Aller au texte
LivresRechercheIndexÀ propos

אור השכל

Or ha-Sekhel
Sommaire
הקדמהp. 1–7חלק א' עניין א' סימן א' כולל גדר כל פרצה.p. 7–9חלק ב' עניין ב' סימן ב' כולל מהות תועלת הגדר.p. 9–10חלק ג' עניין ג' סימן ר' כולל הכרח מציאות התועלת.p. 10–12חלק ד' עניין ד' סימן ה' כולל טעם ההכרח המועיל.p. 12–13חלק ה' עניין ה' סימן מ' כולל הפסד העדר הגדר.p. 13–16חלק ו' עניין א' סימן ס' כולל כל המצות,p. 16–21חלק ז' עניין ב' סימן פ' כולל מהות תועלת המצות,p. 21חלק ח' עניין ג' סימן ר' כולל הכרח מציאות תועלת המצוה.p. 21–22חלק ט' עניין ד' סימן ד' כולל טעם הכרח המצוה ותועלתה בכלל.p. 22חלק י' עניין ה' סימן י' כולל הפסד העדר המצוה.p. 22–23חלק כ' עניין א' סימן ב' כולל סתרי הלשונות.p. 23–29חלק ל' עניין ב' סימן ן' כולל סוד הלשון המובחר שבכל הלשונות.p. 29–32חלק מ' עניין א' סימן ש' כולל עניין יצירת האדם.p. 32–39חלק נ' עניין ב' סימן מ' כולל כ"ב אותיות.p. 40–41חלק ס' עניין ג' סימן ו' כולל חילוקם.p. 42–43חלק ע' עניין ד' סימן א' כולל כל המספרים.p. 43–45חלק פ' עניין ה' סימן ל' כולל חלוק שווה.p. 45–49החלק ה'p. 49חלק צ' עניין א' סימן א' כולל סוד השמות.p. 49–53חלק ק' עניין ב' סימן ב' כולל עניין הפעולות.p. 53–58חלק ר' עניין ג' סימן ו' כולל דרכי המלות.p. 58–59חלק ו'p. 59חלק ש' עניין א' סימן א' כולל אותיות שם המיוחד.p. 60–64חלק ת' עניין ב' סימן ל' כולל עניין הוראת אותיות השם.p. 64–74חלק ת' עניין א' סימן ע' כולל צירוף האותיות.p. 74–76חלק ש' עניין ב' סימן פ' כולל תמורת האותיות.p. 76–77חלק ר' עניין ג' סימן י' כולל משקל האותיות.p. 77חלק ק' עניין ד' סימן א' כולל גימטריא וחבריו.p. 78–79החלק הח'p. 79חלק ה עניין א' סימן ז' כולל הזכרת השם בניקודיו.p. 79–83חלק ו', עניין ב', סימן כ', כולל סתרי הנקוד.p. 83–89חלק ה' עניין ג' סימן ר' כולל שיתוף האות עם הנקוד.p. 89–93החלק הי'p. 108חלק ו', עניין א', סימן ל', כולל השגת השכל.p. 108–110חלק י' עניין ב' סימן ב' כולל צורת השגת השכל.p. 110–111חלק ה' עניין ג' סימן ר' כולל תואר דבורו עם כל מי שדבר אתו.p. 111–112חלק י' עניין ד' סימן כ', כולל ההבדל אשר בין המשיגים והמתנבאים.p. 113–114חלק ה' עניין ה' סימן ה' כולל ציור הכרח השפע המביא לדבר ולחבר.p. 115–117אור                                השכלp. 117
Livres
Otsar Eden Ganuz · אוצר עדן גנוזOr ha-Sekhel · אור השכלIsh Adam · איש אדםImrei Shefer · אמרי שפרGet ha-Shemot · גט השמותGan Na'ul · גן נעולHa-Melammed · המלמדHotam ha-Haftarah · חותם ההפטרהHayyei ha-Nefesh · חיי הנפשHayyei ha-Olam ha-Ba · חיי העולם הבאMafteah ha-Hokhmot · מפתח החכמותMafteah ha-Sefirot · מפתח הספירותMafteah ha-Ra'ayon · מפתח הרעיוןMafteah ha-Shemot · מפתח השמותMafteah ha-Tokhahot · מפתח התוכחותMatsref ha-Sekhel · מצרף השכלNer Elohim · נר אלהיםSefer ha-Ot · ספר האותSefer ha-Berit · ספר הבריתSefer ha-Hayyim · ספר החייםSefer ha-Hesheq · ספר החשקSefer ha-Yashar · ספר הישרSefer ha-Melits · ספר המליץSefer ha-Edut · ספר העדותSitrei Torah · סתרי תורהShomer Mitsvah · שומר מצוה
אור השכל · חלק ה' עניין ג' סימן ר' כולל תואר דבורו עם כל מי שדבר אתו. · p. 111–112 · aboulafia-writings.com/books/or-hasekhel/p/111

§189111חלק ה' עניין ג' סימן ר' כולל תואר דבורו עם כל מי שדבר אתו.

