אל הטקסט
ספריםחיפושמפתחותכתבי הידאודות

המלמד

בס״ד
תוכן
על הספר
אב"ג
עמ' זעמ' ט
אבג"ד
עמ' דעמ' ה
אִבְּן עֶזְרָא
עמ' ה
אַבְרָהָם אָבִינוּ
עמ' יטעמ' לו
אָדָם הָרִאשׁוֹן
עמ' כאעמ' לאעמ' לדעמ' לו
אָדָם וְחַוָּה
עמ' זעמ' לו
אֲדֹנָ"י
עמ' בעמ' געמ' זעמ' י
אַהֲבָה
עמ' יג
אַהֲבַת הַשֵּׁם
עמ' לח
אהו"י
עמ' דעמ' ז
אהח"ע
עמ' י
אֶהְיֶ"ה
עמ' געמ' מא
אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה
עמ' מא
אוֹפַנִּים
עמ' כח
אוֹר
עמ' אעמ' לבעמ' לגעמ' לד
אוֹר הַגָּנוּז
עמ' לג
אֶחָד
עמ' דעמ' מעמ' מא
אָחוֹר
עמ' בעמ' מג
א"ט ב"ח ג"ז ד"ו
עמ' מא
אֵיכוּת
עמ' כו
אֵינוֹ גּוּף וְלֹא כֹּחַ בְּגוּף
עמ' אעמ' טעמ' יט
אי"ק בכ"ר
עמ' מא
אי"ק הנ"ך טצ"ץ
עמ' מא
אַ"ךְ
עמ' מא
אֱלֹהִי"ם
עמ' זעמ' יעמ' כאעמ' מעמ' מג
אָלֶ"ף
עמ' מעמ' מא
אַלְפָא בֵּיתָא
עמ' העמ' מ
אֱמוּנָה
עמ' אעמ' ידעמ' טזעמ' יזעמ' לז
אִמּוֹת
עמ' געמ' ד
אֻמּוֹת הָעוֹלָם
עמ' לאעמ' לועמ' לח
אֶמְצָעִים
עמ' כטעמ' ל
אמ"ש
עמ' געמ' ד
אֱמֶת
עמ' לט
אֻנְקְלוֹס
עמ' כדעמ' כה
אָסָף
עמ' מא
אֶפְשָׁרִי הַמְּצִיאוּת
עמ' כועמ' לאעמ' לחעמ' לט
אֶצְבָּעוֹת
עמ' כדעמ' כה
אַרְבַּע הַסִּבּוֹת
עמ' כו
אַרְבַּע לֵחוֹת
עמ' כט
אַרְבַּע מַחֲנוֹת שְׁכִינָה
עמ' כה
אֲרִיסְטוֹ
עמ' כג
אֵשׁ
עמ' לגעמ' לד
א"ת ב"ש
עמ' מב
בג"ד כפר"ת
עמ' ד
בְּהֵמָה
עמ' העמ' יא
בּוֹרֵא
עמ' טעמ' מ
בְּחִירָה (בְּחִירַת הַשֵּׁם)
עמ' לא
בְּחִירָה (בְּחִירַת הָאָדָם)
עמ' לא
בִּיאַת הַגּוֹאֵל
עמ' לח
בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת
עמ' כאעמ' כד
בִּינָה
עמ' כטעמ' מג
בֵּית הִלֵּל
עמ' לג
בֵּית שַׁמַּאי
עמ' לג
בַּעֲלֵי שֵׁמוֹת
עמ' יגעמ' ידעמ' טו
בְּרֵאשִׁית רַבָּה
עמ' לו
בְּרִיאַת הָעוֹלָם
עמ' יאעמ' כאעמ' לבעמ' לדעמ' לועמ' מבעמ' מג
בְּרִית מִילָה
עמ' לז
בִּרְכַּת כֹּהֲנִים
עמ' טעמ' טועמ' כאעמ' לאעמ' מ
גּוּף (הַגּוּף)
עמ' טעמ' יאעמ' יחעמ' כועמ' כחעמ' כט
גֵּט הַשֵּׁמוֹת
עמ' יג
גִּימַטְרִיָּא
עמ' אעמ' בעמ' זעמ' מעמ' מג
גַּלְגַּל
עמ' אעמ' זעמ' יעמ' יאעמ' כזעמ' ל
גַּלְגַּל הַמַּקִּיף
עמ' ל
