כושער כ"ט
כבר ידעת מה שאמרתי למעלה בעניין השכל והמשכיל והמושכל. והשתכל בו היטב אחר השתכלך בדברי הרב, ויתבאר לך אמיתי מזה ומזה. ומה שכבר נכתב אין צורך להשיבו. אמנם נדבר בארבע יסודות הסבות. דע כי לכל מעשה טבעי או מלאכותי יש ארבע סבות אל מציאותו, ולא ימלט מן אחת מהן. והם החומר והצורה והפועל והתכלית. ויש מהן סבות קרובות ויש מהן סבות רחוקות, ויש מהם נמצאות בכח ויש מהן נמצאות בפעל. ואני אביא לך רמזים על כל אחת מהן ועליהם בנה כל מעשה. דע כי החומר הוא הדבר שמקבל הצורה ולא יקבל החומר צורה לעולם בלא זמן ובלא תנועה. וכל חומר בכח עליו הצורה יקרא גוף ובלי צורה לא יקרא גוף, חויב להיותו בעל גבול, והוא בלא ספק במקום. וכל מעשה יאמר עליו שהוא אפשר המציאות בעבור היותו בעל סבות, שאם ימצאו סבותיו ימצא גם הוא, ואם לא ימצא סבותיו או היו נמצאות ונעדרו או קרה להם מונע מהמעשה, ורצה הערך המחויב להיות ביניהם לא יתכן שימצא המעשה ההוא. והנה החומר הוא עצם דבר וצריך עצם אחר חזק כזממנו להעמידו והוא הצורה. ואם כן החומר והצורה הקימים או ההוים הנפסדים בפרטיהם קיומם בהרכבת שניהם. וכל מורכב יש לו מרכיב כמו שכל נמצא יש לו ממציא, חוץ מן המחויב המציאות בעצמו אשר אין סבה אחרת למציאותו, ותורה עליו הכרח המציאות בעצמו המורכב ולא ימלטו החומר והצורה ממקרים. והנה ישיגו לגוף המורכב מקרים, מהם מצד החומר, ומהם מצד הצורה. ועל כן צריכין אל מקום ואל כמות ואיכות ולא ימלטו מהם בשום פנים. והנה החומר בבואו לקבל צורה צריך אל מניע שיניעהו ויכינהו לקבל מעשה, ולהתפעל עם הצורה. וכל מתפעל יש לו פועל והוא הנותן הצורה בחומר. והנותן הצורה אם פעולתו טבעית אינו גוף ואם פעולתו מלאכותית הוא גוף. ואחר שהוא גוף גם הוא מתפעל על ידי פועל בהכרח.
ותעיין בזה לפי כח ההרגשה ולפי כחך המדמה ממה שאפשר לדמותו, ואמור בדבר הטבעי כי זרע האדם הוא טפה לבנה והוא חומר האדם בלא ספק, והוא לו חומר קרוב. והחומר ההוא הוא אדם בכח, וכל מה שבכח צריך אל מי שיוציאהו לפעל, ואפשר שלא יוציאהו. שלא מכל שכבת זרע ימצא אדם בהכרח, אבל אם יש מונעים אותו מפעולתו ר"ל לפועל, לא יפעל. ואם אין לו שום מונע יפעל לפי הטבע. והזרע אינו קדמון אבל פעול ומחודש בהכרח. והנה נתהוה מן הדם והדם מן המאכל והמאכל מן היסודות והיסודות מן החומר הנקרא היולי בלשון יון. והחמר ההוא מן הגלגל והגלגל מורכב מחומר וצורה בלא ספק ואינו אחר. וחומר הגלגל חומר אחד שממנו נתהוה חומר כחהגלגל, ואם היה חומר אחר כן נאמר על האחר שנתהוה מאחר ואחר מאחר, והיינו חייבים להביא הדבר אל תכלית. וכבר התבאר במופת היות החומר בעל תכלית והיותו במקום מוגבל. ואם כן נעמיד הדבר אל חומר הגלגל המורגש והמדומה והמושכל אצלנו. כי הוא מורגש בתנועתו שלא יתנועע לעולם, כי אם בעל חומר, ומדומה מדמיון השפלים אשר אתנו, ומושכל בהיותו בעל צורה מסובבת. ואם כן חומר הגלגל הוא חומר ראשון העליון למציאות האדם הרחוק בתכלית הרחק. וחומר היסודות הראשון התחתון הוא יותר קרוב לו, וחומר היסודות המורכב הוא יותר קרוב לו, וחומר המאכל יותר קרוב, וחומר הדם יותר קרוב, וחמר הזרע הוא חומר האדם בעצמו. וזה כי בהיותו בביצי האב עדיין לא התטבע לקבל צורה, ובהיותו משמש ומתחמם הנה במצאו מקום מוכן להצטייר בו צורת אדם יצטייר כהצטייר העופרת בתוך הכור הנקרא חותם שוקע, ויתהוה האדם בתוכו בצורה בולטת, כמו שאמרתי למעלה בסוד חותם הדפוס.
