מפתח הרעיון
חיבור שאבולעפיה אומר שחיברו "להחיות בו נפשות דורשי החכמה", וכלל בו "כלל הדבור" ומענייני ספר יצירה הנצרכים לו. את שמו הוא מסביר: "שבו יפתחו הרעיונים האטומים", ובראשי טורי שיר הפתיחה נקרא "כלל הדבור לאברהם בן ר' שמואל המכנה אבו אלעפיא". הוא מורה דרך להבדיל בין המחוייב והאפשר והנמנע בהשגת הנפש, בקבלה ובחכמה הנחקרת; עובר אל סוד הלשון — שם ומלה ופעולה, כ"ב אותיות וחמש תנועות, סוד השם המיוחד ואותיות יה"ו כעומק ורוחב ואורך — ומצייר את צורות כ"ב האותיות מאלף ועד תיו, בשמן ובמספרן. לבסוף הוא פותח בעניין "אשר בעבורו הקדמתי כל הציורים" — שציורי כתב האומות אינם נבואיים — והטקסט נפסק אחרי שורותיו הראשונות.