§190הדבור הנמצא בשלשה עניינים ובשלשה נושאים בכלל. וכמו שהנושאים הדבור זה רחוק מזה העניין, כן הדבור הנשוא בבחינת אמיתתו זה רחוק מזה בכל ענייניו. ושלשת נושאי הדבור הם הלב והפה והספר, ושלשת ענייניהם הם האותיות הנכתבות, האותיות הנבטאות, והאותיות הנחשבות. ואשר משותף הדבור לשלשתם הוא שם אותיות, ואשר יבדיל ביניהם הם שלשה שמות. ואלה הם הכתב המיוחס לספר הנושאו, והלשון המיוחס לפה הנושאו, והבין המיוחס ללב בנושאו. וסימן שלשתם ג' ראשי תיבות, והם ל"י כ"ל בכ"ר והפוך בכ"ל, וסימן "ויהוה ברך את אברהם בכ"ל" (כד' א'), וסימן הנושאים "פל"ס מעגל רגלך" (משלי ד' כו'), ועוד סימן הנשואים "בטח אל יהוה בכ"ל לב"ך ואל בינתך אל תשען" (שם ג' ה'). והנה כבר נודע ההבדל הגדול שביניהם, ואעפ"כ סובל שיקראו שלשתם דבור, מפני יחס שם אחד שכלל אותם, כן הדבור האלהי הבא לכל מי שדבר אותו או מדבר או ידבר לעתיד. הוא עניין רביעי לנזכרים, והשתתף עמם בשם דבור. מפני שהדבור 112מורה על הנהגה כי תרגום "וינהג", "ודבר". ונבדל מהם תכלית ההבדל בעצם ובעניין זולת שם הנהגה. ומה שיורה עליו שתוף היות זה הדבור נמצא להשלים בו חפץ ובחירה וכוונה ורצון. וזה גם כן בדמותו מזה הצד יתכן לשתפם או בכיוצא בזה. שהרי אלה הנושאים זה עניינם לפי הכוונה הטבעית המשותפת עם ההסכמיות בזה.

§191והנה תכלית ההבדל בין הדבור האלהי ובין האנושי, ואפילו בינו ובין הקרוב לו יותר שהוא הבין ומדע שבלב, מפני שזה מקבל וזה נותן. ועוד שזה קבלתו תלויה בחשבו באותיות, וזה בלי אותיות נותן שפעו, ר"ל מבלי שיחשוב באותיות מה שנותן. כי מחשבתו בספירות בלתי מוגשמות, כמו שהוא בלתי בעל גשם, אלא שהלבבות אצלו כקלף אצלנו שהוא חומר נושא צורות האותיות המצויירות בדיו שהוא חומריהן הקרוב. וכן ה' יתברך הלבבות אצלו כלוחות והנפשות כדיו. והדבור הבא להם מאתו שהוא ההשגה בצורות האותיות הנכתבות בלוחות הברית, אשר הם כתובים משני עבריהם מזה ומזה הם כתובים. ומכל צד נקראים פנים ואחור, כדמות ההשגה המעיינת פנים ואחור. והרמז על זה "אחור וקדם צרתני" (תהלים קלט' ה'), ואע"פ שאצל השם אינו דבור מהמינים הנזכרים, אצל הלב המקבלו דבור הוא. והעד על זה שהוא מופת אמתי מושכל ומורגש ומקובל, היות הדבור המחשבי שולח אל כל הפה דבור אשר אינו ממין דבורו, ולא ישתפם כי אם שם דבור. כמו שאמרנו עם תכלית ההבדל בעניין עצמותם. וכן עד שני גם כן היות הדבור המחשבי שולח דבור לכל מכתב באמצעות החמרים והכלים. והוא נותן צורות אותיות לחומר שהוא הדיו, ועל פי היד והעט ושאר האמצעים. ועם כל זה ידענו רוב ההבדל שביניהם, וכן בתתו צורה לכל חומר ידמה בזה לסופר על דרך משל בצד מן הצדדים. ואם כן הדבור הבא ממנו לנפש שהלב חומדה, אם יקרא דבור בשם משותף, אינו רק השגה שכלית על דרך האמת.