עדואם תבטא חצי השם הראשון אז תמצא שני המרובעים עומדים בעצמם ויושלם השם כולו בביטוי חציו שהוא יו"ד ה"א וכבר הודעתיך חלוקו ושהוא יה"ו א"ד ורמזו כולל ד' אותיות אהו"י. והנה הו"א ד"י וסודו יד"א וד"א הד"א והד"א. זה וזה כסוד ז"ה שמי לעלם וז"ה זכרי לדור דר. אין ז"ה עהכי אם בית אלהים. וז"ה שער השמים קשורים ואדוקין ז"ה בז"ה. ה'א ד' וה'א ד' י'ו'י י"צר וי"צר י' פרי וי' פרי. הנה שני מיני פירות נולדו משני שרשים דומים. וסוד יה יו"ד ה"א. עוד י"ה וא"ד הוד ואד.
כבר גליתי לך סוד חלוק השם אל שני חלקיו אח"ד אח"ד שהם י"ה פעמים י"ה. גם ו"ה פעמים ו"ה בשתי הצורות. אבל עתה אגלה לך סודם. והוא כי לפי היות בכל אחד ואחד טור בן י"ה שמות לזה וטור בן ו"ה שמות יהיה סוד כל טור וטור לפי מספרו בין בארכו בין ברחבו מורה על היות ארכו ורחבו שוים. אבל כל גלגוליו של הראשון יהוו רכ"ה ויהיה לפי מספרו ארכו ורחבו ועמקו שווים. ושל השני יהיו קכ"א ויהיה לפי מספרו ארכו ורחבו ועמקו שווים. ואם תרצה לדעת את השם קר"א שמו ככ"ה כי הוא שמ"ו גם הוא עצמו על דרך יו"ד גימ"ל עם יו"ד גימ"ל שם שם כ"ו. והוא ר"ו שסודו עצמ"ו ושניהם נולדו מהם בש"ר וד"ם. גם עצמ"ו מקו"ר והוא רצו"ן נוצ"ר. והוא עצם רצונו. וכהנה רבות עמו לא יעלמו ממך דרכיו וענייניו גם לא סגולותיו וכוחותיו ופעולותיו אחר זו ההערה.
ועוד סודו מפורש יותר ז"ה בז"ה זי"ן ה"א. הנעלם אני הנגלה הוא זה. אין זה כי אם בית אלהים בי"ת בין ז"ה ובין זה. זי"ן ה"א זי"ן ה"א חכמה ובינה חמה ולבנה בי"ת נחלק. כי הו"א שני"ם והוא ר"ו ר"ו.
וכבר עואמרתי לך כי סוד ר"ו עצמ"ו. אם כן עצמו חכמה ועצמו בינה. והנה תאריו הם עצמו. ועוד סוד ר"ו דב"ר. אם כן שמו מודיענו דבר חכמה ודבר בינה כדכתי' ברמז וכל דבר חכמה בינה. וכן אמרו "בדבר יי שמים נעשו". ראשי תיבות וסופי תיבות עולים תרי"ג. וסודם חמ"ר השנ"י, י"ה שמ"י שס"ה, ו"ה זכר"י רמ"ח.
והנה השם ממנו הכל וסוד שמ"ו נחלק רכ"ה. הנה מז"ל מאזני"ם. אבל קכ"א הוא מז"ל טל"ה. זה מגד"ל חט"ה חט"ה טפ"ה טפ"ה . וזה מגד"ל קמ"ח סבי"ב סבי"ב מצורת הריחים זה לפי השנים העגולים וזה לפי סדר הירחים, שהם החדשים. זה על פי השמש בתקופותיו בסוד סדרי א'ז'ג'י' ו'א'ט'ד' שסודם י"ה יהו"ה. וזה על פי הירח בסוד סדרי מולדותיו. וזה מתחיל תקופותיו מניסן אל ניסן. ומתגלגל משנתיים אל שנתיים. וגה מתחיל מולדותיו מתשרי אל תשרי בסדר הרכבת אי"ב תשצ"ג עם אי"ב תשצ"ג מחודש לחודש עד תשלום י"ט שנה ללבנה. גם כ"ח שנה לחמה. שסודם כ"ח י"ט, ופירושם כ"י טו"ב. וחותמים כ"ו בי"ט. ואמיתתם יהו"ה אהי"ה ללמדך כי העליונים והתחתונים משועבדים ליודעי שמו, כל שכן לעצמו. וחלוף כ"י טו"ב בא"ת ב"ש הוא למנפ"ש. וסודם שפעים כשפנים, חתומים תחת הנעלם משם שד"י שהם, י"ן ל"ת ו"ד. וסודו פר"ו ורב"ו.
