אל הטקסט
ספריםחיפושמפתחותכתבי הידאודות

נר אלהים

בס״ד
תוכן
על הספר
אב"ג
עמ' כדעמ' כהעמ' לגעמ' מגעמ' מדעמ' מועמ' מחעמ' מטעמ' נבעמ' נחעמ' סעמ' סאעמ' צד
אב"ג יכ"ל קר"ש
עמ' מדעמ' מו
אָבוֹת
עמ' פטעמ' קיב
אִבְּן עֶזְרָא
עמ' לא
אַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר
עמ' נ
אַבְרָהָם אָבִינוּ
עמ' אעמ' בעמ' מבעמ' נטעמ' פאעמ' צחעמ' קבעמ' קיחעמ' קיטעמ' קכ
אֵבָרִים
עמ' סהעמ' סט
אָדָם
עמ' סעמ' סאעמ' סדעמ' צאעמ' צדעמ' צחעמ' צטעמ' קד
אָדָם גָּדוֹל
עמ' עב
אָדָם הָרִאשׁוֹן
עמ' עדעמ' פד
אֲדֹנָ"י
עמ' ידעמ' מטעמ' נאעמ' סאעמ' פזעמ' צחעמ' צט
אַהֲבַת הַשֵּׁם
עמ' קגעמ' קיטעמ' קכ
אהו"י
עמ' כדעמ' כז
אהח"ע
עמ' כעמ' כאעמ' כה
אֶהְיֶ"ה
עמ' מגעמ' מדעמ' מהעמ' צבעמ' צחעמ' צט
אֹהֶל מוֹעֵד
עמ' קיט
אַהֲרֹן
עמ' כטעמ' סד
אוֹבוֹת וְיִדְּעוֹנִים
עמ' לו
אוֹחֲזֵי הָעֵינַיִם
עמ' לה
אֲוִיר
עמ' צדעמ' קטו
אוֹפַנִּים
עמ' צד
אוֹר
עמ' טעמ' יבעמ' יגעמ' טזעמ' נטעמ' סדעמ' פזעמ' פטעמ' צא
אוֹת
עמ' יחעמ' כעמ' כחעמ' לדעמ' פאעמ' פהעמ' פועמ' צבעמ' צועמ' צז
אוֹתִיּוֹת הַהַעֲלָמָה
עמ' כחעמ' קט
אוֹתִיּוֹת נֶעֱלָמוֹת
עמ' כז
אָזְנַיִם
עמ' טזעמ' יז
אֶחָד
עמ' זעמ' מבעמ' מד
אָחוֹר
עמ' דעמ' טעמ' סגעמ' פזעמ' צדעמ' קהעמ' קו
אַחֵר
עמ' כטעמ' מחעמ' פב
אֵיכוּת
עמ' לדעמ' עב
אַיִל
עמ' ק
אֵין סוֹף
עמ' עבעמ' קג
אי"ק בכ"ר
עמ' כעמ' כאעמ' מדעמ' מה
אִישׁ אֱלֹהִים
עמ' נו
אִישׁ וְאִשָּׁה
עמ' סבעמ' קט
אִישִׁים
עמ' צד
אֵ"ל
עמ' צחעמ' צטעמ' קיב
אֵ"ל שַׁדַּ"י
עמ' מד
אלב"ם
עמ' קהעמ' קז
אֱלֹהִי"ם
עמ' מאעמ' מהעמ' צועמ' צחעמ' צטעמ' קיבעמ' קטו
אֱלוֹהַּ
עמ' צחעמ' צט
אֵלִיָּהוּ
עמ' כטעמ' נועמ' סדעמ' עדעמ' עהעמ' צג
אֱלִישָׁע
עמ' כטעמ' נו
אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר
עמ' כט
אַלְפָא בֵּיתָא
עמ' נבעמ' נגעמ' נדעמ' נהעמ' סעמ' קהעמ' קועמ' קז
אֻמָּה
עמ' כעמ' עדעמ' צג
אָמוֹן
עמ' צב
אֱמוּנָה
עמ' עזעמ' עטעמ' קיח
אִמּוֹת
עמ' פטעמ' צעמ' צדעמ' קיבעמ' קטו
אֶמְצָעִים
עמ' יבעמ' יזעמ' כג
אמ"ש
עמ' סעמ' פחעמ' פטעמ' צעמ' צאעמ' צגעמ' צדעמ' צהעמ' צועמ' צזעמ' קיבעמ' קטועמ' קיז
אֱמֶת
עמ' בעמ' ידעמ' עטעמ' צד
אַנְדְּרוֹגִינוֹס
עמ' מו
אֱנוֹשׁ
עמ' צג
אָנֹכִ"י
עמ' מאעמ' מבעמ' סט
אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה
עמ' כט
אֶסְתֵּר
עמ' מו
אֶפְשָׁרִי הַמְּצִיאוּת
עמ' פהעמ' פו
אֶצְבָּעוֹת
עמ' דעמ' זעמ' יגעמ' יזעמ' להעמ' קאעמ' קיד
אִצְטַגְנִינִים
עמ' לו
אֲצִילוּת
עמ' מדעמ' נועמ' עאעמ' עב
אַרְבַּע חָכְמוֹת
עמ' לדעמ' לה
אַרְבַּע תְּקוּפוֹת
עמ' צאעמ' קעמ' קטו
אֲרִיאֵ"ל
עמ' נגעמ' נדעמ' קה
אֹרֶךְ
עמ' אעמ' יחעמ' קד
אֶרֶץ
עמ' כבעמ' כהעמ' לאעמ' סעמ' פזעמ' קטו
אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
עמ' י
אֵשׁ
עמ' סעמ' סבעמ' פבעמ' פגעמ' צגעמ' קדעמ' קיז
אֵשׁ רוּחַ מַיִם
עמ' כבעמ' כגעמ' נעמ' נאעמ' נבעמ' סעמ' סאעמ' קטו
אֵשׁ שְׁחוֹרָה עַל גַּבֵּי אֵשׁ לְבָנָה
עמ' לו
א"ת ב"ש
עמ' כהעמ' מטעמ' נעמ' קהעמ' קועמ' קז
בג"ד כפר"ת
עמ' כדעמ' צועמ' קיזעמ' קיט
בומ"פ
עמ' כאעמ' כה
בְּחִירָה (בְּחִירַת הַשֵּׁם)
עמ' יט
בְּחִירָה (בְּחִירַת הָאָדָם)
עמ' העמ' עאעמ' קח
בִּיאָה
עמ' ב
בִּינָה
עמ' דעמ' העמ' חעמ' ידעמ' טועמ' כגעמ' לטעמ' מחעמ' סעמ' עבעמ' פחעמ' צטעמ' קעמ' קיח
בֵּית דִּין
עמ' קיד
בֵּית הַמִּקְדָּשׁ
עמ' י
בְּכוֹר
עמ' לטעמ' מה
בְּלִימָה
עמ' פטעמ' צועמ' קיז
בֶּן זוֹמָא
עמ' כט
בֶּן עַזַּאי
עמ' כט
בַּעֲלֵי חַיִּים
עמ' סהעמ' עאעמ' פד
בְּרֵאשִׁית
עמ' עבעמ' פז
בְּרִית
עמ' סטעמ' פזעמ' קאעמ' קג
בְּרִית הַלָּשׁוֹן
עמ' זעמ' נזעמ' עהעמ' קעמ' קבעמ' קיד
בְּרִית מִילָה
עמ' זעמ' מגעמ' נטעמ' סחעמ' עבעמ' עדעמ' עהעמ' עועמ' פטעמ' קבעמ' קגעמ' קיעמ' קיד
בְּרָכָה
עמ' בעמ' טעמ' יבעמ' יגעמ' סט
בִּרְכַּת כֹּהֲנִים
עמ' אעמ' ועמ' חעמ' יבעמ' יגעמ' יזעמ' יטעמ' מטעמ' קא
בֹּשֶׁת
עמ' י
גַּאֲוָה
עמ' י
גְּבוּל הַכְּתִיבָה
עמ' נג
גְּבוּלֵי אֲלַכְסוֹנִין
עמ' יגעמ' צב
גְּבוּרָה
עמ' ה
גַּבְרִיאֵ"ל
עמ' ד
גּוּף (הַגּוּף)
עמ' לדעמ' לחעמ' סגעמ' סדעמ' פגעמ' פדעמ' קד
גּוּף (מִדָּה)
עמ' א
גֵּיהִנֹּם
עמ' צא
גיכ"ק
עמ' כדעמ' כה
גִּימַטְרִיָּא
עמ' בעמ' דעמ' ידעמ' יזעמ' יטעמ' כזעמ' לאעמ' לגעמ' מבעמ' מדעמ' נגעמ' נדעמ' נטעמ' סגעמ' עב
גִּלְגּוּל
עמ' כ
גִּלְגּוּל הָאוֹתִיּוֹת
עמ' כהעמ' לועמ' לזעמ' לחעמ' מועמ' מטעמ' נבעמ' נגעמ' נדעמ' נועמ' נחעמ' נטעמ' סגעמ' קה
גַּלְגַּל
עמ' געמ' דעמ' ועמ' כחעמ' לאעמ' סזעמ' עבעמ' פזעמ' צזעמ' ק
גַּלְגַּל הַתּוֹרָה
עמ' כח
גַּלְגַּל חוֹזֵר חֲלִילָה
עמ' כעמ' מדעמ' נבעמ' נדעמ' צבעמ' קהעמ' קו
גִּלּוּי עֲרָיוֹת
עמ' זעמ' מחעמ' סזעמ' עדעמ' עה
גֹּלֶם
עמ' מועמ' סהעמ' צטעמ' קיח
גְּמוּל
עמ' כבעמ' סדעמ' עעמ' עאעמ' קיבעמ' קיד
גְּמִילוּת חֲסָדִים
עמ' ב
גַּן עֵדֶן
עמ' סד
גָּרוֹן
עמ' כעמ' כה
דְּאָגָה
עמ' י
דִּבּוּר
עמ' יחעמ' יטעמ' כעמ' כבעמ' כהעמ' קבעמ' קג
דְּבֵקוּת
עמ' מועמ' נבעמ' נועמ' פהעמ' קכ
דְּבַר יהו"ה
עמ' נב
דָּגֵשׁ
עמ' כאעמ' כד
דּוֹמֵם צוֹמֵחַ חַי מְדַבֵּר
עמ' יחעמ' לגעמ' לדעמ' סהעמ' פד
דטלנ"ת
עמ' כה
דְּיוֹ
עמ' כבעמ' מהעמ' צז
דָּם
עמ' להעמ' סחעמ' פחעמ' קי
דְּמוּת
עמ' נזעמ' סאעמ' צאעמ' צט
דִּמְיוֹן
עמ' כהעמ' לחעמ' נז
דָּנִיֵּאל
עמ' ק
דַּעַת
עמ' דעמ' העמ' יחעמ' כגעמ' מחעמ' פח
דָּרוֹם
עמ' דעמ' קטו
דְּרִישַׁת הַשֵּׁם
עמ' קיט
הֶבֶל
עמ' נז
הֲבָרוֹת
עמ' לאעמ' לזעמ' מט
הִגָּיוֹן
עמ' כא
הִדַּמּוּת לָאֵל
עמ' נועמ' קיטעמ' קכ
הַדְרָגָה בְּגִלּוּי הַסּוֹד
עמ' כהעמ' כטעמ' מאעמ' מגעמ' מחעמ' מטעמ' נחעמ' סגעמ' סדעמ' עועמ' צאעמ' ק
הוֹד
עמ' צבעמ' צו
הו"ה
עמ' זעמ' חעמ' נבעמ' נועמ' צב
הֲוָיָה
עמ' יטעמ' לחעמ' סבעמ' סהעמ' פחעמ' צזעמ' קד
הַזְכָּרָה
עמ' בעמ' נאעמ' נבעמ' נועמ' סדעמ' עעמ' פז
הי"ה
עמ' זעמ' חעמ' נבעמ' צב
הֵיכַל הַקֹּדֶשׁ
עמ' יעמ' יב
הַכֹּחַ הַדִּבְּרִי
עמ' כדעמ' לחעמ' קחעמ' קטעמ' קיאעמ' קטו
הַסְכָּמָה
עמ' יט
הֶעְדֵּר
עמ' לח
הִפּוּךְ הָאוֹתִיּוֹת
עמ' אעמ' געמ' מהעמ' נאעמ' נועמ' סגעמ' קז
הֶפְסֵד
עמ' לחעמ' סהעמ' קיא
הַקְדָּמָה
