קעטוצריך שתעורר משנת העולם הזה אשר כולו חשך עם כל אור יומו ואשו ואור אבניו היקרות ולפידיו. ואור שמשו ואור ירחו ואור כוכביו. שהם אורים באים ומתפשטים בו קפומשפיעים עליו מחוץ ממנו כי בהעדרם שב חשכו על עצמו ובבואם עליו יחשב אורם כאילו הוא אור שהוא שלו ואינו שלו בשום פנים כי בבוא מונע בין שניהם בין המשפיע והמקבל אין קיום קבול למקבל מכל מה שנחשב שקבלו. אם כן לא היה אצלו כי אם בדמות דבר מופקד ביד אדם מיד בעליו שבכל עת שבעליו רוצה פקדונו לוקחו ונשאר מי שהופקד אצלו הפקדון ריקם ממנו. ואם לא נהנה ממנו הנו כשומר חנם. ואם יהנה ממנו הנו כשומר שכר. ואם נתן לו על מנת שיהנה בהשתמשו ממנו הנו כנושא שכר. ואם פעל בו כרצונו די ספקו הנו כפועל.
ואשר המשלתי לך באור היומי והחשך הלילי ודומיהם אל הפקדון ושהם יורו סוד ההויה וסוד ההפסד ושזה סבת זה וזה נמשך אחר זה בבוא זה אחר סור זה הוא סתר כל התולדות והבנים דוחין את האבות. והבן הוא המתחדש והוא בעצמו האב בעת שהוליד בן. נמצא שהאב אב לבן והבן בן לאב והאב בן בפעל תמיד והבן בן בפועל תמיד. והאב טרם שיוליד אב בכח וכשיוליד שב אב בפועל. וכשהוליד אז הוא אב ובן בפועל אב בערך אל בנו בן בערך אביו. והבן אב בכח לפני הולידו והוא שקראנוהו בשם אב וכשהוליד נקרא אב מצד התולדת שהוליד. ומזה תבין שהנפשות אחר שהם כולן פקדונות ואחר שאינם מכלל עצמי העולם השפל החשוך הזה כפי השתמשותם בעצמם ובכליהם יהיה גמולם וענשם.
קפאוכשתחשוב שהנפש שלך היא שלך תטעה וכל שכן אם תחשוב זה על אבריך וכל שכן אם תחשוב זה על ממונך שתטעה טעות יותר גדולה מכל טעות. ואחר שהוא כן ואתה כשתתיעץ בעצמך עם כליותיך ותשוב להתבונן באמיתת מהותך בלבבך ותתעלה בהשתכלך בחכמת מחך ותמצאהו חכם מתחכם במה שראוי להתחכם בו ותשתמש באבריך לאלף וללמד חכמת הקבלה הקיימת אחרי אלפך ולמדך שאר האלוף והלמוד הקודמים לך. הנה אז תדע שהרווחת עצמך והצלת נפשך מיד רשעי עולמך הרוצחים וקיימת מציאותך מציאות קיימת.
ודע שבכל עת וזמן שתלמד הקבלה אז תעיין בה מעצמך אחר ההקדמות אין ראוי שתחשוב שכל מה שתמצא בה הוא לבטלה. אבל ראוי שתדע שהטעם שנעלם ממך לא נעלם מזולתך ועם זה תתחייב לבקש טעם לכל דבר ממנה, וככה תגיע בה אל מדרגת ההצלחה האמיתית ותוכר בה החכמה מצדך ותוכר בה החכמה מצדה גם כן.
וידוע שטבע החטה הוא שצריך לטחנו עד שובו קמח, וצריך ללוש הקמח ולערבו עם תכלית דקות חלקיו עם המים ואז ישוב עסה. וצריך עוד לחלק המעורב כולו אל קצת חלקים עד שוב כל חלק ממנו גוף מיוחד לעצמו וצריך לאפות אותו בתנור עד שיתחמם מכח חום האש ויתיבש מעט עד היותו ראוי לאכילה ועדיין חומרו שממנו התחלנו הוא הוא חומר החטה והוא עשב השדה אלא שהתרחק והתגלגל בקבול צורות מתחלפות וחומרו קפבהקרוב שנתהוה ממנו הלחם הזה הוא העסה שקבלה צורת לחם אחר אפייתה. ובצורת האפיה נהייתה העסה לחם ובהשתנות עליו הצורות נשתנו בו השמות והתחדשו ונכללו עם שמות המין.
