ.

§165הנה י"ה יהו"ה הוי"ה שזה בא להורות על הכח העליון המנהיג הכל והמנצח הכל והוא כח השם בעצמו, אלא ששב חציו הראשון אחרון ישר וחציו האחרון ראשון הפוך. והנה סוד השם נקרא מפורש מצדדים רבים. אחד מהם זה שהוא מצווה לך לעשות ממנו צורות ואלה הם, ישר ההפוך ותדעהו, הפוך הישר ותדעהו. והצורה השנית של כל קמץ ממהר שישוב מתדמה לחולם בעת בא שוא גם כן אחר הקמץ בסוד חכמ"ה. ואם אין תנועתו ממהרת אבל מאחרת אינו שב כדמות חלם, אבל עומד כמו שהוא. ורמז עניין חלם פועל, וסימניך "ופרעה חולם", וכל פעל שהוא עומד תחילתו חלם, אבל כל פועל שהוא עשוי ועומד קיים תחילתו קמץ. והנה בא אחר חלם צרי להשלים סוד חשמ"ל הנרמז, וגם בא אחר קמץ כלומר בא 86משותף עם כל אחד ואחד מהם בסוד ל' של חלם ובסוד מ' של קמץ, כי ח' לבדו יורה על כולו. וכן ק' לבדו יורה על כולו, והנה בא לבדו פועל צרי עם חלם, וכן שם סודו צרי, ורמז חלם עם קמץ משותפים לעולם, ורמז קרבות צרי אל קמץ, קמץ בעצמו, רק סודו ועד, הרי עולם ועד. כלומר עקר התנועות הוא כך, חלם לפני קמץ  וקמץ לפני צרי, כלומר החכמה קדמה לכדור והכדור קדם ליצר, אשר הוא החומר באמת, שהוא משותף בכל חומר. וכל יצר מורכב משני עניינים שווים תחתונים, כלומר שמתנהגים תחת הקדמונים שקדמו לו, והם כדור ונקודה עליונה אחת, ונקודה תחתונה שנית. ועל זה היה שווה בעל שתי נקודות, ומשתתף עם הפתח ועם הסגול ועם הקמץ, אבל לא עם השורק, ולא עם החרק, ולא עם החלם, ולא עם צרי. וידוע שהפתח משרת לקמץ, וצורת הפתח קו ישר בלתי נקודה, גם תנועתו ישרה כצורת תנועת הפתח שהוא בדלת, והרמז "והדלת תסוב על צירה" (משלי כו' יד'), כי צירה הוא הצרי, ועל כן היה שם הפתח פתח גדול, מפני שהוא משרת לקמץ גדול. והסגול היה משרת קטן שהוא פתח קטן לצרי שהוא קמץ קטן כלומר כדור קטן. וכן כל חומר קטן כל צורה, שכל צורה היא כדור גדול כנגד החומר שהוא כדור קטן.

§166וכן הרב "המורה" אמר בארבע סבות התנועה, שהן השכל הנפרד המניע את השכל החושק המניע את הנפש המשכלת המניעה את הצורה הכדורית הדבקה לחומר. והורכב השוא משתי נקודות אחת למעלה בדמות חלם, ואחת למטה בדמות חרק. וכשתעיין בד' נקודים והם קמץ גדול ופתח גדול וקמץ קטן ופתח קטן ותשתף מציאותם בסימן "וספר כתב איש ריבי" (איוב לא' לה'). שהנה ספר כתב כולל ארבעתם, תמצא שהן שני קמצין ושני צרין, ואם תהפכם הנה תמצא שהן שני פתחין ושני סגולין. וזה כולו הוא מפני שההבדל בין שני הגדולים תוספת נקודה לגדול על משרתו הגדול, ותוספת נקודה אחת גם כן היא הבדל שבין הקטנים, והיא נוספת לקטן שבשניהם, וזה הפך ממה שקרא לגדולים. וסוד ארבעתם באמת ב' כדורים שהם מורים על ב' מיני צורות, וב' 87כדורים מורים על ב' מיני יצרים שהם החומרים. ומפני השתתפותם ידמה זה לזה בדבר וייבדל זה מזה בדבר. וכל כדור קטן מוקף הוא כחומר לכדור הגדול אשר מקיף בו מכל צד. ועל כן הנקודה כדמות חומר לסובב העליון המקיף, ויהיה העליון כדמות סוג הסוגים, והתחתון כדמות מין המינים. ואשר ביניהם אמצעיים לשניהם כדמות סוגים בערך ומינים בהתהפכם בהערכם לעליון ולתחתון. והנה יתקרבו ויתרחקו, יתקרבו לנקודה ויהיו כדמותה, ויתרחקו מהסובב, או יתקרבו לסובב ויתרחקו מהנקודה. והנה היו נזכרים ו' נקודות וב' עגולים, וסימן "כי רוח עברה ב"ו" (תהלים קג' טז'). והנה כל שמנה יורו על גוף שלם, וכל תנועה היא דילוג נקודות מנקודה לנקודה, עד שהיו ב' נקודות או יותר מורכבים ונקראת הרכבתם קו, ונחלק הקוים למינים רבים ולסוגים. והנה הקו והשטח והגוף בעלי כמות, והנקודה אינה בעלת כמות, כמו האחד האמיתי במספר שאינו בעל כמות. והקו יורה על אורך וכן מן א' עד י' כדמות אורך. והשטח יורה על רוחב, וכן מן א' עד י' במרובעם יורו על דמות רוחב. והגוף יורה על עומק, וכן מן א' עד י' במעוקבם שהוא עיגולם יורו על דמות עומק, וזהו ציור שלשתן:

