מצרף השכל
הקדמת המחבר לפירושו על שבעת ספרי הנבואה של רזיאל רבו, שכתב, לדבריו, אחרי שנצטווה בחלום לפרשם על דעת הנסתר שבהם, לא דרך הפשט כלל. המחבר, הקורא לעצמו אבוברהים הקטן, מונה ששה ספרים שלמים — ספר מליץ, ספר איש אדם, ספר הברית החדשה, ספר העדות, ספר חיים וספר הישר — ואחד שקראו "הפטרה" והוא חצי ספר, וקורא לפירושו מצרף השכל, "אשר סודו משכן השכל"; לא חיברו, לדבריו, בעד מי שלא צורף בו. ההקדמה רומזת בקיצור את סוד חיי העולם הבא כפי אמונתו, ומבחינה בין שלושה מיני פירוש — המוגשם, המשותף והרוחני — כנגד שלוש הכתות, ומה שאינו כאחד מהם: סתרי השמות, שאי אפשר לפרשם בספר אלא לרמוז. הוא שם אותה למפתח לכל ספר בחכמות האלוהיות והאנושיות, ועובר ממנה לפירוש הספר הראשון, ספר מליץ.