הִפּוּךְ הָאוֹתִיּוֹת

… רבותינו שנאמרו בשני מקומות, במסכת שבת ובמסכת ברכות. והוא שבא בברכות בענין בצלאל, צירוף תיבות ארון ומשכן וכלים. ונאמר שם יודע היה בצלאל לצרף אותיות שבהם נבראו שמים וארץ. ובא בשבת בפרק הבונה, אמר רב חסדא כתב שבלוחות נקרא מבפנים ונקרא מבחוץ, נבוב בובן, בהר רהב, סרו ורס וכו'. ובאו עוד בתלמוד רמזים רבים זולת אלה. והנה 'מנא מנא תקל ופרסין' דדניאל, זכרו בו חכמים רב ור' יוחנן ושמואל צירופים רבים וידועים ואמרו שכתבא לבונאה היה, וצירפוהו 'אנם אנם לקת ניסרפו', 'נמא …

… בחצי הצירוף. ואמנם חצי הצירוף השני עוד מתהפך על דרך ל"א מ"ב נ"ג וכן כולם עד ר"ט ש"י ת"כ, והם כ"ב אותיות לפנים וכ"ב אותיות לאחור. ועל כן דמ"ו של אד"ם כמו שהוא חתום במ"ח כך הוא חתום בכוכ"ב בצורת כ"ב וכ"ב. אבל הוא לא כתב ההפוך אבל כתב היושר. וסימניך "ורגליהם רגל ישר"ה" (יחזקאל א' ז'). ואשר שם א"ל בראש מפני היות כל מה שכתב בראשים מתחיל מן א' והוא לא צירף כי אם אל"ף עם כולם ובית עם כולן וכן עד ש"ת כלומר ש' עם ת' אבל לא צירף כולן עם אל"ף ולא …

… מנצפ"ך צופים אמרום. ואמרו כתב שבלחות נקרא מבפנים ונקרא מבחוץ, נבו"ב בוב"ן וכו'. כמו שאמרנו למעלה, והפלא איך זכרו אלה הדבורים אשר אינם בלחות כלל, בה"ר רה"ב, סר"ו ור"ס, אלא הם הביאו זה לראיה לכדומה לו. וכבר היה אפשר לומר אנכ"י יכנ"א, יהו"ה הוה"י, אלהי"ך כיהל"א וכן השאר כולם. וכבר הביאו זה אל נוטרקם שהוא נוטריקון באמרם אנא נפשי כתבית יהבית, אמירה נעימה כתיבה יהיבה. וכבר הפכום יהיבה כתיבה נעימים אמריה, והביאו דברים רבים מנוטריקון שם בסוף פרק הבונה …

והחלק השביעי-כולל ארבע אותיות והם ת'ש'ר'ק', ואותם כוללים ארבע חלקים מסומנים באותיות ע'פ'י'א', ובהם אכלול ארבעה עניינים. הא' אשר סימנו ע' יכלול צירוף האותיות, והב' אשר סימנו פ' יכלול תמורת האותיות, והג' אשר סימנו י' יכלול משקל האותיות, והד' אשר סימנו א' יכלול גימטריא ונוטריקון וראשי תיבות ותוכי תיבות וסופי תיבות. ולכן נקרא שם זה החלק השביעי בכללו הפוך האותיות.

ואחר שהשלמנו הי' חלקים לפי סדוריהם נכלול שמותיהם בסדר שווה יחד ואלה הם: הא' גודר פרצות, והב' כולל המצות, והג' סוד לשון הקודש, והד' סוד אותיות היצירה, והה' שלוש הדבור, והו' יחוד ה', והז' הפוך האותיות, והח' סוד מבטא השם, והט' סוד איסור והיתר, והי' צורת הנבואה. ואחר שזכרנום בכלל נשוב לפרשם בפרט כל חלק וחלק כפי מה שסובל מהפירוש, כאשר תשיג קצור יד שכלינו אחר היותנו בטוחים בכח העליון המעורר דעתינו לזאת ואם לא היינו ראויים לכך.

… לכל כתב סוף ולכל לשון סוף בפעל, אבל בכח אין להם סוף. והנה מפני שזו הדרך היא הראשונה מן החכמה המקובלת שבה כדמות כללית, ועל כן כל חלקיה נכללו בשמה הכללי, והוא שם צירוף האותיות, שהוא בגימ' שבעים לשונות, או נקרא הפוך האותיות שהכל אחד. וידוע שאין  בלשונות כי אם הפוך התחברות האותיות ויקרא זה מזג מפני שבדמותו נמזגו היסודות. וכמו שכל דבור מורכב מאותיות, כן כל מזג מורכב מד' יסודות. וזהו סוד השם שהוא יו"ד ה"א, כי אהו"י מורה על כ"ב אותיות, …

ועל כן התגלגלו האותיות בפנים ואחור, כמו שכתוב בספר יצירה ב' אבנים בונות ב' בתים, ג' בונות ו' בתים וכן כולם. וזו היא צורתן, א"ב ב"א, אב"ג אג"ב בג"א בא"ג גא"ב גב"א, וכן כל מה שתבנה מהן יגיע אל תכלית כזו. והנה פירוש זה העניין הוא כמו שמוזג יין במים או מים ביין כלומר שמתהפך הראשון לאחרון והאחרון לראשון הסוף לראש והראש לסוף. ואם הזדמן בם אמצעי זוג או נפרד יתגלגל עם כל אחד ואחד עד סוף.

… וב' תיבות, היה ההפוך בכל אות ב' פעמים בראש התיבה, א"א ב"ב ג"ג, והנשאר בכל ב' תיבות הוא הנלחם, כלומר המתהפך ב"ג כנגד ג"ב. וכן ג"א כנגד א"ג וכן א"ב כנגד ב"א. ולא יושלם הצירוף לעולם אלא באותיות בלתי דומות, עד שיהיה הדבור האחרון הפך הדבור הראשון. כגון אב"ג שהוא ראש הצירוף שהיה כנגדו הפוך סוף הצירוף שהוא גב"א, וכן בכל הצירוף. וכל צירוף שתצרף כשהוא מאותיות יותר מג', כגון אבג"ד או אבגד"ה או אבגדה"ו או אבגדהו"ז לעולם תתחיל לצרף בו תחלה ג' אותיות …

וכפי הדרך הזאת תעשה לכל הצירופים וכבר הודעתיך דרכי הפוך האותיות כפי מה שמספיק לכוונתנו.

אחר אשר השלמתי עניין הפוך האותיות הכולל, מעתה יתכן לנו שנכתוב מה שאפשר לגלות מסוד הזכרת השם. ודע כי אמיתת השם הוא כצירוף הראשון הנמצא בתורה, ואין בו שנוי כי אם בנקוד לבד וסודו י' שמות שלמים נזכרים בשתי צורות, ובכולן האות הראשון עומד ומתגלגל …