גַּלְגַּל חוֹזֵר חֲלִילָה
עמ' ב
גֹּלֶם
עמ' ט
גָּרוֹן
עמ' יח
דִּבּוּר
עמ' העמ' זעמ' יחעמ' כעמ' כגעמ' לב
דְּבַר יהו"ה
עמ' יחעמ' כ
דּוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי מְדַבֵּר
עמ' כג
דְּיוֹ
עמ' העמ' זעמ' כג
דָּם
עמ' זעמ' כז
דִּמְיוֹן
עמ' אעמ' טזעמ' יחעמ' יטעמ' כ
דַּעַת
עמ' כטעמ' מג
דִּקְדּוּק
עמ' ה
הַבְדָּלָה
עמ' לגעמ' לד
הִגָּיוֹן
עמ' לב
הַדְרָגָה בְּגִלּוּי הַסּוֹד
עמ' ידעמ' יזעמ' כהעמ' מג
הו"ה
עמ' ט
הֲוָיָה
עמ' אעמ' טעמ' יאעמ' לט
הַזְכָּרָה
עמ' אעמ' טועמ' מג
הֶחָסֵר בַּהַעְתָּקָה
עמ' כא
הי"ה
עמ' ט
הַיּוּלִי
עמ' כז
הַכֹּחַ הַדִּבְּרִי
עמ' ה
הָמוֹן
עמ' ידעמ' יזעמ' כעמ' כדעמ' לד
הַמְלַמֵּד
עמ' כאעמ' לטעמ' מ
הַנְהָגָה
עמ' יעמ' כטעמ' ל
הַסְכָּמָה
עמ' העמ' כאעמ' כבעמ' כדעמ' לגעמ' לט
הֶפְסֵד
עמ' טעמ' כג
הַצְלָחָה
עמ' כט
הַר סִינַי
עמ' יט
הַרְכָּבָה
עמ' דעמ' זעמ' טעמ' כועמ' כז
הַשָּׂגָה
עמ' אעמ' לה
הַשְׁגָּחָה
עמ' אעמ' לו
הַשְׁגָּחָה כְּלָלִית
עמ' לו
הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית
עמ' לו
הַשֵּׂכֶל הַפּוֹעֵל
עמ' אעמ' ב
וַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט
עמ' טו
זְמַן
עמ' טעמ' יאעמ' כאעמ' כו
זְמַן הַחִבּוּר
עמ' לו
חִדּוּשׁ וְקַדְמוּת
עמ' לאעמ' לועמ' לח
חוֹלָם
עמ' י
חוּשִׁים
עמ' כגעמ' לזעמ' לח
חוֹתָם
עמ' זעמ' יאעמ' כבעמ' כגעמ' כזעמ' כטעמ' לד
חוֹתַם שְׁלֹמֹה
עמ' ז
חַי הָעוֹלָמִים
עמ' א
חַי מְדַבֵּר
עמ' כג
חַיּוֹת
עמ' כח
חִירֶק
עמ' י
חָכְמָה
עמ' טעמ' טזעמ' כטעמ' לאעמ' לבעמ' להעמ' מג
חָכְמָה אֱלֹהִית
עמ' טועמ' יזעמ' לה
חָכְמַת הַכִּישּׁוּף
עמ' העמ' יד
חָכְמַת הָרְפוּאוֹת
עמ' ה
חֲלוֹם
עמ' יח
חֲלוּקַת הַחִבּוּר
עמ' לטעמ' מ
חֹמֶר
עמ' זעמ' כגעמ' כועמ' כזעמ' כט
חֹמֶר רִאשׁוֹן
עמ' אעמ' טעמ' יטעמ' כט
חֲקִיקָה בַּלֵּב
עמ' כבעמ' כג
חֹשֶׁךְ
עמ' אעמ' לבעמ' לגעמ' לד
טֶבַע
עמ' בעמ' דעמ' העמ' כאעמ' כבעמ' כדעמ' לח
טַל
עמ' לא
טָעוּת
עמ' יד
טִפָּה
עמ' כז
י"ב חֲלָקִים
עמ' לבעמ' לח
יְדִיעַת הַשֵּׁם
עמ' העמ' יאעמ' טועמ' יזעמ' מג
