הַכֹּחַ הַדִּבְּרִי

… ומתחלקין זכר ונקבה בדמות כף זכות וכף חובה. וכבר נגלה שם סוד מאמרו על ענין המלכות והקשר והצירוף והחותם. זכר באמ"ש ונקבה באש"ם, כי הזכר פתוח ועל כן הוא מקובל בקלות והנקבה סתומה ועל כן היא קשה לקבל החכמה. והזכר הנה הוא כח הדברי והנקבה היא החיה. וכזה זכר בכפולות רך וקשה תבנית גבור וחלש וכן בפשוטות אמר עשאן כמין מריבה וערכן כמין מלחמה ואמר בענין לב בנפש כמלך המלחמה בסוף הספר.

… מדבר ומשכיל בם ויתפעלו הם ממך ולא תתפעל אתה מהם ותחיים בשכלך ובחרת בחיים. וזה תעשה כל עוד שתדע שהדבור נולד מן הספר או מפיך מספור או מלבך מהספר. אבל כשתגיע למעלת קבלת הדבור הנבואי האלוהי הנשפע מהשם ית' באמצעות השכל הפועל על הכח הדברי שבך, וממנו יעבור אל הכח המדמה, אז בלא ספק תתהפך כונתך בדבור. שהנה בעל כרחך אתה תתפעל ממנו, ר"ל מחשבתך תשתנה בעבורו מידיעה לידיעה ומחכמה לבינה ומזו לזו בכל עת שתקבל. והוא לא יתפעל ממך מפני שהוא רבך ומלמדך …

… או במים והוא ציור דמיי. וכשמו כן הנו דמיון מדמה, וסודו דימון והוא שד ושטן. ואמנם הוא מדיון כלומר אמצעי. וכל תחבולותיו כולם מדיניות והוא איש מדנים וכעס עניינו ונברא מהדם החיוני, ועליו נבנה כל ספר משלי. והכח הדברי הוא הצורה הטבעית האנושית שבה נבדל האדם משאר בעלי חיים. וזה הכח הוא כולו דבור מוטבע באדם בשבעים לשונות בצירוף כ"ב אותיות, והוא כח מצוי בכל דבור בכח ויוצא בציורו מן הכח אל הפעל עת אחר עת. וזהו מה שרמז בספר יצירה באמרו נמצא כל הדבור וכל היצור יוצא מהם ונמצא …

… מעליכם" (יואל ב'כ'). ויודע שהאדם נברא מן התאוה, והנפש הצומחת שורה בכבד. והכבד יורד תמיד והקל עולה ואשר אינו כבד ולא קל הוא הסובב תמיד. ידע בקלות הנטיה הצפונית מה עניינה ויכיר שברוח הצפונית שוכן כח המדמה וברוח הדרומית שוכן כח הדברי, והשכל שמכה לשניהם מכה תחלה לדברי וישפיע באמצעותו למדמה כדמות האור הנכנס בחור ומכה ניצוצו בספל מים ומאיר בו הרבה וממנו מתפשת ועולה לקרקעית הגג של הבית ומוליד בו אור מתדמה לאור המכה במים. וכן השפע השכלי …

… בתשובה בו. וחלקתי על חולקיו כמו שראוי לעשות לכל שלם. כמו שנאמר "עזבי תורה יהללו רשע ושומרי תורה יתגרו בם" (משלי כה' ד'). וזה בראותי ענין מהות הדברים ואיך נבראו הנבראים ואיך נוצר כל יצור בדבור, [ה]עליתי הסבה הקרובה אל הדבור בכח הדברי שבי ופחתתי זולתו מכל מה שלמטה ממנו. ובראתי לכח הדבור יסודות והם הצירופים וכל מיניהם וסוגיהן. ובניתי עליהן עליות מרווחים ופתחתי בם חלוני שקפים אטומים, והיה האור האלוהי אשר נברא ביום האחד הוא הראשון, ונגנז …

והנה ידוע כי האדם אינו מדבר עד שילמדוהו הלשון, ואם אינו מדבר אין בינו ובין [החי] הפרש, כי הוא בעל חיים בלתי מדבר כמוהו. ואם התגדל ולא למד מה שראוי ללמדו או למד ולא כדין מלמודו מה שראוי להבינו והוא מה שמביאו לידי חיי העולם הבא. הנה יש הפרש בינו ובין …