ועוד תדע כי י"ה פעמים יהו"ה עולים שמי"ם. אבל י"ה פעמים אלהי"ם עולים אר"ץ. ולפיכך נאמר עזבה"א בראם. וכבר הודעתיך שהוא השם שלם בחשבון המרובע ואל זה כיוון באמרו, "ביום עשות יי אלהים ארץ ושמים". ודע כי ג' פעמים נפש עולים א"רץ. והנה סוד ארץ ושמים אר"ץ וקר"ץ. ושניהם א"רץ ק"רץ. אלף ר"ץ קוף ר"ץ. רץ לקראת רץ. ומהם יתחייבו שני היצרים.
ועתה חשוב י"ה פעמים רכ"ה שהוא סוד חשבון י"ה עד שיהיה ארכו שווה עם רחבו ועם עמקו ותדע הכוונה בו והוא כי י"ה פעמים י"ה עולה רכ"ה. ואז ארכו ורחבו בלבד שווים. ויעידו על מציאות הקו והשטח. ועוד השלימם ואמור י"ה פעמים רכ"ה עולים ג' אלפים ושע"ה. והכלל שע"ת מיני מאורות. וסודם חשמ"ל. סימן בשלו"ם. יי יברך את עמו בשלום. וסודו מלבו"ש מלחש.
וכן ו"ה פעמים ו"ה שעולים קכ"א. והראשונים והשניים הכוללים הם המניעים הגלגלים בכח השם שהוא שמ"ו המיוחד לו על פי מזל מאזנים עם מזל טלה. והנה השלם הוא ו"ה פעמים קכ"א שעולים לבש ושניהם שת"י נסת"ר מסתיר סתרים. והמוסר מסירת השם בסוד שני יצרים מודיע לתלמידו תחילה שתחילת בריתו הוא בעצמו עצם אחד מורכב משני עניינים והם הנקראים חומר וצורה או אמור גלם ותמונה כי הכל שווה. גם נקראים שני יצרים חתומים בשם המפורש אשר הוא מסתיר סתריו וזה סימנם.
עחיצ"ר הטו"ב ויצ"ר הר"ע והנה סופם ר"ב ר"ע שסודם ל"ב תל"י. אבל שסודם ל"ב תל"י תוכם 'רי"ו טצ"ץ'. וסודם נקשר על ג' פסוקי ויסע שבם שלוש, ונחלקים ע"ב ע"ב ע"ב. חבר כל אחד ואחד מהם אל מלת טצ"ץ ויהיה הכל 'טב"ע צב"ע צב"ע'. כפול טבע ותמצאהו צב"ע. ואם כן הנה הם חמש פעמים טב"ע כלומר רי"ו מחובר עם טצ"ץ והוא סוד חבור הצורה עם הטפ"ה וגם רי"ו הוא שם המפורש שלם לפי משפר אותיותיו. גם טצ"ץ סוף שלשת מיני התשיעיות והם אֶלף פחות אָלף שהוא אחד וכולל כל כ"ן אותיות בשלוש ט' ט' ט' שכן הם ושמם טת טת טת וסודם אח"ת לאח"ת למצוא חשבון. ולכשיחוברו אלו עם שלשת חלקי השם שהם ג"כ ב"ע ב"ע ב"ע יעלו שלשת דרכיהם טב"ע טב"ע טב"ע או אמור טבע צבע או צבע טבע כי הכל שווה ומספר שלשתם כ"ז רי"ו וסימנם ויזכ"ר כי בשר המה. וכללם לב גבור או לב ארי לבריא או לב ירא. ומאלה תכיר שאריתם. וסוד טצ"ץ מטטרון שר הפנים שסימנו מש"ה. וסוד רי"ו הוא חרב"ו. ועל זה העניין בא בקבלה סוד מי שמוסר לחברו חרב"ו של מש"ה אשר בו מבחר השלוש. ומהם יודע סוד מציאות הכבד והלב שורש מוח. כי שורש המח לבו, כאשר שורש הלב מחו.