עמ' עזעמ' עט
הַר גְּרִיזִים
עמ' יג
הַר סִינַי
עמ' יגעמ' מגעמ' נטעמ' סעמ' צד
הַשְׁבָּעוֹת
עמ' לה
הַשָּׂגָה
עמ' טזעמ' יזעמ' יחעמ' יטעמ' סדעמ' עבעמ' צדעמ' קגעמ' קחעמ' קיזעמ' קכ
הַשְׁגָּחָה
עמ' געמ' דעמ' יעמ' יבעמ' טזעמ' עעמ' פועמ' צבעמ' קבעמ' קחעמ' קטעמ' קיבעמ' קיז
הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי
עמ' עאעמ' קיא
הַשֵּׂכֶל הַפּוֹעֵל
עמ' נדעמ' פטעמ' קיא
הֶתֵּר הַגִּלּוּי בַּזְּמַן הַזֶּה
עמ' צה
וה"ו
עמ' סעמ' פטעמ' צג
וַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט
עמ' פח
זוּגוֹת וּנְפָרָדִים
עמ' מעמ' מאעמ' מד
זִיו הַשְּׁכִינָה
עמ' נבעמ' קד
זֵכֶר
עמ' בעמ' געמ' נזעמ' ע
זָכָר
עמ' מועמ' נטעמ' סחעמ' פחעמ' קיעמ' קיבעמ' קטו
זְמַן
עמ' לחעמ' סגעמ' סחעמ' עבעמ' פה
זסצר"ש
עמ' כה
חִדּוּשׁ וְקַדְמוּת
עמ' קיב
חֹדֶשׁ
עמ' יגעמ' ע
חַוָּה
עמ' כט
חוֹלָם
עמ' כועמ' לא
חוּשִׁים
עמ' יח
חוֹתָם
עמ' יבעמ' נזעמ' סעמ' סבעמ' קד
חֲטָף
עמ' כו
חִידָה
עמ' צהעמ' קיבעמ' קיח
חַיּוֹת
עמ' טעמ' נדעמ' נזעמ' עדעמ' צזעמ' קג
חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא (הַתַּכְלִית)
עמ' סזעמ' סח
חַיִּים
עמ' עבעמ' פה
חִירֶק
עמ' כועמ' לא
חֵךְ
עמ' כדעמ' כה
חָכָם
עמ' עועמ' עטעמ' קיח
חָכְמָה
עמ' דעמ' זעמ' חעמ' יבעמ' ידעמ' טועמ' טזעמ' כגעמ' כזעמ' כטעמ' מועמ' מחעמ' נועמ' נזעמ' סעמ' סזעמ' עבעמ' עזעמ' עחעמ' עטעמ' פגעמ' פחעמ' צזעמ' צטעמ' קעמ' קגעמ' קכ
חָכְמָה אֱלֹהִית
עמ' יטעמ' פהעמ' קיא
חַכְמֵי הַמֶּחְקָר
עמ' להעמ' לז
חָכְמֵי הַקַּבָּלָה
עמ' סח
חָכְמַת הַדִּבּוּר
עמ' לו
חָכְמַת הַחוֹל
עמ' לה
חָכְמַת הַטֶּבַע
עמ' יטעמ' צהעמ' קי
חָכְמַת הַמְּצִיאוּת
עמ' לא
חָכְמַת הַנִּגּוּן
עמ' לז
חָכְמַת הַשֵּׁמוֹת
עמ' להעמ' לו
חָכְמַת הַתְּכוּנָה
עמ' לו
חִלּוּפֵי אוֹתִיּוֹת
עמ' כבעמ' כגעמ' קיב
חֲלוּקַת הַחִבּוּר
עמ' העמ' יחעמ' יטעמ' לועמ' לזעמ' לחעמ' מטעמ' עבעמ' עועמ' פעמ' קד
חֶלְקֵי הַשָּׁעָה
עמ' קטו
חֹם וָקֹר
עמ' קטו
חֹמֶר
עמ' ועמ' כעמ' כבעמ' לחעמ' מטעמ' נעמ' נאעמ' נטעמ' סדעמ' סהעמ' פהעמ' פחעמ' צזעמ' קדעמ' קטעמ' קיאעמ' קטו
חֹמֶר רִאשׁוֹן
עמ' לחעמ' פזעמ' קיא
חָמֵשׁ תְּנוּעוֹת
עמ' כעמ' כועמ' לאעמ' לזעמ' נדעמ' נהעמ' נועמ' נטעמ' סעמ' סגעמ' פח
חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִּינָה
עמ' לט
חֵן
עמ' טעמ' יב
חֶסֶד
עמ' אעמ' בעמ' געמ' סאעמ' סטעמ' צבעמ' קבעמ' קיב
חֲקִיקָה וַחֲצִיבָה
עמ' פועמ' פחעמ' קדעמ' קיעמ' קיאעמ' קיז
חֹשֶׁךְ
עמ' פזעמ' פטעמ' צא
חַשְׁמַ"ל
עמ' להעמ' פג
חֵשֶׁק
עמ' נועמ' פטעמ' קג
טְבִילָה
עמ' סחעמ' פד
טֶבַע
עמ' דעמ' יעמ' יבעמ' יטעמ' לדעמ' לחעמ' מהעמ' נזעמ' סאעמ' סבעמ' סזעמ' עאעמ' עועמ' קח
טֵבֵת
עמ' קטו
טוֹב
עמ' סעמ' פבעמ' צד
טוֹטָפוֹת
עמ' סה
טַל
עמ' פח
טַלִּית
עמ' נועמ' צד
טֻמְאָה וְטָהֳרָה
עמ' פבעמ' פג
טַעֲמֵי הַמִּצְווֹת
עמ' העמ' לזעמ' סדעמ' סהעמ' סזעמ' עו
טְעָמִים
עמ' כדעמ' לדעמ' לז
י"ב מַנְהִיגִים
עמ' יגעמ' קבעמ' קיבעמ' קטו
י"ג מִדּוֹת
עמ' קיב
יְדִיעָה
עמ' עז
יְדִיעַת הַשֵּׁם
עמ' סטעמ' פאעמ' קיזעמ' קכ
י"ה
עמ' חעמ' טועמ' כעמ' לגעמ' לטעמ' מאעמ' סעמ' סבעמ' פחעמ' צבעמ' צועמ' צזעמ' צט
יה"ו
עמ' צבעמ' צזעמ' צח
יְהוֹאֵ"ל
עמ' סד
יהו"ה
עמ' אעמ' זעמ' ידעמ' טועמ' יזעמ' מדעמ' מטעמ' נהעמ' סדעמ' פחעמ' צבעמ' צחעמ' צטעמ' קיבעמ' קטועמ' קיט
יְהוֹשֻׁעַ
עמ' כטעמ' נו
יהי"ה
עמ' זעמ' חעמ' נבעמ' סאעמ' צב
יוֹם הַדִּין
עמ' זעמ' סטעמ' ע
יוֹם הַכִּפּוּרִים
עמ' סטעמ' עעמ' פזעמ' ק
יוֹם וְלַיְלָה
עמ' כזעמ' לאעמ' צאעמ' ק
י"ח עוֹלָמוֹת
עמ' סה
יִחוּד הַשֵּׁם
עמ' זעמ' מאעמ' מבעמ' מגעמ' קג
יל"י
עמ' סגעמ' פטעמ' צג
יָמִין וּשְׂמֹאל
עמ' דעמ' זעמ' יזעמ' סגעמ' סטעמ' פבעמ' קאעמ' קיב
יִנּוֹן
עמ' נז
יְסוֹד
עמ' צ
יְסוֹדוֹת
עמ' כבעמ' לאעמ' לדעמ' נעמ' נאעמ' סעמ' סבעמ' קעמ' קטועמ' קיז
יַעֲקֹב
עמ' טעמ' מבעמ' נז
יִצְחָק
עמ' מבעמ' קי
יְצִירַת הָאָדָם
עמ' דעמ' טועמ' כבעמ' כהעמ' מועמ' נאעמ' סא
יֵצֶר הָרַע
עמ' עהעמ' פטעמ' צאעמ' קיד
יִרְאַת הַשֵּׁם
עמ' יט
יְרוּשָׁלַיִם
עמ' י
יֵשׁ מֵאַיִן
עמ' מטעמ' פזעמ' פט
יְשַׁעְיָהוּ
עמ' יג
יִשְׂרָאֵל
עמ' יבעמ' ידעמ' טזעמ' נדעמ' עעמ' פטעמ' צג
כ"ב אוֹתִיּוֹת
עמ' יטעמ' כעמ' כטעמ' מהעמ' נבעמ' נגעמ' פועמ' פטעמ' צעמ' צועמ' קאעמ' קבעמ' קהעמ' קועמ' קטעמ' קיעמ' קידעמ' קיז
כָּבֵד
עמ' יח
כָּבוֹד
עמ' טזעמ' נעמ' נזעמ' סדעמ' צועמ' קיד
כַּבְשִׁיאֵ"ל
עמ' נגעמ' נד
כַּדּוּר
עמ' לאעמ' צזעמ' קד
כֹּהֵן
עמ' בעמ' געמ' דעמ' זעמ' חעמ' יבעמ' יגעמ' ידעמ' טזעמ' נועמ' פזעמ' צגעמ' צחעמ' קא
כֹּהֵן גָּדוֹל
עמ' צג
כוז"ו
עמ' קיב
כּוֹכָב
עמ' לדעמ' עב
כּוֹכְבֵי לֶכֶת
עמ' לאעמ' קטו
כֹּחַ
עמ' דעמ' יגעמ' יטעמ' עבעמ' פהעמ' פחעמ' קח
כֹּחַ הַמְדַמֶּה
עמ' כה
כְּלָל וּפְרָט
עמ' פהעמ' צגעמ' צח
כִּנּוּי (כִּנּוּי הַשֵּׁם)
עמ' זעמ' חעמ' מאעמ' מהעמ' נזעמ' עבעמ' פזעמ' צט
כִּנּוֹר
עמ' לז
כְּנָפַיִם
עמ' פח
כִּסֵּא הַכָּבוֹד
עמ' כהעמ' סאעמ' פזעמ' צזעמ' קיב
כַּעַס
עמ' י
כַּף זְכוּת וְכַף חוֹבָה
עמ' פחעמ' צאעמ' קיבעמ' קידעמ' קטו
כְּפִירָה
עמ' כט
כִּשּׁוּף
עמ' פז
כֶּתֶר
עמ' דעמ' לועמ' סעמ' פטעמ' קטעמ' קטו
לֹא יִהְיֶה לְךָ
עמ' סט
לֵב
עמ' דעמ' העמ' ועמ' יעמ' יזעמ' יחעמ' נועמ' נזעמ' סזעמ' צועמ' קג
ל"ב נְתִיבוֹת
עמ' כעמ' כחעמ' פהעמ' פזעמ' צו
לְבָנָה
עמ' סעמ' סהעמ' עבעמ' צאעמ' קעמ' קטו
לִבְנַת הַסַּפִּירִים
עמ' פז
לוּחוֹת
עמ' יזעמ' פד
לֵוִי
עמ' צבעמ' צגעמ' צח
לְחִישׁוֹת
עמ' להעמ' לועמ' צא
לָשׁוֹן (הָאֵבֶר)
עמ' חעמ' יעמ' כהעמ' סט
לָשׁוֹן (שָׂפָה)
עמ' יטעמ' כעמ' סהעמ' עח
לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ
עמ' יט
לְשׁוֹן יָוָן
עמ' לז
לְשׁוֹן לַעַז
עמ' נט
מִדָּה
עמ' כטעמ' עאעמ' עב
מִדּוֹת
עמ' געמ' העמ' יעמ' יזעמ' נזעמ' סהעמ' עבעמ' קא
מְדִינָה
עמ' געמ' דעמ' י
מַדְרֵגוֹת הַנְּבוּאָה
עמ' צד
מִדַּת הַדִּין
עמ' דעמ' יגעמ' יזעמ' מאעמ' סטעמ' עאעמ' פגעמ' צאעמ' קאעמ' קבעמ' קיבעמ' קטו
מִדַּת הָרַחֲמִים
עמ' דעמ' יגעמ' יזעמ' מאעמ' סגעמ' סדעמ' סטעמ' עהעמ' צאעמ' קיבעמ' קטו
מוּזִיקָא
עמ' לז