כאמרך עשב הנקרא שבולת נעשה חטה והחטה שבה קמח והקמח שב עסה והעסה נהיה ממנה הלחם. וכן אחר האכל הלחם שב ונהיה דם בכלל וקבל ארבע צורות כנגד ארבע יסודות ונהיה ארבע לחויות אשר טבע כל אחד מהם כטבע כל אחד ואחד מהיסודות.
ומהם ידענו שאלה הטבעים כשהתחללו ונתכו שבו אל טבעיהם הראשונים. והיה הדם חם ולח ראשון. והלחה הלבנה קרה ולחה. והלחה האדומה היא הירוקה חמה ויבשה והיא מרה. והיתה השחורה קרה ויבשה. והדם כרוח. והלבנה כמים. והירוקה כאש. והשחורה כעפר. וכאשר ראית אלה מתגלגלים וחוזרים אל טבעם בתוך גוף האדם, כן גוף האדם אשר מהם נתהוה יחזור ליסודותיו כל חלק לחלקו וכל יסוד ליסודו עד התעכל כל גופו בבטן העולם התוכיי הזה בהתעכל חלקי הלחם בתוך בטנו. ואין הפרש בין היות זה אחד מאות אלפים ורבבות מן השנים ובין היותו כרגע כמימריה לשעתו כי הכל תלוי בתכליות כאמרם על זה דרך משל סופך טב כלך טב.
קפגוכן חכמי המחקרים אומרים תמיד כי הסיבה הנכבדת והמעולה מארבע סבות כל פעל שהן הוחמר והצורה והפעל והתכלית. היא התכלית כי בעבורה נמצאו כולן והיא לא נמצאת בעבורן. ולפיכך צריך לחשוב כך בחכמת הקבלה עם שאר החכמות כי היא סיבת מציאותן והיא תכליתן וכולן עלולות לה והיא עילתן. וכאשר קרה לגוף כך קורה לנפש שצורותיה מתחלפות והיא אחת לבד ומן המדות תכיר זה.
ודעת קצת חכמי הקבלה היא בשככה תתחלפנה צורותיה בה אחר הפרדה מהגוף עד הגיעה מצד עלוי גמולה אל גבול אחד בלתי משתנה אצלה והיא תכלית תכליותיה. או עד הגיעה מצד גודל ענשה אל גבול אחרון שאין אחריו גבול כמו שאמרו היורד לארקא שוב אינו חוזר והוא המת שנענש במות שאין אחריו מות. והפכו הנגמל והוא החי שאין אחר חייו חיים לנפש האדם. והשאר שהם בין שתי הקצוות האלו הרחוקות בתכלית הרוחק מתגלגלים עד הגיעם לתכלית העונש או לתכלית הגמול הנזכרים וזו דעתי גם אני עם אלה המקובלים ויש לי בזה ראיות חזקות. אבל אין לי צורך לגלותם בכתב עתה וכל שכן בספר זה.
ודע כי אלף אחד הוא חומר כל אלפיות במחשבה. אבל יוד עשרה היא תכליתם ולפיכך קראוה שכינה שהיא קפדתכלית למחשבה אבל י' היא חומר כ"ב אותיות גם א' היא תכליתם כי הוא הגדול שבכל צורותם.
ואחר שהגעתי עד פה בדרכי הקבלה, אשלים לך ענינה ואחתום הספר בזה התשלום בע"ה יתברך. ואומר כי חכמת סדר הצירוף מורה לנו כח חכמת המצרף שהוא המערב העירובים. והנה נמצאו מערבי העולם על צורת א'ב'ג' תחת האלוה ית'. א' מורה להיותו סימן לשכל הפועל הראשון לכל שכל נפרד עלול. ב' סימן לנפש הנשפעת מאתו שהמציאה לקבל שכלו כלומר שפע אורו. ג' סימן לגוף הגלגל ההוא בעצמו. ודע כי השכל הזה הנקרא משתכל בעצמו ומשיג מהות עצמו ומכיר בעצמו שהוא אינו מחוייב המציאות בבחינת עצמו אבל אפשר המציאות. ואם כן יש סבה מחוייבת המציאות בבחינת עצמה ואין שם סבה זולתה והיא עילתו אשר המציאתו ומקיימתו באמיתת מהות עצמותו. דמיון לזה הנמצא העלול מציאות א' וחשוב שהוא דבר מכיר עצמו ומכיר ממציאו ויודע שהוא אפשר המציאות. והנה אחר חיוב מציאותו יודע שממציאו הוא הסופר שהמציאו ומכיר שהוא אדם כי אין שם מצייר וממציא אותיות נכתבות כי אם אדם ולא כל אדם כי אם סופר ולא כל סופר כי אם זה המיוחד שכתב זה האות המיוחד.
