גט השמות
חיבור על השמות, שכל כוונתו להעיר את בעלי ספרי השמות על הזיופים שבידם, שלא יאמינו בהם עד שיידעו על מה סמכו, ולאמת את השמות האמיתיים. מפני שהוא מרחיק את השמות המזויפים קראו גט השמות; סימנו, ג"ט, בראשי שני הפסוקים שבראשו, "גל עיני ואביטה" ו"טוב לי תורת פיך", ובחתימתו הוא פורש בו סוד נוסף: שלוש הנפשות שבשפלים ותשעת הגלגלים שבעליונים. הוא מצייר תחילה את צורת העולם המורגש, מבאר בקצרה את המושכל ואת הגוף והנפש, ואז מגיע אל השמות שיעד: השם המפורש וכינויו אדנ"י, עשרת השמות שאינם נמחקים, עשרת השכלים הנפרדים ושמות בני אדם שבתורה. ועם זאת הוא מזהיר שלא לאבד שם שאין יודעים עניינו, כי המאבד שם מן השמות הקדושים נענש עליו.