י"ה
עמ' בעמ' זעמ' מבעמ' מג
י"ה שְׁמִי ו"ה זִכְרִי
עמ' מג
יהו"ה
עמ' זעמ' יגעמ' כאעמ' לחעמ' לטעמ' מעמ' מג
יְהוֹשֻׁעַ
עמ' לו
יהי"ה
עמ' ט
יוֹם הַשְּׁבִיעִי
עמ' לגעמ' לד
יִחוּד הַשֵּׁם
עמ' לז
יְחֶזְקֵאל
עמ' כח
יכל"מ
עמ' ד
יְמוֹת הַחַמָּה
עמ' מג
יְסוֹדוֹת
עמ' כגעמ' כז
יַעֲקֹב
עמ' לז
יְצִירַת הָאָדָם
עמ' געמ' ז
יֵצֶר הַטּוֹב
עמ' בעמ' לג
יֵצֶר הָרַע
עמ' בעמ' לג
יִשְׁמְעֵאלִים
עמ' לז
יִשְׂרָאֵל
עמ' אעמ' געמ' לאעמ' לח
כ"ב אוֹתִיּוֹת
עמ' דעמ' העמ' יחעמ' כדעמ' מעמ' מב
כָּבֵד
עמ' בעמ' כט
כּוֹכָב
עמ' יג
כַּוָּנַת הַמְחַבֵּר
עמ' לה
כֹּחַ
עמ' געמ' דעמ' כזעמ' כט
כֹּחַ הַמְדַמֶּה
עמ' העמ' יחעמ' כעמ' כז
כַּמּוּת
עמ' כו
כִּנּוּי (כִּנּוּי הַשֵּׁם)
עמ' בעמ' זעמ' יעמ' מעמ' מג
כַּף זְכוּת וְכַף חוֹבָה
עמ' מג
כְּפוּלוֹת
עמ' ד
כְּתָב
עמ' זעמ' כבעמ' כגעמ' כד
כְּתָב אַשּׁוּרִי
עמ' כב
כְּתָב עִבְרִי
עמ' כג
כֶּתֶר
עמ' כח
כֶּתֶר תּוֹרָה
עמ' ב
לֵב
עמ' בעמ' כט
לִבְנַת הַסַּפִּירִים
עמ' כד
לוּחוֹת
עמ' כאעמ' כבעמ' כדעמ' כה
לוּצִיפֵיר
עמ' לג
לִמּוּד
עמ' לה
לָשׁוֹן (הָאֵבֶר)
עמ' יח
לָשׁוֹן (שָׂפָה)
עמ' דעמ' העמ' כאעמ' כבעמ' לבעמ' לה
לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ
עמ' העמ' יעמ' יא
לְשׁוֹן יָוָן
עמ' כז
מִבְטָא הַשֵּׁם
עמ' טו
מִדּוֹת
עמ' כהעמ' מג
מִדַּת הַדִּין
עמ' יאעמ' מג
מִדַּת הָרַחֲמִים
עמ' מג
מוֹפֵת
עמ' אעמ' טועמ' יטעמ' לועמ' לז
מוֹצָאוֹת הַפֶּה
עמ' כד
מוּרְגָּשׁ
עמ' להעמ' לועמ' לז
מוֹרֵה הַנְּבוּכִים
עמ' העמ' יאעמ' יגעמ' טועמ' לעמ' לא
מוּשְׂכָּל
עמ' טעמ' יאעמ' כטעמ' להעמ' לועמ' לז
מֹחַ
עמ' ב
מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת
עמ' כועמ' לאעמ' לחעמ' לט
מֶטַטְרוֹן
עמ' כט
מַיִם
עמ' לד
מִין
עמ' ידעמ' כגעמ' לאעמ' לו
מִכְתָּב
עמ' כבעמ' כדעמ' כה
מַלְאָךְ
עמ' זעמ' יעמ' יגעמ' יט
מִלְחָמָה
עמ' לג
מֶלֶךְ
עמ' יעמ' טזעמ' כט
מֶמְשָׁלָה
עמ' לח
מנצפ"ך
עמ' דעמ' העמ' מעמ' מא
מִסְפָּר
עמ' געמ' דעמ' העמ' מעמ' מאעמ' מב
מַעֲשֶׂה
עמ' כד
מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית
עמ' בעמ' כעמ' כאעמ' כדעמ' כהעמ' לגעמ' לד
מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה
עמ' בעמ' כד
מַפְתְּחוֹת
עמ' מג
מִצְוָה
עמ' לבעמ' לח
מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה
עמ' מג
מִצְווֹת עֲשֵׂה
עמ' מג
מָקוֹם
עמ' כועמ' כז
מִקְרָא
עמ' ה
מִקְרֶה
עמ' יטעמ' כו
מַרְאֵה הַנְּבוּאָה
עמ' יחעמ' יט
מֶרְכָּבָה
עמ' ל
מֹשֶׁה רַבֵּנוּ
עמ' יטעמ' כעמ' לבעמ' להעמ' מג
מָשִׁיחַ
עמ' ה
מַשְׂכִּיל
עמ' טעמ' יאעמ' כועמ' כט
מָשָׁל
עמ' כטעמ' לא
מִשְׁפָּט
עמ' טזעמ' לא
מִתְפָּעֵל
עמ' כו
נְבוּאָה
עמ' העמ' טועמ' טזעמ' יחעמ' כעמ' לעמ' לבעמ' לגעמ' לח
נָבִיא
עמ' טועמ' טזעמ' יחעמ' יטעמ' כהעמ' כטעמ' לז
נוֹטָרִיקוֹן
עמ' מג
נֹחַ
עמ' לו
נִמְנָע
עמ' לאעמ' להעמ' לחעמ' לט
נַעֲשֶׂה אָדָם
עמ' כדעמ' לו
נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע
עמ' כד
נֶפֶשׁ
עמ' בעמ' געמ' זעמ' יאעמ' כט
נִצָּחוֹן
עמ' לט
נִקּוּד
עמ' יעמ' מ
נְשָׁמָה
עמ' אעמ' בעמ' לא
סִבָּה
עמ' כועמ' כטעמ' ל
סִבָּה רִאשׁוֹנָה
עמ' כטעמ' ל
סֶגוֹל
עמ' י
סִימָן
עמ' העמ' יא
סַמָּאֵ"ל
עמ' כח
סַנְדַּלְפוֹן
עמ' כחעמ' כט
סְפִירוֹת
עמ' ז
סָפֵק
עמ' להעמ' לז
סֵפֶר אוֹר נִבְרָא
עמ' ב
סֵפֶר אוֹתוֹת הַשָּׁמַיִם
עמ' כג
סֵפֶר הַשֵּׁם
עמ' ה
סֵפֶר יְצִירָה
עמ' דעמ' כגעמ' כד
סֵפֶר מִשְׁלֵי
עמ' טזעמ' יזעמ' לב
סֵפֶר צַחוּת
עמ' ה
סֵפֶר קֹהֶלֶת
עמ' לבעמ' לג
סִתְרֵי תוֹרָה
עמ' יזעמ' לה
עָבָר
עמ' לו
עוֹלָם הַבָּא
עמ' יזעמ' כט
עוֹלָם הַשָּׁפָל
עמ' טעמ' יא
עֶזְרָא הַסּוֹפֵר
עמ' י
עַם הָאָרֶץ
עמ' לג
עֶצֶם
עמ' יאעמ' כו
עֲרָבוֹת
עמ' לא
עָרְלַת הַלֵּב
עמ' לז
עֵשָׂו
עמ' לז
עֲשָׂרָה דְּבָרִים
עמ' כא
עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת
עמ' מא
עָתִיד
עמ' לועמ' לח
פּוֹעֵל (הַסִּבָּה הַפּוֹעֶלֶת)
עמ' כועמ' כחעמ' כט
פִילוֹסוֹפְיָה
עמ' העמ' טז
פָּנִים
עמ' בעמ' מג
פֹּעַל
עמ' געמ' דעמ' כזעמ' כט
פַּרְדֵּס
עמ' יז
פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר
עמ' יא
פְּשׁוּטוֹת
עמ' ד
פְּשָׁט
עמ' לד