… מבדיל כולל. והמבדיל המייחד הוא מה שהתחלף בו הדבר לזולתו במקרה בלתי נפרד כמו התבלול בעין ורושם הנגע בלוע. וההבדל שהוא מייחד מן המייחד הוא כשיהיה החלוף בהבדל מחדש המין בהתחלפות האדם לזולתו מבעלי חיים בדיבר. כי הדיבר הוא ההבדל אשר חידש מין האדם, ובכלל כל הבדל הוא יחדש לדבר אשר ימצא בו חילוף אלא שההבדל הכולל וההבדל המייחד לא יחדשו נמצא אחד. ואמנם ההבדל האמתי והוא מיחד מן המייחד הוא מחדש נמצא אחר. והחכם האריך בענייני ההבדל לפי מה שהוצרך אליו. …

… טבעית, ופעולתו בלתי מורגשת ובלתי מדומה אבל מושכלת. והוא יחס החומר הראשון העליון. וכבר רמזם השם במקום שהורה עליו סוד צורת ההשגה האנושית באמרו "ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים" (בראשית יא' א'). שבא להורות שההשגה נמצאת באדם בכח הדברי שבו, ושהכוונה שווה בכל כוחותיו שהם נשפעים ממנו בהשגה אחת שווה והדבריות שלמות בלתי חילוק דעת. וזהו סוד שפה אחת ודברים אחדים. ועוד רמז שאלה הכוחות יש להם תנועה במקום האור ומשם יש להם ירידה. וזהו אמרו "ויהי …

… שסובל על דרך הנסתר. שכל מה שנדרש על דרך הנסתר מורה על חכמה יותר עמוקה ויותר מועלת לאיש המיוחד מהוראת הנגלה. שהנגלה נכתב להועיל לכלל העם שאין להם שקול דעת להבדיל בין האמת והשקר. וזה אינו מועיל לבעל הדעת המבקש ההצלחה המיוחדת בכח הדברי. שאם מתו אלף בני אדם אחר שנולדו, וחיה כל אחד אלף שנים, וקרה לכל אחד  אלף מקרים בזמנו, מהם על דרך גמול ומהם על דרך עונש ומהם בלתי גמול, אבל מקרים גמורים, ומהם בלתי עונש גם כן, ואלה עלו ואלה ירדו. מה תועלת …

… עצמם ומחוייבי המציאות בבחינת סיבתם, והוא מחוייב המציאות בבחינת עצמו לבדו. ומפני זה היה ראוי שהוא יתברך ישגיח באדם בשני הצדדים בהכרח, ויהיה הוא המכריע בין צדדיו השנים. והנו האחד מצד הדבר הפשוט אשר באדם, והוא הכח הדברי הנקרא נפש. והצד השני מצד הדבר המורכב אשר באדם, הוא החומרי הנקרא גוף. והמכריע ביניהם הוא השכל המשפיע עליהם, והוא נבדל מהם. מפני שהדבור משותף בשניהם בגוף ומשותף בשניהם בנפש. וכן המחשבה נחלקת לשתים בשניהם, אחת רוחנית …

… בעל ספר יצירה ספירה אחת ראשונה, ואמר אחת רוח אלהים חיים. ואמר קול ורוח ודבור זו היא רוח הקדש. וגם קראו ספירה שנית, באמרו שתים רוח מרוח, שיתף שם רוח לשני עניינים, מפני שהדבור הראשון הפנימי הוא רוח הקדש, והדבור השני החיצון הוא הכח הדברי. וסוד "ויהי האדם לנפש חיה" תרגום והות באדם לרוח ממללא. ומזה תבין סוד חיות אש ממללות פעמים חשות ופעמים ממללות, ח"ש מ"ל, ח"ש ממהר התנועה, מ"ל פוסק מהתנועע. וכן ח"ש שותק סימן חשבון ומחשבה, מ"ל מדבר סימן …

… נפרד וקצתו בלתי נפרד. ומפני שכל מי שנמצא השפע אתו, טבעו גוזר שישפיעהו על המוטבע לקבלו, בשאין מונע בין המשפיע ובין המקבל. כדמות האש בנערת שיכריחהו בהדבק בו לקבל כוחו עד שישוב אש כמוהו, גזר טבע השכל האלהי שישפיע שכל על נפש הנביא, שהיא הכח הדברי בהדבקו בו, והדברי ישפיע על הדמיוני, והדמיוני ישפיע על הדברי החיצוני, ועל כל מקומותיו. והשפע ההוא בהרבותו יכריח מקבליו כשלא ימנעום מונעים לקבל ממנו. וכמו שהכריחם לקבל כן יכריחם לתת, אם אין להם מונעים, …