ואחר זה תדע שאם תחבר טבע עד י"ה פעמים יעלה מספרם ארי"ה והוא רי"ו. וכולל שנ"י השרשי"ם. ואם תחבר טבע עוד ו"ה פעמים יעלה מספרם תתצ"א. והנה הם השרשים לב"ד, ויורו על היות להם שרש טבעי והוא טבע עטהחומר הראשון שהוא מוכן לקבל הצורה על פי הצבעים המבדילים בין הטבעים ותדע כי הקשת אשר הוא השרש מורה על הטבע ומעיד על הצבע ומגיד חבור הטבעים עם הצבעים ומודיע כי הטבע מגלה הגולם ומפרסם החומר והצבע מגלה הצורה והתמונה.
ומפני שזכרתי לך סוד כח הלבנה אשר קראתו התורה בשם ה"ס נ"ה והוא בע"ר באש גם עב"ר בא"ש ועם כל זה איננ"ו אכ"ל. אזכיר לך סוד המולד המעיד על סוד העבור ועל סתרי התולדת. ואחבר אליו עניין נסתרי התקופות עד שתפלא מנסתריהם מאד ותכיר מהם עץ החיים העליון והתחתון ועץ הדעת טוב ורע ג"כ העליון והתחתון והנהר עם ארבעת ראשיים. ואודיעך איך יוצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים. בסוד ארבע פרשיות שבתפילין שהם: שמע, והיה, קדש, והיה.
רק בתחילה אני רוצה לגלות לך אמיתת מהות ערוב מזגי בני אדם ואיך הורכבו לפי הטבע המתחלף והמשתנה מצורף בשלשת כוחותיו הנקראים טבעי וחיוני ונפשני אשר הם בגוף כל אדם שלש רוחות משמשות אותם ונקראים ג"כ אלה השלש רוח טבעית רוח חיונית רוח נפשית. ויש להם בגוף שלשה מקורים לקיום האיש והם המוח הלב והכבד. ומקור רביעי לקיום המין והוא הביצים שהם מקור הזרע הפרטי בפעל שהוא כללי בכח ויוצא מכלל כל הגוף הפרטי בין אישי מינו והכללי מצד עצמו הכולל עצמותו בכלל כל הרכבותיו.
ואדבר פתחילה בשלשת המקורים ובצירוף מזגיהם ואיך יתחייבו כ"ז מיני בני אדם משונים זה מזה מצד התחלפות הכוחות המקוריים בהם. ואצייר דרכיהם כמו שרמזם החכם בן עזרא בפרשת ואלה המשפטים בסוד הברכות המורות על השפעים הנובעים מן המקורים כדמות בריכות מים.
ואחר כך אדבר בעניין שכבת זרע החתומה בשם המפורש זכר שבעת ימי בראשית שגם הם חקוקים שתי וערב גם כן כמוה כמו שהתבאר משם וה"ו אשר ממנו שת"י וממנו ער"ב והוא שיתערב בה על צורת עירוב שלשה פסוקים שלו בדמות שלשה המקורים שהם ג"כ שלשה מיני עבים. עב חזק, עב בנוני, עב רפה. כדמות קבוץ שלש נקודות הנקראים סגו"ל או סגול"ה. ודע כי שכבת זרע היא שתערב כ"ז מינים משתנים והיא שתעזר ב"כ עם כ"ב אותיות הדיו שכן עמה כ"ב כ"ז אותיות הדם ז"ב כ"ך בזכ"ך המחשבה שבה המח מחשב ה"ה שהם י' ספירות כי הם ט' והיא העשירית והיא אחת דומים מעשיה בעצמה עמהם כמעשה החזן עם ט' נפשות שהוא מנהיגם בדבריו.