והחותם המצייר ההוא האנושי נקרא סנדלפון והוא הנקרא אופן. ובכתוב חסר בלא ו"ו כשאמר (ראיתי והנה אפן אחד בארץ) ["וארא החיות והנה אופן אחד בארץ"] (יחזקאל א' טו'). ופירשו בו זה הוא סנדלפון אשר ראשו ברקיע ורגליו בארץ והוא קושר כתרים לקונו. והוא פועל הגוף בלא ספק ושמו גם כן סמאל, ומכוחו נברא החי והמדבר בצלם ובדמיון. והוא כמו עץ דפוס, וממנו נולדים מולידים שבכוחו נולד כל אדם המוליד. והבן זה העניין על הזרע עם סוד שכבת זרע .
כטודע כי מטטרון שר הפנים הוא סנדלפון שר האחור והוא שר הרוח, כלומר שר הרצון שהוא אחרון שבמציאות הפעולות, ר"ל רצון האדם השפל הזה שבו נשלם המציאות ועליו נחתם. שנאמר "ביד כל אדם יחתום" (איוב לז' ז'). ועל כן אמרתי לך כי חומר האדם הקרוב הוא חומר הזרע שממנו נתהוה האדם. ולפי זה הדרך התבאר היות חומר אחד סבה לחמר אחד ואחד לאחד עד הגיע אל החמר הראשון שממנו נתהוו כל חמרי המציאות. ולפיכך יהיו לכל גוף חמרים קרובים וחמרים רחוקים. וכן אומר לך בענייני סבות הצורה, כי יש לכל צורה צורה, וכן לכל פועל פועל, וכן לכל תכלית תכלית, קרובים ורחוקים בכח ובפועל. ומן החמר תבין אלו כולם, שדרך אחד להם. אלא שאלה יאמרו על השם ית' וית' שלשתם לבדם, ואין לי שום יחס עם החמר בשום דרך מהדרכים כמו שהתבאר במופת חותך.
ואמנם כל כוונתי בזה השער להודיעך עניין היות הדברים הנמצאים כולם בעולם הזה ובעולם הבא נמצאים מהשם ית' על דרך השפע. ולא נחוש בהיות האחרון מהם נמצא מאתו ית' אחר כמה אמצעיים. כי אנחנו מדמים על דרך משל כל המציאות אל מלך מלכי מלכים שולט בכל הארץ, ותחתיו מלכים ותחת המלכים שרים ותחת השרים עבדים, ותחת העבדים עבד עבדים וכיוצא בזה עד התכלית. והדומה גם כן לעניין הגוף שבו מלך מלכים, והוא מפני שהוא בעל חכמה ובינה ודעת משפיע על הלב והוא המלך והלב הוא משפיע על להכבד והוא השר, והכבד משפיע על הלחות והם העבדים, והלחות על כלל האיברים ועל פרטיהם והם עבדי עבדים. ואתה יודע זה המשל כולו ועניינו, וכוונתי בו להודיע שיש על כל אלו מלך מלכי המלכים על כל פנים שמניע ומנהיג את הכל בכלל ובפרט. ובעולם הוא השם ית' ובישוב הוא הנביא ע"ה ובגוף הוא הנפש, ואם כן אמיתת המציאות בכללו ובפרטיו. והסבה הראשונה לו הוא השם ית'. והוא שכל משכיל ומשכיל אמיתת כל המציאות האנושית, ופרטיו הוא הנביא ע"ה והוא המשכיל אמיתת כלל הגוף, ופרטיו הוא הצורה שהוא הנפש, והוא הכח המושכל השולט על כל הגוף בכלל ובפרט, ובצאת מן הכח אל הפועל הרי נתעלתה ושלטה בכלל על כל האנושות. ובפרטיו נקראת משכיל ומושכל, ר"ל הכח הנפשי. ובצאתו עוד לפעל שלט על כל המציאות והתדבק אל הסבה הראשונה והתדמה לה ונעשה שכל. ואז הוא שכל משכיל ומושכל ונשלמה הצלחת מציאות הנפש והגיעה אל תכליתה. וזאת הייתה כוונתי אשר רציתי לגלות לך סודה בשער הזה וגיליתיו לך, והשתכל בו ודעהו. כי "זה השער ליהוה צדיקים יבואו בו" (תהלים קיח' כ').