מוֹפֵת
עמ' קיב
מוֹצָאוֹת הַפֶּה
עמ' כעמ' כאעמ' כבעמ' כהעמ' קטו
מוּרְגָּשׁ
עמ' כהעמ' נא
מוּשְׂכָּל
עמ' כהעמ' כטעמ' לחעמ' נא
מוּשְׂכָּל רִאשׁוֹן
עמ' עב
מָוֶת
עמ' כטעמ' פדעמ' פה
מֶזֶג
עמ' לדעמ' עאעמ' צד
מְזוּזָה
עמ' נועמ' סהעמ' קיב
מָזוֹן
עמ' כד
מַזָּל
עמ' לאעמ' לדעמ' לועמ' צאעמ' קעמ' קב
מִזְרָח
עמ' סד
מֹחַ
עמ' יח
מַחֲשָׁבָה (הַכֹּחַ)
עמ' דעמ' יעמ' קיד
מַחֲשָׁבָה (סְפִירָה)
עמ' דעמ' העמ' ידעמ' טועמ' טזעמ' כגעמ' כטעמ' נזעמ' נטעמ' סאעמ' עב
מֶטַטְרוֹן
עמ' דעמ' כחעמ' נטעמ' פזעמ' פטעמ' צא
מִיכָאֵ"ל
עמ' ד
מַיִם
עמ' סעמ' סאעמ' פבעמ' פגעמ' פחעמ' צגעמ' קדעמ' קיז
מִין
עמ' לדעמ' מגעמ' עז
מִיתַת נְשִׁיקָה
עמ' קג
מְכַשְּׁפִים
עמ' לועמ' עה
מַלְאָךְ
עמ' טעמ' טזעמ' מטעמ' נועמ' סעמ' סאעמ' סהעמ' צאעמ' צדעמ' קד
מַלְאָךְ אָדָם שָׂטָן
עמ' צא
מַלְאַךְ הַחַיִּים
עמ' סד
מַלְאַךְ הַמָּוֶת
עמ' סדעמ' צא
מְלָאכָה
עמ' קיא
מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת
עמ' טזעמ' כט
מַלְאֲכֵי חַבָּלָה
עמ' ס
מִלָּה
עמ' מה
מִלְחָמָה
עמ' ד
מִלְחֶמֶת הַיְצָרִים
עמ' העמ' פאעמ' קיד
מֶלֶךְ
עמ' געמ' דעמ' ועמ' יעמ' יחעמ' כחעמ' לאעמ' לדעמ' מגעמ' סאעמ' עעמ' קיב
מַלְכוּת
עמ' בעמ' זעמ' מחעמ' ע
מַלְכֻיּוֹת זִכְרוֹנוֹת שׁוֹפָרוֹת
עמ' ע
מֶמְשָׁלָה
עמ' בעמ' פו
מנצפ"ך
עמ' כעמ' מגעמ' מה
מִסְפָּר
עמ' אעמ' בעמ' חעמ' טזעמ' כעמ' כהעמ' לטעמ' מעמ' מאעמ' מגעמ' מדעמ' נטעמ' סגעמ' סהעמ' עדעמ' צדעמ' צזעמ' צחעמ' צטעמ' קיא
מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית
עמ' יטעמ' מחעמ' עבעמ' פזעמ' צזעמ' קעמ' קיעמ' קיאעמ' קטו
מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה
עמ' יטעמ' מחעמ' פגעמ' פזעמ' צגעמ' קיא
מַעֲשֵׂר
עמ' מה
מַפְתֵּחַ
עמ' פ
מִצְוָה
עמ' נזעמ' סהעמ' סזעמ' צועמ' קיב
מִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה
עמ' סזעמ' סחעמ' סטעמ' קיד
מִצְווֹת עֲשֵׂה
עמ' סהעמ' סחעמ' סטעמ' קיד
מצפ"צ
עמ' סדעמ' פט
מָקוֹם
עמ' בעמ' לחעמ' עב
מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם
עמ' נ
מְקַצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת
עמ' יד
מִקְרָא
עמ' עחעמ' צא
מִקְרֶה
עמ' דעמ' יבעמ' לחעמ' עועמ' צחעמ' קחעמ' קיאעמ' קיז
מַרְאֵה הַבָּזָק
עמ' פז
מַרְאֵה הַנְּבוּאָה
עמ' ס
מֶרְכָּבָה
עמ' לועמ' נזעמ' פועמ' פטעמ' צה
מֹשֶׁה רַבֵּנוּ
עמ' אעמ' יבעמ' יגעמ' כטעמ' מגעמ' מדעמ' נועמ' סהעמ' סזעמ' צד
מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד
עמ' נד
מָשָׁל
עמ' כדעמ' סהעמ' עבעמ' עזעמ' צהעמ' צזעמ' קיאעמ' קיבעמ' קיח
מִשְׁפָּט
עמ' סטעמ' עאעמ' קיב
מִשְׁקַל הָאוֹתִיּוֹת
עמ' געמ' יטעמ' קי
מְשָׁרְתִים
עמ' לאעמ' לדעמ' קדעמ' קח
מַתְגִּיאֵ"ל
עמ' נד
מַתַּן תּוֹרָה
עמ' יגעמ' כטעמ' פז
נְבוּאָה
עמ' דעמ' יעמ' יגעמ' יטעמ' כחעמ' כטעמ' להעמ' מגעמ' סבעמ' עדעמ' פאעמ' פבעמ' צאעמ' צדעמ' צהעמ' קיז
נִגּוּן
עמ' יחעמ' כעמ' כטעמ' לדעמ' לועמ' לז
נִגְלֶה וְנִסְתָּר
עמ' סה
נָדָב וַאֲבִיהוּא
עמ' כטעמ' פג
נְהַר דִּינוּר
עמ' סד
נוֹטָרִיקוֹן
עמ' יחעמ' יטעמ' מאעמ' נט
נִיסָן
עמ' צאעמ' ק
נִמְעֲנֵי הַחִבּוּר
עמ' אעמ' יטעמ' לז
נָעוּץ סוֹפָן בִּתְחִלָּתָן
עמ' מהעמ' קו
נְעִילַת שַׁעַר
עמ' סט
נֶפֶשׁ
עמ' ועמ' יזעמ' יחעמ' כבעמ' כדעמ' לדעמ' נעמ' סדעמ' פגעמ' פדעמ' קעמ' קגעמ' קיעמ' קיח
נֶפֶשׁ יְתֵרָה
עמ' יז
נְקֵבָה
עמ' מועמ' נטעמ' סחעמ' פחעמ' קיעמ' קיבעמ' קטו
נְקֻדָּה (מִדָּה)
עמ' דעמ' קד
נְקֻדָּה (נִקּוּד)
עמ' כועמ' כחעמ' פא
נִקּוּד
עמ' אעמ' טזעמ' יחעמ' כעמ' כועמ' כזעמ' כחעמ' כטעמ' מטעמ' נדעמ' נהעמ' נועמ' נזעמ' נחעמ' נטעמ' סעמ' סגעמ' סד
נֵר אֱלֹהִים
עמ' אעמ' סגעמ' עועמ' קכ
נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם
עמ' ועמ' טעמ' יגעמ' טז
נְשִׂיאַת פָּנִים
עמ' יעמ' יב
נָשִׁים
עמ' סחעמ' קיח
נְשִׁימָה
עמ' סאעמ' סדעמ' פד
נְשָׁמָה
עמ' חעמ' יזעמ' נטעמ' סדעמ' סחעמ' פגעמ' פדעמ' צא
סִבָּה רִאשׁוֹנָה
עמ' מאעמ' עב
סֶגוֹל
עמ' כחעמ' לא
סְגֻלָּה
עמ' לט
סוֹד הָעִבּוּר
עמ' לגעמ' צבעמ' קעמ' קט
סוֹפֵי תֵּבוֹת
עמ' זעמ' יטעמ' נועמ' פבעמ' פטעמ' צגעמ' קועמ' קח
סוּרִיאֵ"ל
עמ' נט
סי"ט
עמ' פט
סִכְלוּת
עמ' חעמ' עטעמ' פבעמ' קיח
סְלִיחָה
עמ' קיב
סֻלָּם
עמ' כג
סַנְדַּלְפוֹן
עמ' ד
סְפִירוֹת
עמ' בעמ' דעמ' העמ' זעמ' ידעמ' טזעמ' יזעמ' יטעמ' כגעמ' כחעמ' כטעמ' מחעמ' נעמ' נאעמ' נזעמ' נטעמ' סאעמ' סטעמ' עעמ' עבעמ' פעמ' פאעמ' פהעמ' פועמ' פזעמ' פחעמ' פטעמ' צבעמ' צועמ' צזעמ' צחעמ' צטעמ' קאעמ' קגעמ' קדעמ' קועמ' קיעמ' קידעמ' קיז
סֵפֶר יְצִירָה
עמ' טעמ' יחעמ' יטעמ' כעמ' נאעמ' עועמ' עטעמ' פעמ' פאעמ' פהעמ' פועמ' פזעמ' צעמ' צדעמ' צטעמ' קבעמ' קהעמ' קיחעמ' קיט
סֵפֶר סְפָר וְסִפּוּר
עמ' כבעמ' כדעמ' נטעמ' פהעמ' פחעמ' צועמ' קיא
סִפְרֵי הַקַּבָּלָה
עמ' כט
סִתְרֵי תוֹרָה
עמ' מחעמ' נזעמ' צה
עֲבוֹדָה זָרָה
עמ' זעמ' מחעמ' עדעמ' עהעמ' צב
עִגּוּל
עמ' נזעמ' סאעמ' פזעמ' צז
עוֹלָם
עמ' סהעמ' עב
עוֹלָם הַבָּא
עמ' עבעמ' פעמ' קבעמ' קידעמ' קכ
עוֹלָם קָטָן
עמ' עב
עוֹלָם שָׁנָה נֶפֶשׁ
עמ' ועמ' יגעמ' כחעמ' לגעמ' עבעמ' קטעמ' קטו
עֵינַיִם
עמ' דעמ' טעמ' יעמ' יגעמ' טועמ' טזעמ' יזעמ' קב
על"ה
עמ' נועמ' סעמ' סא
עֶלְיוֹן
עמ' כז
על"ם
עמ' פט
עִלַּת הָעִלּוֹת
עמ' עב
עַם הָאָרֶץ
עמ' ח
עֹמֶק
עמ' אעמ' יחעמ' קגעמ' קד
עֹנֶג וְנֶגַע
עמ' סט
עֲנָוָה
עמ' יעמ' קכ
עֹנֶשׁ
עמ' עעמ' עאעמ' קיבעמ' קיד
עָפָר
עמ' סבעמ' קטו
עֵץ הַדַּעַת
עמ' נד
עֵץ הַחַיִּים
עמ' נדעמ' נזעמ' סד
עֲקֵדָה
עמ' ק
עָרְלָה
עמ' סח
עֵשָׂו
עמ' נז
עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת
עמ' מא
עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה
עמ' ע
פּוֹעֵל (הַסִּבָּה הַפּוֹעֶלֶת)
עמ' נאעמ' נבעמ' סהעמ' עבעמ' קח
פּוֹעֵל (חֵלֶק הַדִּבּוּר)
עמ' מה
פִּיאֵ"ל
עמ' נגעמ' נד
פִילוֹסוֹפְיָה
עמ' יחעמ' יטעמ' לדעמ' פו
פְּנִיאֵ"ל
עמ' צ
פָּנִים
עמ' דעמ' זעמ' טעמ' יעמ' ידעמ' טועמ' טזעמ' סגעמ' סדעמ' פזעמ' קהעמ' קח
פֶּסַח
עמ' צאעמ' קעמ' קי
פָּעוּל
עמ' נאעמ' סה
פְּעֻלָּה