פַּתָּח
עמ' י
צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם
עמ' יז
צַדִּיקִים
עמ' כטעמ' לאעמ' לג
צֶדֶק
עמ' לא
צוּרָה
עמ' זעמ' טעמ' כועמ' כט
צוּרָה בּוֹלֶטֶת
עמ' כבעמ' כגעמ' כז
צוּרָה שׁוֹקַעַת
עמ' כבעמ' כגעמ' כז
צוּרַת הָאוֹתִיּוֹת
עמ' העמ' ט
צוּרַת חָלָק
עמ' כב
צִיּוּר
עמ' כגעמ' לד
צֶלֶם
עמ' כח
צֵרוּף הָאוֹתִיּוֹת
עמ' בעמ' געמ' העמ' טועמ' מג
קַבָּלָה
עמ' כאעמ' לועמ' לזעמ' לחעמ' לטעמ' מעמ' מג
קֹדֶשׁ וְחֹל
עמ' לג
קוֹל
עמ' העמ' יחעמ' לד
קוֹל רוּחַ וְדִבּוּר
עמ' יח
קְמִיעוֹת
עמ' יגעמ' יד
קָמֵץ
עמ' י
קַצְפִיאֵ"ל
עמ' יג
קְרִיאַת שֵׁמוֹת
עמ' כאעמ' כבעמ' לגעמ' לד
קרש"ת
עמ' ד
רָאשֵׁי פְּרָקִים
עמ' ב
רֵאשִׁית וְתַכְלִית
עמ' מאעמ' מב
רַבִּי הַקָּדוֹשׁ
עמ' מ
רוּחַ הַקֹּדֶשׁ
עמ' י
רְכִיבָה
עמ' ל
רַמְבַּ"ם
עמ' אעמ' העמ' יעמ' יאעמ' יגעמ' ידעמ' טועמ' טזעמ' יזעמ' יטעמ' כעמ' כדעמ' כהעמ' כועמ' לעמ' לא
רמ"ח אֵבָרִים
עמ' מג
רָצוֹן
עמ' כעמ' כט
שִׁבְעִים כְּתָבִים
עמ' כג
שִׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת
עמ' כאעמ' כג
שַׁבְּתַאי
עמ' יג
שֵׁד
עמ' יד
שַׁדַּ"י
עמ' בעמ' יא
שְׁוָא
עמ' י
שָׂטָן
עמ' יאעמ' יח
שִׁכְבַת זֶרַע
עמ' כזעמ' כח
שְׁכִינָה
עמ' כהעמ' מ
שֵׂכֶל
עמ' טעמ' יאעמ' טזעמ' כעמ' כועמ' כטעמ' לח
שֵׂכֶל נִבְדָּל
עמ' לא
שָׁלוֹם
עמ' לג
שְׁלִילַת הַתָּאֳרִים
עמ' יא
שְׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת
עמ' יא
שֵׁם בֶּן ד' אוֹתִיּוֹת
עמ' טו
שֵׁם בֶּן י"ב
עמ' אעמ' טו
שֵׁם בֶּן מ"ב
עמ' טו
שֵׁם בֶּן מ"ח
עמ' אעמ' טו
שֵׁם בֶּן ע"ב
עמ' יגעמ' טו
שֵׁם בִּשְׁלֹשָׁה יוּדִי"ן
עמ' זעמ' ט
שֵׁם הַמְיֻחָד
עמ' בעמ' געמ' העמ' זעמ' יעמ' יאעמ' מעמ' מג
שֵׁם הַמְפֹרָשׁ
עמ' בעמ' געמ' העמ' יגעמ' טו
שֵׁם מֻסְכָּם
עמ' בעמ' יא
שֵׁם מְסֻפָּק
עמ' יא
שֵׁם מֻשְׁאָל
עמ' יא
שֵׁם מְשֻׁתָּף
עמ' יא
שֵׁם נִגְזָר
עמ' יעמ' יאעמ' יג
שֵׁם פְּרָטִי
עמ' כא
שִׁנּוּי
עמ' טעמ' יט
שְׁנֵי הַשֵּׁמוֹת
עמ' כאעמ' מג
שְׁעָרִים
עמ' יגעמ' יחעמ' כעמ' כועמ' כטעמ' לעמ' לאעמ' לח
שֶׁפַע
עמ' יאעמ' טזעמ' כט