קפהכן השכל הראשון הכיר ממציאות עצמו ומאמיתת מהותו שאין שם עילה מחויבת המציאות מחייבת מציאות זה העולם העלול זולת האלוה ית'. וזה השכל מעיין בעילתו ויודע איכות המצא עצמו מאתו ית' ואיכות קיומו ממנו ורוצה להדמות אליו להמציא עלול. ומשתכל בעצמו ומוצא שעם השתכלו בסבתו יוכל להמציא שכל נפרד מתדמה לעצמו. ובזה יבדל השכל הראשון העלול מהשם ית' והוא שהשם יתברך לא הביט בזולת עצמו כשהמציא עלולו אבל עצמו הספיק להמצאתו. והשכל הנזכר לא הספיק עצמו להמציא עלולו שהוא השכל העלול השני לו אבל הביט בסבתו והמציא עלולו על צד המצאו הוא מסבתו. וכשהשתכל בעצם מהותו נשפעה נפש מאתו ובהשתכלו בעלולו איך נמצא ובנפש שנשפעה מאתו מצד השתכלו בעלולו נמצא צורת הגלגל ומצד השתכלו בנפש הנאצלת מאתו נמצא חומר הגלגל.
נמצא שהיה הגלגל הראשון בעל חומר ובעל צורה כדורית ובעל נפש חיה משכלת ובעל שכל שמקבל מן השכל הראשון העלול ואלה כולם נכללו בגלגל. והשכל השני נפרד ועשה כמו כן כפי מה שהשיג מעלתו ומעלת עילתו והמציא שכל ונפש וצורה וחמר עניין גלגל הכוכבים הקיימים אשר בו י"ב מזלות. וכן עד השכל שהמציא השכל הפועל והוא הממציא גלגל הירח. ואמנם השכל הפועל שהוא העשירי הוא סוף הנבדלים וגלגל הירח סוף הגלגלים על כן גלגל החומר התחתון שהוא העשירי הוא סוף העשרה חומרים קפובעלי הצורות הכדוריות. ואע"פ שאין צורותיו קימות בו באישיהם הנה הן קיימות בו במיניהם להדמות בקצת קיום אל עילותיהם.
ומפני שהשכל הפועל כולל כל מציאות נבדל פועל שכלי אישים בלתי נבדלים בנפשות אישי מן האדם שהוא תכלית כל המינים. וכל הנמצאים היו עילות למציאותו. והעילה החזקה שבכל עילותיו היא העילה הראשונה לכל הנמצאים כולם והוא האלוה יתברך. ומפני שלא היה אפשר לאדם לקבל שפע מאתו נתן כח לשכל העשירי להשפיע לו שכל על נפשו ולהוציאו מן הכח אל הפועל.
והשכל הזה הוא רבו של אדם. ומפני שאי אפשר לכל אדם לקבל כחו מפורש למד השכל הזה למשה רבינו ע"ה תורה ונתנה לכל ישראל על ידו.