עמ' לגעמ' לדעמ' סה
פַּרְדֵּס
עמ' כטעמ' סדעמ' פב
פֵּרוּשֵׁי סֵפֶר יְצִירָה
עמ' צהעמ' קיט
פִּרְקֵי אָבוֹת
עמ' טזעמ' קט
פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר
עמ' סב
פְּשׁוּטוֹת
עמ' צועמ' קיט
פְּשָׁט
עמ' סהעמ' צהעמ' קיח
פַּתָּח
עמ' לא
צְבָאוֹ"ת
עמ' טזעמ' כחעמ' סדעמ' צחעמ' צט
צַדִּיק
עמ' פב
צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם
עמ' סט
צֶדֶק
עמ' צא
צוּרָה
עמ' ועמ' כעמ' לחעמ' מהעמ' מטעמ' נאעמ' נטעמ' סעמ' סהעמ' פזעמ' צזעמ' קדעמ' קט
צוּרַת הָאוֹתִיּוֹת
עמ' מה
צִיּוּר
עמ' ועמ' זעמ' ידעמ' מגעמ' נבעמ' נהעמ' נועמ' נחעמ' קאעמ' קו
צִיצִית
עמ' סה
צֶלֶם
עמ' מועמ' נזעמ' סא
צָפוֹן
עמ' דעמ' קטו
צְפִיַּת הַמֶּרְכָּבָה
עמ' מועמ' פטעמ' קג
צֵרוּף הָאוֹתִיּוֹת
עמ' געמ' טעמ' יטעמ' מהעמ' נגעמ' נהעמ' נועמ' נטעמ' סגעמ' קדעמ' קטעמ' קיעמ' קיאעמ' קיזעמ' קיחעמ' קיט
צֵרוּף מְשֻׁלָּשׁ
עמ' כזעמ' לגעמ' לזעמ' מועמ' נגעמ' סעמ' סגעמ' צב
צֵרֵי
עמ' כחעמ' לא
קַבָּלָה
עמ' יטעמ' כטעמ' לאעמ' לגעמ' לזעמ' נועמ' סגעמ' עועמ' עטעמ' פעמ' פאעמ' פבעמ' פגעמ' צדעמ' צהעמ' קו
קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ
עמ' טזעמ' כטעמ' עעמ' פט
קֹדֶשׁ וְחֹל
עמ' יטעמ' פח
קַו
עמ' אעמ' נעמ' קד
קוֹל
עמ' נבעמ' פז
קוֹל רוּחַ וְדִבּוּר
עמ' כאעמ' כבעמ' נעמ' פדעמ' קדעמ' קיז
קְטֹרֶת
עמ' להעמ' מח
קַיִן
עמ' נז
קְלָלָה
עמ' חעמ' יגעמ' סט
קָמֵץ
עמ' כועמ' לא
קָרְבָּנוֹת
עמ' מועמ' מחעמ' פדעמ' קי
קְרִיאַת שְׁמַע
עמ' עחעמ' קיב
קֶשֶׁת
עמ' פזעמ' קא
רֹאשׁ
עמ' יג
רֹאשׁ בֶּטֶן גְּוִיָּה
עמ' קטו
רֹאשׁ הַשָּׁנָה
עמ' סטעמ' עעמ' ק
רֹאשׁ וְזָנָב
עמ' סט
רָאשֵׁי פְּרָקִים
עמ' מחעמ' מטעמ' סדעמ' עועמ' עטעמ' פעמ' ק
רָאשֵׁי תֵּבוֹת
עמ' זעמ' יטעמ' נגעמ' נועמ' פבעמ' פטעמ' צגעמ' צדעמ' קועמ' קח
רַב וְתַלְמִיד
עמ' קיד
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר
עמ' סבעמ' ק
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ
עמ' ק
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל
עמ' כט
רַבִּי עֲקִיבָא
עמ' כטעמ' סגעמ' פב
רוּחַ
עמ' ידעמ' יזעמ' נעמ' נאעמ' נבעמ' סאעמ' סדעמ' פבעמ' פדעמ' פחעמ' צעמ' קי
רוּחַ אֱלֹהִים חַיִּים
עמ' קדעמ' קיז
רוּחַ הַקֹּדֶשׁ
עמ' כבעמ' כגעמ' מועמ' נעמ' נבעמ' נטעמ' סעמ' פדעמ' פטעמ' צגעמ' קדעמ' קיז
רְוָיָה
עמ' קטו
רָז
עמ' נט
רְזִיאֵ"ל
עמ' נט
רֹחַב
עמ' אעמ' יחעמ' קד
רַחֲמִים
עמ' העמ' פחעמ' קב
רל"א שְׁעָרִים
עמ' נזעמ' קה
רֶמֶז
עמ' סהעמ' פא
רַע
עמ' פבעמ' צד
רָצוֹא וָשׁוֹב
עמ' פעמ' פזעמ' קג
רָצוֹן
עמ' נאעמ' נבעמ' עועמ' קח
רָקִיעַ
עמ' כבעמ' לאעמ' ס
רַשִׁ"י
עמ' לו
רָשָׁע
עמ' פב
שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל
עמ' יגעמ' צג
שִׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת
עמ' מהעמ' מועמ' נגעמ' נדעמ' צאעמ' צגעמ' קד
שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה
עמ' ט
שַׁבָּת
עמ' יזעמ' יחעמ' עהעמ' קיח
שַׁבְּתַאי
עמ' ק
שִׁגָּעוֹן
עמ' כטעמ' פ
שֵׁד
עמ' להעמ' לועמ' פזעמ' צד
שַׁדַּ"י
עמ' זעמ' טועמ' טזעמ' יזעמ' מבעמ' סאעמ' פזעמ' פטעמ' צחעמ' צטעמ' קבעמ' קד
שְׁוָא
עמ' כחעמ' לא
שׁוֹפָר
עמ' עעמ' ק
שׁוּרֻק
עמ' כו
שְׁחִיטָה
עמ' פד
שֶׁטַח
עמ' א
שָׂטָן
עמ' מחעמ' צא
שִׁיר הַשִּׁירִים
עמ' עב
שִׁכְבַת זֶרַע
עמ' כחעמ' נאעמ' עה
שְׁכִינָה
עמ' יגעמ' כזעמ' סעמ' סאעמ' סבעמ' צטעמ' ק
שֵׂכֶל
עמ' טועמ' כהעמ' כחעמ' כטעמ' נדעמ' סאעמ' עבעמ' פדעמ' קבעמ' קגעמ' קיח
שֵׂכֶל אֱלֹהִי
עמ' עאעמ' קיא
שֵׂכֶל נִבְדָּל
עמ' לגעמ' פהעמ' קדעמ' קיא
שֵׂכֶל קַדְמוֹן
עמ' עב
של"ג
עמ' כהעמ' פז
שָׁלוֹם
עמ' יבעמ' יזעמ' כטעמ' פבעמ' צד
שְׁלִיחַ צִבּוּר
עמ' פטעמ' צד
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ
עמ' מחעמ' פ
שְׁלֵמוּת הָאָדָם
עמ' קח
שָׁלֹשׁ הַתְחָלוֹת
עמ' לחעמ' מדעמ' צו
שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת
עמ' יח
שְׁלֹשָׁה כְּתָרִים
עמ' מח
שֵׁם (חֵלֶק הַדִּבּוּר)
עמ' מהעמ' צח
שֵׁם בֶּן ד' אוֹתִיּוֹת
עמ' לגעמ' צב
שֵׁם בֶּן י"ב
עמ' צא
שֵׁם בֶּן מ"ב
עמ' לגעמ' פחעמ' ק
שֵׁם בֶּן ע"ב
עמ' סעמ' פחעמ' צבעמ' צג
שֵׁם הַמְיֻחָד
עמ' בעמ' זעמ' ידעמ' כעמ' מאעמ' מגעמ' נזעמ' פזעמ' פחעמ' צאעמ' צח
שֵׁם הַמְפֹרָשׁ
עמ' טעמ' נועמ' נזעמ' פחעמ' פטעמ' קדעמ' קט
שֵׁם הָעֶצֶם (שֵׁם הַשֵּׁם)
עמ' מועמ' צחעמ' צט
שֵׁם מֻשְׁאָל
עמ' פב
שֵׁם מְשֻׁתָּף
עמ' סהעמ' קד
שֵׁם נִרְדָּף
עמ' נט
שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא
עמ' נו
שְׁמוֹת הָאוֹתִיּוֹת
עמ' מהעמ' מועמ' צד
שֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים
עמ' יטעמ' כעמ' כזעמ' לאעמ' לועמ' צחעמ' צט
שִׂמְחָה
עמ' העמ' יעמ' מח
שָׁמַיִם
עמ' כבעמ' כזעמ' סעמ' צדעמ' קטו
שְׁמִירָה
עמ' טעמ' יבעמ' יד
שֶׁמֶשׁ
עמ' יגעמ' סעמ' סהעמ' סזעמ' עבעמ' קעמ' קטו
שִׁנַּיִם
עמ' כאעמ' כה
שִׁעוּר קוֹמָה
עמ' עב
שַׁעַר הַשָּׁמַיִם
עמ' כט
שְׁעָרִים
עמ' כטעמ' פעמ' קהעמ' קו
שְׁפִיכוּת דָּמִים
עמ' זעמ' מחעמ' עדעמ' עה
שֶׁפַע
עמ' געמ' העמ' טעמ' מדעמ' מועמ' נועמ' עבעמ' עועמ' קג
שְׂפָתַיִם
עמ' כאעמ' כה
שֶׁקֶר
עמ' נעמ' צד
שַׂר הַפָּנִים
עמ' דעמ' טעמ' כח
שָׂרָה
עמ' קיח
שְׂרָפִים
עמ' צד
שֵׁשׁ קְצָווֹת
עמ' אעמ' טעמ' יבעמ' פועמ' צזעמ' קדעמ' קיז
שֵׁת
עמ' נז
שִׁתּוּף
עמ' סבעמ' פהעמ' קיט
שְׁתֵּי רָשֻׁיּוֹת
עמ' מחעמ' פב
תַּאֲוָה
עמ' יח
תֹּהוּ וָבֹהוּ
עמ' מטעמ' נעמ' פז
תּוֹכֵי תֵּבוֹת
עמ' זעמ' יטעמ' נגעמ' צג
תּוֹעֶלֶת
עמ' עטעמ' קהעמ' קכ
תּוֹרָה
עמ' טעמ' יבעמ' יגעמ' כחעמ' לועמ' סגעמ' סטעמ' פטעמ' קעמ' קיאעמ' קיבעמ' קיד
תּוֹרָה קְדוּמָה
עמ' לו
תְּלִי
עמ' בעמ' דעמ' ועמ' סזעמ' סט
תַּלְמוּד
עמ' לטעמ' עח
תַּמּוּז
עמ' קטו
תְּמוּרָה
עמ' געמ' יטעמ' מטעמ' צעמ' קטעמ' קיעמ' קיא
תְּנוּעָה (הֶנֵּעַ)
עמ' לאעמ' לדעמ' לחעמ' קב
תְּנוּעָה (נִקּוּד)
עמ' יחעמ' כ
תִּפְאֶרֶת
עמ' צב
תְּפִלָּה
עמ' נבעמ' נועמ' ע
תְּפִלִּין
עמ' נועמ' סהעמ' צד
תַּרְגּוּם
עמ' סה
תַּרְיַ"ג מִצְווֹת
עמ' סדעמ' סה
תְּשׁוּבָה
עמ' מטעמ' ע
תִּשְׁרֵי
עמ' צאעמ' ק