שֶׁקֶר
עמ' טז
שַׂר הָאָחוֹר
עמ' כט
שַׂר הַפָּנִים
עמ' בעמ' כט
שֵׁת
עמ' יז
תֹּאַר
עמ' יא
תֹּהוּ וָבֹהוּ
עמ' לד
תּוֹרָה
עמ' בעמ' לאעמ' להעמ' לועמ' לח
תְּחִיַּת הַמֵּתִים
עמ' לא
תַּכְלִית
עמ' כהעמ' כועמ' כטעמ' מא
תַּלְמוּד
עמ' העמ' יז
תְּנוּעָה (הֶנֵּעַ)
עמ' טעמ' יטעמ' כועמ' ל
תְּנוּעָה (נִקּוּד)
עמ' י
תְּפִלִּין
עמ' יט
תִּקּוּן סוֹפְרִים
עמ' ד
תַּרְיַ"ג מִצְווֹת
עמ' מג

אל המפתח

ספרים
אוצר עדן גנוזאור השכלאיש אדםאמרי שפרגט השמותגן נעולהמלמדחותם ההפטרהחיי הנפשחיי העולם הבאמפתח החכמותמפתח הספירותמפתח הרעיוןמפתח השמותמפתח התוכחותמצרף השכלנר אלהיםספר האותספר הבריתספר החייםספר החשקספר הישרספר המליץספר העדותסתרי תורהשומר מצוה
שער כ"ט
המלמד · שער כ"ט · עמ' כו–ל · aboulafia-writings.com/books/hamelamed/p/26

§31כושער כ"ט

§32כבר ידעת מה שאמרתי למעלה בעניין  השכל והמשכיל והמושכל. והשתכל בו היטב אחר השתכלך בדברי הרב, ויתבאר לך אמיתי מזה ומזה. ומה שכבר נכתב אין צורך להשיבו. אמנם נדבר בארבע יסודות הסבות. דע כי לכל מעשה טבעי או מלאכותי יש ארבע סבות אל מציאותו, ולא ימלט מן אחת מהן. והם החומר והצורה והפועל והתכלית. ויש מהן סבות קרובות ויש מהן סבות רחוקות, ויש מהם נמצאות בכח ויש מהן נמצאות בפעל. ואני אביא לך רמזים על כל אחת מהן ועליהם בנה כל מעשה. דע כי החומר הוא הדבר שמקבל הצורה ולא יקבל החומר צורה לעולם בלא זמן ובלא תנועה. וכל חומר בכח עליו הצורה יקרא גוף ובלי צורה לא יקרא גוף, חויב להיותו בעל גבול, והוא בלא ספק במקום. וכל מעשה יאמר עליו שהוא אפשר המציאות בעבור היותו בעל סבות, שאם ימצאו סבותיו ימצא גם הוא, ואם לא ימצא סבותיו או היו נמצאות ונעדרו או קרה להם מונע מהמעשה, ורצה הערך המחויב להיות ביניהם לא יתכן שימצא המעשה ההוא. והנה החומר הוא עצם דבר וצריך עצם אחר חזק כזממנו להעמידו והוא הצורה. ואם כן החומר והצורה הקימים או ההוים הנפסדים בפרטיהם קיומם בהרכבת שניהם. וכל מורכב יש לו מרכיב כמו שכל נמצא יש לו ממציא, חוץ מן המחויב המציאות בעצמו אשר אין סבה אחרת למציאותו, ותורה עליו