אבל כמו שאנחנו מכירים אבינו ואמנו ועילותיהם עד יעקב ויצחק ואברהם אבותינו ונשותיהם אמותינו עד נח ואשתו ובניו ועד אדם וחוה שהם ראשית המין האנושי. כך אנו מכירים עילותינו שהם החי והצומח והדומם והיסודות והחומרים והצורות והנפשות בכלל ואנו יודעים בשכלי נפשותינו אשר שכלינו עלול והשכל הפועל עילתו אשר כל השכלים עילותיו וכל שכן עילותינו ואנחנו וכל המכירים מכלל הנזכרים יודעים ומכירים כי יש לכולנו יחד עילה אחת מיוחדת קפזוסיבה ראשונה לכל. והכל חייבים להשתכל אליה כפי היכולת ולקבל שפעה וטובה כפי היכולת על ידי האמצעיים בהשתלשלותם, ואין ראוי לעבוד דבר בעולם דרך עבודה אלוהית זולת העילה הראשונה ההיא שהכל עובדים אותה עליונים ותחתונים יחד. ואמנם מפני שהדבר העליון ההוא הוא עליון העליונים ולא יפלו עליו מלות דבריות ולא מחשביות רצה יתברך לתת לנו שמו המיוחד לו לברך בו העם והעולם ולמדנו בתורתו איכות ברכתו. ונתן המורא ביד העליונים החזקים ליראה מהם שמו יתברך.
ובכיוצא בזה לא חלקו עלינו בעלי המחקר שהרי אפלטון החכם רבו של אריסטוטולוס הפילוסוף הגדול אמר בספר העצמים העליונים דבר בשער אחד זה לשונו, שהעילה הראשונה יותר עליונות אליה מן הספור ואמנם נלאו הלשונות מלספרה בעבור אחריתה לפי שהיא למעלה על כל אחרית ואמנם יסופרו העילות אשר אורו מאור העילה הראשונה והיא שהעילה הראשונה תאיר עלולה והיא לא תאור מאור אחר לפי שהיא האור הגמור המוחלט אשר אין למעלה ממנו אור. ובעבור זה היה האור הראשון מעורר הספור. ואמנם היה זה לפי שאין למעלה ממנו עלה יודע בה. וכל דבר אמנם יודע מפגישת עילתו ואם היה הדבר עילה לבד ולא עלול לא יודע. אם כן העילה קפחהראשונה לא תסופר לפי שהיא עליונה יותר מן הספור ולא יגיענה הדבור. והוא שהספור לא יהיה אלא בדבור והדבור בשכל והשכל במחשבה והמחשבה בדמיון והדמיון בחושים. והעילה הראשונה למעלה מאלו הדברים כולם לפי שהיא עילה להם ומפני זה היתה בלתי נופלת תחת החושים והדמיון והמחשבה והשכל והדבורי ובעבור זה אינה מסופרת.
ונאמר גם כן שהדבר אמנם או יהיה מורגש ויפול תחת החושים. או יהיה מדומה ויפול תחת הדמיון או יהיה עומד קיים על עניין אחד לא יסור ויהיה מושכל. או יהיה סר בלתי נופל תחת ההויה ויהיה נופל תחת המחשבה.
והעילה הראשונה למעלה מהדברים השכליים העומדים ולמעלה מהדברים הכלים. ולזה לא יפול עליה החוש ולא הדמיון ולא המחשבה ולא השכל. ואמנם תקרא בשם עלולה הראשון במין יותר נשא וחשוב. כי מה שהוא לעלול לעילה גם כן אלא שהוא במין נכבד ונשא כמו שביארנו וגלינו עד כאן דברי החכם הנכבד אפלטון.
וכתבתי לך כל מה שכללו בשער אחד שלם מעניינים אלה להודיעך דעת הפילוסופים בשם ית' ואיך העמיקו לחקור ענייני הבורא ית' בכל יכלתם כפי חכמתם ויחדוהו יתעל' תכלית היחוד כפי סבל שכלם והוא (אפלטון) חבר בשכלים ובעניינים אלו ספרים רבים קפטוהיה זה הנזכר אחד מהם וכלל בו ל"ב שערים מעולים מאד כולם מלאים חכמות מופלאות והם ראויים לכל מקובל לדעתם ובידיעתם תסתלק כל מבוכה מקובלת מלבו וגם לא יחשוד כשרים. ואז ידע מעלת חכמת הקבלה האמיתית על המדומה או הנחשבת ולא יסתפק בדבר מן האמיתיות. ויכיר מהות האדם וכוחותיו ונפשו ושכלו ומהם ישיג המציאות והכל כפי יכלתו ובשכלו הנשפע עליו מהאלוה ית' על ידי כל השכלים הנפרדים באמצעות השכל הפועל המוציא שכלו מן הכח אל הפועל. ולפיכך יחשבו השכלים אצלו והגלגלים עם היסודות שהם עולמו לעולם אחד אשר אלוהיו ואלוהיהם כולם אחד.
