קיוהתבאר עוד במופת שאפילו החכם הגדול המופלא בחכמה בהשתדלותו בבקשת הנבואה, אפשר שיתנבא ואפשר שלא יתנבא, ר"ל אפשר שיעשה שליח ואפשר שאמיתת נבואתו תהיה להשלים עצמו לבד, ולא ישלים זולתו בשליחותו. אך שיתחכם ויוסיף לקח בכל יום וידבר ויחבר ברוח הקדש. זאת דעתנו ודעת אמיתת תורתנו, ואין מכח המקובלים שיכחישו זה, כי המקובלים הם בני הנביאים ותלמידיהם, אשר קבלו מפי המקובלים דור אחרי דור עד משה רע"ה. כי משה קבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים וכו'. והנה הם ראשית החכמה, והם החכמים האמיתיים המקובלים מהנביאים, הם מחברי התלמוד ז"ל, ומהם ומדבריהם נודע לכל מה שידעו ומה שאדענו מעניין חכמת הנבואה אשר הגדתיה לך. ואם תרצה גם אתה הקבלה אשר קבלתיה גם אני, ואם לא הרשות בידך. אמנם תדע קצת ראיה מדבריהם מעניין דניאל מסוד "מנא מנא תקל ופרסין" (דניאל ה' כה'), שהחכמים צרפום בצרופים רבים. ואלה קצת דבריהם "אנמ אנמ לקת ניסרפו". ואמרו, בגמטריא איכתיב כלומר בחלוף א"ת ב"ש, "יטת יטת אדך פוג חמט". וכן "נמא נמא", וכן תחשוב גם אתה אמן אמן. וזה הסוד לא גלוהו הם ז"ל, אבל העירונו אליו בביאור גמור וצריך להיות הסוף ראש והראש סוף. כי זה סוד קללת המלך ההוא שכתוב עליו אחר כן "בליליא קטיל בלשאצר מלכא: ודריוש מדאה קבל מלכותיה" (שם ל'). וסוד מדא"ה האד"ם. ומפני שנשתמש בלשאצר בכלי בית המקדש, התחייב במיתה מיד. ופירוש דניאל שפירש לנו מפורש הוא שאמר "מנא קיאמנא אלהא מלכותך: והשלמה תקל תקילתא במאזניא ואשתכחת חסיר: פרס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס" (שם כו'). והמבין עניין הפירוש הזה קל עליו להבין צרוף העניין ההפוך, ויבין עניין הקללה החתומה על "פס ידא די כתבא" (שם ו'), וסודו "פס קר תלין אמן אמן". ועניין "פס קר" חתיכה קרה, ועניין מספרו גו"ף ומקר"ה וכללו מ"ת. וכאילו נכתב ונחתם עליו שימות בלילה ההוא, וכן סודו "מת תלין אמן אמן" וכן כתיב ביה "בליליא קטיל", וזה פירוש עדות הכתוב, בלילה זה תמות. אמן ואמן הוא מת, ואנחנו נחיה לעד אמן ואמת. ומזה תבין עניין אומרם ז"ל "בגימטריא איכתיב להו", שכן הוא בגימטריא "ובדין האלהים ימות השר". וכן גם דריוש מדאה בגימטריא רשע. ועניין איך פירש דניאל "מנא מנא תקל ופרסין" שסודם מנין משקל ומספר, ומורה גזירת פרס, שהוא מעניין פריסת מלכות, וסודו עוד פרס ומדי. וקבלנוהו ספירת מלכות כאילו אמר ספר ספירות מלכותך. וסוד פרס ומדי מספר ומדה, ונשאר עוד ופרסין פרס יון.
ואחר שהדבר כן, נודע מכל צד הביאור האמיתי השלם אשר בארתי לך. ויש ביאור יותר גדול מזה יותר מבואר, והוא שאינו דומה העניין שקורה לאדם בעצמו, ומבינו ומשיגו בשני דרכי ההשגה האנושית, ובהשגה השלישית האלהית בהקיץ, לעניין שקורה לו בחלומו. והשכל ממה שביארתי לך אני ממה שהשגתיו, מעניין מה שקרה לי, או הגדתי לך כמו שקרה לאחרים רבים. ואין ספק כי זה יהיה אצלך מצוייר בחלום שאינך יודע פתרונו, אבל דעתך משוטטת להבינו, ואתה משים עליו פתרונים רבים. והנה עניינו מסופק אצלך אבל היותך בוחן ומצרף ומשיג מעצמך העניין שבארתי לך, לא יתבלבל דעתך בדבר ולא יסתפק עליך שום עניין כלל. אבל אתה צריך להרגיל עצמה בזה העניין מעט מעט, ברצוא ושוב כאשר צויתיך, ואם תשמור מצותי זאת בלבבך, "יברכך יהוה וישמרך". ואם תאהבה בכל לבבך ויצרך "יאר יהוה פניו אליך ויחונך". ואם תבקש רחמים עליה בכל מאדך לעולם, "קיבישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום". ואם תשכיל ותצליח את דרכיך, ינחך ה' תמיד והשביע בצחצחות נפשך, וישכילך ה' ברוב רחמיו וישפיע טובה עליך עושה שלום, והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו.
נשלם החלק השני תהילה לאחד ואין שני.