אל המפתח

ספרים
אוצר עדן גנוזאור השכלאיש אדםאמרי שפרגט השמותגן נעולהמלמדחותם ההפטרהחיי הנפשחיי העולם הבאמפתח החכמותמפתח הספירותמפתח הרעיוןמפתח השמותמפתח התוכחותמצרף השכלנר אלהיםספר האותספר הבריתספר החייםספר החשקספר הישרספר המליץספר העדותסתרי תורהשומר מצוה
"נר (אלהים) [יהוה] נשמת אדם חפש…
נר אלהים · "נר (אלהים) [יהוה] נשמת אדם חפש… · עמ' א–כ · aboulafia-writings.com/books/ner-elohim/p/1

§1א"נר (אלהים) [יהוה] נשמת אדם חפש כל חדרי בטן" (משלי כ' כז').

§2עניין סוד ברכת כהנים, למדנו לנו, משה בן עמרם ע"ה.

§3יברכך יהו"ה              וישמרך:

§4יאר     יהו"ה             פניו אליך ויחנך:

§5ישא    יהו"ה             פניו אליך וישם לך שלום: (במדבר ו')

§6דע בני כי יש בזה השם הקדוש נ"י אותיות כנגד כל השיעורים שהם משוערים במספר ששים, ומפני סודם נאמר "כה תברכו את בני ישראל אמור להם" (שם). הורה כי סוד כ"ה מחובר עם נ"י, וסימנהון "יהו"ה בשמים הכי"ן כסאו" (תהלים קג' יט). ועל כן כס"ה כתוב בה"א, ורמז "כס"ה בשמים הודו ותהלתו מלאה ארץ" (חבקוק ג' ג'). והרמז כ"ה, מספרם חמישה ועשרים, הפכם ויבואו חמשים ועשרה שהם נ"י. ועל כן החל בעל מדת החסד בעניין אולי ימצאון שם חמשים ובא עד עשרה ופסק (בראשית ח"י). ומפני מה פסק במספר העשרה, מפני שכל דבר שבקדושה אינו פחות מעשרה. והנה העשרה הם כלל כל המספרים ובהם נשלמה מערכת הניקוד. כיצד כי האחד ראשית כל המספרים והשנים ראשית הזוגות והשלשה מספר שלם והוא ראשית הנפרדים. ואם כן השלשה הוא מספר שיש לו ראש תוך וסוף בסוד הקו והשטח והגוף שבהם אורך ורוחב ועומק, והם כוללים שש פאות.

§7בקח השלשה ורבעם ותמצא תשעה. קחם עוד בפרט א' פעמים א', ב' פעמים ב', ג' פעמים ג', תמצאם י"ד. קח עוד א' א"ב אב"ג הרי י', חבר י' עם י"ד הרי יד"י. חבר אל התשעה המרובעים שיצאו מן ג' רבוע ט' פעמים ט' תמצאם א"ף, חבר הכל הרי א"ף יד"י. והרמז "א"ף יד"י יסדה ארץ" (ישעיה מח' ג'). וסוד יסדה ארץ, דיי"ן האר"ץ. והנה סוד יו"ד ויד שווה, ודע זה כי על כן בא עד עשרה ודי בעשרה צדיקים כ"ה ברבים זה לעוברי רצונו קל וחומר לעושי רצונו. כי כשהברכה באה לנו על ידי כהן ועל פיו שהיא בצורה ידועה, כמו שנרמוז, הפכה באה לאומות בסוד "והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו" (ישעיה מג' יא'). והנרמז במלת כ"ה ברכה משולשת בשם משולש. כי נ' הוא כ"ה כ"ה, חבר אליהם כ"ה יעלה כה"ן. והנה רמז כהן אמור לה"ם. והסוד "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם" (במדבר ו' כז'). אברכם בגימט' מ"ט אותיות (אברכם=אותיוית ם=600) כלומר אני אברכם האותיות הנזכרות בשמי, ועל כן "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך" (שמות כ' כא').

§8תחילה מקום ואחר כך זכר ואחר כך שם ואחר כך ביאה ואחר כך ברכה. הרי חמשה עניינים אשר בהם פלאות חכמה וזה רמזם המקום בכללו. ועל זה אמר "כל" ולא אמרו בלא מלת כל, וכבר בא סוד הברכה במלת בכל ברך את אברהם, ואמר אזכיר ולא אמר תזכיר כי אין זה הכח ביד האדם ואינו ברשותו בהזכיר השם בכל מקום, אבל השם הוא ביד המזכיר העליון בכל מקום. וזהו אזכיר כלומר אני רשאי ואתה אינך רשאי. ובעבור ששני הדברים האלה נכללין זה בזה, ר"ל השם והזכר גבאו במקומות הרבה יחד. כגון "יהוה שמך לעולם יהוה זכרך לדר דר" (תהלים קלה' יג'). והמלכות לשם והממשלה לזכרו ועם המלכות עולם ועם הממשלה גלגול דורות. שנאמר "מלכותך מלכות כל עלמים וממשלתך בכל דור ודר" (שם קמה' יג'). (והבן איש) [ולכן יש] ממשלה גם לשרי המלך משפע ממשלת המלך, אבל אין להם מלוכה כי בשם מלכות נפרד המלך מהם ובשם ממשלה נשתתף עמהם. על כן בא בשלשת ספירות הגופניות הראשונות שם מלכות, והן תלי וגלגל ולב. ובאו נפרדים במעלתם ובמקומותם, תלי בעולם כמלך על כסאו, זהו במעלה העליונה ומקומו מורה על רוב מעלתו. והיא מדת החסד שנאמר "והוכן בחסד כסא" (ישעיה טז' ה'). וכן מקום ממשלתו מקום החסד, כי אמר "עולם חסד יבנה" (תהלים פט' ג'). והיא מדת האב הראשונה לראשון שכל בניו בני מלכים. ומי שהוא רב חסד מטה כלפי חסד, והוא סוד השכר וסופו גמילות חסדים. וכבר בא הזכר לחסד "חסדי יהוה אזכיר" (ישעיה סג' ז'). ותולדת החסד אמת "חסד ואמת נפגשו" (תהלים פה' יא'). ויש ממנו חסד של אמת "ועשית עמדי חסד ואמת" (בראשית מז' כט'), שכר החיים והמתים.

§9והמדות אשר שוות קיימות בכללים תמיד ופירותיהן מתחלפות בעליונים ובתחתונים. ואשר הם מיוחסים לשם מצד השם קיימים, כי הם כללים ומצד כללי המינים קיימים. אבל היפוכן וצירופן ושקולן ותמורתן הם מצד ההשגחה הפרטית הבאה מהשם לפרטים. ומצד ההשגחה הפרטית הנולדת מהמקבלים שפע ברכותיו. על כן הכהן יכול לברך ולצרף בשם ובזכר ר"ל בתנועת האותיות הידועות ובקבלת שפע עליון בצורת ידיו, דבסוד "תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם" (מיכה ז' כ'), בשבועה מימי קדם. ועניין חסד הפלגת דבר. על כן נאמר חסד עשו הפליגו לחטוא, והבן מאמר כמלך ולא מלך. וכן בגלגל שהוא בשנה כמלך במדינה, ר"ל מנהיג הזמן הידוע שהכסא בחדרי המדינה נח ואשר יושב עליו הוא מנהיג כל בני המדינה. ואם כן מי שמנהיג הזמן הוא חיצוני יותר ממי שיושב על כסאו בחדר שהוא פנימי למדינה. והבן מלת כסאו שלא אמר כסא סתם אבל כסאו, רק בגלגל לא אמר מדינתו אבל מדינה סתם כי הוא כמלך תחת מלך. והגלגל הוא לבעל כסא אשר הוא בעל המדינה. ומנהיג זה הוא במעלה שניה למלכות, ומפני היות פעולתו חזקה וקרובה נקרא בשם רומז על מלכות. ואלה שניהם עליוני המציאות הגופני.