ואמנם על דרך האמת כי עניין הקבלה המיוחדת לאומתנו לא השיגה אחד מן הפילוסופים והיא סוד המדות האלוהיות המנהיגות מין האדם ואומתנו וקהילותיהם ואישיהם וסגולת קהילתנו ואומתנו ועמינו ולשוננו ומכתבינו. כי זה נגלה לנו ממתן תורתנו שנתעלינו בה ביחוד על כל אומה ועל כל לשון ולנו השרש והעלים עם ענפיהם והפרי המובחר מכל פרי עם תרי"ג מצוות השס"ה עם הרמ"ח שכל מחזור מתגלגל עליהם בסימן בי"ו תקצ"ה, שסודם בי"ת עולמי"ם. כי סוד רא"ש השנ"ה הוא סוד בי"ת המקד"ש. וכן סוד אי"ב תשצ"ג בסוד לעשו"ת שהוא חותם מעשה בראשית. וכן סוד חותם כ"י טו"ב הוא סוד כולל שני המחזורים יחדיו בסוד כ"ח י"ט, וכן סוד ויר"א אלהי"ם בסוד הי"א רפ"ו. שהוא סוד המולד לאחור כנגד אי"ב תשצ"ג שהוא קצסוד המולד לפנים. ושניהם עדים על סוד ז"ה שמי לעלם וז"ה זכרי לדר דר. וכן סוד שמ"י משותף עם י"ה מנהיג שס"ה ימות השנה של השמש. וכן סוד זכר"י משותף עם ו"ה מנהיג רמ"ח אברי האדם. והנה ו' של הקשר שביניהם כלומר ו"ה זכרי וי"ה שמי רמז אל ו' שעות שהן רביע היום. וכן י"ה פעמים י"ה מנהיגים מז"ל מאזני"ם. גם ו"ה פעמים ו"ה מנהיגים מז"ל טל"ה. כי זה ראש התלי וזה זנבו. וסימנם יהו"ה איש מלחמה יהו"ה שמ"ו.
וכל התורה הולכת על זו הדרך ובה מנהיג השם יתב' העליונים והתחתונים. ועל כן אמרתי לך כי הפילוסופים לא ידעו דבר מזו ההנהגה וההשגחה האלהית המנהיגות הכל על דרך המדות ועל סדרי הצירופים ועל עניין מערכות אלו והדומים להם שהם כוללים ענייני הקבלה ומביאים לשלמים לידי הדבור האלוהי מפי הגבורה. ועל כן אומר כי א'ב'ג' כמו שרמזתי וגם א'ב'ג'ד' עם א'ב'ג'ד'ה' והבאים אחריהם הכל יורונו סתרי התורה שנעלמו מן הפילוסופים עם סוד העבור הכולל מידת הדין מצד ויתעבר יי ומידת רחמים מצד עטרת תפארת לעמוסי בטן. ומאלה התאמת לבעלי הקבלה צדיק ורע לו שהוא רשע וטוב לו שהוא עניין מגלה ההשגחה הפרטית אשר הכחישוה הפילוסופים, וגזרו דין העדרה כי לא השיגו סוד גדול כזה לא יושג בשכל האנושי אבל גלתהו התורה בהעלמה חזקה.
קצאוידוע כי כל אות שבתורה וכל תיבה בתורה או נדברת תקבל כמה שנויי הבנות כל שכן עם דרכי הצירופים והגימטריאות ונוטריקון ותמורות וחלופין וחלופי חלופין ודומיהן. שאז תתרחב הדרך יותר ויותר כמה אלפים ורבבות בכל נקודה ונקודה ומכל זו הדרך הכתבית והדברית והחשבית, לא השיג ולא שמע ולא ידע שום פילוסוף דבר קטן או גדול ואילו שמעו לא היה מקבלו עד שהיה משליך תחילה כל מה שעלה בידו ויוצא מאצטגנינות שלו ושב לימי עלומיו ללמוד תורה חדשה.
ואם כן אל יפלא המקובל כאשר יכחיש כל מי שהוא בלתי מקובל דרכי הקבלה האמיתיים כי לא כל אדם זוכה לדעת האמת כל שכן זאת האמת המיוחדת שאין אחריה אחרת להשגה האנושית, ובה לבדה ידבר האלוה יתברך עם נביאיו באמצעות השכל הפועל עם כלי הדבור הנכתבים והנבטאים והנחשבים המצורפים והנחלפים.