הכרח המציאות בעצמו המורכב ולא ימלטו החומר והצורה ממקרים. והנה ישיגו לגוף המורכב מקרים, מהם מצד החומר, ומהם מצד הצורה. ועל כן צריכין אל מקום ואל כמות ואיכות ולא ימלטו מהם בשום פנים. והנה החומר בבואו לקבל צורה צריך אל מניע שיניעהו ויכינהו לקבל מעשה, ולהתפעל עם הצורה. וכל מתפעל יש לו פועל והוא הנותן הצורה בחומר. והנותן הצורה אם פעולתו טבעית אינו גוף ואם פעולתו מלאכותית הוא גוף. ואחר שהוא גוף גם הוא מתפעל על ידי פועל בהכרח.

§33ותעיין בזה לפי כח ההרגשה ולפי כחך המדמה ממה שאפשר לדמותו, ואמור בדבר הטבעי כי זרע האדם הוא טפה לבנה והוא חומר האדם בלא ספק, והוא לו חומר קרוב. והחומר ההוא הוא אדם בכח, וכל מה שבכח צריך אל מי שיוציאהו לפעל, ואפשר שלא יוציאהו. שלא מכל שכבת זרע ימצא אדם בהכרח, אבל אם יש מונעים אותו מפעולתו ר"ל לפועל, לא יפעל. ואם אין לו שום מונע יפעל לפי הטבע. והזרע אינו קדמון אבל פעול ומחודש בהכרח. והנה נתהוה מן הדם והדם מן המאכל והמאכל מן היסודות והיסודות מן החומר הנקרא היולי בלשון יון. והחמר ההוא מן הגלגל והגלגל מורכב מחומר וצורה בלא ספק ואינו אחר. וחומר הגלגל חומר אחד שממנו נתהוה חומר כחהגלגל, ואם היה חומר אחר כן נאמר על האחר שנתהוה מאחר ואחר מאחר, והיינו חייבים להביא הדבר אל תכלית. וכבר התבאר במופת היות החומר בעל תכלית והיותו במקום מוגבל. ואם כן נעמיד הדבר אל חומר הגלגל המורגש והמדומה והמושכל אצלנו. כי הוא מורגש בתנועתו שלא יתנועע לעולם, כי אם בעל חומר, ומדומה מדמיון השפלים אשר אתנו, ומושכל בהיותו בעל צורה מסובבת. ואם כן חומר הגלגל הוא חומר ראשון העליון למציאות האדם הרחוק בתכלית הרחק. וחומר היסודות הראשון התחתון הוא יותר קרוב לו, וחומר היסודות המורכב הוא יותר קרוב לו, וחומר המאכל יותר קרוב, וחומר הדם יותר קרוב, וחמר הזרע הוא חומר האדם בעצמו. וזה כי בהיותו בביצי האב עדיין לא התטבע לקבל צורה, ובהיותו משמש ומתחמם הנה במצאו מקום מוכן להצטייר בו צורת אדם יצטייר כהצטייר העופרת בתוך הכור הנקרא חותם שוקע, ויתהוה האדם בתוכו בצורה בולטת, כמו שאמרתי למעלה בסוד חותם הדפוס.