§10והנקודה הדרומית לעולם שמה שר הפנים ששם ראש התלי וצפונה לנבואה ושמה שר האחור. והממונים מטטרו"ן וסנדלפו"ן או אמור מיכא"ל וגבריא"ל. ושם המדה הימנית שהיא מדת הרחמים בראש ובסופה מדת הדין בזנב. והכהן מקבל שני הכוחות בעשר ספירות שהן מספר עשר אצבעות ה' כנגד ה' בעשר תיבות, ושני פנים כנגד הספירות והכוחות. ועל כן מתגלגל בעצמו מצד אל צד לברך את העם פנים אל פנים. כי ההשגחה העליונה נמצאת פנים אל פנים. ועל כן נאמר "אם אין פניך הולכים" (שמות לג' טו'), ומלת פנים עליונה מאד והיא בגימטריא עינים ונמצאת משותפת לעניינים רבים והיא מלשון פנימיות. והמרגליות והאבנים היקרות שמם פנינים "יקרה היא מפנינים" (משלי ג' טו'). ופרשו בו יקרה היא מכהן גדול הנכנס הלפני ולפנים. ואם הוא דרש דע שאין הדרש ריק מחכמה. וידוע שהפנימי הוא בעל המחשבה, ועל כן יהיו הפנים מכוונים להשליכם כוונת המחשבה. והתלי על כתר עליון המקיף את הראש שהוא יורה על פועל המחשבה. והגלגל אשר הוא מקיף ומוקף ר"ל מקיף הגופים ומוקף מהחכמה ומהתבונה יורה על פועל שניהם ומפני שהבינה תולדת לחכמה והנקודה פנימית שעליה מתגלגל העולם והתולדה תוך מוליד. נאמר "אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף" (תהלים פה' יב'). ונאמר "יהוה בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה" (משלי ג' יט'). ואם האדם הפך מהעולם בקצת עניינים הנה נאמר על כללו אשר יצר את האדם בחכמה, והיא מקפת אותו מכל צד וגם מציאות אבריו עדים על מעשה החכמה שיצרתן. ועם כל זה הבינה נתיחסה אל פנימיותו כי לב מבין, וג' ספירות ראשונות בו מחשבה וחכמה ובינה, ושלשתם מיוחסות אליו "וכל יצר מחשבות מבין" (ד"ה א' כח' ט'). "ובלב כל חכם לב נתתי חכמה" (שמות לא' ו'). "ולבבו יבין ושב ורפא לו" (ישעיה ו' י'). גם הדעת מיוחס ללב "לב יודע מרת נפשו" (משלי יד' י'). והוא שפע מהספירות הראשונות, על כן לב בנפש כמלך במלחמה והמלחמה חוץ למדינה בטבע. "ויהי בהיותם בשדה" (בראשית ד' ח') ואשר במדינה היא מלחמה מקרית לא טבעית.

§11וזאת המלחמה הנמצאת תוך הלב היא נולדת מהספירה הראשונה שהיא באדם מחשבה טובה ומחשבה רעה, והשרש והענף והעלים יהיו הפירות. וכן תהיה גם כן מולדתה לטובה ולרעה ר"ל שיחכם המחשב לעשות בחכמה מה שיעשו טוב או ורע. וכן תהיה הבינה והדעת טוב ורע שיהיה המבין מבין זה בין טוב לרע ומבדיל ביניהם. כי היודע להבדיל בין טוב לרע ומואס ברע ובוחר בטוב, הוא המבין החכם שמחשבותיו טובות וזולתו הפכו. והספירות מאצילות שפע ללב והשפע נחלק למינים רבים מהם טבעיים ומהם מקריים ומהם הכרחיים ומהם רצוניים ומהם הרגליים. כגון השמחה והפכה והגבורה והפכה והרחמים והפכם וכיוצא בם רבים כולם מיוחסים למלך שהוא המנהיג את כל הגוף. "לב שמח ייטיב (גהה) [פנים] ובעצבת לב רוח נכאה" (משלי טו' יג'). "מי האיש הירא ורך הלבב" (דברים כ' ח') פי' רחמנא לבא בעי הוא כאמרך הרחמן לב רחמן מבקש רודף אחר מדותיו מה הוא רחום אף אתה היה רחום. וכן שאר המדות כולן וגלגולי המדות תשמעם בסוד המצוות.

§12הא לך כי הנמצאים הגופנים ג' והם ג' עדים נאמנים עולם שנה ונפש. ואמרי גופנים, מפני שעליהם שלשה פקידים שהם גופים בעלי חמר וצורה, והם תלי וגלגל ולב. כי פעולות העולם נפעלות על יד התלי, ופעולות השנה נפעלות על יד הגלגל, ופעולות הנפש נפעלות על יד הלב. ובאמת כי מצד שיתופם אל פקידיהם הם גופנים ומצד עצמם הם רוחנים וכולם אדוקים זה בזה, והשם על כולם מלך מלכי המלכים. ובעבור שהם שלש מעלות באו שלשה שמות בצורה שווה להורות שכך חפץ השם להראות גבורתו ופעולתו בשנה כמו בעולם, ובנפש כמו בשנה, ובעולם כמו בנפש, והיו שמותיו עדים. ובעבור שהפנים אינם ניכרים בעולם שהוא נעלם יותר מצד עצמו ומצד פעולותיו, לא באו פנים בברכה הראשונה שסודה הוא השרש הראשון ועל זשמה נכללו כולן. כי על כן נקראת הפעולה בשם ברכת כהנים, ואל יטעך שם נשיאות כפים. כי הסוד הוא שבארתי ועל כן ציירתי בראש הפסוק הראשון מלת "יברכך" שהם כפים באמת.

§13וסוד יבר כסוד יברר מלשון בירור דבר מדבר. כי הסוד משולש יבר יי', יאר יי', ישא יי', והשלוש הוא משולש. כי ג' פעמים ג' הם ט' יודים סודם מל"ך כולם י', כי הספירה העשירית מלכות כפלם או חשבם מלאים במבטאם תמצאם פני"ם. חשוב השמות ככתבם תמצא שנים וחצי מהם שכוללים שם אחד והוא הכינוי. וכך צורת היד של הכהן מצויירת בציור שני"ם וחצ"י שסודם ש"ם חיצונ"י, ולבדו הוא כך אבל גם הוא בהיותו משולש הוא הפנימי הנעלם. וסוד שנים וחצי הוא חצית"ו חצי ת"ו שהוא ר' נוסף על שד"י, והשלוש כולל החכמה. וציור יד הכהן השנית גם כן שנים וחצי כלומר חבור שתי אצבעות מימין ביד ימין וחבור שתי אצבעות משמאל ביד ההיא בעצמה, ואצבע אחת לבדה הרי שנים וחצי ליד ימין שהם רמז לשני שמות וחצי בסוד כ"ו כ"ו י"ג לימין וכן כ"ו כ"ו י"ג לשמאל. והם שני שמות הכינוי וחמשה שמות הייחוד וסודם כ"ה וכלם אחד אחד אחד אחד אחד הרי הי"ן, ועוד פעם שנית כן הרי הי"ן הרי ימל"ך יהי"ה. והסוד המשולש הנחשב מרובע יהי"ה והו"ה והי"ה ימלך ומלך ומלך, ורמז ראשי תיבות וו"י העמודים הפוכים, וסופי תיבות כ"ה כ"ה כ"ה בסוד הברכה המשולשת, ושתוף תוכי התיבות ימהל מוהל מילה. על כן ברית לשון כנגד ברית מילה ברמז "מי יעלה לנו השמימה" (דברים ל' יב'). ראשי חתיבות מילה, סופי תיבות השם המיוחד. וכן "לי מה שמו מה" (שמות ג' יג'). וסוד מי לה לי הם כלומר כל הנימולים לשמי לי הם. והרמז "כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם" (ויקרא כה' נה') ולא עבדים לעבדי. והמשלים ברית מילה בצורת שפיכות דמים ממנו כורת ברית לשם שלא יהיה שופך דמים, ומגלים ערותו לעין כל שלא יגלה עריות בסתר כל שכן בגלוי. ועובדים בו לשם עבודה אחת זרה מכל עבודות האומות כדי שלא יעבוד הוא שום ע"ז וגם לזכות את המהול ביום הדין, והמבין יבין. ואחר תשלום ברית מילה צריך עוד למי שמגיע לזמן הקבוע לדבור להשלים ברית לשון. ועל זה צריך הכהן לכוון בכל ציוריו אל הידיעות האלו.

§14והנה השמות השלשה מכוונים בין שתי ברכות, וסוד כ"ה הכתוב למעלה בשמות רמוז במספר התיבות המורכבות מהאותיות ובמספר האותיות בעצמם. וכל התיבות ה"י והם ג' וה' וז', והדרך היא בתוספת ב' תיבות מזה על זה לרמז על השם המורכב מן ב' שהם ה' מיוחדים. וכל האותיות ס' והם י"ה והי"ה ויה"י בסוד הו"ה והי"ה ויהי"ה, והדרך היא בתוספת ה' אותיות מזה על זה לרמז על השם המורכב מן ה' מיוחדים שהם ב' כינוים שהם גה"ז עם ס' כלומר חבר מספר התיבות עם מספר האותיות ותמצא אלה בח"ה ואלה כ"מ שתפם ותכירם בחכמ"ה ובבינ"ה. והנה השמות כוללים החכמ"ה והבינ"ה ותיבות ואותיות בסוד אמור לה"ם שנאמר לכהן בחכמ"ה ובבינ"ה. ואם אין הכהן מברך בחכמה את העם ברכתו קללה. ועל זה תדע שאם הכהן בעל מום בגופו או בלשונו אינו ראוי טלברך קל וחומר אם הוא בעל מום במעשיו שאין ראוי לברך. ואם במעשיו ובגופו המום פוסלו מלברך כל שכן אם הוא בעל מום ברוחו ובנשמתו ובנפשו, והמום הגדול אשר בנפש הוא הסכלות. ואל יטעך אמרם ברכת הדיוט אל תהי קלה בעיניך, כי אין זה אמור על כהן הדיוט שהוא עם הארץ או בור כי כהן הדיוט לא נקרא הדיוט אלא כנגד כהן גדול, ושום עם הארץ אינו הדיוט אבל חמור גמור. ואם תאמר לא נאמר על כהן כי אם על מי שהוא בלתי חכם דע שזה הפירוש הוא טוב לישב דיעות ההמון העם ולהאמין בברכות ובקללות, שאם ירגיל אדם עצמו לבלתי השגיח בברכה ובקללה בסוף לא ישגיח אפילו בברכת הכהן ולא תפחידהו קללת הגדולים, וגם לא יחוש בברכות שבתורה ולא בקללותיה. ונמצא שיצא מן הכלל ומציאותו לבטלה. ואם כן בין לדעת זו ובין לדעת זו דבריהם אמת. ואתה החזק בעיקר שכל כהן שאינו מברך אינו מתברך והבן זה.

