איש אדם

ביאור על ספרו של רזיאל הפותח "איש אדם ילדה מרויה": פעמים ביאור "אות באות תיבה בתיבה", פעמים "צירוף תיבה מן התיבות", ופעמים דילוג על מה שנרמז לפניו או לאחריו — בספר עצמו, במי שקדם לו או במי שיבוא אחריו. איש אדם, לדבריו, "נודע שהוא אשמדאי מצורף", ורזיאל "הוא הנקרא איש אדם"; את שמות המקומות שהפך רזיאל הוא מיישר לקורא — קרססטה סרקסטה, נגורא ארגון — "כי כל התורה וכל הדבור ישר והפוך". הביאור הולך אחר הספר כסדרו: ארבעת הכוחות, שהרביעי בהם "הורה דרכי ההשגה וצרף השם וגלגלהו"; התבודדותו של רזיאל והדרך שהורה "בידיעת השם"; וארבעה פסוקים שראשי תיבותיהם "משפט הפוך" וארבע עגולות — "מערכת שם המפורש באמת" — עד ששב רזיאל "אל דרכי הנבואה" "והשלים ספרו בנחמת ישראל וירושלם". בסופו: "ונשלים אם כן זה הספר פה ונתחיל ספר הברית".