ועל כן רציתי להודיעך איכותם בשלשתם. והורו צירופי השם המעוגל סוד ההנהגה כי א'ב'ג'ד' או א'ב'ג'ד'ה' עם ו'ז'ח'ט'י' גם א'ג'ה'ז'ט' עם ב'ד'ו'ח'י' כולם דינם להכתב על צורת גלגלים עגולים וכן כל הצירופים. ולפיכך כשתשמע ממני סוד גלגל השם או דרכו הדומה למרובע ששה על ארבעה או הארוך משלשתם תבין הצירופים כולם הנכתבים בזה הספר ובזולתו או קצבשאינם נכתבים כי דרך אחת כללית לכולם אם יהיו בלי חקר וזו היא דרכם הכללית.
דע שהצירוף הוא לעולם כפול כלומר דבור אחד ממנו הולך דרך פניו ודבור אחד כנגדו הולך דרך אחוריו, עד שיהיה סדר מהלכו של זה הפך גמור מסדר מהלכו של זה. ועל כן כל צירוף שבעולם נחלק תחילה לשני חלקים שווים. חצי ממנו מראה סדר פניו. גם חצ"י ממנו עוד מראה סדר אחוריו ושם בן ע"ב לעד נאמן.
ועל כן אנו אומרים בו אנ"י וה"ו הושיעה נא. כי מן אנ"י ועד מו"ם ק"ח שמות שסודם חצ"י. ומן וה"ו ועד מנ"ד, גם כן ק"ח שמות שסודם גם כן חצ"י. ועוד כמו שנחלק לשנים נחלק לשלשה ע"ב לכל חלק. וכן עד סוף כח חלוקם לדעת סוד חבורם מחלוקם. וסוד חלוקם מחבורם. וכולם בהם יחד סוד החבו"ר. והוא סוד יר"ו שלם. ולפיכך סוד אנ"י וה"ו נחלק גם כן לשלשה חלקים. יהו"ה לכל חלק. וכולם אדנ"י אח"ד ואם כן מגלגולם תבין הכל. חבר שני הראשים עם שני הסופים ויבואו ג' פעמים מו"ם שהוא סימן בשם האחרון והם שלש פעמים אלהי"ם כסימן האברים שסודם ד' פעמים ג' או אמור ג' פעמים ד'.
אנ"י
וה"ו
מנ"ד
מו"ם
קצגוכך צריך לגלגל כל שם בו ע"ב מן י"ב אל י"ב אותיות שהם ד' תיבות לכל י"ב עד שיהיה כל סימן בכלל בי"ו כלומר ו' פעמים י"ב שהם ע"ב מלות הנקראות שם אחד כאמרינו שם בן ע"ב וכולל ע"ב שמות גם כן וכמוהו השאר. ואמנם השם הקיצון המצוד מעוגל שהוא אדנ"י סודו כ"י טו"ב והוא כ"ו בי"ט, יהו"ה אהי"ה. והוא גם כן כ"ח י"ט. הכה שניהם זה על זה, ויעלה תקל"ב. ועוד הפכם והכה המכה במוכה והמוכה במכה ויעלה תקל"ב פעם שנית. חברם ויעלה אדנ"י ושניהם צועקים ואומרים תקבל תקבל. ואז תקש"ר הזנ"ב.
ותדע כי שני המחזורים האלה הגדול והקטון מתנהגים על פי שם אדנ"י. בראשי"ת הזמני"ם והם פתחי רא"ש וזנ"ב וסודם יחד ז"ה מפת"ח ז"ה. על כן תמצא הראש ישר דבק אל זנב הפוך. כלומר אדנ"י מתחיל ישר בעיגול ינד"א הוא משלים הפוך ראה איך נגלה מהלך התלי מהשמות האלה. והוא סוד אמרו יתברך בכללו ובפרטיו ויותר מזה להודיע שהשגחת השם באישי מין האדם על צורת זרה ודחוקה ממחשבות הרופאים ומדעת הפילוסופים. ושהעניין האלהי עמנו כולו תלוי בשמותיו ית' וכל התורה כולה שמותיו מהם מצורפים ומהם נחלפים ועתה עיין בשמותיו אלה כפי סדרן פה ועיין במה שסודר כבר ותבין.
