הֲוָיָה

… השם, כדי שלא יהיה הסוד נגלה לעם. גם חצי השם הנרמז בשם "הללוהו" שסודו הלל"ו ה"ו שהוא בסודו גלג"ל הו"ה. וכל גלגל הוה היה יהיה בסוד "הללויה" שסודו הלל"ו י"ה, שהוא בסודו גלג"ל הי"ה. ומלת ויהיה כוללת שניהן. וכל הוי"ה מורה על מציאות נצחי בלי הפסד כשהיא לבדה קיימת בעצמה, מבלעדי צרכה לזולתה חוץ ממנה לקיומה. ואם היא נצחית ויש לה סבת מציאות עצמותה, אין ספק שסבתה נצחית. ואם סבתה נעלמת והיא נגלית נצחותה מעידה על נצחות סבתה. ועל כן יתכן לקרוא שמה בשם …

… הודעתיך מה שכתבתי, ואולי הוא אצלך באריכות, הוא שרציתי להעירך מכח תרדמתך החזקה ולהודיעך שמה שאמרתי אינו כטפה מן הים מן הראוי לאמר בו ואפילו בקיצור. ומאשר רמזתי בסימן חמש הנקודות תבין כי שם היסוד הוא היא, וכמו שתמצא שם היסוד בהויה, כן תמצא שם הויה ביסודה, וגם תמצא כח שם פה כח פה שם והכל מתנועע מכח השכינה ומכח הרקיע ומכח המספר. וזה כלו סודו חצ"י הש"ם. ואמנם חצי השם ככ"ל הש"ם והוא סו"ד הש"ם, תבין כל זה מסוד מעש"ה המשכ"ן.

… הכללי אות מצוי בפועל, ושמו השני הפרטי, אל"ף על דרך משל. ואם כן שמו הפרטי הוא אשר הבדילו מהכלל, והוא אצל הכלל כצורה לחומר במקרה. מפני שהכלל קיים והפרט הווה ונפסד, והקיים הוא העצם וההוה והנפסד הוא המקרה, ר"ל שקרה לו מקרה ההויה ומקרה ההפסד. והפועל צורת אות בדיו הוא אשר הוציא מה שהיה בכח אל פעל, והוא הסופר הכותב בקולמוס. והיה העט כמו כלי אמצעי ביניהם, שבו תקן הסופר צורת האות כפי כוחו ורצונו. והתכלית הוא שיבין הרואה הקורא כוונת הכותב עד שישיג …