§34והחותם המצייר ההוא האנושי נקרא סנדלפון והוא הנקרא אופן. ובכתוב חסר בלא ו"ו כשאמר (ראיתי והנה אפן אחד בארץ) ["וארא החיות והנה אופן אחד בארץ"] (יחזקאל א' טו'). ופירשו בו זה הוא סנדלפון אשר ראשו ברקיע ורגליו בארץ והוא קושר כתרים לקונו. והוא פועל הגוף בלא ספק ושמו גם כן סמאל, ומכוחו נברא החי והמדבר בצלם ובדמיון. והוא כמו עץ דפוס, וממנו נולדים מולידים שבכוחו נולד כל אדם המוליד. והבן זה העניין על הזרע עם סוד שכבת זרע .

§35כטודע כי מטטרון שר הפנים הוא סנדלפון שר האחור והוא שר הרוח, כלומר שר הרצון שהוא אחרון שבמציאות הפעולות, ר"ל רצון האדם השפל הזה שבו נשלם המציאות ועליו נחתם. שנאמר "ביד כל אדם יחתום" (איוב לז' ז'). ועל כן אמרתי לך כי חומר האדם הקרוב הוא חומר הזרע שממנו נתהוה האדם. ולפי זה הדרך התבאר היות חומר אחד סבה לחמר אחד ואחד לאחד עד הגיע אל החמר הראשון שממנו נתהוו כל חמרי המציאות. ולפיכך יהיו לכל גוף חמרים קרובים וחמרים רחוקים. וכן אומר לך בענייני סבות הצורה, כי יש לכל צורה צורה, וכן לכל פועל פועל, וכן לכל תכלית תכלית, קרובים ורחוקים בכח ובפועל. ומן החמר תבין אלו כולם, שדרך אחד להם. אלא שאלה יאמרו על השם ית' וית' שלשתם לבדם, ואין לי שום יחס עם החמר בשום דרך מהדרכים כמו שהתבאר במופת חותך.

§36ואמנם כל כוונתי בזה השער להודיעך עניין היות הדברים הנמצאים כולם בעולם הזה ובעולם הבא נמצאים מהשם ית' על דרך השפע. ולא נחוש בהיות האחרון מהם נמצא מאתו ית' אחר כמה אמצעיים. כי אנחנו מדמים על דרך משל כל המציאות אל מלך מלכי מלכים שולט בכל הארץ, ותחתיו מלכים ותחת המלכים שרים ותחת השרים עבדים, ותחת העבדים עבד עבדים וכיוצא בזה עד התכלית. והדומה גם כן לעניין הגוף שבו מלך מלכים, והוא מפני שהוא בעל חכמה ובינה ודעת משפיע על הלב והוא המלך והלב הוא משפיע על להכבד והוא השר, והכבד משפיע על הלחות והם העבדים, והלחות על כלל האיברים ועל פרטיהם והם עבדי עבדים. ואתה יודע זה המשל כולו ועניינו, וכוונתי בו להודיע שיש על כל אלו מלך מלכי המלכים על כל פנים שמניע ומנהיג את הכל בכלל ובפרט. ובעולם הוא השם ית' ובישוב הוא הנביא ע"ה ובגוף הוא הנפש, ואם כן אמיתת המציאות בכללו ובפרטיו. והסבה הראשונה לו הוא השם ית'. והוא שכל משכיל ומשכיל אמיתת כל המציאות האנושית, ופרטיו הוא הנביא ע"ה והוא המשכיל אמיתת כלל הגוף, ופרטיו הוא הצורה שהוא הנפש, והוא הכח המושכל השולט על כל הגוף בכלל ובפרט, ובצאת מן הכח אל הפועל הרי נתעלתה ושלטה בכלל על כל האנושות. ובפרטיו נקראת משכיל ומושכל, ר"ל הכח הנפשי. ובצאתו עוד לפעל שלט על כל המציאות והתדבק אל הסבה הראשונה והתדמה לה ונעשה שכל. ואז הוא שכל משכיל ומושכל ונשלמה הצלחת מציאות הנפש והגיעה אל תכליתה. וזאת הייתה כוונתי אשר רציתי לגלות לך סודה בשער הזה וגיליתיו לך, והשתכל בו ודעהו. כי "זה השער ליהוה צדיקים יבואו בו" (תהלים קיח' כ').