§167א' ב' ג' ד' ה' ו' ז' ח' ט' י'

§168א' ד' ט' יו' כה' לו' מ"ט ס"ד פ"א ק'

§169א' ח' כ"ז ס"ד קכ"ה רי"ו שמ"ג תקי"ב תשכ"ט אל"ף

§170וכלל חבור האורך הוא הכ"ל וכלל חבור הרוחב שכינ"ה, וכלל חיבור העומק בסימן ב"א כ"ה שהם ג"א וכ"ה. הנה סימן הראשונים לכ"ה, והשניים שלכ"ה, והשלישיים גכ"ה, וסימן כלם המשי"ח כה"ן. ורמז "כי לשלג יאמר הוה ארץ" (איוב לז' ו') והוא סוד בחכמה, כלומר הסובב בחכמה. כאמרו "יהוה בחכמה יסד ארץ" (משלי ג' יט'), וסוד בחכמה הסובב בחלילה והכולל את כולן 88שלשתן יחד לח"ת, וסימן "לדר דר", ועל סוד דר שהוא בחולם, וסודו צדיק ורמזו "וצדיק יסוד עולם".

§171הארכתי עד כאן באותיות להורות כי כל צדיק הוא דור שלם ועמו החכמה. והוא א"ב הנפ"ש וסודו בנפשו, ורמזו "נשבע יהוה בנפשו" (ירמיה נא' יד'). וכן דר שלם תזכור על שלשת נקודים הנזכרים. ונשארו עוד שנים לגלות סודם והם חרק עם שורק. והנה הם ב' נקודות אחת בין העליונה והתחתונה, כלומר אחת מכרעת בין חולם שהוא למעלה ובין חרק שהיא למטה. ועל כן ציור השורק בג' נקודות למטה להורות על קשר המציאות. ואם תאמר אין לקשר קושר זה שקר, ומהו קשר הוא שש מאות שכולל שק"ר ואמ"ת. הסוד אות שמש שמוש מלאך ושד, הוא שמוש פנים ואחור, והוא שמוש רוח אופנים, שמוש רוחני מהבלים, וכל העולם עומד על הבל פיהם של תינוקות של בית רבן. והסוד הגדול צורות השם שמות הצור והנה ראש השכל הפועל. ועל כן תדע אשר השכל הפועל הראש שהוא עצם הצורה, ועל כן נברא ראש מהראש והתחייב להיות בינם קשר שהוא שקר ואמת. ואם כן הנה כל קושר אמת. ועל כן היתה התורה לאות והיתה התרה לאות גם הקשרה לאות, כי גלגלי התורה היצרים גם גלגלי היצרים התורה, ואין היצרים כי אם מחשבה, וכל מחשבה ספירה בסוד חשבון ומספר, והכל תלוי במספר וחשבון, והעד השכל הכולל היצרים. ואם הם שנים יצר הרע ויצר הטוב הרי שר"ק. ואם תאמר הם שנים קדומים הרי זה שק"ר שאינם כי אם קש"ר, ושמם תדעהו מן פ"ר ורי"ש הכוללים באמת י"ד אותיות שהם ז"ז. והנה  ח' אחריו ר"ק והוא צרי בעצמו, וכן ש' אחריו ר"ק וגם הוא צרי בעצמו.

§172והנה כל הנקוד השרשיי היא חולם, קמץ, צרי, חיריק, שורק. והם כוללים ח' נקודים שהם גוף שלם וכדור מקיף בכל והוא אח"ד. ובא ד' להורות על הרכבת ד' זוגות בעזרת ד' יסודות, גם ד' מהנקודים אין להם קו ויש לחמישי שהוא קו נקודה ועלה מספרם בסודם חצי חמישים שהם כ"ה נקודים, שהם מגלגלי שמים כאשר 89הם מגלגלי ספרים, גם הם מגלגלי זכר ונקבה. ומהם תבין אשר כל גלגל זכר ונקבה. וכללם הראש אשר גם הוא מתגלגל והוא גלגל מת, גם הוא גלגל תלי אשר הוא מכשף גם הוא כוסף שם, וממנו תכיר מעשה האלהים אשר הוא משכן המלאך. והבן כל מה שנזכר שכבר רחקתי העניין מאד כדי לעוררך על הסוד בראשי פרקים. וסימנהון של כל הנקודות החמש הוא סוד י"ה, שם היא הוא בסימן נוֹ טָ רֵ יִ קוּן. ואחר שהודעתיך זה כולו בקצרה אודיעך עוד הצריך להשלים בזה בעניין האות והנקוד. ואחרי שבקצרה הודעתיך מה שכתבתי, ואולי הוא אצלך באריכות, הוא שרציתי להעירך מכח תרדמתך החזקה ולהודיעך שמה שאמרתי אינו כטפה מן הים מן הראוי לאמר בו ואפילו בקיצור. ומאשר רמזתי בסימן חמש הנקודות תבין כי שם היסוד הוא היא, וכמו שתמצא שם היסוד בהויה, כן תמצא שם הויה ביסודה, וגם תמצא כח שם פה כח פה שם והכל מתנועע מכח השכינה ומכח הרקיע ומכח המספר. וזה כלו סודו חצ"י הש"ם. ואמנם חצי השם ככ"ל הש"ם והוא סו"ד הש"ם, תבין כל זה מסוד מעש"ה המשכ"ן.