אדני אדינ אניד אנדי אידנ אינד
קצדינדא נידא דינא ידנא נדיא דניא
הנה אלה הששה נגדיים והפכיים לששה שלפניהם והיה כל גלגולם שנים שנים פנים ואחור וכולם י"ב ונשארו מהם י"ב וראשי אלה ו' אלפין וסופי אלה ו' אלפין והצירוף מן דנ"י אל דנ"י ראש וסוף והראש עם הזנב תמצאם עוד הפכיים מטור לטור ישרים לפי מקומם הראשון ועיין בסדורם.
והנה עוד דלתי"ן ח' ד' ראשים ד' סופים ועוד אחריהם ב' נונין עם יודין ב' .
דנאי יאנד
דאני ינאד נאדי ידאנ
דיאנ נאיד נדאי יאדנ
דאינ ניאד
הנה מזה הסדר תבין שצריך לחברם תחילה כולם ביח"ד בדרך כ"ד טבעי"ם שהם הפכי"ם וסודם כ"ד אפי"ם שהם רמז אל כ"ד שעות שהם שר"ש לכ"ד שמו"ת ומהם תדע שאין צור"ת האדם כי אם שמו"ת. ואמנם נחלקו בחלוק השעות י"ב לאור י"ב לחשך ומוסיפין וגורעין כמו כן בחלקי השנה לתקופותיה ושואל זה מזה ופורע זה מזה וקרא זה אל זה. ויושג לנו זה מזה ויעיד לנו זה על זה. ויעלם זה מזה. ויתגלה זה מזה. ונבקש מהם איזה יבשר הזה או זה. ואם שניהם כאחת טובים. כי כל ישראל זה אל זה ערבים ולא לחנם מתקנאים זה בזה החתולים והכלבים והעכברים מזון הצבים ובני אדם אוכלי לחם העצבים העשוי מן העשבים. יקנאו תוך לבם קצההחיות והכרובים. ועל כן לא יקצור רואה בעבים והשם יתקן לבות מחזיקי הכזבים. וישובו להאמין דברי הכתובים כי טוב השם לטובים ומנקה לשבים.
ודע כי הגלגל השני של השם המיוחד והוא י"ב שמות והראשון כ"ד שמות הם מנהיגי אי"ב תשצ"ג והנה רפ"ז משלימים השעה וזה מוסיף וזה גורע רפ"ח תשצ"ב. רפ"ט תשצ"א, ר"צ תש"צ. והוא סוד גדול בין ג' ובין ז'. ועוד ההפך זה גורע וזה מוסיף אבל בתחילה אחד אחד ועוד יותר וכן תמיד תשצ"ד רפ"ו תשצ"ה רפ"ה תשצ"ו רפ"ד תשצ"ז רפ"ג תשצ"ח רפ"ב תשצ"ט אפ"א ת"ת ר"פ. והבן זה הסוד מאד כי ממנו תכיר ההויה וההפסד. וחיוב גלגול הגלגל תמיד מעת שנמצא ותכיר סוד החבור וסוד העבור וסוד הטבור. ותהיה חושק במושג על פי השמות וגלגוליהם אבל לעולם לא תסור מן הסדר עד שתהיה בקי בו מאד וחכם גדול במערכותיו.
ואחר היותך שלם בו שוב אל גלגולי צירופיו כאשר יזדמן לך. וחשוב כי הכל שלך וחומר שבעים לשונות בעטך ובידך לכתוב מהם מה שתרצה ולהניח מה שתרצה כמלך שכל מזונות חפצו מובנים לפניו בשולחנו ומתפרנס מהם ממה שיתאוה ומניח מהם מה שלא ירצהו. והחכם בוחר במובחר תמיד. וכן תחשוב שחומר הדבור כולו בפיך ובמבטאך שגור מצוי תמיד ואתה מבינו כרצונך ומהפך צורותיו הישנות ומחדש בו הבנות חדשות קצומובנות אצלך ולא יבינם זולתך ואפילו אם תפרשם לו בכל לשון ובכל פירוש מבואר ומפורש. וחומר המבטא הזה אצלך ברשותך לתת בו איזו צורת הבנה שתרצה כי הוא מוכן לקבלה בהיות אשתך הטהורה נקיית הדעת מוכנת לך למלאות תאותך עמה בכל עת שתרצה וחומר המחשבה השכלית דוחק את לבך לתת בו צורת שכל חושק להפרד משאר חומרי העולם ולהדבק בצורתו להתקיים בה בפרט בקיום צורת הכוכב בעצמו. וזה החומר מוכן לך להחיותך. ועל כן צריך שלא תתרשל מתת בו צורה הראויה לו. כי זה לבדו הוא שלך, ובו תדבק ובשמו תשבע ועמו תשא ותתן תמיד והגית בו יומם ולילה. ושאלהו וישיבך מלין. וישאלך והשיבהו דעת כי הוא אמיתת חומרך הראשון. והשתכל בו וישתכל בך ותבין שבלעדו לא תתנועע ברצון ומחשבותיך בו יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך.