§15והנה יבר יברר כלומר יבחר ועניינו יבחר השם כף מכף ויאר כף לכף וישא כף לכף וישמר כף מכף ויחון כף בכף וישם כף בכף, וזהו נשיאות כפים. "וישמרך" עניין שמירת הדבר אשר ברכתו הוא תשלום לו כי היא ברכה בלתי נפסקת. ולא נאמר וישמר ברכתך אלא וישמרך. ואם אין נגדיים למציאות הדבר מה צורך לשמרו, אבל השמירה מורה על הנגד. ומפני שהברכה שפע אלהי והיא על הגופים להבריאם ולהאריך חייהם ועל הממון להשפיעו ולהרבותו ולשמרו ועל הבנים להרבותם ועל הנפשות להסכימם, לפיכך נאמר יברכך סתם שהוא כולל עניין יברכה וכן שמירה וגם המאור. מפני שהוא לפנים כמו שנאמר "באור פני מלך חיים" (משלי טז' טו'). והוא בעינים נאמר שם פנים עם שם האור, ושם פנים נודע מן שם שר הפנים. ועל הפנים נאמר "פנים בפנים דבר יהוה עמכם" (דברים ה' ד'). וסוד שבעים פנים לתורה, וכן מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא יגלה לך רמז הפנים, וכן סוד פני החיות ומספרם. ומספרם הוא דמות ענייניהם ופועלותיהם ושפעם. ובספר יצירה "חזר גלגל פנים ואחור" שהוא צירוף האותיות. וביעקב "כי ראיתי אלהים פנים אל פנים" (בראשית לב' ל') שהוא לשון השתכלות, כעין פנה למעלה וחתמו בשם ידוע, וכן לו' קצוות. ומאלה תבין האחרים כי הם רבים ונחלקים לעניינים רבים. ואמנם סוד ש"ם ש"ר הפני"ם הוא שם כ"ו מבואר מן שם המפורש שהוא מלא, מ"ם פ"ה ר"ש שי"ן מצורף והוא בכלל מספרו כ"ו, ומלאך האלהים לעד, ועד שני מלאך יי'. ודע כי עניין "יאר יהוה פניו אליך ויחנך" הורנו שאין חן נמצא כי אם מהפנים ומהעינים כמו שרמזתי, כי הפנים הם העינים. וכן כתיב "אם נא מצאתי חן בעיניך" (שמות לד' ט'). ובהאיר פני השם אלינו מיד החן נמצא, על כן בא "ויחנך" אחר יאר.

§16ואמנם אמרו "ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום". וידוע שאין לפניו משוא פנים, הוא כמו שאגיד לך אין ספק כי האדם שהוא בדמותו בצורת פני אדם נושא לו פנים כלומר מקבל עליו בסבר פנים יפות. ופניו יורו על צורת קבלתו אותו ועל מה שהוא אצלו בלבו. ועל כן פנים זעומות יורו על רוע לב ופנים יפות יורו על טוב לב. כי השיעור אשר בלב לא ידעהו זולת יאבעל הלב. והאיברים החיצונים אשר הם שמשים ללב כגון העינים והלשון והפנים והידים והרגלים והאף, יורו על מחשבת הלב ועל רצונו ועל כעסו ועל שאר מדותיו. ומפני שהפנים הם הצורה הנכבדת החיצונית אשר לכל הגוף והיופי ניכר בהם יותר מכל הגוף והעינים יורו על הענוה והבושת ועל הגאווה והשפלות הנמצאים בלב. והפנים בכלל יתאדמו עם הכעס ויתירקו עם הפחד וייטיבו עם השמחה וישתנו עם הדאגה, כמו שהטבע מעיד על כל זה. והנביאים רמזו זה כולו בפסוקים רבים ונאמר בכלל "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם" (משלי כז' יט'). לפיכך נאמר בשם נשיאת פנים, ואם היה אומר ישא יי' פניך היה זה משוא פנים כעניין "אכפרה פניו" (בראשית לב' כ'), ועניין "אולי ישא פני" (שם). אבל באמרו "ישא יהוה פניו אליך", ואחריו אמר "וישם לך שלום", הנה אין זה משוא (פנינו) [פניו] כי אם נשיאות פניו. ועניינו כי השגחת השם בנמצאים אינה שווה לכל אבל היא בכל נמצא כפי מה שהוא כצורת השגחת המלך במלכותו. כי כל מה שיש בו הוא מיוחס אליו שהוא שלו ומשגיח בו כפי מה שהוא. כל דבר ודבר במדינות כפי מעלתן זו על זו, שהרי יבחר לו מדינה להיכלו מיוחדת לשמו כמו שיחד השם ארץ ישראל בארצות, וירושלם ממנה והמקדש מירושלם וההיכל מהמקדש. וזו המדה אלוהית ואנושית ר"ל טבעית ונפשית. וכן המלך משגיח בקרובים אליו יותר ממה שמשגיח ברחוקים ממנו, וכן השם ית'. וגם בקרובים וברחוקים תשתנה השגחת המלך מצדם לא מצדו. כן בעניין השם תשתנה השגחתו באדם מצדם לא מצדו, וכן בישראל תשתנה השגחת השם בנו מצדנו.

§17יבועל כן צוה השם להשים עלינו שמו כלומר חותמו שבו חתם עולמו כדי להקריבנו אליו על ידי כהן ועל ידי שמו, והורנו שכל עת שיהיה לנו כהן מנהיגנו בחכמה ובבינה כמו שאמרנו למעלה, הנה הוא יברכנו וישמרנו ויאר פניו אלינו ויחננו וישא פניו אלינו וישם לנו שלום. כלומר ישגיח בנו בעיון והשתכלות המוליד מדת השלום השואבת הכל. ומפני שאמר "ושמו את שמי" חתם במלת "וישם לך שלום", כלומר אתה שמת והוא ישים, כעניין "את יהוה האמרת" "ויהוה האמירך" (דברים כו' יז'). שזו מדתו ית', היה עמי ואהיה עמך. והכהנים אומרים אם תקבלו עליכם שימת השם, השם יברך אתכם. ועל כן אמר "ואני אברכם" ולא אמר שהם יברכום לבד שאין הברכה ביד הכהנים אבל ביד השם. אך על דרך הסוד "ואני אברכם" עונה לכהנים ולישראל יחד. ואמנם באמרו "כה תברכו", שמורה כי הכהנים הם גם כן המברכים, זה דומה לאמרנו על תורת השם תורת משה, מפני שניתנה לנו על ידו מהשם והוא היה האמצעי בינינו ובינו. וכן הכהן הוא אמצעי לברכה בינינו ובין השם, ואם הוא לא התברך תחילה איך יברך אחרים. כי משה אם לא היה מקבל תורה איך היה נותנה לנו.

§18ועל כן הודעתיך סוד "אברכם", שאחר שיתברכו הכהנים יברכונו גם הם. ועניין "יברכך" הוא כמו ייעוד הכרחי כמו שאמרתי שאם תשים השם עליך יברכך השם וישמרך. ומכלל הן אתה שומע לאו, כלומר שאם לא תשים איך יברכך, שאין הברכה באה אלא על ידי שימת השם. ואם תאמר הנה אנו רואים אותה בעם רב בלתי השימה ההיא, תדע לך שאותה היא יגטבעית כללית או מקרית פרטית, אבל זאת אלוהית פרטית והיא הברכה המעולה שבכל הברכות הנשפעות בעולם. על כן נאמרת באמצעות השם המשולש האלוהי ונאמרת לרבים בלשון יחיד ונאמרת בשש צורות. ברכה, שמירה, אורה, חן, נשיאה, שלום, והשם באמצע כנגד שש קצוות והיכל הקדש המכוון באמצע.

§19ואחר שהודעתיך קצת רמזים מעניין הברכות אודיעך סוד שם המצוה שנקראת ברכת כהנים גם נשיאות כפים, ושים לבך להבין ברכת כהנים אם היא מברכת כלומר כה מתברכין בה ישראל והכהנים מכתב הניכר לשם השם. ואם לאו, שב מכתב השם שהוא ניכר, נכרי בלתי ניכר. והסוד הזה אודיע לך עניינו, והוא כי האותיות השניות הן ר"ה, ומלאים הם ר"ש ה"א, ומצורפים הם הרא"ש. על כן ידי הכהן מכוונות כנגד הראש. ומפה חמש כנגד הר גריזים שהוא כולל ששה שבטים ששם ניתנה הברכה, כי החמש הם שש, כי הוא מצייר בידיו שלשה חלקים, שתי אצבעות חלק אחד ושתי אצבעות חלק שני ואצבע אחד שהוא כנגד השתים בכל כוחותיו. וכנגדם עושה מעשיו ועמהם הרי שש. וכן שש בשמאל הרי י"ב כנגד י"ב גבולי אלכסון שבעולם וכנגד י"ב חדשים שבשנה וכנגד י"ב מנהיגים שבנפש. וכל זה לגלגל המדות ולהמשיך זו אחר זו, מדת הדין אחר מדת הרחמים לי"ב שבטי ישראל. וידוע שהתורה ניתנה על הר, והברכה על הר, והקללה על הר, והמבשרת תעלה על הר, שנאמר "על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון" וכו' (ישעיה מ' ט'). על כן רמז הר, הוא הראש, כי אין בכל הגוף דבר גבוה ידונכבד כמו הראש. וסודו ה"ר א"ש והוא בדמיון ההרים לארץ, כי הראשים הם השרשים. ועל כן נאמר "ויקרא יהוה למשה אל ראש ההר ויעל משה" (שמות יט' כ'). כלומר אל גבהות כל הגובה שאפשר לעלות אליו. ואע"פ שיש לאדם מציאות למעלה אי אפשר לשום אדם לעלות יותר ממה שעלה אליו משה. והוא עד, כי לא עלה משה למעלה מי' ולא ירדה שכינה למטה מי'. וכבר גלו בזה כי השכינה דברה אתו כפי מה שאפשר למשה לקבל מהדבור. כי השם לא דבר עם משה אלא כפי יכולת משה לא כפי יכולתו ית'. וכן עם כל מי שדבר אתו, לא דבר אלא כפי כח המקבל, שאם היה מדבר לישעיהו כמו שדבר למשה לא היה ישעיהו יכול לסבול והיה מת, נמצא שהיתה כוונת השם בטלה במציאות ישעיהו. והמשל בזה אור העין עם אור השמש, שאע"פ שאור השמש מועיל לעין אם העין כואב או חולה או רך יותר מראי אור השמש המאיר לכל עין, מזיק לו. על כן ראוי להאמין כי התורה ניתנה כפי כח המקבלים בקולות וברקים וענן ואש שהוא קרוב לנהוג. ואם הוא כבר משאר עתים ועם כל זה כבר נאמר שיצא נשמת השומעים בדבור ראשון מפני שהוכבד הנהוג הרבה.

§20כן הכהן המברך את העם הפרטי בברכה הכללית שהיא ברכת המין כולו והוא מצייר בה ציור אמת. וסוד הציור נרמז בחילוק "וישמרך", כי וי"ש סודו ויצ"ר, והנה מר"ך הוא נחלק לשתי תיבות אחת היא רוח"ך, ושנית היא השם המיוחד שמהציור תוולד השמירה. וכאילו אומר יברכך יי' ויציר רוחך יי', ויהיה השם בא אחר הברכה ואחר השמירה כלומר אחר הציור. ויהיו טואז שני שניות בפסוק הראשון, וכן צריך שיהיו שנים שנים בפסוקים השנים האחרים בזאת מצורה של הראשון. ואז יהיו השמות השלשה נזכרות בלב הכהן והשלשה נרמזים בפיהו ויבואו המאור וההתנשאות לפני השמות והפנים המאירים והמנשאים אחרי השמות הנזכרות בפרט. ואחריהם סוד תיבות אלי"ך שמספרו ישרא"ל, וסוד פניו הר המאור והנשיאה לעמו ישראל פעמים. והנה יהיו שלשת השמות הנסתרות רוחניות בנשמות הפנימיות כנגד שלש ספירות הרוחניות שסימנם במ"ח, ב'ינה מ'חשבה ח'כמה. ואל תפלא מהפוכם כי שלשתם דבר אחד, והזהר בך שלא תקצץ הנטיעות. והנשאר מן בינה הוא הנשאר מן חכמה, זה אדנ"י, אלא שלזה ב' ולזה ח'. והנשאר מן מחשבה הוא יצירה חבר במ"ח ותמצא כ"ל. והרמז "כל הנקרא בשמי" (ישעיה מג' ז') והוא האד"ם כי הכל במח האדם.