ועיין בסדר מזגי ג' כוחות
א כח המח חזק וכח הלב חזק וכח הכבד חזק
ב כח המח חזק וכח הלב חזק וכח הכבד בינוני
ג כח המח חזק וכח הלב חזק וכח הכבד רפה
ד כח המח חזק וכח הלב בינוני וכח הכבד חזק
פאה כח המח חזק וכח הלב בינוני וכח הכבד בינוני
ו כח המח חזק וכח הלב בינוני וכח הכבד רפה
ז כח המח חזק וכח הלב רפה וכח הכבד חזק
ח כח המח חזק וכח הלב רפה וכח הכבד בינוני
ט כח המח חזק וכח הלב רפה וכח הכבד רפה
הנה אלה ט' מיני בני אדם משונים שכח המח שלהם חזק ושווה גם א'ב'ג מהם הלב חזק ושווה אך ד'ה'ו מהם הלב בינוני ונשאר היות ז'ח'ט מהם הלב רפה. ואמנם הכבד מתחלף בהם לפי גלגול של הירידה הישרה הנסדרת זה אחר זה שלשה מתחלפים בכל שלשה עד תשעה. והנה בעלי המוח החזק ט' ובעלי הלב החזק ג' ובעלי הכבד החזק ג'. הרי החזקים ט"ו או אמור י"ה ובעלי הלב הבינוני ג' ובעלי הכבד הבינוני ג' הרי ה"א שהם ו' ובעלי הלב הרפה ג' ובעלי הכבד הרפה ג' הרי ו' וסימן כולם ואהיה.
א כח המח הבינוני וכח הלב חזק וכח הכבד חזק
ב כח המח הבינוני וכח הלב חזק וכח הכבד בינוני
ג כח המח הבינוני וכח הלב חזק וכח הכבד רפה
ד כח המח הבינוני וכח הלב בינוני וכח הכבד חזק
ה כח המח הבינוני וכח הלב בינוני ןכח הכבד בינוני
ו כח המח הבינוני וכח הלב בינוני וכח הכבד רפה
ז כח המח הבינוני וכח הלב רפה וכח הכבד חזק
ח כח המח הבינוני וכח המח רפה וכח הכבד בינוני
פבט כח המח הבינוני וכח המח רפה וכח הכבד רפה
ועוד אלה ט' מינים משתנים שכח המח שלהם בינוני גם ג' מהם הלב בינוני גם ג' מהם הכבד בינוני וכולם ט"ו והנשארים ד' פעמים ג' שהם ב"י הנה יתגלה לך מזה סוד מאמר השם למשה, "אני אעביר כל טוב"י על פניך" והוא סימן כ"ז כ"ח כלומר כ"ז מיני כוחות משולשות והם סוד כלל י' ספירות נחלקות כ"ף זכו"ת עם כ"ף חוב"ה. וסימנם "ואהיה אצלו אמון" שהוא כ"ז והסוד כי אמון שהוא אומן הוא בן אדם מצד ומלאך מצד והאלקים יבקש את נרדף ודעהו עם זה הבא.
א כח המח רפה וכח הלב חזק וכח הכבד חזק
ב כח המח רפה וכח הלב חזק וכח הכבד בינוני
ג כח המח רפה וכח הלב חזק וכח הכבד רפה
ד כח המח רפה וכח הלב בינוני וכח הכבד חזק
ה כח המח רפה וכח הלב בינוני וכח הכבד בינוני
ו כח המח רפה וכח הלב בינוני וכח הכבד רפה
ז כח המח רפה וכח הלב רפה וכח הכבד חזק
ח כח המח רפה וכח הלב רפה וכח הכבד בינוני
ט כח המח רפה וכח הלב רפה וכח הכבד רפה
גם אלה ט' מינים מתחלפים כפי הסדר שזכרתי בהתחלפותם. ונמצאת אומר בכלל שכל המינים הם כ"ז תן לכל מין ומין ג' כוחות ויהיו ג' פעמים כ"ז שהם פ"א וסודם פגטב"ע מהו"ל ושמם אלי"ם. והנה יהיו בעלי המח החזק כ"ז ובעלי הלב החזק כ"ז הרי החזקים כולם כ"ז וכן הבינוניים כ"ז וכן רפוייהם כ"ז והכל פ"א או אמור א"פ וכן ז"כ וכן כ"ז או אמור ד"ה או ה"ד וכן ו"ג או ג"ו כי הכל שווה במספר. ויש לכל סימן מהם סגולה ידועה למקובלים שבה נבדל מספר זה ממספר זה.