וזו היא הדרך המביאה נפשך להיות נביאה ר"ל המחשבה הלבבית השכלית באיכות גלגלי צירוף האותיות הכלליים והפרטיים. וכבר חשבו רבים שהשיגו במחשבתם הזכה מתוך דרך הציור השכלי. והאמת אתם כי בה התחכמו אך לא נתנבאו ר"ל שקבלו מהשכל הפועל שפע חכמה והוראת המציאות אבל לא הגיעו עד מעלת קבלת הדבור מאתו. כי היא אמיתת הנבואה ומהותה כמו שרמזנו למעלה.
ועתה קצזפה גלינו כל הדרך מבוארת כי חשקנו בשם וסמכנו עליו ית'. ולא יראנו מאיש ולא פחדנו ממבאיש. ולא חששנו למכחיש. ואחר שעלתה כוונתינו בידינו וכתבנו מה שרצינו לכתבו בזה הספר הנותן אמרי שפר. בסתרי חכמת הקבלה. נודה ונשבח ליי אלהי ישראל על חסדו ועל טובו שעזרנו עד כה. גם הביאנו עד הלום והעלנו לשמי ערץ. למען ספר שמו בכל הארץ. והשם שזכנו לכך לכבוד שמו הגדול הגבור והנורא. יזכנו למען רחמיו הרבים מהרה. לראות בניין בית הבחירה. עם כל ישראל בעלי החברה. לקיים שם כל המצוות שבתורה. ונשכון שם באהל מועד. אמן נצח סלה ועד.
| אמרי שפר בם הסופר גוף גן עדן דבור הוליד האיר אורו ולזיו אורו זרח שמשי חסד משפט טהר לבי ידי גברה כתר עליון תורת השם שם הקדש רוחי מרוה קורא בשמו צור הצורים פתוחי חתם עניין צירוף סדר באיש נפח בהם מבטן אם לדעת סוד | נתנו עצה מצא חיים עם כל עציו רוח קדשו מאור שמשו בנתיב ספרי כי מפי צץ וצדקה לי מלאך הוא על כל אחי שם על ראשי חשקה נפשי קדש רוחי חן נתהוה ימצא עמו צר בו צורות חתם בו האותיות סדרי עולם נשמת חיים ערום יצא זה הנמצא | לדעת סוד מפי כל נטעה לבם סתרי לבו עין לב מח פי משנה לו ציץ רמז קץ בא הקץ רוב אחד שלטה נפשי תפארת שם כלת יבם יען שלם טוריו כדו- חדוה רינה זרע חמר ויגדור גדר הוא לו בא דרכי אפיו גלמו ברא ברך על פיו אמרי שפר | זה הנמצא הארץ נפצה פיהן רצה הוציא חוצה מר קרצה רץ במרוצה חידה ומליצה לקץ היקיצה מזה מקצה כאשר חפצה פיהו פצה נעלו חלצה כפל מחצה רים כביצה גילה דיצה עסה מצה כל פרצה בר לנוצה בשמו מצה מוטל ארצה חקי מוצא נתנו עצה |
הסבר המהדיר: כל איש מכחיש חכמת ספר
הסבר המהדיר: הוא איש סכל או איש כופר
הסבר המהדיר: לא יהיה איש חכם סופר
הסבר המהדיר: עד שיבין אמרי שפר.
הסבר המהדיר: תם ונשלם השבח לבורא עולם