§21ועל כן בא יוצר האדם כמו "לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו" (שם). ואם תסיר מ' הנשאר מן מחשבה וח"ב הנמצאים בראש בינה וחכמה כנגדם ישאר היצ"ר, שים מ' עמו ישאר המציר, חשבו כאשר הוא ישאר הש"ם הפוך. וסוד ח"ב הוא י' הרי השם י' צרפם הרי שם י"ה כלול אותו בפרט משולש  הג' שמות המזכיר אח"כ תמצא י"ה יהו"ה שד"י, והוא סוד מחשב"ה. וכבר הודעתיך שסודו השכ"ל. חבר כלל בינה עם כלל חכמה תמצאם פנ"י, גם עינ"י, ונרמזים פנ"י השכ"ל או עינ"י השכ"ל שהכל אחד. "עיני יהוה אל צדיקים ואזניו אל שועתם: פני יהוה בעושי רע להכרית מארץ זכרם" (תהלים לד' טזטז'). בסוד "והסתרתי פני מהם" (דברים לא' יז'). חכמה ובינה תחת אשר לא היו עם חכם ונבון.

§22ועל כן הודעתיך רמזי השלש ספירות הנעלמות בשלשת השמות, והנגלות נזכרות בצורה אחת ונחשבות בצורה אחרת לפי נקודם. כי אז צריך הכהן המשרת שהוא מלאך יהו"ה צבאו"ת מכלל משרתי עליון, והוא אחד ממלאכי השרת אשר מלאכ"י השר"ת, ה"ם כ"ת ישרא"ל שהיא אחת מן השלש כתות האומרים קדושה וקוראים זה לזה, כלומר מלמדים זה אל זה ומשפיעים חכמה ובינה זה על זה באמצעות המחשבה שהיא סתר עליון ראשון, להשיג בו מה שאפשר להשיג מהשם, וצריך הכהן לידע את השם בסודותיו ובניקודיו, שאם לא כן במה יברך. ואמנם עניין "ויח נך" חלוק הוא, כי סוד וי"ח מלשון נוגה ואורה הוצא מה שנשאר שהוא נ"ך, כ"ו שהוא השם נשאר דייך והסוד ויג"ה דיי"ך יהו"ה כלומר יאר כחו כפי כחך שלא יעבור אורו גבולך כדי שלא תמות. כעניין "ושכותי כפי עליך עד עברי: וראית את אחרי ופני לא יראו" (שמות לג' כב'). כלומר לא יארו כל כחם כי אם דייך. ועל זה נקרא שדי לפי שמספיק לכל כפי דיים וכפי כחם. וזה היה מפני שרמז "יאר" עם הפנים הנכבדים שהם פני הכבוד המאירים המגיהים, בסוד "ונוגה לאש ומן האש יוצא ברק" (יחזקאל א' יג'), "ומראה הנוגה" (שם כח'), האור הנכבד "ונהורא עמי שרא" (דניאל ב' כב'), "באורך נראה אור" (תהלים לו' י'). וגם סוד המלא יו"ד ה"א, הוא די. וכן כל השם מלא במספרו דייך, ובזה הרמז המופלא דייך להבין בו רבים דומים לו. ואמנם עניין סוד "וישם לך שלום" יזואיך נזכר אחר הפנים הנזכרים בהתנשאות ובעילוי, שעניין "ישא" כמו יגביה ינשא יעלה פניו. שעליו נרמז נשיאות כפים כנגד הפנים בין האזנים והעינים מפני עניין, "דע מה למעלה ממך עין רואה ואזן שומעת" (אבות ב' א'). בעשר ספירות שההשגחה השלימה מהם על עשרה עשרה שהם המנין השלם האחרון. זה כולו הנני מודיע לך דרכו.

§23דע כי העין בראותו האותיות שב רוחני עובד את השם. והאוזן בשמעה קול דברי הרב שבה רוחנית, שבאמצעות שני האיברים האלה האדם לומד מה שלומד. ועל כן נאמר "אוזן שומעת ועין רואה יהוה עושה גם שניהם" (משלי כ' יב'). כלומר עשאם אמצעיים ראשונים שהם שלוחי הלב להשגה. וסוד אזן נ"ח, וסוד עין ל"ק, הרי נחל"ק. על כן הכח הנספר בספירות ובאצבעות נחלק לחלקים ידועים, ופני האדם ביניהם ימין ושמאל רחמים ודין. ועל כן בא שלום בסוף הכל להשים שלום בין המדות, כי אז הברכה נשלמת. ושלום מלשון תשלום גם כן, והסוד וישים לך שם יהו"ה כמו ויקרא לו יי' שלום. כי סוד שלום שמ"י יהו"ה, שים י' של שמי במלת וישם ותעשהו וישים והכל שווה בעניין. אבל ר"ל מה שביארנו בעניין מה שכתוב בתורה "וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח י'), והוא סוד י' אשר בין מלת "וראו" ומלת "ויראו" נוספת מזה על זה, ואז יהיה סוד וישים שם כ"ו בסוד שלום בלי י', כי כשתקח וישם עם שלום תמצא י' נוספת על שלום שאתה צריך להשיאה על וישם ויהיו שניהם אז שווים. ויהיה הסוד י' שוים לי' שוים ותהיה י' מדות אלוהיות רוחניות יחשוות ומשותפות לי' מדות אנושיות רוחניות בשתוף מציאות ובקבלת השגחה והנהגה מהם לא שווים במעלה. ויהיו ב' אזנים, וב' עינים שהם ד' עם י' אצבעות המצויירות בצורת ש' של שלשה ראשים מזה, וש' של שלשה ראשים מזה. שניהם ש' שד"י. וזהו הסוד הרמוז במספר חרו"ת על הלחות, כי סוד ש' שד"י בסוד חרו"ת, וסוד חרות רו"ח הנשמ"ה. על כן יום הששי יום רו"ח נפ"ש בסוד שבת וינפש. הרי רוח ונשמה ונפש שהן שלש ספירות. וכך אמרו כי יש לאדם נפש יתירה בשבת ולפיהן היו הברכות הנכללות בברכת כהנים שהיא ברכה אחת, שלש ברכות, להורות שזה השלוש הרוחני באדם.

§24וכבר אמרו הפילוסופים גם כן כי יש לאדם שלש נפשות. אחת שוכנת בכבד והיא בעלת התאוה היא הזנה את כל הגוף. ואחת שוכנת בלב והיא בעלת השררה היא המחיה את כל הגוף. ואחת שוכנת במח והיא בעלת הדעת והיא המחכמת את האדם. וכללה אחד ורמזה מל"ך בשכינתה מ'ח ל'ב כ'בד, אבל כולם מעידים על שיהו"ה מלך עליהם. ושלשתם אחת ולכל אחת פעולה אחת, באילנות צומחת, ובחיים מרגשת, ובאדם מדברת. ובאדם ניכרים שלשת פעולותיה מדברת ומרגשת ומצמחת. ובחי ניכרים שתי פעולותיה מרגשת ומצמחת. ובצומח ניכרת פעולתה האחת מצמחת. וידוע שכל רוחני לא יושג אלא מתוך פעולותיו, ומפני שהאחרונה באדם בה ישיג אדם חברותיה שהן למטה ממנה בפעולותיהן לא בעצמה, כי עצמה היא עצמן ועצמן היא עצמה במהות ובמציאות, אלא שנבדלו בפעולותיהן. ומפני זה היו שלש מעלות ובעבורן נרמזו שלש סעודות בשבת והם יטשווים בגימ', כלומר שלשה מיני פרנוס. כי שלשתן מפרנסות, זאת מפרנסת הצומח באורך ורוחב ועומק, וזאת מפרנסת החי בחמשת הרגשים, וזאת מפרנסת האדם בדברי חכמה ובינה, והיא כוללת את כולן. ולפי שהמדברת שרש לכל וכליה הם האותיות והניקוד והניגונים בתנועותיהן חובר, "ספר יצירה בסוד גלגול הדיבור והיצור.

§25ואני המחבר ראיתי על ככה אחרי השלימי ברכת כהנים לפי הקבלה, לדבר מעט נסתרי הדבור כפי קצור שכלי, לבונן ליראי השם נפלאותיו העליונים, ולהודיע לבני האדם גבורותיו וכבוד הדר מלכותו, אחרי אשר גילה סודו אל עבדיו הנביאים. ואומר כי הפילוסופים אשר חקרו החכמה הטבעית הנקראת מעשה בראשית הנכללת ב"ספר יצירה", וחקרו החכמה האלוהית הנקראת מעשה מרכבה הנכללת בשמות הקדושים, השיגו ממקצתה ונמנע משכלם מקצתה. ויותר השיגו בטבעית מן האלוהית, מפני שהטבעית מושגת בשמות שהם בלתי נקראים קדושים, אבל האלוהית מושגת בקדושים. והקדושים הם בלשון הקדש לבד, והם לא ידעו לשוננו ואנחנו ידענו לשונם. ועל זה היה לשוננו קדש ולשונם חול. ואע"פ שכל הלשונות נכללות תחת עשרים ושתים אותיות, כבר נבדלו בצירופם ובהסכמתם. ובחר השם באחת מהן והיא בעלת השמות הקדושים המיוחדים לו ולספירות הנאצלות ולהויות ולכוחות הפועלות. והפילוסופים השיגו קצתם בעניינים, וקצתם לא השיגו. כי הם מושגים בשמות בדרכים נחלקים בלשון הקדש כגון, נוטריקון וראשי תיבות וסופי תיבות ותוכי תיבות וגימטריאות וצירוף כושקול ותמורה. ועל אלו נרמזים ב"ספר יצירה" כפי מה שאעוררך אליו עתה בע"ה.

§26דע בני כי הדיבור המופתי בכל הלשונות נמצא תחילה בכ"ב אותיות. והניקוד המניע האותיות בכל לשון בכלל הוא נמצא בה' תנועות משונות. והניגון גם כן נמצא בה' דרכים ראשונים. ומוצא האותיות גם כן נמצא בה' מקומות הפה, ובעבור שלשתם נמצאים יחד. והשנים יותר מחוברים וחיבורם יותר ניכר והוא חיבור האותיות עם הניקוד המניעם. כמו שנאמר בדברי חכמנו ז"ל "דמיאן נקודתא באתואתא כנשמתא דחיי בגופיה דאיניש". היה אם כן החיבור הראשון י' והשני ה' הרי י"ה כוללים כל דרכי הדיבור. ובזה הצד אמר בעל "ספר יצירה" "נמצא כל הדבור וכל היצור יוצא מהם", כלומר מהאותיות שהן כחומר לניקוד והניקוד צורה להם להניעם והניגון כמו דבר שמודיע סדורם ומערכתם במרוצות התנועות או במנוחתן. ושם נאמר נמצא כל הדבור וכל היצור יוצא בשם אחד הוא י"ה שהוא מלא יו"ד ה"א והוא שם שלם גם הוא אחד לדבור שהוא רוחני גם אחד ליצור שהוא גופני, הרי שם המיוחד שלם שהוא קדש קדשים בערך אל כל השמות הקדושים הנמצאים בכל מקום.