ועתה דע והבן כי השם המפורש שהוא שם המיוחד ושהוא שם העצם הוא מורה אל אמיתת מציאות העצם הנבדל והוא חתום על המח פתוחי חותם קודש ליי. כמו שהיה רשום וחקוק וחרות על ציץ נזר הקדש. והיה על מצח אהרן. וארבע פרשיות שבתפילין כנגד המח עליו במקום שמוחו של תינוק רופס. ונאמר על הציץ, "והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני יהוה" (שמות כח'). והיה הציץ מרצה והוא סוד הגעה אל תכלית הקץ הנעלם כסוד מספר הצי"ץ המרצ"ה ורמזו דניאל בסוף ספרו באמרו "אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה".
והיותו (הציץ) עשוי זה"ב טהו"ר יורה על כח ההשגה החקוק על תשעה שמות הקודש והנה השם החתום עליו הוא העשירי והוא העיקר כי הם ברו"ח והוא ברו"ח ולפיכך רמזה ואמרה במקום אחר, "כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש ליהוה" (ויקרא כז'). גזרה שווה, מה להלן קדש ליי נאמר על העשירי אף כאן קדש ליי הוא העשירי. ועוד כי ציץ שמספרו פדתת"ר או תשר"ק שהם אלף הוא גוף לי' כי י' פעמים י' הם ק' ועוד י' פעמים ק' הם צי"ץ והם ק"ץ האחדים והעשרות והמאות וראש לאלפים וכמו שהיה אלף אחר ראש שר"ש לי' עשרה לפי הסדר כן שב להיות אלף שהיא אלף ענ"ף אשר ארכו ורחבו ועמקו שווים בעשיריות גם היא עשיריי"ת. ולפיכך כוללת שר"ש ע"ם ענ"ף (שרש עם ענף=איק=אלף) במספר צי"ץ (ציץ=עשיריית) ובמספר אל"ף שהוא אי"ק משולש בשלשה ראשים וכל שר"ש בעל ש"ש כנפי"ם והוא מצד שני בעל ארבע כנפים. וזהו סוד הנוסף משם יו"ד במבטאו וכל עצ"ם הוא ענ"ף, וכל שר"ש ארבע פעמים עצ"ם. וסוד ה"ר עניינו שהוא העצ"ם הכולל מעלה ומטה. והוא סוד צי"ץ כלומר ה' פעמים ר' שהם אלף. והנה חלוף צי"ץ (בא"ת ב"ש) המ"ה והוא נ' והנה נהר יוצא מעד"ן מאל"ף אח"ד.
ודע כי סוד אָל"ף אֶלף יורו על חבור אח"ד עם אח"ד הבא אחר אח"ד. וסודו אחד גם כן רבב"ה גם רבו"א כי בכ"ר יורה על רבו"א אח"ד. ראה איך העניינים כולם קשורים אלה באלה. כמו האיברים שבגוף וכמו הבריות כולם זו בזו. כי המכתב לאדם כעולם אצל השם וכן הדבור שבפיו. וכן ההגיון שבמחשבתו ובשלשתם יעשה מעשהו כאשר השם עושה בשלשת העולמות כמו שרמזתי לך למעלה. וממציאות המח תכיר הנהר הנקרא פישון. ומן הלב גיחון. ומן הכבד חדקל. ומן הביצים פרת. והם הנקראים ארבעת האיברים הראשונים הראשים של הגוף.
