מפתח הספירות
הספר הרביעי מחמשת הספרים — החומש הרביעי, בלשונו — ההולך מפרשת במדבר סיני עד פרשת מסעי, ושכולו, כדברי אבולעפיה, לא חובר אלא לגלות בו דרכי השגת הנבואה. את שמו הוא מסביר: השומע יחשוב שאין בו שום עניין מעניין הספירות, אבל כשיגלה סודם יראה שראוי היה השם הכולל לרוב כלליו — שהרי הפקודים הנספרים ספירות הם. הוא נפתח בהקדמות שיעד בספר ויקרא: שלושה יסודות — חידוש העולם, מציאות התורה ומהות השמות — ודעת שתי הכתות בספירות לעומת דעתו שלו, הנמשכת אחר קבלתו, שהיא אמונת הכת השלישית. בפרשת חוקת הוא מודה שאת סוד פרה אדומה לא יכתוב אלא ירמוז; לספר שקדם לו הוא קורא ספר הקרבנות, ועל הספר הבא הוא מבטיח לדבר עוד.