ספר החשק
חיבור בשלושה חלקים, שכל אחד מהם כולל שלושה חלקים קטנים, שכתב אבולעפיה "לאיש חושק", סעדיה בר יצחק, ועמו הבחור יעקב בר אברהם, כדי "להשלים בו העולם הקטן". הוא קרא לו "בשם החושק לאמיץ בו החשק", מוצא בגימטריא ש"חשוק" הוא "מקור חיים", ומכנה את עצמו נעתיאל בן רזיאל בן שלויאל. החלק הראשון מוסר את שם בן ע"ב במערכותיו ואת "הדרך המקובלת בהזכרת שם בן ע"ב" — ראש, תוך, סוף — אחרי הקדמה על החשק; החלק השני מגלגל את השם במערכה שנייה ומעמיד את צירוף האותיות כ"דרך קלה" שהנבואה הגידה, וחלקיו הקטנים עוסקים בדיבור שבפה ושבלב ובעשרת החשקים. החלוקה לשלושה היא כנגד שלושת מיני האותיות — שבספר, שבפה ושבשכל; החלק השלישי שהוא מבטיח אינו בכתוב, המסתיים במילים "השם יזכנו שיתגלה החסר מן הספר".