ודע פהכי כמו שהשמש עצם אחד מאיר מכל צדדיו שהוא גוף כדורי ואין לו חלק בלתי מאיר כלל. ולא יאיר מצדו פעם אחת וימנע מהאיר פעם אחרת. אבל תמיד הוא מאיר ומכולו הוא נובע. כן יש דבר בעולם אשר שמו עד"ן מקד"ם וסודו עמ"ק נמד"ד שהוא עצם אחד נובע תמיד ומכל צד משפיע אורו. ושם אורו נה"ר וסודו מהי"ר. כאשר עד"ן מקד"ם לפי סודו ח"ש. ונהר סודו מחזו"ר והוא י' מאיר וקראוהו בלשון רבנן קדישי דארעא אספקלריא המאירה וממנה המחשבה וסודה ג"ן עד"ן מקד"ם, הוא 'הַמְשִּׂיחַ' 'בי"ה שמ"ו'. כמו שהודעתיך בששה שטין לפי ראשיהם.
ודע כי כלפי האדם חוט השדרה הוא הנהר היוצא מעדן להשקות את הגן. והגן הוא הגוף כולו בכללו. ומחוט השדרה יצאו ארבעה מיני דם שהם ארבע ליחות נובעות מהחוט הפנימי הלבן שהוא מח מוקף מעצמי החוליות הי"ח. וממנו הרכבו ארבעת הראשים הנזכרים. שהם משכנות הנפש הכללית אשר שמה אדם ושם חמרו הראשון חוה. והם בד' מקומות לפי שכינתם. המח למעלה והלב למטה והכבד יותר למטה והביצים בעולם התחתון. ואמרו ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים. ואחר כך קרא להם שמות מורים על ענייניהם. פישון, גיחון, חדקל, פרת. והוא שם כדמות נגזרים משרשים ידועים יעיר על סודם הנזכר תחילה לפי הגזירה. ואחר כך לפי השיתוף. ועוד לפי המצרף המקובל לבעלי צירוף האותיות. ואחר כך לפי גימטריא ונוטריקון ותמורה המעידים על הקבלות. פוולפי הגזירה פישון הוא לשון ארמית והוא תרגומו של פרת כי תרגום פרו ורבו פישו וסגו. ומפני שהדם הוא הנהר האחד והוא הראשון ובו החיות שבא ראשון ללב מהמח ולמח מהלב. וההרגשות ותנועת החפץ מן המח יוחס הראשון אל המח וכולם נחתמים בשמות. והשלשה שהם לקיום האיש זכר בהם שם והרביעי שהם לקיום המין בכח התולדת לא זכר עליו שם. וכך השלשה זכר בהם נהר והראשון לא קראו נהר בפרט אבל אמר שם האחד פישון ולא אמר שם הראשון פישון. אבל נמשך בנהרות היוצאים מן הימים אחר מה שזכר במעשה בראשית בימים. וכן שם יום בלשון ערבי נהר כי הימים כימים כמו נהרות מהירות התנועה. ושם אמר יום אחד ויום שני ויום שלישי יום רביעי ולא זכר אחד מאלה בה"א הידיעה גם לא יום חמישי. אבל יום הששי שבו נברא אדם ויום השביעי שקדשו ובירכו והנחילו לנו בחסדו זכרם בה"א הידיעה, והכל לעניין גדול.
גם אמר שם האחד וחסר הנהר ושם הנהר השני ושם הנהר השלישי והנהר הרביעי היה לסוד גדול. וצריך פירוש ארוך ואין כוונתי להאריך בו כל כך אבל אומר בקצור כלל אחד והוא שהאדם הזה הנקרא עולם קטן צייר בו קודם בריאתו כל צורות העולם וחלק עניינו בכל צורותיו כדי שיתדמה הכלל לפרט והכלל לכלל והפרט לכלל והפרט לפרט. וכל מה שהיה אפשר לתקנו בעולם נגלה תקנו נגלה. וכן בשנה וכן בנפש. וכל מה שהיה ראוי על כל פנים להעלימו העלימו יתברך שמו. וכן עשה לנו בידיעת שמותיו כמו שעשה בפעולותיו. וידענו פזששמותיו הם על שלש צורות ראשונות והנני מפרשם והבינם יפה.